חשיפה גבוהה יותר לזיהום אוויר וחשיפה נמוכה יותר לסביבה ירוקה מעלה סיכון להפרעות קשב וריכוז בילדים

בעית קשב וריכוז מטרידה מאוד הורים רבים ויש הרבה מאוד שאלות פילוסופיות של האם זו בכלל בעיה אצל הילד או האם מדובר במערכת שדורשת מילד לעמוד באתגרים שבכלל לא מדברים אליו.
אפשר לטעון שמשהו בילד לא בסדר כי הוא לא מצליח להיות כמו כולם או כמו הרוב, אבל גם פה ניתן לשאול מי הם הרוב? האם הרוב מעיד על הפרט? האם הרוב נמצא במקום של הרוב כי כך קבעו שצריך עם תרופות או בלי תרופות?
על השאלות הללו ניתן לדון ולהסכים או לא להסכים וגם להסכים שלא להסכים.
למרות זאת ישנם מצבים שיכולים להשפיע על המוח מבחוץ, כמו מזהמים סביבתיים ומצבים רגשיים שחשוב כן להתייחס אליהם.

מאמר שפורסם במהדורת מרץ בג'ורנל Environment International ובו נתונים של 37,000 ילדים מוונקובר (קנדה) מצא שילדים המתגוררים באזורים עם זיהום אוויר גבוה יותר ורמות נמוכות מאוד של שטחים ירוקים עשויים להיות בעלי סיכון מוגבר של עד 62% לפתח ADHD. להיפך, לילדים החיים באזורים ירוקים ופחות מזוהמים יש סיכון נמוך ב-50% ללקות בתופעה.
מטרת עבודה זו הייתה לחקור את הקשרים האפשריים בין חשיפה לירוק, זיהום אוויר ורעש בתחילת החיים עם שכיחות מאוחרת יותר של ADHD, אחת ההפרעות הנוירו-התפתחותיות הנפוצות ביותר, המשפיעה על כ 5-10% ילדים ובני נוער. אחת המטרות העיקריות במחקר הייתה להעריך את השפעות החשיפה הללו ביחס להפרעות קשב וריכוז.
המחקר השתמש בנתונים של לידות במטרו ונקובר משנת 2000 עד 2001 ואחזר נתונים על מקרי ADHD מרישומי בית החולים, ביקורי רופא ומרשמים.
אחוז השטחים הירוקים בשכונת המשתתפים נאמד עם מדד לוויני חדשני ומדויק, בעוד שרמות המגורים של שני מזהמי אוויר – NO2 ו- PM2.5 – וכן רמות הרעש נאמדו באמצעות מודלים חשיפתיים. לבסוף, הקשרים האפשריים בין שלוש החשיפות הסביבתיות והפרעות קשב וריכוז הוערכו באמצעות מודל סטטיסטי שאיפשר לקבוע יחסי סיכונים.
החוקרים הצליחו לזהות 1,217 מקרים של ADHD, שווה ערך ל-4.2% מכלל אוכלוסיית המחקר. ניתוח השטחים הירוקים גילה שלמשתתפים המתגוררים באזורים עם אחוז גדול יותר של צמחייה היה סיכון נמוך יותר להפרעות קשב וריכוז. ליתר דיוק, התוצאות הראו, שעלייה של 12% בשטחים הירוקים הייתה קשורה להפחתה של 10% בסיכון להפרעות קשב וריכוז.
לגבי זיהום אוויר, נצפה הקשר הפוך ל-PM2.5: למשתתפים עם חשיפה גבוהה יותר לחלקיקים היה סיכון גבוה יותר להפרעות קשב וריכוז על כל עלייה של 2.1 מיקרוגרם ברמות של PM2.5 היתה עלייה של 11% בסיכון להפרעות קשב וריכוז.

החוקרים מציינים שהתוצאות תואמות מחקרים קודמים, שמצאו קשר בין שטח ירוק וזיהום אוויר, בהתאמה, עם ADHD. עם זאת, רוב המחקרים שנעשו עד כה התמקדו בהערכת חשיפות בודדות ולעתים רחוקות העריכו השפעות משותפות של חשיפות סביבתיות מרובות.
החוקרים מדגישים שלילדים המתגוררים בשכונות ירוקות יותר עם זיהום אוויר נמוך היה סיכון מופחת משמעותית להפרעות קשב וריכוז. ושזה אי שוויון סביבתי. הקשרים הללו רלוונטיים במיוחד מכיוון שחשיפות מתרחשות בתחילת החיים, תקופה מכרעת להתפתחות המוח שבה ילדים פגיעים במיוחד. וחשיפות אלו ניתנות לשינוי, כלומר יש לקחת בחשבון את הממצאים לתכנון עירוני בריא יותר.
הממצאים מראים גם שהקשרים בין PM2.5 ל-ADHD הוחלשו על ידי שטח ירוק למגורים ולהיפך, כאילו ההשפעות המיטיבות של הצמחייה וההשפעות המזיקות של PM2.5 נטרלו זה את זה.

כלומר מה שניתן להבין הוא שטבע ירוק תורם למצבים פסיכולוגיים/רגשיים והזיהום של הטבע על ידי התעשיות עושה בדיוק את ההיפך ולכן יש לשים דגש על הפסקת זיהום ויותר טבע לבריאות השכלית/רגשית של הילדים שלנו.

הסוגיה הזו של קשב וריכוז, אם כן, מאוד מעסיקה את ההורים היום והנטיה למתן תרופה (ריטלין) גוברת ויש לה השלכות על המוח.
אני לא אוהב לגשת לפתרון בעיה בלי לעסוק בכל ההיבטים בה, ולהבין בכלל אם מדובר בבעיה אמיתית או במערכת חינוך שגויה. אבל אני עדין מבין שלטפס 10 מדרגות לא ניתן בקפיצה אחת אז כן יש דברים שאפשר לשפר דרך תזונה וצמחים ואפשר להתחיל איתם.
תזונה כמה שיותר נקיה מריסוס ללא סוכר מעובד וכמה שיותר אורגנית ומגוונת. להרבות באגוזים ושקדים בטח בזמן הריון. לשקדים נמצאה השפעה מיטיבה במיוחד ועדיף להשרותם במים ללילה.
חשיבות גדולה יש לתת גם לאומגה 3 שגם חשוב לתפקוד תקין של המיאלין במוח אפילו למצבים של ספקטרום האוטיזם, הוא גם יודע לצמצם נזקים של זיהום אוויר וכן של תזונה מעובדת.
לזעפרן [2] יש יכולות נפלאות בהעלאת רמות דופמין במוח, אותו נוירוטרנסמיטור שריטלין עובד עליו.
חשוב גם להבין שלמיקרוביום חשיבות עצומה בתהליך ייצור דופמין ולכן יש להמנע ממזונות שפוגעים בו וכן להמנע מתרופות שמשנות מיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה [2][3] ומורידי חום במיוחד אקמול ובפרט בהריון.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב