לחומצה לאורית ופלמיטולאית יכולות אנטי-וירולנטיות

הייתי רוצה לכתוב שזה ידוע וברור, אבל ההתנהלות העולמית הגלובלית לא מראה סימנים של חיפוש אחר פתרונות לדבר שעל פי הערכות יהרוג ב-2050 כ-10 מיליון אנשים בעולם מדי שנה.

חיידקים עמידים

אבל ישנם מדענים בודדים שמחפשים פתרונות מחוץ לקופסא. פתרונות שקיימים בטבע, אבל תמיד ישנו התירוץ שהם לא בדיוק כפי שנכון לגוף ושיש לשנות אותם והצמיד להם שם של תרופה.

חוקרים מאוניברסיטת דרום דנמרק (SDU) שואלים שאלה: "האם נוכל לחסוך בחיי אדם אם ניתן לחיידקים עמידים לחיות?" כלומר במקום לעסוק באיך להשמיד חיידקים, שמפתחים עמידות כמנגנון השרדותי.. פשוט נגביל את הפעילות שלהם ונמנע מהם לחדור לתאים שם הם מתרבים בצורה אקספוננציאלית.

איחור אופנתי של כמה עשרות שנים!

כבר כמה שנים שקבוצת המחקר חוקרת סוג מסוים של חומצת שומן, שהוכיחה את עצמה כמעניינת בהקשר זה. המחקר האחרון שלהם פורסם במאי 22 בג'ורנל Frontiers in Microbiology.
החוקרים משתמשים בליסטריה כמודל חיידקי לבדיקת השפעת חומצות השומן הללו. ומציינים שבמקומות אחרים בעולם, עמיתים משתמשים בחיידקי סלמונלה וכולרה לבדיקות דומות.
החוקרים מוסיפים שחומצות השומן המסוימות מעניינות לא רק בגלל שהן יכולות להרוג את חיידקי הליסטריה במעבדה, אלא שהן יכולות גם לכבות את יכולתם להדביק ולהפיץ זיהום.
בצורה זו החיידק העמיד אינו עוד חיידק שצריך להרוג – במקום זאת, אנו מונעים ממנו להתפשט ולגרום לנו לחלות.

Thus, the resistant bacterium is no longer a bacterium that we must try to kill — instead, we prevent it from spreading and making us sick

לרעיון של הפיכת חיידק עם יכולות פתוגניות שלא יהי מסוגל להתפשט או לגרום למחלה נקרא כיבוי הארסיות. כאשר מכבים את הארסיות של חיידק, מונעים ממנו לייצר חלבונים כמו adhesin ו-Invasin, אותם החיידק מצמיד לתא כדי שיוכל להיכנס אליו.
בצורה זו החיידק לא יכול לחדור לתא וליצור זיהום.

If a listeria bacterium cannot enter a cell, it cannot spread, and then no infection will occur

התכונה הזו של ביטול היכולות המזהמות נקראת "אנטי-וירולנטיות", שמגיעה מהמילה Virulence ומשמעותה ביטול היכולות של הפתוגן להזיק.
חומצות השומן שהחוקרים עובדים עליהן הן:

• חומצה פלמיטולאית (אומגה 7): קיימת בין היתר באגוזים (מקדמיה), אבוקדו ושמן זית.
• חומצה לאורית: מצויה בשמן הקוקוס ובחלב אם. הגוף ממיר אותה למונולאורין, שהיא אנטי חיידקית [1][2][3][4][5][6], אנטי ויראלית [1][2][3] ואנטי פרזיטית/ פטרייתית/ קנדידה ומחזקת את מערכת החיסון של היילוד.
• חומצה קפרילית: גם היא מצויה בשמן הקוקוס והיא אנטי-פטרייתית, כולל נגד קנדידה, ואנטי-חיידקית, מה שהופך אותה למועילה מאוד למערכת העיכול שלנו [1][2][3][4][5][6].

החוקרים מדגישים כי בעוד שההשפעות במעבדה מרשימות, הדרך להפוך את חומצות השומן הללו לתרופה או לתוסף היא עדיין ארוכה, שכן הן גם עוברות רמות מסויימות של חילוף חומרים בגוף לפני הגעתן ליעד.

אם תיכנסו למאמר: "שמן קוקוס – ניפוץ מיתוסים" תוכלו לראות מספר רב של מחקרים שמראים שהוא מגן עלינו מפני מחלות מהן מתים בטרם עת ועוד

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה