חשיפה לקבוצה של 'כימיקלים נצחיים' המצויים במוצרי צריכה יומיומיים מעלים סיכון לסוכרת

PFAs הם קבוצה של יותר מ-4,700 כימיקלים סינתטיים, שפותחו לראשונה בשנות ה-40 ונמצאים בשימוש נרחב בתעשייה כמו גם במוצרי צריכה כגון כלי בישול נון-סטיק, ציפויים דוחי מים וכתמים, אריזות מזון, שטיחים, קצף לכיבוי אש ואפילו מוצרי קוסמטיקה. המבנה המולקולרי שלהם מבוסס על שרשרת מקושרת של אטומי פחמן עם אטום פלואור אחד או יותר מחוברים, והיציבות הקיצונית של אותם קשרי פחמן-פלואור הופכת את PFAs לעמיד מאוד להתפרקות. עמידות זו גורמת ל-PFAs להצטבר בסביבה וכן בגופם של בני אדם ובעלי חיים שם הם יכולים להישאר במשך שנים, מה שמוביל לכינוי "כימיקלים נצחיים".

הנוכחות וההתמדה שלהם הן בסביבה והן בגוף האדם הובילו לכך שחשיפה ל-PFAs הפכה לדאגה רצינית לבריאות הציבור, וכתוצאה מכך להגבלות ואף לאיסור השימוש בהם. לפחות סוג אחד של PFAs היה קיים בדגימות הדם של כמעט כל אמריקאי שנבדק על ידי תוכנית הביולוגית האמריקאית, והם מזוהים גם באספקת מי השתייה.
סקירה עדכנית של השפעות בריאותיות אפשריות של כימיקלים אלה מעלה כי חשיפה להם עשויה להיות קשורה ברעלת הריון, רמות שינוי של אנזימי כבד, עלייה בשומנים בדם, ירידה בתגובת נוגדנים ומשקל לידה נמוך.

[ראו גם: אורגנופוספאט למניעת בערה הוא רע(ל) לאדם ולתינוק במיוחד]

ל-PFAs רבים יש מבנים מולקולריים הדומים לאלו של חומצות שומן טבעיות, וכתוצאה מכך יש להם תכונות כימיות והשפעות דומות על גוף האדם. חומצות שומן פועלות קולטנים מופעלי פרוקסיזום פרוליפרטור (PPARs), הפועלים כחיישני שומן ואינסולין והם המווסתים העיקריים של היווצרות ופיתוח של תאי שומן (אדיפוציטים) כמו גם על שליטה ברמות השומן והגלוקוז בגוף.
תרכובות PFAs דומות מבחינה מבנית וכימית עשויות לקיים אינטראקציה עם אותם PPARs, לשבש את ההתנהגות הרגולטורית שלהם ולהציע מנגנון אפשרי לחומרים אלה להשפיע על הסיכון לסוכרת. מחקרים ניסיוניים בתרביות תאים מצביעים על כך שחשיפה לרמות הגבוהות של PFAS הנמצאות בבני אדם מסוימים עלולה להפריע לתפקוד ה-PPAR, להוביל לייצור מוגבר של תאי שומן, שינויים בחילוף החומרים של שומן וסוכר ותגובות דלקתיות חריגות.

במחקר שפורסם באפריל 22 בג'ורנל Diabetologia החוקרים בחרו תחילה בסך הכל 3,302 משתתפות לפני גיל המעבר בגילאי 42-52 שגויסו למחקרים בשבעה מקומות בארה"ב בשנים 1996-1997, ולאחר מכן צמצמו את המאגר הזה באמצעות SWAN-Multi-Pollutant משנת 2016 שהעריך את התפקידים של מזהמים סביבתיים במחלות כרוניות אצל נשים בגיל העמידה ובגיל המעבר. הוא ניתח את דגימות הדם והשתן המאוחסנות מ-1400 ממשתתפי המחקר, אשר נבדקו עבור נוכחות של כימיקלים סביבתיים כולל שבעה PFAs.
לאחר הוצאת נשים שכבר סבלו מסוכרת ומשתתפות אחרות שלא היו מספיק נתונים לגביהן, הן הגיעו למדגם סופי של 1,237 נשים בגיל חציוני של 49.4 שנים, שנצפו בין השנים 1999-2017.
בסך הכל זוהו במהלך 17,005 שנות אדם של המעקב 102 מקרים של סוכרת: שיעור של 6 מקרים לכל 1000 שנות אדם. בהשוואה למשתתפים שנותרו חופשיים מהמחלה.
החוקרים הבחינו כי: ריכוזים גבוהים יותר של PFAs בנסיוב היו קשורים לסיכון גבוה יותר לסוכרת בנשים באמצע החיים. כמו כן הם ראו שההשפעות של תערובות PFAs היו גדולות יותר מאלו של PFAs כבודדים.

ריכוזי PFAS בסרום סווגו ל-3 קבוצות חשיפה (גבוהה/בינונית/נמוכה), ויחס הסיכון (HR) לסוכרת מקרי חושב על ידי השוואת שיעור ההיארעות בשליש הגבוה או הבינוני לזה שבנמוך ביותר. הצוות מצא כי לחשיפה משולבת לשבעת ה-PFAS השונים יש קשר חזק יותר לסיכון לסוכרת מאשר בתרכובות בודדות. נשים בשליש ה'גבוה' עבור כל השבע היו בסיכון גבוה פי 2.62 לפתח סוכרת בהשוואה לנשים בקטגוריה ה'נמוכה', בעוד שהסיכון המוגבר הקשור לכל PFAS בודד נע בין 36-85%, מה שמצביע על אפקט סינרגטי אפשרי של ריבוי PFAS על סיכון לסוכרת.
החוקרים מציינים שהסיכון המוגבר פי 2.62 הוא שווה ערך לעודף משקל/השמנת יתר (HR 2.89) ואף יותר מזה של מעשנים לעומת לא מעשנים (HR 2.30) שנצפתה באוכלוסיית המחקר שלהם. ולכן בהתחשב לחשיפה הנרחבת ל-PFAs באוכלוסייה הכללית, התועלת הצפויה בהפחתת החשיפה לכימיקלים היא מהותית במניעת המחלה.

עוד החוקרים מציינים שמחקר עוקבה זה תומך בהשערה שחשיפה ל-PFAs, בנפרד ובתערובות, עשויה להגביר את הסיכון לסוכרת בנשים באמצע החיים ולמרות שגודל ההשפעה על גברים ואוכלוסיות אחרות שאינן נכללות במחקרם אינם ידועים, אם תוצאות אלו חלות גם על גברים וכן על אנשים מכל הגילאים והעדות ללא קשר למיקום, אז כ-370,000 מקרים (בסביבות 25%) מתוך 1.5 מיליון האמריקאים שאובחנו לאחרונה עם סוכרת מדי שנה יכולים להיות מיוחסים לחשיפה ל-PFAs. ממצאים אלו מצביעים על כך ש-PFAS עשוי להיות גורם סיכון חשוב לסוכרת ויש לו השפעה משמעותית על בריאות הציבור.

הכותבים מסכמים שחשיפה מופחתת ל"כימיקלים נצחיים" הללו עשויה להיות גישה מונעת מרכזית להורדת הסיכון לסוכרת. שינויי מדיניות סביב מי שתייה ומוצרי צריכה עשויים למנוע חשיפה לכלל האוכלוסייה. הם גם טוענים שהתקנות המתמקדות בכמה תרכובות ספציפיות עשויות להיות לא יעילות וייתכן שיהיה צורך להסדיר את PFAs כ"מחלקה". ומבקשים מרופאים להיות מודעים לחומרים אלה כגורמי סיכון לא מוכרים לסוכרת ולהיות מוכנים לייעץ למטופלים לגבי מקורות חשיפה והשפעות בריאותיות אפשריות.
https://thehill.com/policy/equilibrium-sustainability/3264429-exposure-to-forever-chemicals-may-raise-diabetes-risk-in-middle-aged-women-study/

ראו גם: חשיפת נשים לבנות לפתלטים נקשרה עם סוכרת.

*** תוספת יולי 25
מחקר שפורסם ביולי 25 בכתב העת המדעי EBioMedicine מוסיף נדבך חשוב להבנת הקשר בין חשיפה ל-PFAS לבין סיכון לסוכרת מסוג 2, ומרחיב את התמונה מעבר לאוכלוסיות ספציפיות. כלומר המחקר הנוכחי בולט בכך שהוא נערך בקרב אוכלוסייה מולטי-אתנית מגוונת (אפרו-אמריקאים, היספנים ולבנים), מה שמעניק לממצאיו רלוונטיות רחבה יותר לאוכלוסייה הכללית, כולל גברים.

החוקרים, מבית החולים מאונט סיני בניו יורק, בחנו דגימות פלזמה שנאספו לפני אבחון סוכרת, והתמקדו בניתוח שבעה סוגי PFAS נפוצים. הממצאים הראו כי כל עלייה בשליש של תערובת ה-PFAS הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר של 31% לסוכרת מסוג 2 חדשה. PFAS מסוג Perfluorooctane Sulfonate (PFOS) נמצא כבעל התרומה הגבוהה ביותר לקשר זה.

מעבר לקשר הסטטיסטי, המחקר סיפק הצצה למנגנונים ביולוגיים אפשריים העומדים בבסיס ההשפעה של PFAS. החוקרים זיהו דיסרגולציות במטבוליזם של חומצות אמינו (כמו גלוטמט, ארגינין ופרולין) ובמטבוליזם של תרופות (דרך מערכת ציטוכרום P450), אשר קשורות גם לחשיפה ל-PFAS וגם לסיכון לסוכרת. ממצאים אלו מחזקים את ההבנה ש-PFAS אינם רק "חומרים זרים" בגוף, אלא יכולים לשבש תהליכים מטבוליים קריטיים.

החוקרים מדגישים כי ממצאים אלה תומכים בחשיפה לתערובות PFAS כגורם סיכון לסוכרת. הם מציינים שאם התוצאות אכן חלות על כלל האוכלוסייה (ללא קשר למין, גיל או מוצא), כ-25% ממקרי הסוכרת החדשים המאובחנים בארה"ב מדי שנה (כ-370,000 מקרים) יכולים להיות מיוחסים לחשיפה ל-PFAS. נתון זה מצביע על השפעה משמעותית ביותר על בריאות הציבור.

הכותבים מסכמים שהפחתת החשיפה ל"כימיקלים נצחיים" הללו היא גישה מונעת מרכזית להורדת הסיכון לסוכרת. הם קוראים לשינויי מדיניות סביב מי שתייה ומוצרי צריכה, ומדגישים כי ייתכן שיהיה צורך להסדיר את PFAS כ"מחלקה" שלמה ולא רק תרכובות בודדות, בשל האפקט הסינרגטי שנצפה. רופאים מתבקשים להיות מודעים לחומרים אלה כגורמי סיכון לא מוכרים ולייעץ למטופלים.

מחקר זה מחזק את הקריאה הגלובלית לצמצום חשיפה ל-PFAS ומדגיש את אחריותנו המשותפת להגן על בריאות הציבור מפני כימיקלים מתמידים אלו.

למאמר המרכז על סוכרת, מניעה וטיפול היכנסו.

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים