אריזות ומיכלי מזון מפלסטיק יכולים להכיל מאות כימיקלים הגורמים לסרטן, אי פוריות ומוטציות גנטיות

ייצור הפלסטיק העולמי מוערך כבר קרוב ל-400 מיליון טון בשנה, כאשר יותר משליש מיוצר עבור תעשיית המזון.

כשאנחנו אוכלים ושותים, אנחנו אמורים לאכול רק דברים מזינים. מיום ליום עולות העדויות שהדבר הזה הוא מאוד קשה, אבל בהחלט ניתן לצמצם את החשיפה לחומרים שזולגים אלינו לפה דרך אביזרים הנילווים לאוכל. זה קיים במיוחד בתעשיית המזון "לקחת". אם זה המגשים ואם זה האריזות והעטיפות של המאכלים והמזונות. וגם בקופסאות השימורים, ומיכלי האפסון של הפלסטיים של הסופרים (מזון מהחי, סלטים, רטבים וכו' והיום גם פירות וירקות כדי למנוע פחת).

מיקרופלסטיק במוצרי צריכה יומיומיים – השפעות בריאותיות

במחקר שפורסם במאי 22 בג'ורנל Journal of Hazardous Materials צוות של חוקרים משוויץ בחנו את כמות החומרים ומצאו שבעטיפות היו 388 "חומרים מדאיגים" בודדים, כולל 352 ידועים כמסרטנים, מוטגנים ורעילים לרבייה, המכונים CMRs.
22 חומרים נוספים היו כימיקלים משבשים אנדוקריניים (EDCs) ו-32 חומרים המסכנים את הבריאות עם התמדה ו"הצטברות ביולוגית", כלומר במצב שבו האדם נחשף אליהם ברמה קבועה ולאורך זמן.
127 מולקולות אלו נמצאים בחומרים שבאים במגע עם מזון (FCMs).
חלקיקי הפלסטיק הללו או מונומרים יכולים לעבור למזון מהאריזות, מה שהופך אותם לרלוונטיים ביותר לחשיפה אנושית. והמחקר הזה למעשה מפריך את ההנחה הרווחת שמרכיבים לייצור פולימרים מפלסטיק אינם נודדים מהאריזה המוגמרת.

המחברת הראשית, ד"ר Jane Muncke, מנכ"לית פורום אריזות המזון בציריך, שוויץ, אמרה, שהמחקר שלהם מספק ראיות מדעיות לכך שמאות כימיקלים מזיקים נמצאים כיום בשימוש חוקי ב-FCMs באירופה, ואנשים בולעים את הכימיקלים המסוכנים האלה עם מזון.
הצוות השוויצרי הרכיב את רשימת הכימיקלים המדאיגים הבאים בקשר עם מזון (FCCoC) ועוד רשימה מוכנה של כימיקלים שיש להפסיק מיד את השימוש בהם כדי למנוע את המגע שלהם עם המזון.
היא מציינת שבין 30 המונומרים הכלולים ברשימת FCCoC נמצאים מונומרים פלסטיים ידועים כמו אקרילאמיד אשר מפולמר לפוליאקרילאמיד, סטירן המשמש לייצור פוליסטירן, ביספנול A, מונומר בפלסטיק פוליקרבונט, כמו גם ויניל כלוריד שהוא משמש לייצור הפולימר פוליוויניל כלוריד.
מתוך 30 המונומרים, 22 זוהו שנדדו למזון. חשוב לציין, כי רוב המונומרים עם עדויות להגירה הם CMRs, בעוד שארבעה הם EDCs, ולמונומר אחד יש סכנות הקשורות להתמדה בהצטברות ביולוגית.
המחקר הזה מראה שמגוון רחב של CMRs נמצא בפוטנציה לשימוש באריזות מזון. 352 CMRs נרשמו לשימוש בייצור של FCMs. מתוכם, 135 סווגו כמסרטנים בקטגוריה 1 על סמך עדויות מבני אדם או מחקרים שבוצעו היטב בבעלי חיים.
בין FCCoCs אלה, למשל, מונומר ויניל כלוריד ו-1,2 דוכלורואתן, שניהם משמשים לייצור PVC, תחמוצת סטירן המשמשת כחומר פלסטי או מדלל לשרף אפוקסי ו-5-מתיל-או-אניסידין המשמש בייצור של צבעים, אפיכלורוהידרין, המשמש כמונומר לייצור שרף אפוקסי אך רשום גם לשימוש מכוון במספר FCMs אחרים, כולל טקסטיל, דבקים ודיו להדפסה. אפיכלורוהידרין הוא חומר מסרטן משוער.
הכימיקלים המסוכנים שזוהו משמשים גם למגוון של פונקציות, לדוגמה: למניעת עובש, מעכבי בעירה, הגברת הגמישות, צבעים ודבקים.

*** תוספת אפריל 24 – חוקרים מאוניברסיטת NTNU’s שבנורבגיה מצאו עד 9936 כימיקלים שונים במוצר פלסטי בודד המשמש כאריזת מזון.
מדובר בשני מחקרים שפורסמו באפריל 24 בכתב העת Environmental Science & Technology [1][2].
במחקר אחד, החוקרים בדקו 36 מוצרי פלסטיק שונים המשמשים לאריזת מזון. מוצרים אלה הגיעו מחמש מדינות; ארצות הברית, בריטניה, דרום קוריאה, גרמניה ונורבגיה. ברוב מוצרי הפלסטיק הללו, החוקרים מצאו כימיקלים שיכולים להשפיע על הפרשת הורמונים וחילוף חומרים – משבשי אותות אנדוקריניים.
נחוקרים מסבירים שפונקציות אלו חיוניות לחלוטין. הורמונים הם שליחי הגוף. הם מופרשים מבלוטות שונות ומאפשרים לאיברים השונים לתקשר זה עם זה. חילוף חומרים הוא סך התהליכים השונים המאפשרים לגוף להשתמש בחומרי הזנה כדי לספק לגוף אנרגיה וחומרים הדרושים לו לתפקוד.

במחקר השני, החוקרים בדקו שילובים שונים של כימיקלים פלסטיים כדי לראות את ההשפעה האפשרית שיש להם על קולטנים המצומדים לחלבון G. לקולטנים אלו תפקיד חשוב בהעברת אותות בגוף. יש להם חשיבות בתפקודי חישה של אור וריח, וויסות הורמונים, וויסות נוירוטרנסמיטרים (סרוטונין, דופמין וגלוטמאט), וויסות תגובות חיסוניות וויסות מערכת העצבים.
החוקרים זיהו 11 שילובים כימיים ממוצרי פלסטיק המשפיעים על קולטני האותות הללו.
החוקרים גם מצאו דרכים חדשות שבהן תערובות כימיות אלו יכולות להשפיע על העברת האותות בגוף.
החוקרים מסיימים – מכיוון שפלסטיק מכיל כל כך הרבה כימיקלים שונים, וניתן לזהות רק כמה מהם בכל פעם. זה אומר שאנחנו עדיין יודעים מעט מאוד על ההשפעות שיש לרוב הכימיקלים הללו.
https://norwegianscitechnews.com/2024/04/plastic-food-packaging-contains-harmful-substances/

*** תוספת מאי 25
חשיפה לכימיקלים סינתטיים הבאים במגע עם מזון (FCCs) המקושרת לצריכה הגוברת של מזונות מעובדים במיוחד (UPFs) היא תורם משמעותי ולא מוערך מספיק להשפעות שליליות על בריאות הציבור. זה מה שמדענים דנים ומתארים במאמר סקירה שעבר ביקורת עמיתים ופורסם במאי 25 בכתב העת Nature Medicine.

בהובלת ד"ר Jane Muncke מפורום אריזות המזון (אותה מדענית מהמחקר הראשון שלמעלה), המחברים דנים בסוגים ובמקורות של מזהמי מזון סינתטיים, תוך התמקדות בכימיקלים הבאים במגע עם מזון ונוכחותם במזונות מעובדים במיוחד. המאמר מחבר את הנקודות ומספק מבט מקיף על הנושא, מתאר צרכי מחקר עתידיים, ומשתף אפשרויות קיימות וגישות חדשות שיסייעו במעבר בר-קיימא למערכת מזון בטוחה יותר.

החוקרים טוענים כי מזהמים כימיים במזון הם כיום דאגה בריאותית ציבורית שמתעלמים ממנה במידה רבה – עם ראיות הולכות וגדלות לכך שחלק מהכימיקלים הסינתטיים הנמצאים בשימוש נרחב קשורים למגוון מחלות מהן מתים בטרם עת ומייחסים זאת לאפיון לוקה בחסר. כלומר "אם הזיהום הכימי של מזונות היה מאופיין טוב יותר, סביר להניח שנושא זה היה מקבל יותר תשומת לב כהזדמנות חשובה למניעת מחלות".

המחברים מזהים ארבעה נתיבי זיהום רלוונטיים – במהלך ההובלה, עיבוד המזון, מהאריזה ובמהלך הכנת המזון – במהלך כל אחד משלבים אלה, המזונות נתקלים בחומרים סינתטיים שיכולים לנדוד, לדלוף או להתגז (מלשון גז) לתוך המזונות. נתון שמגובה על ידי מספר רב של מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, שניתן לעיין בהם במסד הנתונים FCCmigex.

לרבים מהכימיקלים הללו שנמצאו במזונות – כגון ביספנולים וחלופותיהם, פתלטים ו-PFAS – יש עדויות לפגיעה בבריאות האדם, במיוחד בשלבי חיים רגישים כמו הריון והתפתחות גיל מוקדם.

כמו כן מזונות אולטרה-מעובדים (UPFs) נקשרו לחשיפה מוגברת במיוחד ל-FCCs. על פי המאמר החדש, הם "הפכו לווקטור לחשיפה כללית וגלובלית לתערובות של FCCs." החוקרים מוסיפים שיש מגוון מחקרים מתמשכים בנושא ההשפעות הבריאותיות הקשורות לצריכת מזונות מעובדים ארוזים.

החוקרים מבקשים לתת עדיפות למחקרים הכוללים גישות משופרות לזיהוי כימיקלים מסוכנים אלה, להשיג חומרים הבאים במגע עם מזון שהם בטוחים ואינרטיים ולעסוק בחשיבה מחודשת הוליסטית על מודלים עסקיים של מזון לבטיחות וקיימות.
https://foodpackagingforum.org/news/scientists-identify-synthetic-chemicals-in-food-as-a-major-blind-spot-in-public-health

ואני מציע שעד שזה יקרה… כי אף אחד לא ממהר!!!

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה