פתוגנים וחיידקים עמידים·שמן קוקוס

לחומצה לאורית ופלמיטולאית יכולות אנטי-וירולנטיות

הייתי רוצה לכתוב שזה ידוע וברור, אבל ההתנהלות העולמית הגלובלית לא מראה סימנים של חיפוש אחר פתרונות לדבר שעל פי הערכות יהרוג ב-2050 כ-10 מיליון אנשים בעולם מדי שנה.

חיידקים עמידים

אבל ישנם מדענים בודדים שמחפשים פתרונות מחוץ לקופסא. פתרונות שקיימים בטבע, אבל תמיד ישנו התירוץ שהם לא בדיוק כפי שנכון לגוף ושיש לשנות אותם והצמיד להם שם של תרופה.

חוקרים מאוניברסיטת דרום דנמרק (SDU) שואלים שאלה: "האם נוכל לחסוך בחיי אדם אם ניתן לחיידקים עמידים לחיות?" כלומר במקום לעסוק באיך להשמיד חיידקים, שמפתחים עמידות כמנגנון השרדותי.. פשוט נגביל את הפעילות שלהם ונמנע מהם לחדור לתאים שם הם מתרבים בצורה אקספוננציאלית.

איחור אופנתי של כמה עשרות שנים!

כבר כמה שנים שקבוצת המחקר חוקרת סוג מסוים של חומצת שומן, שהוכיחה את עצמה כמעניינת בהקשר זה. המחקר האחרון שלהם פורסם במאי 22 בג'ורנל Frontiers in Microbiology.
החוקרים משתמשים בליסטריה כמודל חיידקי לבדיקת השפעת חומצות השומן הללו. ומציינים שבמקומות אחרים בעולם, עמיתים משתמשים בחיידקי סלמונלה וכולרה לבדיקות דומות.
החוקרים מוסיפים שחומצות השומן המסוימות מעניינות לא רק בגלל שהן יכולות להרוג את חיידקי הליסטריה במעבדה, אלא שהן יכולות גם לכבות את יכולתם להדביק ולהפיץ זיהום.
בצורה זו החיידק העמיד אינו עוד חיידק שצריך להרוג – במקום זאת, אנו מונעים ממנו להתפשט ולגרום לנו לחלות.

Thus, the resistant bacterium is no longer a bacterium that we must try to kill — instead, we prevent it from spreading and making us sick

לרעיון של הפיכת חיידק עם יכולות פתוגניות שלא יהי מסוגל להתפשט או לגרום למחלה נקרא כיבוי הארסיות. כאשר מכבים את הארסיות של חיידק, מונעים ממנו לייצר חלבונים כמו adhesin ו-Invasin, אותם החיידק מצמיד לתא כדי שיוכל להיכנס אליו.
בצורה זו החיידק לא יכול לחדור לתא וליצור זיהום.

If a listeria bacterium cannot enter a cell, it cannot spread, and then no infection will occur

לתכונה הזו של ביטול היכולות המזהמות קוראים 'אנטי-וירולנטי' שמגיע מהמילה Virulence, ומשמעותה ביטול היכולות של הפתוגן להזיק.

חומצות השומן שהחוקרים עובדים הן: חומצה פלמיטולאית (אומגה 7) הקיימת בין היתר באגוזים (מקדמיה) ושמנים צמחיים אחרים (אבוקדו, שמן זית). וחומצה לאורית שנמצאת בשמן הקוקוס.
איפה עוד שתי חומצות השומן הללו נמצאות? בחלב אם. מעניין מאוד!

החוקרים מדגישים שאנחנו עדיין לא יודעים אם אפשר להשיג את האפקט על ידי צריכת חומצות שומן אלה דרך המזון כי הן עוברות חילוף חומרים לפני שהן מגיעות לשדה הקרב במעיים. לפיכך, תוסף תזונה או תרופה אינם ממש מעבר לפינה ויש עוד דרך ליצור את הכדור המושלם: 1. בדיקת חומצות השומן בסביבה המדמה מעיים אנושיים; 2. ניסוי על עכברים; 3. ניסויים על בני אדם.

אם תיכנסו למאמר: "שמן קוקוס – ניפוץ מיתוסים" תוכלו לראות מספר רב של מחקרים שמראים שהוא מגן עלינו מפני מחלות מהן מתים בטרם עת וגם תכונות אנטי בקטריליות, ויראליות, פטריתיות.

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s