קשב וריכוז (ADHD) – חשיבות התזונה – מזהמים סביבתיים – מאמר מרכז

אנחנו חיים בעולם שמכתיב לנו תרחישים ונרטיבים שלא תמיד מסתדרים עם המציאות, וכשאני כותב לא תמיד אני בעצם מתכוון להרבה פעמים ואולי גם לרוב הפעמים.
אחד הנושאים הללו קשור לחינוך מוסדי.
לוקחים ילדים, שונים וייחודיים ושמים אותם במסגרת שאמורה להתאים לכולם. הסיכוי שזה יקרה הוא מראש נמוך. הסיכוי שכל הילדים יחוו את הלימודים באותה צורה הוא נמוך במיוחד.
הלימודים, כך אומרים, חשובים מאוד להתפתחות של הילד ולהצלחה העתידית. רק שמורידים מהמשוואה הזו את הצרכים של הילד, את המוכנות שלו לקלוט חומרים שאולי אינם רלוונטיים אליו בתקופה הנוכחית.
זה נכון שהמוח וכישורי הלמידה מתפתחים בגיל צעיר מאוד וכדאי לחוות ולהתנסות במגוון של דברים. אבל עובדתית ולאורך השנים, אופי הלימודים והתכנים לא השתנו בצורה מהותית, אבל האבחנה של קשב וריכוז נמצאת בעליה.
כל הסיפור החל בשנות ה-60 של המאה הקודמת וקיבל תאוצה, הכרה והגדרה של ADD/ADHD בשנות ה-80. ונכון להיום בין 7-10% מהילדים ובני הנוער מאובחנים. ולרבים אחרים יש קשיים שאינם מאובחנים.

השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם זו באמת הפרעה נוירוביולוגית או שהאם מדובר בחוסר ענין/ שיעמום מהחומר הנלמד או שהילד לא מרוכז בגלל דברים שעוברים עלי מבחינה רגשית/סטרס/מצוקה?
האם זה קורה בכל השיעורים ובכל המצבים בבית ובבית הספר או רק בחלק? אם זה בחלק, אז זו לא הפרעה ואם זה בכל המצבים אז ייתכן שמדובר בהפרעה.

מזמין אתכם גם להקשיב לד"ר יעקב אופיר (פסיכולוג קליני) שכתב גם את הספר: "הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה".

ברפואה לא יודעים לומר מהן הסיבות אבל אם יש הפרעה אמיתית במוח, זה חייב להיות קשור למזהמים סביבתיים:

• ביספינול איי [1][2][3][4][5][6][7][8].
• פתלאטים [1][2][3][4].
• חומרי הדברה פירתרואידים, אורגנופוספאטים [2][3][4].
  • מחקר שפורסם בנובמבר 24 בכתב העת Environment International מגלה שילדים צעירים שמציגים רמות גבוהות יותר של מטבוליטים של חומרי הדברה בשתן מראים בעיות נוירו-התנהגותיות בולטות יותר בגיל עשר. החוקרים הסיניים מתעדים כיצד חשיפה במהלך הילדות המוקדמת, במיוחד במהלך החלון הרגיש במהלך ההריון ולפני גיל שנתיים, קשורה לבעיות היפראקטיביות והפרעת קשב וריכוז (ADHD).
    במחקר הנוכחי החוקרים ניתחו נתונים משאלונים ודגימות שתן באמצעות מחקר העוקבה SMBCS, ששייך חשיפת כימיקלים סביבתיים במהלך ההריון והילדות להשפעות בריאותיות שליליות. בסך הכל נרשמו במחקר העוקבה 1303 נשים הרות. כשהילדים הגיעו לגילאי שנה, שנתיים, שלוש, שש, שבע, שמונה, תשע ועשר שנים, כל זוג אם-ילד השתתף בביקורי מעקב. במהלך ביקורים אלה, דגימות שתן נאספו ונותחו עבור מטבוליטים של חומרי הדברה, כולל PCP, TCPy ו-CFP המייצגים את חומרי ההדברה: אורגנוכלורינים, אורגנופוספטים וקרבמטים, בהתאמה.
    החוקרים בחנו את מידת הפרעות הקשב ע"י "שאלון חוזקות וקשיים" שמכסה תחומים התנהגותיים שונים: תסמינים רגשיים, בעיות התנהגות, היפראקטיביות/חוסר תשומת לב, בעיות ביחסים עם חברים והתנהגות חברתית. הם ממשיכים, "סימפטומים של ADHD הוערכו באמצעות קריטריוני המדריך ADHD-DSM-IV. בסופו של הניתוח נכללו 415 ילדים מתאימים.
    בהמשך החוקרים פילחו את הנתונים לשלושה שלבים: גילאי שנה עד שנתיים; גיל הגן (גילאי 3-7) וגילאי בית ספר מוקדם (8-10) כדי לעקוב אחר שינויים תקופתיים ושלבי הגדילה וההתפתחות של ילדים בתוך אותם שלבים.
    התוצאות הראו שציוני ההיפראקטיביות וחוסר הקשב היו בקורלציה חיובית עם שיעורי הזיהוי של שלושת המטבוליטים (PCP, TCPy ו-CFP).
    הציונים הגבוהים ביותר זוהו עבור הקבוצה עם רמות גבוהות יותר של מטבוליטים במהלך הינקות והפעוטות (1-2 שנים). כמו כן למשתתפים עם ריכוזי שתן גבוהים יותר של שלושת המטבוליטים במהלך הינקות והפעוטות (1-2 שנים) היו ציוני היפראקטיביות וחוסר תשומת לב גבוהים בהשוואה לאלו עם חשיפות נמוכות באופן מתמשך (1-10 שנים) ואלה עם רמות החשיפה. התוצאות מדגישות כי ילדות מוקדמת, במיוחד לפני גיל שנתיים, מייצגת חלון קריטי לגבי השפעות התפתחותיות נוירו-התנהגותיות של חשיפה לחומרי הדברה. זה מוסבר על ידי השילוב של יכולות חלשות של פירוק חומרי ההדברה ופלסטיות גבוהה של המוח לפני גיל שנתיים. החוקרים מציגים מחקרים קודמים שחשיפה בגיל צעיר ובמהלך ההיריון, עלולה לגרום לעיכובים והפרעות התפתחותיות^[1][2][3][4]. כלומר העיתוי של החשיפה לחומרי הדברה הוא קריטי במיוחד בשלבי התפתחות המוח במיוחד על קליפת המוח הקדם-מצחית (PFC), המעורבת בהפרעות פסיכיאטריות שונות כמו ADHD.
• PFAS [1].
• ביפנילים עתירי כלור (PCBs)
  במחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתבהעת Journal of the Endocrine Society מראה שגם כימיקלים שאסורים לשימוש זה מכבר ועדין באים במגע עם בני האדם דרך האדמה והים מסוכנים ומעודדים סרטן, הפרעות רבייה, השמנת יתר והפרעות נוירואנדוקריניות.
  המחקר החדש בחן רמות חשיפה של PCBs על חולדות הריוניות ומצא שינויים התפתחותיים והורמונליים שבסופו של דבר השפיע על תוצאות נוירו-התנהגותיות בצאצאי החולדות. החוקרים מצאו שמשבשי האותות האנדוקריניים הללו יכולים לתכנת מחדש את המערכת הנוירו-אנדוקרינית (דרך ציר Hypothalamic–pituitary–gonadal) ולהוביל לבעיות נוירו-התנהגותיות בתחילת החיים.
• כספית (לרבות תירומסל שבחיסוני שפעת והפטיטיס) [1][2][3][4][5][6].
• זיהום אוויר [2][3].
• תרכובות אורגניות נדיפות (Vocs) – פליטת דלקים, עשון, קוטלי חרקים, צבעי מים ושמן, נוזלי דילול, חומרי חיטוי, אקונומיקה, חומרי ניקוי, בשמים מסוימים, מטהרי אוויר או ניחוחות אחרים, לק, מסיר לק, ספריי לשיער, ריהוט, שטיחים, וילון מקלחת, ורכבים עם ריח של חדש[1].
• אנטיביוטיקה [2][3] ופגיעה במיקרוביום [2][3][4].
• פרצטמול.
• סוכר [2].
• חומרי טעם וריח מלאכותיים [1][2][3][4].
• תזונה מערבית [1][2].
• פלואור [1].
• גלוטן (חיטה) וקזאין (חלב) [1].

הכי חשוב יהיה להימנע ככל הניתן לחומרים אלה ולשים דגש גבוה במיוחד בתקופת ההיריון וההנקה, תקופת ההתפתחות והגדילה של המוח.

הטיפול התרופתי (ריטלין, קונצרטה, אדרל, אטנט ופנידין) מבוסס על אחד משני החומרים הפעילים הבאים: מתילפנידט ואמפטמין. להם שלל תופעות לוואי בזמן השימוש: ירידה בתיאבון, בחילות, הקאות, הפרעות במערכת העיכול, סחרחורת, עייפות ותנודות במצב הרוח.
לא הרבה ידוע על ההשפעות העתידיות אבל כל דבר שמשחק במוח, יכול לפגוע בו.

השלכות אפשריות של התרופות לקשב וריכוז

*** אוגוסט 19 – ריטלין והחומר הלבן במוח – מה קורה אחרי 16 שבועות של צריכה יומיומית.

*** תוספת נובמבר 23 – סיכום מוגבר למחלות לב וכלי דם
מחקר שפורסם בנובמבר 23 בכתב העת JAMA Psychiatry שכלל 278,000 אנשים בשוודיה בגילאי 6-64 שעברו אירוע/ אבחון ADHD או מתן תרופות ל-ADHD, מצא שככל שמשתמשים יותר זמן בתרופות להפרעות קשב וריכוז (ADHD) יש סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, במיוחד יתר לחץ דם (72%) ומחלות עורקים (65%), בהשוואה לאי שימוש.

המחברים מציינים שכל עלייה של שנה בשימוש בתרופות ל-ADHD הייתה קשורה לעלייה של 4% בסיכון ל-CVD, עם עלייה גדולה יותר בסיכון ב-3 השנים הראשונות של שימוש מצטבר (8%).
דפוסים דומים נצפו בילדים ונוער (בני פחות מ-25 שנים) ומבוגרים (בני 25 ומעלה).
ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של שקלול קפדני של יתרונות וסיכונים פוטנציאליים בעת קבלת החלטות טיפול לגבי שימוש בתרופות ADHD לטווח ארוך.
מחקר נוסף שמראה קשר בין תרופות ADHD למחלות לב וכלי דם [1].

*** תוספת מאי 24 – תרופות להפרעת קשב וריכוז נקשרו לסיכון מוגבר לפתח גלאוקומה

אז במקום תרופות, אולי כדאי להתחיל לחשוב על תזונה?

שכן לתזונה יש השפעות על המוח אם זה דרך רכיבי תזונה ספציפיים ואם זה בגלל הקשר למיקרוביום (Gut-Brain-Axis).

קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת אוהיו בחנו את הקשר שבין רכיבים הנמצאים בתזונה לקשב וריכוז.
החוקרים ביקשו מהורים ל-134 ילדים עם תסמיני ADHD למלא שאלון מפורט על המזונות האופייניים שהילדים אכלו, כולל גדלי מנות, במשך תקופה של 90 יום.
שאלון אחר ביקש מההורים לדרג סימפטומים של חוסר תשומת לב, סימן היכר של ADHD אצל ילדיהם, כגון קושי להישאר ממוקד, לא לעקוב אחר הוראות, קושי לזכור דברים וקושי לווסת רגשות. תוצאות המחקר שפורסמו במאי 22 בג'ורנל Nutritional Neuroscience הראו שילדים שצרכו יותר פירות וירקות הראו תסמינים פחות חמורים של חוסר תשומת לב.
החוקרים מציינים שהנתונים למחקר זה נאספו כחלק ממחקר (MADDY), אשר בדק יעילות של תוסף ויטמינים ומינרלים עם 36 מרכיבים לטיפול בסימפטומים של ADHD ושליטה רגשית לקויה ב-134 ילדים בגילאי 6 עד 12. המחקר התקיים בין השנים 2018-2020. המשתתפים לא נטלו תרופות או שהפסיקו להשתמש בהן שבועיים לפני תחילת המחקר. תוצאות מחקר זה פורסמו ביולי 21 בג'ורנל Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry ונצפה שילדים שנטלו את המיקרו-נוטריינטים היו בסבירות גבוהה פי שלושה להראות שיפור משמעותי בתסמיני הפרעת קשב וריכוז וחוסר ויסות רגשי מאשר אלה שלקחו פלצבו.
מחקר אחר שכלל את אותם ילדים, שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Nutrients, הראה שילדים שלמשפחותיהם היו בחוסר ביטחון תזונתי, היו בסבירות גבוהה יותר מאחרים להראות תסמינים חמורים יותר של חוסר ויסות רגשי, כגון עצבנות כרונית, מצבי רוח כעסים והתפרצויות זעם.
המחקרים על צריכת פירות וירקות והתפקיד של חוסר ביטחון תזונתי התבססו על נתונים שנאספו כאשר הילדים נרשמו לראשונה למחקר, לפני שהחלו ליטול את תוסף המיקרו-נוטריינטים או פלצבו.

שלושת המחקרים מציירים תמונה דומה. תזונה בריאה המספקת את כל אבות המזון, ויטמינים ומינרלים יכולה לסייע בהפחתת הסימפטומים של ADHD בילדים.

החוקרים מציינים שמה שרופאים עושים בדרך כלל כשילדים עם ADHD מתחילים לסבול מתסמינים חמורים יותר הוא להגדיל את המינון של התרופות הטיפוליות שלהם, אם הם מטופלים באחת, או להציע להם תרופות.
החוקרים מאמינים שהפרעות קשב וריכוז קשורות לרמות נמוכות של חלק מהנוירוטרנסמיטורים במוח – וויטמינים ומינרלים ממלאים תפקיד מפתח כגורמים משותפים בסיוע לגוף לייצר את הנוירוכימיקלים החשובים הללו ובתפקוד המוח הכולל.
החוקרים מבקשים לשים דגש על אוכלוסיות מוחלשות כי ברור שכל אדם ובטח שילד, אם הוא רעב, הוא יהיה פחות רגוע. כמו כן, הלחץ של הורים שנסערים מכך שהם לא מסוגלים לספק מספיק מזון לילדיהם עלול ליצור מתח משפחתי שעלול להוביל ליותר תסמינים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז.
כאשר יש מחסור בכסף, יש גם יותר נטיה לרכוש דברים זולים ומעובדים (תזונה מערבית) ולצרוך פחות פירות, ירקות, אגוזים וזרעים.
https://news.osu.edu/diet-plays-key-role-in-adhd-symptoms-in-children/

*** תוספת יולי 23
דיאטה שנועדה במקור למנוע ירידה קוגניטיבית אצל מבוגרים עשויה גם לעזור לשפר את תשומת הלב אצל מתבגרים, על פי מחקר חדש, שבחן שתי דיאטות: אינדקס אכילה בריאה – 2015 (HEI-2015) והדיאטה המכונה MIND שהיא סוג של שילוב בין דיאטה ים תיכונית ו-DASH. כל הדיאטות הללו מבוססות צומח עם מעט דגשים המתכווננים לבעיות רפואיות שונות.
דיאטת MIND שמה דגש על פירות טריים, ירקות וקטניות כמו שעועית, עדשים ואפונה. עם זאת, היא כוללת גם המלצות למזונות ספציפיים, כגון עלים ירוקים ופירות יער, המקדמים את בריאות המוח.

במחקר הנוכחי החוקרים העריכו כיצד הקפדה על דיאטות אלו קשורה לעיכוב קשב של ילדים – היכולת להתנגד לגירויים מסיחים – ונמצא שרק דיאטת MIND הייתה קשורה באופן חיובי לביצועי משימות שמעריכות קשב.
הממצאים הוצגו במפגש הדגל השנתי של האגודה האמריקאית לתזונה NUTRITION 2023 ביולי בבוסטון.
85 ילדים ונוער בגילאי 7-11 אכלו את אחת מ-2 הדיאטות למשך שבוע. כדי להעריך עיכוב קשב, המשתתפים גם השלימו משימה הדורשת תשומת לב מרחבית ושליטה ביצועית עם זמן התגובה והדיוק שלהם שתועדו כולם. ילדים עם הפרעות נוירולוגיות כמו ADHD או אוטיזם לא נכללו במחקר כדי להפחית גורמים מבלבלים.
החוקרים מצאו כי שרק משתתפי המחקר שדבקו טוב יותר בדיאטת MIND עמדו טוב יותר במשימות.
https://scienmag.com/mind-diet-linked-with-better-focus-in-school-aged-children/

כל ילד הוא עולם ומלואו ואין משהו שנכון לכולם.
צריך לתת לילדים את מה שהנפש שלהם מבקשת, לא לדרוש מהם להיות רובוטים ולצמצם את התסכול שלהם.
יש לעזור להם בהרגלים הבריאותיים, וזה חייב להתחיל אצלנו ההורים, שכן ההורים (וגם הסבים והדודות) הם אלה שמציגים לילדים את המזונות המעובדים והמסוכרים.
מי שכבר נמצא במקום הזה ומתקשה עם התזונה, יכול לקבל מעט כלים כאן.

דברים נוספים שיכולים להועיל לקשב וריכוז:

• זעפרן.
• שקדים.
• אגוזים.
• תזונה אורגנית.
• אומגה 3 [1][2][3][4][5][6][7][8][9].
• ויטמין די [1][2][3][4][5][6][7][8].
• מגנזיום [1][2][3][4][5].
• אבץ [1][2].
• פיקנוגנול (pine bark extract) [1][2][3][4].
• פרוביוטיקה [1][2][3][4].
• הנקה [1].

המלצה שלי – תעשו הכל חוץ מלתת לילד סם מסוכן במיסווה של תרופה

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה