'כימיקלים נצחיים' (PFAS) ומשבשי אותות הורמונליים נקשרו לפגיעה בכבד

כימיקלים הנקראים חומרים פרפלואורואלקיל ופוליפלואורואלקיל (PFAS), הם קבוצה של כימיקלים מעשה ידי אדם הקיימים במגוון רחב של מוצרי צריכה בשימוש אישי ובשימוש תעשייתי. הם התגלו לראשונה בדמם של אנשים שנחשפו לכימיקלים אלו במקום העבודה בשנות ה-70. בשנות ה-90 הם נמצאו בדם של האוכלוסייה הכללית, מה שהוביל למודעות הולכת וגוברת לסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים.
חלק מהיצרנים הפסיקו את השימוש ב-PFOA וב-PFOS, אך מכיוון שהם עמידים לאורך זמן, PFAS נמצא במי שתייה, במוצרי מזון רבים ובדם של יותר מ-98% מהמבוגרים בארה"ב.

קבוצה של חוקרים מבית הספר לרפואה Keck of USC בחנו את הקשר בין חומרים אלה לכבד. את הממצאים פירסמו באפריל 22 בג'ורנל Environmental Health Perspectives.

זהו המחקר הראשון שסוקר באופן שיטתי את הנתונים על חשיפה ל-PFAS עם נזק לכבד, תוך סינתוז תוצאות של 111 מחקרים שנבדקו על ידי עמיתים שכללו בני אדם ומכרסמים כאחד. החוקרים העריכו האם חשיפה ל-PFAS קשורה לרמות מוגברות של אלאנין טראנסאמינאז (ALT), שהוא אנזים כבד המהווה סמן ביולוגי לנזק לכבד כאשר הוא מוגבר. החוקרים הגיעו למסקנה ששלושה מה-PFAS הנפוצים ביותר המזוהים בבני אדם – חומצה פרפלואורו-אוקטנואית (PFOA), פרפלואורו-אוקטן סולפונט (PFOS) וחומצה פרפלואורונוננואית (PFNA) – כולם קשורים לרמות גבוהות של ALT בדם של בני אדם ושל מכרסמים כאחד. ממצאים אלה תורמים לראיות ההולכות וגדלות לכך ש-PFAS עשוי למלא תפקיד בהתפתחות של הרבה מחלות.

החוקרים גם ציינו כמה הבדלים בהשפעות של PFAS על פגיעה בכבד בין נקבות לזכרים, מה שמצביע על מנגנון פוטנציאלי דרך חוסר ויסות הורמונלי.
ALT מוגבר, כאמור הוא סמן לפגיעה בכבד ואחת המחלות שנמצאות בעליה מתמדת בשנים האחרונות היא מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD), מצב שבו עודף שומן מצטבר בכבד.
כבד שומני התגלה כמשבר בריאות ציבורי חמור שמשפיע על 25% מהמבוגרים ברחבי העולם. בארה"ב, המקרים צפויים לגדול לכדי שליש מכלל המבוגרים עד 2030.

המחברים מציינים גם שמתוך הסקירה יש עדויות מניסויים בבעלי חיים המצביעות על כך ש-PFAS, שהם גם כימיקלים משבשי אותות אנדוקריניים (EDC's), יכולים לקדם שינויים מטבוליים שעלולים לגרום לכבד שומני, המאובחן לרוב על ידי היסטופתולוגיה. כמו כן, שמחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין חשיפה ל-PFAS לבין כולסטרול, טריגליצרידים וחומצת שתן, כולם סמנים ביולוגיים נוספים של הפרעה מטבולית, NAFLD ומחלת כבד מתקדמת.
כמובן שלא ניתן להכליל שכל מה שקורה בבעלי חיים קורה גם בבני אדם, שכן יש הבדלים מסוימים וכמובן שלא ניתן להפיל הכל על חומר יחיד, שכן לתזונה המערבית המעובדת והתעשייתית השפעה ניכרת גם במחלה זו.
ועדין החוקרים מזהירים לגבי העתיד שכן אם לא ייעשו פעולות מחמירות על הפסקת השימוש בחומרים אלה וגם על סילוקם מהטבע, כי הם לא מתכלים ומצטברים במי התהום, באוויר הסביבה והבית ובמזון וכל אלה מחזוריים, הדברים רק יחמירו.
https://www.eurekalert.org/news-releases/950780

ביולי 22 פורסם מחקר בג'ורנל JAMA Network Open ובו מציגים החוקרים, מבית החולים הר סיני, את הבעייתיות בחשיפה למשבשי אותות אנדוקרינולוגיים (EDC) בזמן ההריון והינקות ליכולת שלהם לפגוע בכבד, החל מכבד שומני, מחלות כרוניות של הכבד וסרטן הכבד בילדים.
החוקרים מציינים שמחלת כבד שומני לא אלכוהולי היא אחת ממחלות הכבד הנפוצות ביותר בעולם ומאובחנת יותר ויותר היום כבר בילדות – משפיעה על 6-10% מאוכלוסיית הילדים הכללית וכ-34% מהילדים עם השמנת יתר.
במחקר זה, החוקרים מדדו 45 כימיקלים בדם או בשתן של 1,108 נשים בהריון בין השנים 2003-2010. הכימיקלים כללו כימיקלים כגון: PFAS, חומרי הדברה אורגנוכלורין ואורגנו-פוספטים, חומרי פלסטיק (פנולים, פתלטים, ו-para-PBDE).
כשהילדים הגיעו לגילאי 6 עד 11 שנים, מדענים מדדו את רמות אנזימי כבד ואת רמות חלבון cytokeratin-18 המצביעים על סיכון למחלת כבד בדם הילדים, ומצאו רמות גבוהות של אותם סמנים ביולוגיים בילדים שנחשפו יותר לכימיקלים הללו במהלך ההריון.

במחקר שפורסם באוגוסט 22 בג'ורנל JHEP Reports על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה Keck נמצא כי חשיפה לכימיקל פרפלואוקטן סולפט (PFOS) קשורה לקרצינומה כבדית לא ויראלית, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן הכבד.
מחקר קודם בבעלי חיים העלה שחשיפה ל-PFAS מגבירה את הסיכון לסרטן הכבד, אך זהו המחקר הראשון המאשש קשר באמצעות דגימות אנושיות.

על פי החוקרים סרטן הכבד הוא אחד מנקודות הקצה החמורות ביותר במחלת כבד וזהו המחקר הראשון בבני אדם שהראה ש-PFAS קשור למחלה זו.

Liver cancer is one of the most serious endpoints in liver disease and this is the first study in humans to show that PFAS are associated with this disease

צוות החוקרים הצליח להשתמש בדגימות אנושיות שנאספו כחלק ממחקר אפידמיולוגי גדול, שעקב אחר יותר מ-200,000 תושבי לוס אנג'לס והוואי.
מאגר זה של דגימות דם ורקמות אנושיות אפשר לצוות המחקר למצוא 50 משתתפים שפיתחו בסופו של דבר סרטן כבד, להעריך את דגימות הדם שנלקחו לפני אבחון הסרטן שלהם ולהשוות בין 50 אנשים שלא פיתחו סרטן מאותו מחקר.
החוקרים מסבירים שחלק מהסיבה שהיו מעט מחקרים אנושיים היא בגלל שאתה צריך את הדגימות הנכונות. כמו כן כשמסתכלים על חשיפה סביבתית, אתה צריך דגימות הרבה לפני האבחנה כי לוקח זמן עד שהסרטן יתפתח.
במחקר הזה החוקרים מצאו כמה סוגים של PFAS בדגימות הדם שנלקחו לפני שהמשתתף פיתח סרטן כבד. המחקר גילה כי הקשר החזק ביותר היה בין PFOS לסרטן הכבד וכי לנבדקים ב-10% העליונים מהחשיפה ל-PFOS יש סיכוי גבוה פי 4.5 לפתח סרטן כבד מאשר אלו עם הרמות הנמוכות ביותר של PFOS בדמם.
צוות המחקר הצליח גם להאיר את הדרכים האפשריות שבהן PFOS שינה את התפקוד התקין של הכבד. הערכתם של הדגימות מצאה עדות לכך שנראה כי PFOS משנה את התהליך התקין של חילוף החומרים של גלוקוז, חילוף החומרים של חומצות מרה וחילוף החומרים של אמינו מסועפות בכבד.
החוקרים מבסירים ששיבוש תהליכים מטבוליים תקינים בכבד עלול לגרום ליותר שומן להצטבר בכבד, מצב המכונה מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) וידוע שלאנשים עם NAFLD יש סיכון גבוה בהרבה לפתח סרטן כבד.
החוקרים מסכמים שהעבודה שלהם מספקת תובנות חשובות לגבי ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח שיש לכימיקלים הללו על בריאות האדם, במיוחד ביחס לאופן שבו הם יכולים לפגוע בתפקוד כבד תקין ושמחקר זה ממלא פער חשוב בהבנתנו את ההשלכות האמיתיות של חשיפה לכימיקלים אלו.
https://keck.usc.edu/synthetic-forever-chemical-linked-to-liver-cancer/

יש סיבה לדאגה! זה הכבד שלנו! ולכבד שלנו יש מספר תפקידים חשובים לרבות ניקוי רעלים, מיחזור כדוריות דם אדומות, פעילות מטבולית, ייצור מיצי מרה שמשפעים על עיכול שומנים ופעילות חיונית של המיקרוביום והשתתפות בפעילות חיסונית.
הכבד מאוד עסוק בתקופה שלנו בהתמודדות עם כל התעשיות המזהמות. וכמו כל דבר בחיים שיש עליו עומס ברמה יומית, יש צורך לתת לו גם לנוח ולטפח אותו.
בפוסט: "תזונה מבוססת צומח – כבד שומני – מיקרוביום" תוכלו למצוא את הדברים שמיטיבים עם הכבד. וכמו שאני תמיד אומר – נוגדי חמצון 24/7/365.

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים