מחלות מטבוליות (סוכרת והשמנת יתר) עולות עם השנים. אין ספק שלתעשיית המזון המעובד קשר מובהק ועיקרי לחולי הזה. הסוכר הוא ככל הנראה השחקן הראשי.
למיקרוביום של המעי חלק עיקרי בפירוק המזון ויצירת רכיבים שמונעים היווצרות של מחלות מטבוליות במגוון מנגנונים. ואם יש משהו שמשפיע בצורה מהותית על הרכב המיקרוביום זה סוג המזון שהאדם צורך.
חוקרים מאוניברסיטאות Columbia, ו- Surgeons, חקרו את ההשפעות הראשוניות של התזונה בסגנון מערבי על המיקרוביום של עכברים. הממצאים, שפורסמו באוגוסט 22 בג'ורנל Cell, מצביעים על כך שלתזונה יש חשיבות רבה, אך מיקרוביום אופטימלי חשוב לא פחות למניעת תסמונת מטבולית, סוכרת והשמנה.
החוקרים מציינים שלאחר ארבעה שבועות בדיאטה, העכברים הראו מאפיינים של תסמונת מטבולית: עלייה במשקל, עמידות לאינסולין ואי סבילות לגלוקוז. והמיקרוביום שלהם השתנה באופן דרמטי, כאשר כמות החיידקים Segmented filamentous – הנפוצים במיקרוביוטת המעיים של מכרסמים, דגים ותרנגולות – ירדה בחדות וחיידקים אחרים גדלו בשפע.
הירידה בחיידקים אלה, מצאו החוקרים, הייתה קריטית לבריאות העכברים באמצעות השפעתם על תאי חיסון Th17. הירידה בחיידקים הפחיתה גם את רמות תאי Th17 במעיים, וניסויים נוספים גילו שתאי Th17 הם הנחוצים למניעת מחלות מטבוליות, סוכרת ועלייה במשקל.
החוקרים מסבירים שתאי חיסון אלו מייצרים מולקולות שמאטות את ספיגת השומנים ה'רעים' מהמעיים והם מפחיתים את הדלקת במעיים. במילים אחרות, הם שומרים על בריאות המעיים ומגנים על הגוף מספיגת שומנים פתוגניים.
המיקרוביום הגאוני עוזר לנו גם במניעת מחלות מטבלויות כתוצאה ממזון מעובד
החוקרים רצו גם לבחון איזה מרכיב בתזונה עתירת השומן והסוכר הוביל לשינויים אלו. והצוות מצא שהסוכר הוא אשם.
הסוכר סילק את החיידקים הללו, ותאי Th17 המגנים נעלמו כתוצאה מכך. כשהאכילו עכברים בתזונה נטולת סוכר ועתירת שומן, רמות תאי Th17 נישמרו במעיים והעכברים היו מוגנים לחלוטין מפני התפתחות השמנת יתר וטרום סוכרת, למרות שהם אכלו את אותו מספר קלוריות. לעומת זאת ביטול הסוכר לא עזר לכל העכברים. העכברים נטולי כל חיידק Segmented filamentous מלכתחילה, הפסקת הסוכר לא השפיעה לטובה, והם פיתחו השמנה וסוכרת.

זה יכול להסביר מדוע כמה התערבויות תזונתיות פופולריות, כמו צמצום סוכרים לא יגרמו לאנשים מסוימים לשיפור במחלות המטבוליות. ועדין, אין זה אומר שאפשר לחזור לתזונה מסוכרת, כי זה בוודאי יחמיר את המצב.
אצל העכברים מצאו החוקרים כי שילוב פרוביוטיקה עם אותם חיידקים הובילו להחלמה של תאי Th17 ולהגנה מפני תסמונת מטבולית, למרות צריכה של תזונה עתירת שומן.
החוקרים מאמינים, שלמרות שלאנשים אין את אותם חיידקים כמו לעכברים, לחיידקים אחרים באנשים יש את אותן השפעות הגנה.
החוקרים מסכמים שהמחקר מדגיש שאינטראקציה מורכבת בין תזונה, מיקרוביוטה ומערכת החיסון ממלאת תפקיד מפתח בהתפתחות השמנת יתר, תסמונת מטבולית, סוכרת מסוג 2 ומצבים אחרים. זה מצביע על כך שלמען בריאות אופטימלית חשוב לא רק לשנות את התזונה שלך אלא גם לשפר את המיקרוביום או את מערכת החיסון של המעי, למשל, על ידי הגדלת חיידקים מעוררי תאי Th17.
https://www.cuimc.columbia.edu/news/sugar-disrupts-microbiome-eliminates-protection-against-obesity-and-diabetes
חידוד אחרון לגבי שומנים.
אינני יודע איזה שומנים נתנו בניסוי הזה לעכברים. אבל ברור שגם לסוג השומן יש משמעות. בתזונה המערבית רוב שומן מגיע מ סויה, תירס וקנולה והם בהחלט לא ראויים למאכל ויש להם השלכות בריאותיות לרבות הפרעות מטבוליות. לעומתם שמן זית, שמן קוקוס, אבוקדו, שקדים, אגוזי מלך, פקאנים, לוז, ערמונים, פשתן והמפ יש השפעות חיוביות על הבריאות במגוון עצום של הפרעות בריאותיות לרבות הפרעות מטבוליות.
איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
כתיבת תגובה