מדענים מדווחים על ראיות לכך שויטמין K יכול לסייע בהגנה מפני ירידות קוגניטיביות הקשורות להזדקנות, אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה

דמנציה היא צורה של ליקוי קוגניטיבי המפריע לחיי היומיום ושונה מירידות זיכרון רגילות המתרחשות עם ההזדקנות. בארה"ב מעריכים שיותר משישה מיליון אנשים חיים כיום עם אלצהיימר, אחד מסוגי הדמנציה הנפוצים ביותר.

ויטמין K הוא ויטמין מסיס שומן וכולל 2 צורות עיקריות: ויטמין K1, המצוי בעיקר בירקות עליים ירוקים ובכמה ירקות אחרים, ויטמין K2, שמיוצר על ידי חיידקי מעיים נמצא בין היתר במוצרים מהחי וגבינות ובמאכלים כבושים. המאכל היפני 'נאטו', התססה ייחודית של פולי סויה, מכיל את הכמות הגדולה ביותר של K2 (מסוג MK-7).

מחקרים קודמים קשרו ויטמין K עם תהליכים המעורבים בתפקוד המוח^[1][2][3][4], וכמה מחקרים קשרו מחסור בוויטמין K עם מחלת אלצהיימר ודמנציה^[5][6][7][8].
במחקר על חולדות שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Antioxidants והוצג בתחילת אפריל במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לאנטומיה בפילדלפיה, מדענים מדווחים על ראיות לכך שוויטמין K יכול לסייע בהגנה מפני ירידות קוגניטיביות הקשורות להזדקנות, למחלת אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.
החוקרים מציינים שויטמין K2 הוכיח השפעה מבטיחה מאוד במניעת שינויים התנהגותיים, תפקודיים, ביוכימיים והיסטופתולוגיים הקשורים להזדקנות במוח המזדקן הסנילי. והציעו שמתן ויטמין K2 הינה גישה מבטיחה להחלשת הפרעות הקשורות לגיל ולשימור תפקודים קוגניטיביים אצל אנשים מזדקנים.
המחקר הזה מבהיר כמה מהמסלולים הביולוגיים דרכם נראה שוויטמין K מסייע בשימור התפקוד הקוגניטיבי.
החוקרים חקרו את ההשפעות של (MK-7), סוג של ויטמין K2, בחולדות בנות 3 חודשים, גיל בו החולדות הגיעו לבגרות. קבוצה אחת של חולדות קיבלה MK-7 במשך 17 חודשים ואילו הקבוצה השנייה לא.
החוקרים השתמשו במבחנים מאומתים הכוללים מבוך, מבחן שחייה ומבחן חברותיות כדי להעריך את התפקוד הקוגניטיבי של החולדות ואת ההתנהגות הדומה לדיכאון וחרדה. בדיקות אלו גילו שחולדות שקיבלו MK-7 תפקדו טוב יותר מאלה שלא קיבלו.
תוספת ויטמין K נקשרה עם עדויות מופחתות של פגיעה קוגניטיבית, דיכאון וחרדה, יחד עם שיפור בזיכרון המרחבי וביכולת הלמידה.
בסוף המחקר, החוקרים בחנו את רקמות המוח של החולדות כדי לקבל תובנות לגבי המסלולים הביולוגיים המעורבים. התוצאות מצביעות על כך שתוספת ויטמין K משפיעה על מסלולים הכוללים את החלבונים NLRP3, caspase-1 ו-Nrf-2, המעורבים בדלקת ובפעילות נוגדת חמצון. נראה שהוא גם מקדם את הביטוי של טירוזין, חומצת אמינו המסייעת בשימור תפקודים קוגניטיביים.
https://www.eurekalert.org/news-releases/947497

*** תוספת ספטמבר 24
מחקר בהובלת מדענים סיניים שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת Frontiers in Nutrition בחן את ההשפעה של ויטמין קיי ממזון אצל מבוגרים בגיל העמידה על הסיבים הנוירוניים – Neurofilament light chain (NfL).
תפקיד הנוירופילמנטים הוא לספק תמיכה מבנית ולשמר את הצורה ואת הגודל של האקסונים (סיבים עצביים).
הימצאות חלבון עיצבי זה בנוזל השדרה או בפלזמת הדם, מהווה סמן המשקף נזק לאקסונים במגוון גדול של מפגעים נוירולוגיים לרבות אלצהיימר, פרקינסון, טרשת אמיוטרופית צידית (ALS) וטרשת נפוצה^[1].

המחקר הנוכחי שהתבסס על נתונים מסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומית (NHANES) כלל 1,533 משתתפים אמריקאים עם גיל חציוני של 46 שנים. באמצעות רישום יומני תזונה ואמידת צריכת ויטמין K הכוללת הן ממקורות תזונתיים והן מתוספים, החוקרים זיהו שממוצע הצריכה התזונתית החציונית עמדה על 81.6 מיקרוגרם ליום ויטמין K, שהיא מתחת לצריכה נאותה (AI) המומלצת של 90 מיקרוגרם ליום לנשים בוגרות ו-120 מיקרוגרם ליום לגברים.
המדענים גם אספו דגימות דם והשתמשו במבחן רגיש כדי לנתח רמות NfL.
החוקרים גם התייחסו למבלבלים אפשריים כגון: גיל, מין, גזע, השכלה, הכנסה משפחתית, מצב עישון, מצב שתיית אלכוהול, היסטוריה רפואית (BMI, סוכרת, מחלות לב וכלי דם).
התוצאות הראו קשר הפוך בין צריכת ויטמין K בתזונה ו-NfL בסרום, שהגיעו למישור בצריכה של יותר מ-200 מיקרוגרם ליום.

"הממצאים מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של ויטמין K עשויה למתן תהליכים ניווניים נוירו-דגנרטיביים"

באופן ספציפי רמות גבוהות יותר של ויטמין K במוח, נקשרו עם סיכון מופחת לדמנציה והפרעות קוגניטיביות.
עוד המחברים ציינו ש"הקשר בין צריכת ויטמין K בתזונה ורמות NfL בסרום היה חזק יותר באוכלוסיית מבוגרים בגיל העמידה ובוגרים יותר". הם הציעו כי ההשפעות הנוירו-פרוקטטיביות של ויטמין K עשויות להיות כרוכות בקידום חלבונים המגינים על העצבים ותומכים בסינתזה של ספינגוליפידים, החיוניים לממברנות תאי המוח. תהליך זה עוזר לשמור על שלמות התא ומקל על תקשורת יעילה בין נוירונים, שהיא חיונית לתהליכים קוגניטיביים כמו למידה וזיכרון. כמו כן ויטמין K עשוי גם לתמוך בתפקוד קוגניטיבי על ידי הצגת תכונות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות ושינוי מסלול נוירוטרנסמיטרים.
ויש גם את הקשר לציר מעי-מוח, שכן המיקרוביום של ​​המעי מסנתז ויטמין K.

*** תוספת אפריל 25
בעוד מדענים מבקשים לפענח את הקשרים הפוטנציאליים המורכבים בין תזונה למוח המזדקן, מחקר שפורסם בינואר 25 בכתב העת The Journal of Nutrition בהובלת חוקרים מאוניברסיטת טאפטס שופך אור על האופן שבו צריכה לא מספקת של ויטמין K עשויה להשפיע לרעה על הקוגניציה ככל שאנשים מתבגרים.
המחקר, שנערך במכרסמים ב"גיל העמידה", מצביע על כך שחוסר בוויטמין K עלול להגביר דלקת ולעכב את התפשטות תאי העצב בהיפוקמפוס, חלק במוח המסוגל לייצר תאים חדשים והוא מרכזי בתפקודים כמו למידה וזיכרון.
החוקרים ערכו התערבות תזונתית בת שישה חודשים כדי להשוות את הביצועים הקוגניטיביים של עכברים שקיבלו תזונה דלת ויטמין K לבין אלו שקיבלו תזונה סטנדרטית.
צוות המחקר התמקד במנאקווינון-4 ומצא רמות נמוכות משמעותית של חומר מזין זה במוחם של עכברים חסרי ויטמין K. מחסור זה קשור לירידה קוגניטיבית ניכרת כפי שנמדדה בסדרה של בדיקות התנהגות שנועדו להעריך את הלמידה והזיכרון שלהם.

במבחן אחד כזה, מבחן זיהוי עצמים חדשני, העכברים חסרי ויטמין K הראו יכולת מופחתת להבחין בין עצמים מוכרים לחדשים, אינדיקציה ברורה לפגיעה בזיכרון. במבחן שני, למדידת למידה מרחבית, העכברים התבקשו ללמוד את מיקום משטח נסתר בבריכת מים. לעכברים חסרי ויטמין K לקח זמן רב יותר ללמוד את המשימה בהשוואה לעמיתיהם עם רמות ויטמין K נאותות.

כאשר החוקרים בחנו לאחר מכן את רקמת המוח של העכברים, הם מצאו שינויים משמעותיים בהיפוקמפוס, אזור מוח חיוני ללמידה ולזיכרון. באופן ספציפי, הם הבחינו גם במספר מופחת של תאים מתרבים באזור Dentate gyrus שבהיפוקמפוס בעכברים חסרי ויטמין K. ירידה זו התבטאה במספר נמוך יותר של נוירונים חדשים (נוירוגנזה). פגיעה בנוירוגנזה יכולה לתרום ישירות לירידה הקוגניטיבית שנצפתה במחקר.

כדי להוסיף שכבה נוספת של מורכבות, החוקרים מצאו גם עדויות לדלקת עצבית מוגברת במוחם של העכברים חסרי ויטמין K. החוקרים מצאו מספר גבוה יותר של תאי מיקרוגליה מופעלים, שהם תאי החיסון העיקריים במוח. פעילות יתר שלהם יכולה להוביל לדלקת כרונית, המוכרת יותר ויותר כגורם מפתח בירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל ובמחלות ניווניות של מערכת העצבים.

החוקרים מדגישים כי המחקר שלהם אינו אומר שאנשים צריכים למהר ולהתחיל ליטול תוספי ויטמין K. אנשים צריכים לאכול תזונה בריאה. הם צריכים לאכול את הירקות שלהם.

החוקרים מציינים שממצאי המחקר הנוכחי, מתחברים עם מחקרים של שותפיהם מאוניברסיטת Rush שמתמחים במחקרים תצפיתיים הקשורים לזתונה ובריאות המוח. וביחד זה מדגיש את העובדה שתזונה בריאה עובדת, ושאנשים שלא אוכלים תזונה בריאה לא חיים זמן רב או מצליחים קוגניטיבית. והם ימשיכו לעבוד ביחד בשתי החזיתות: מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם, כדי לשפר את בריאות המוח לטווח ארוך על ידי זיהוי ומיקוד במנגנונים ספציפיים.
https://now.tufts.edu/2025/04/07/new-research-deepens-understanding-how-vitamin-k-affects-brain-health

ויטמין קיי ובריאות הלב.
ויטמין K2 מתקן תאי עצב באמצעות לולאת בקרת איכות מיטוכונדריאלית.
ירוקים והשפעתם על המוח/קוגניציה – חיבור בין מזרח למערב.
עלים ירוקים ומזונות שמכילים חנקות מורידים סיכון למחלות כלי דם, לב ושבץ איסכמי.
הקשר בין פופאי והגיל השלישי – ירוקים.

הרפואה הקונבנציונלית מכניסה מטופלים למצב בעייתי

מכיוון שויטמין קיי משתתף גם בתהליכי קרישה ומבוגרים רבים לוקחים מדללי דם. יש פה התנגשות. ואם המטרה שלנו היא למנוע את הופעת המחלות הקשות הללו, כלומר לפני שמגיעים למצב שבו חולים במחלות לב, כלי דם ושבץ מוחי והמצב שבו מתחילים לשקול תרופות לדילול דם. תמיד יהיה נכון יותר לצרוך את ה"מדללים" דרך הטבע ולא כתרופות. כי עלים ירוקים נחשבים לבריאים במיוחד ואפילו מורידים סיכון לאותן מחלות. אז להגביל אותם בגלל תרופות לדילול דם, שלהן גם אפשרויות פגיעה נוספות? מרגיש כמו מבוי סתום מסוכן.

אומגה 3 וצמחים/תבלינים כמו כורכום, ג'ינג'ר, כמון, קינמון, קצח, ג'ינקו בילובה ידועים ביכולתם למנוע קרישיות יתר ובאופן לא מפתיע הם נמצאים גם בין הצמחים שמונעים פגיעה קוגנטיבית.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים