תערובות כימיות במהלך ההריון – התפתחות המוח והשפעות נוירוטוקסיות על העובר

ישנן עדויות הולכות וגדלות לכך שכימיקלים סביבתיים אליהם אנו נחשפים ללא הרף יכולים להיות בעלי תכונות משבשות אנדוקריניות ונוירוטוקסיות.
מדי שנה רואים את שחרורן של מספר עצום של תרכובות חדשות כחלק מתהליכי הרשאות השוק ותהליכי הייצור של מגוון רחב של סחורות, בעיקר נגזרות פלסטיק אך לא רק, הנכנסות לגוף האדם ממספר מקורות, כולל מים, מזון ואוויר.

בעוד שרמות החשיפה של כימיקלים בודדים הם הרבה פעמים מתחת לערכי הגבול הנחשב ללא מזיק, חשיפה לכימיקלים מסוגים שונים וברמות נמוכות עדיין יכולה להשפיע על בריאות האדם. כמו כן כל הערכות הסיכונים הקיימות, וערכי הגבול שנקבעו, מבוססות על כימיקלים שנבחנים בזה אחר זה ולא ביחד. לפיכך, יש צורך עז לבדוק אם תהיה אפשרית אסטרטגיה חלופית, שבה ניתן יהיה לבדוק את החשיפה לתערובות כמו אלה שנמדדו בחשיפות בחיים האמיתיים, הן בסביבה האפידמיולוגית והן בניסוי.

משבשי אותות אנדוקריניים (EDC's)

חוקרים בהובלת אוניברסיטת UPPSALA שבשבדיה קישרו בין מחקרי אוכלוסיה אנושיים וניסויים במודלים של תאים ובעלי חיים. הם סיפקו ראיות לכך שתערובות מורכבות של כימיקלים משבשי אותות אנדוקריניים (כימיקלים דו משפיעות על התפתחות המוח של ילדים ועיכוב בהתפתחות השפה. בעוד הערכת סיכונים נוכחית מתמודדת עם כימיקל אחד בודד בכל פעם, ממצאים אלה מראים את הצורך לקחת בחשבון תערובות לגישות הערכת סיכונים עתידיות. פרויקט EDC-MixRisk הוקם להתמודד עם צורך בלתי מסופק זה.
המחקר שפורסם בפברואר 22 בג'ורנל Science נערך בשלושה שלבים:

1. זוהתה תערובת של כימיקלים בדם ובשתן של נשים הרות בקבוצת ההריון השוודית SELMA, הקשורה לעיכוב בהתפתחות השפה בילדים בגיל 30 חודשים. תערובת קריטית זו כללה מספר פתלאטים, ביספנול A וכימיקלים מופלרים.
2. מחקרים ניסיוניים חשפו את המטרות המולקולריות שבאמצעותן הרמות הרלוונטיות לאדם של תערובת זו שיבשו את הוויסות של מעגלים אנדוקריניים ושל גנים המעורבים באוטיזם ובמגבלה אינטלקטואלית.
3. הממצאים מהמחקרים הניסויים שימשו לפיתוח עקרונות חדשים להערכת סיכונים של תערובת זו.

החוקרים מציינים שהממצאים במערכות הניסוי שיקפו היטב את מה שמצאו בחלק האפידמיולוגי, ושניתן להוכיח את ההשפעות ברמות חשיפה רגילות לבני אדם. כמו כן, הם מוסיפים שאורגנואידים של מוח אנושי (תרביות חוץ גופיות מתקדמות המשחזרות היבטים בולטים של התפתחות המוח האנושי), העניקו לראשונה, הזדמנות לחקור ישירות את ההשפעות המולקולריות של תערובת זו על רקמת המוח האנושית בשלבים התואמים את אלה שנמדדו במהלך ההריון. ועל הדרך גם מצאו שהתערובת משבשת את הוויסות של גנים הקשורים לאוטיזם (שאחד מסימני ההיכר שלהם הוא ליקוי שפה), מעכבת את ההתמיינות של נוירונים ומשנה את תפקוד הורמון בלוטת התריס ברקמות העצבים.

החוקרים מדגישים כי אחד המסלולים ההורמונליים המרכזיים שהושפעו היה הורמון בלוטת התריס. ושיש צורך ברמות אופטימליות של הורמון בלוטת התריס האימהי בתחילת ההריון לצמיחת המוח ולהתפתחותו, כך שאין זה מפתיע שיש קשר לעיכוב בשפה כפונקציה של חשיפה טרום לידתית.

החוקרים מסכמים שהמחקר מדאיג מהסיבה שכ- 54% אחוז מהנשים ההרות נחשפו לרמות שהיו מעל הרמות שצפויות להשפיע על התפתחות עצבית. סיכון זה לא התברר כאשר נעשה שימוש בערכי הגבול הנוכחיים עבור כימיקלים בודדים. כלומר הדרך המדעית לבחון רק חומר בודד היא שגויה מיסודה!
https://www.uu.se/en/news/article/?id=18290&typ=artikel&lang=en

מחקר שפורסם בדצמבר 21 בג'ורנל Environmental Toxicology and Chemistry בדק האם חשיפה טרום לידתית לפתלאטים בדם האם ובדם הטבורי משפיעה על תוצאות הלידה אצל תינוקות.
תוצאות המחקר שכלל 65 זוגות אם-תינוק מצביעות על כך שלפתלאטים יש השפעות אסטרוגניות פוטנציאליות אצל תינוקות נקבות והשפעות אנטי-אנדרוגניות אצל תינוקות זכרים. כמו כן, רמות גבוהות יותר של מספר פתלאטים שונים נקשרו עם היקף ראש קטן יותר בכל התינוקות.

כימיקלים נוירוטוקסיים

במחקר שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת Science, צוות מחקר ממרכז UFZ בחן את המצאותם וריכוזם של כימיקלים נפוצים בשימוש יומיומי מתעשיית המזון, קוסמטיקה, טואלטיקה, היגיינה, חומרי הדברה ותרופות בדם של 624 נשים בהריון ממחקר האם-ילד LiNA שהחל מאז 2006.
הם חיפשו 1,000 כימיקלים שונים שידעו שהנשים יכולות להחשף (דרך המזון, המים והעור עם השפעות שליליות ידועות על בריאות האדם. מתוכם, הם הצליחו לכמת כ-300 כימיקלים בכמה דגימות פלזמה. מה שסיפק להם מידע על ההרכב ויחסי הריכוז של התערובות הכימיות הקיימות ב-600 דגימות הפלזמה הבודדות.
הממצאים מבדיקות הדם הראו שכל האמהות ההרות נשאו קוקטייל מורכב של כימיקלים שנע בין 5-146, כאשר האחוזון ה-10 עד ה-90 נע בין 38-79 כימיקלים.
החוקרים חישבו את ההשפעות הנוירוטוקסיות של התערובות הכימיות בעזרת שיטה אנליטית לקביעת עוצמה והשפעת הכימיקלים על תאים אנושיים. הם למעשה ניתחו כימיקלים בודדים כמו גם כ-80 תערובות כימיות שונות ביחסי ריכוז מציאותיים.
ניסויי המעבדה שערכו אישרו את ההשפעות של הכימיקלים כתערובות.
בסופו של דבר המחקר הראה כי כימיקלים המופיעים בתערובות מורכבות וביחסי ריכוז כפי שנמצאים בבני אדם פועלים יחד. גם אם הריכוזים של החומרים הבודדים היו כל אחד מתחת לסף ההשפעה, הכימיקלים בתערובת הראו השפעה נוירוטוקסית מצטברת. כלומר גם כשריכוזם היה מתחת לסף ההשפעה כבודד, עדיין היתה השפעה בתערובות מורכבות עם כימיקלים אחרים.
התוצאות הללו הביאו את החוקרים למסקנה שהכרחי לחשוב מחדש על הערכת סיכונים. שכן הערכת כימיקל בודד רחוק מלהספיק. "עלינו ללמוד לחשוב במונחים של תערובות".
https://www.ufz.de/index.php?en=36336&webc_pm=38/2024

המחקר הזה הוא עוד חלק בפאזל שמראה שוב ושוב את אותה התמונה. כל ההערכות וכל התקנים לא שווים שום דבר כי אף אחד מהרגולטורים לא בוחן יותר מרכיב אחד או אלמנט אחד.
התקנים והרגולטורים לא מתייחסים לתמונה הכוללת שאנחנו מורעלים מהרבה כיוונים וגם אם מדובר בקצת מזה קצת מההום וקצת מההם. כל ה'קצתים' האלה יוצרים עומס. זה קריטי לכל אדם אסל זה הגי קריטי לעוברים, תינוקות וילדים. ולכן זה לא מפתיע שרואים היום הרבה מאוד מחלות שלפני כמה עשורים היו רק אצל מבוגרים וזה גם לא מפתיע שרואים בעיות הקשורות להתפתחות המוח, השפה והקשר עם הסביבה (אוטיזם, קשב וריכוז).

מאמרים קשורים נוספים:
השפעת זיהום אוויר במהלך ההיריון על חוסר איזון בתירוקסין (בלוטת התריס) אצל הילוד מה שעלול להשפיע על הגדילה של התינוקות שזה עתה נולדו.
אורגנופוספאט למניעת בערה הוא רע(ל) לאדם ולתינוק במיוחד.
הקשר בין חומרים אורגניים מופלרים (PFAs) בתחילת ההריון ביחס לתתי סוגים של רעלת הריון.

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה