זיהום אור – השפעות מטבוליות ולחץ דם

חשיפה לאור מלאכותי בלילה במהלך השינה היא שכיחה, בין אם ממכשירים פולטי אור בתוך הבית או ממקורות מחוץ לבית, במיוחד באזורים עירוניים גדולים. חלק ניכר מהאנשים (עד 40%) ישנים עם מנורת לילה דולקת או עם אור בחדר השינה ו/או מחזיקים את הטלוויזיה דולקת.
לנתון הזה יש להוסיף ש…

כ-83% מאוכלוסיית העולם ויותר מ-99% מאלה בארה"ב ובאירופה חיים תחת שמיים מזוהמים באור.

ידוע כי רמות האור הן סימן הזמן החשוב ביותר לסנכרון השעון הצירקדי של הגוף (מחזור היום-לילה של 24 שעות). מחקרים קודמים הראו שחשיפה לאור בהיר במהלך הערב או הלילה משפיעה על חילוף החומרים של הגלוקוז וקשורה לעודף משקל או השמנת יתר, כמו גם לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
קבוצה של חוקרים ממחלקה למדעי התזונה והתנועה ומבית הספר NUTRIM לתזונה ומחקר במטבוליזם מהולנד. יצאה במחקר שמטרתו הייתה לקבוע אם עיצוב מחדש של תאורה פנימית המחקה את מחזור האור-חושך הטבעי יכול, לעזור לשפר את הבריאות המטבולית. המחקר פורסם בפברואר 22 בג'ורנל Diabetologia.

עמידות לאינסולין היא כאשר תאים בשרירים, בשומן ובכבד לא מגיבים טוב לאינסולין ואינם יכולים להשתמש בגלוקוז מהדם ליצור אנרגיה. וכדי לפצות על זה, הלבלב מייצר יותר אינסולין. עם הזמן, רמת הסוכר בדם עולה מה שמוביל לאותן מחלות מטבוליות (סוכרת, השמנה, מחלות לב וכלי דם וכבד שומני).

החוקרים בחנו קבוצה מעורבת של 14 אנשים בעלי עודף משקל (BMI ממוצע של 29.6 ק"ג/מ"ר, על הגבול בין עודף משקל והשמנת יתר), במצב של עמידות לאינסולין בגילאי 40-75. הנבדקים היו כולם לא מעשנים, גילם הממוצע היה 67 שנים, והם היו במצב בריאותי תקין מלבד ההשמנה. המשתתפים שהו בתא (respiration chamber) במשך כל מפגש, שנמשך 40 שעות מהשעה 18:00 ביום הראשון ועד 12:00 ביום השלישי. משך זמן שכלל שתי תקופות שינה של לילה. תא זה מאפשר מדידה של צריכת חמצן וייצור פחמן דו חמצני, וכן חישוב של הוצאת האנרגיה הכוללת וקצב חילוף החומרים בזמן שינה (SMR).
*** תמונה להמחשה

מערך ראשון (יום בהיר – ערב עמום) כלל פרק זמן של אור בהיר בשעות היום (08:00-18:00), ואחריו אור עמום במהלך הערב (18:00-23:00), מערך שני – ביום החשכה ובערב בהיר. המשתתפים היו בחושך במהלך הלילה מ-23:00 עד 07:00 בשני המפגשים, וארוחות סופקו ב-08:00 לארוחת הבוקר; 13:00 לארוחת צהריים; ו-18:00 לארוחת ערב.
כמות המזון שסופק לכל נבדק נקבעה על פי דרישת האנרגיה היומית שלו, בהתבסס על ה-SMR שלהם שהתקבל במהלך הלילה הראשון שלהם בחדר. הרכב המאקרו-נוטריינטים של המזון (% חלבון, פחמימות ושומן) נשמר קבוע בין הפגישות, וכך גם הערך הקלורי היחסי של כל ארוחה כאשר ארוחת הבוקר מהווה רבע מהאנרגיה של היום, בעוד שצהריים וערב ייצגו 30% ו-45%, בהתאמה. דגימות דם נלקחו לפני ארוחת הבוקר והערב, ולאחר מכן במרווחים של 30 דקות ב-4 השעות שלאחר שתי הארוחות כדי לקבוע רמות של אינסולין, מלטונין, טריגליצרידים (שומנים) וגלוקוז בצום ואחרי הארוחה.

המחקר מצא כי בילוי היום באור בהיר (08:00-18:00) הוביל להורדת רמות הגלוקוז בדם לקראת ארוחת הערב בהשוואה לבילוי היום באור עמום. דפוס ערב עמום של יום בהיר זה השפיע לטובה גם על הוצאת האנרגיה על ידי שמירה על SMR גבוה והגברת צריכת האנרגיה של הגוף במהלך ארוחת הערב.

לעומת זאת, חשיפה ליום מוחשך – ערב בהיר נמצאה כגורם להפחתה בהוצאת SMR ואנרגיה בתקופה שלאחר ארוחת הערב. מחזור הארה זה גם דיכא מאוד את שחרור ההורמון מלטונין, שרמותיו אמורות לעלות 2-4 שעות לפני השינה בתגובה להפחתת רמות האור הטבעי, ואשר ממלא תפקיד חשוב בוויסות מחזורי השינה.

להפתעת המחברים, רמות הגלוקוז לאחר ארוחת הערב הופחתו ברצף של יום מוחשך- ערב בהיר. הפחתה זו התרחשה למרות שרמות האינסולין לא השתנו, ומחקרים קודמים בנושא זה הוכיחו כי השינוי ברמת הסוכר בדם יכול להיות תוצאה של פעילות מעיים מופחתת וספיגת פחמימות נמוכה יותר. הצוות מציע כי שילוב של אור בהיר במהלך היום ואור עמום בערב עשוי לקדם את עיכול המזון ויכול לעזור להסביר מדוע אנשים שנחשפו לאור בדרך זו הציגו רמת גלוקוז גבוהה יותר בדם לאחר ארוחת הערב מאשר כאשר התנאים היו הפוכים.

כמו כן, נמצא כי מצב יום בהיר – ערב מוחשך תמך בשינוי יומי יותר בטמפרטורת העור: עם ירידה בולטת יותר במהלך היום הידועה כמתווכת באמצעות כיווץ כלי דם דרך מערכת העצבים הסימפתטית, ועם עלייה ארעית של הטמפרטורה בעור ברגע שהאורות עומעמו בשעה 18:00 דבר המעיד על הרחבת כלי הדם באמצעות פעילות עצבית פאראסימפתטית. במצב של יום מוחשך וערב מואר התרחשה ירידה של טמפרטורת העור במהלך הערב מה שעלול להיות סיבה נוספת לדחיית תחילת השינה.
החוקרים מסבירים שירידה בטמפרטורת העור באמצעות התכווצות כלי הדם במהלך היום מעידה על לחץ דם גבוה יותר, בעוד שטמפרטורת עור מוגברת באמצעות הרחבת כלי הדם בערב מעידה על לחץ דם נמוך יותר. תנודה יומית זו בלחץ הדם רצויה לבריאות הלב וכלי הדם והצניחה בלחץ הדם במהלך הלילה אף משמשת כסמן פרוגנוסטי חיובי בקרב מומחים רפואיים. לכן השילוב של אור בהיר במהלך היום ואור עמום במהלך הערב נראה כהבטחה לשפר את השונות בלחץ הדם באוכלוסייה הנוטה לפתח סיבוכים קרדיווסקולריים בטווח הארוך.

החוקרים מסכמים שממצאים אלה מצביעים על כך שסביבת האור הפנימית של אנשים עמידים לאינסולין יכולה לווסת פרמטרים מטבוליים באופן תלוי-זמן ביום כדי להשפיע על הבריאות המטבולית בטווח הארוך… בעתיד, יידרש מחקר נוסף כדי לנצל משטרי אור שונים בבנייני משרדים ובמסגרות ביתיות בפוטנציאל שלהם למנוע מחלות מטבוליות.
https://diabetologia-journal.org/2022/02/03/optimising-indoor-light-conditions-to-mimic-the-natural-light-dark-cycle-could-help-mitigate-adverse-metabolic-effects-of-extended-periods-of-exposure-to-indoor-lighting/

*** תוספת מרץ 22
מחקר שפורסם במרץ 22 בג'ורנל PNAS בדק את ההשפעה של שינה עם 100 לוקס (אור מתון) בהשוואה ל-3 לוקס (אור עמום) במשתתפים במשך לילה בודד. המחקר מציע לסגור את התריסים, להסיר את הווילונות ולכבות את כל האורות לפני השינה. כי חשיפה אפילו לתאורת סביבה מתונה במהלך שנת הלילה, בהשוואה לשינה בחדר אפלולי, פוגעת בתפקוד הלב וכלי הדם במהלך השינה ומגבירה את תנגודת האינסולין למחרת בבוקר.

החוקרים מציינים שיש כבר עדויות לכך שחשיפה לאור (גם) בשעות היום מגבירה את קצב הלב באמצעות הפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית, אשר מעבירה את הלב להילוך גבוה ומגבירה את הערנות להתמודדות עם אתגרי היום. התוצאות ממחקר זה מצביעות על כך שהשפעה דומה קיימת גם כאשר חשיפה לאור מתרחשת במהלך שנת הלילה ושחשיפה מתונה לאור גרמה לגוף להיכנס למצב כוננות גבוה יותר. קצב הלב עולה כמו גם הכוח שבו הלב מתכווץ וכך גם עולה זרימת הדם ויותר חמצן. והגוף לא יכול לנוח כמו שצריך.
הדופק עולה כשאתה ישן בחדר מואר בצורה בינונית. ושלמרות שישנים, מערכת העצבים האוטונומית מופעלת וזה רע. בדרך כלל, הדופק יחד עם פרמטרים קרדיו-וסקולריים אחרים נמוכים יותר בלילה וגבוהים יותר במהלך היום.

החוקרים מסבירים שישנן מערכות עצבים סימפטתיות ופרה-סימפתטיות כדי לווסת את הפיזיולוגיה שלנו במהלך היום והלילה. סימפטי לוקח אחריות במהלך היום ופאראסימפתטי אמור לקחת את האחריות בלילה, כאשר ליצור שיקום וניקוי לכל הגוף.
החוקרים גילו שעמידות לאינסולין התרחשה בבוקר לאחר שאנשים ישנו בחדר עם אור קל.
החוקרים מציינים שהמשתתפים במחקר לא היו מודעים לשינויים הביולוגיים בגופם, כלומר זה לא משהו שמרגישים או רואים אותו, אבל המוח חש בזה. זה מתנהג כמו המוח של מישהו ששנתו קלה ומפוצלת. פיזיולוגיית השינה לא נחה כמו שהיא אמורה.
https://news.northwestern.edu/stories/2022/03/close-the-blinds-during-sleep-to-protect-your-health/

*** תוספת יוני 22
מחקר שפורסם ביוני 22 בג'ורנל SLEEP (אוקספורד) בחן את הקשר בין אור בלילה לתופעות מטבוליות במדגם של גברים ונשים מבוגרים בגילאי 63-84.
החשיפה לאור נמדדה עם מכשיר שהולבש בפרק כף היד ונבדקה במשך שבעה ימים.
החוקרים ראו שלפחות ממחצית מ-552 משתתפי המחקר הייתה בעקביות תקופה של חמש שעות רציפות של חושך מוחלט. שאר המשתתפים נחשפו למעט אור אפילו בתקופות החשוכות ביותר בשעות השינה של הלילה.
המחקר הוכיח שכל רמת חשיפה לאור בלילה, בין אם זה מהסמארטפון, השארת טלוויזיה דולקת או זיהום אור מהרחוב קשורה להשמנה גבוהה יותר, לחץ דם גבוה וסוכרת בקרב מבוגרים.

*** תוספת נובמבר 22
מחקר חדש שפורסם בנובמבר 22 בג'ורמל Diabetologia מגלה שאור מלאכותי חיצוני בלילה (LAN) קשור לפגיעה בשליטה בגלוקוז בדם ולסיכון מוגבר לסוכרת, עם יותר מ-9 מיליון מקרים של המחלה במבוגרים סינים שמיוחסים לחשיפה ל-LAN.
המחקר השתמש בנתונים ממחקר מעקב אחר מחלות לא מדבקות בסין; מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בסין שנלקח בשנת 2010 על פני 162 אתרים ברחבי המדינה. בסך הכל השתתפו 98,658 מבוגרים, שעברו ראיונות לאיסוף מידע דמוגרפי, רפואי, הכנסה למשק בית, אורח חיים, השכלה והיסטוריה משפחתית. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 42.7 שנים וכמחצית היו נשים.
משקל הגוף והגובה של המשתתפים נמדדו כדי לחשב BMI, ודגימות דם נלקחו כדי לקבל רמות של גלוקוז בסרום בצום ואחרי ארוחה, כמו גם המוגלובין מסוכרר (HbA1c) – צורה של גלוקוז הקשור להמוגלובין בתאי דם אדומים, אשר פועל כממוצע נע של רמת הסוכר בדם במהלך 8-12 השבועות הקודמים.
למשתתפים בכל אתר מחקר הוקצתה רמת חשיפה ממוצעת של LAN מלאכותי חיצוני לאותו מיקום באמצעות נתוני תמונה מתוכנית הלוויין המטאורולוגית של ההגנה האמריקאית (DMSP). רמות החשיפה סווגו מהנמוך לגבוה וקובצו לחמישה חמישונים (קבוצות של 20% מהגבוה לנמוך ביותר), כאשר עוצמת האור החציונית בחמישון הגבוה ביותר הייתה גדולה פי 69 מאשר בתחתית.
עוצמת ה-LAN החיצוני השתנתה באופן מהותי ברחבי סין, כאשר רוב האזורים היו חשופים לאור בעוצמה נמוכה, בעוד עוצמות גבוהות יותר התכנסו לערי החוף המזרחיות. משתתפים המתגוררים באזורים בחמישונים הגבוהים יותר של LAN חיצוני היו בסבירות גבוהה יותר להיות מבוגרים יותר, בעלי BMI והכנסה גבוהה יותר למשק בית וגרים באזור עירוני. לעומת זאת, אלו באזורי החמישון התחתונים דיווחו על רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית אך פחות שנות חינוך.
המחקר מצא כי החמישון הגבוה ביותר של חשיפת LAN קשור לעלייה יחסית של 28% בשכיחות הסוכרת מאשר באזורי החמישון הנמוכים ביותר. חשיפה כרונית ל-LAN חיצוני למגורים הייתה קשורה באופן חיובי לרמות הגלוקוז בדם, תנגודת לאינסולין ושכיחות סוכרת, וקשורה באופן הפוך לתפקוד תאי בטא, גם לאחר התאמה לגורמי סיכון רבים וחשובים לסוכרת.
בממוצע, על כל 42 אנשים שחיים באזורים בחמישון הגבוה ביותר של חשיפת LAN, יש עוד מקרה אחד של סוכרת שלא היה מתרחש אילו אנשים אלו היו חיים באזורים בחמישון הנמוך ביותר.

מחקר אחר מסין שפורסם בנובמבר 22 בג'ורנל Environmental Pollution בחן את הקשר בין חשיפה לאור בזמן החשיכה ליתר לחץ דם.
המחקר הנוכחי התמקד במבוגרים צעירים (גילאי 16-22). החוקרים בחרו לבחון דווקא את הגילאים הללו מהסיבה שמבוגרים צעירים מושפעים יותר מחשיפה ל-LAN בהשוואה למבוגרים עקב ירידה טבעית בתפקודי הרשתית.
המשתתפים עברו בדיקות לחץ דם וניהלו יומן שינה וביצעו מעקב אחר החשיפה לאור בלילה בחדר השינה שלהם כמו כן הם נתבקשו לענוד שעון המודד את הפעילות הגופנית שלהם בזמן שערים.
החוקרים מצאו כי הצעירים שנחשפו לתאורת לילה חזקה יותר היו בעלי סבירות גבוהה יותר לסבול מיתר לחץ דם. כאשר החוקרים הישוו בין עוצמות חשיפה לאור (LUX), אלה שנחשפו לרמה הגבוהה/שווה ל-LUX3 היו בסיכון גבוה פי 3.3 מאלה שנחשפו לרמות אור נמוכות מ-3. כמו כן אלה שנחשפו לרמה הגבוהה/שווה ל-LUX5 היו בסיכון גבוה פי 3.87 מאלה שנחשפו לרמות אור נמוכות מ-5. כדי להבין את המשמעות המספרית של LUX אז אור ירח מלא נותן LUX1.
עוד ראו החוקרים כי אלה שעסקו בפעילות גופנית של שעתיים ומעלה ביום לחץ הדם שלהם לא הושפע מהתאורה הלילית. כלומר במחקר הזה מציגים מצד אחד את ההשפעה השלילית של תאורה לילית על לחץ הדם, ומצד שני את האפשרות להוריד את הסיכון על ידי פעילות גופנית עם עצימות בינונית עד גבוהה. מי שלא יכול לעסוק בפעילות גובנית כזו ברמה יומית עדיף יהיה אם יפחית באופן משמעותי את החשיפה לאור בזמן החשיכה.

*** תוספת ינואר 23
מאמר שפורסם בינואר 23 בכתב העת Cell מעריך את ההיפותלמוס כמתווך אפשרי של השפעת האור על חילוף החומרים באמצעות קשרים בין הרשתית, המוח ורקמת השומן בגוף.
המחקר הנוכחי מאשש עם דיווחים קודמים כי חילוף החומרים של הגלוקוז משתנה עם מקצבי היממה ביחס לעוצמת האור ומערב את הגרעין העל-אופטי של ההיפותלמוס (SON) בשינוי זה.
המדענים במחקר זה גילו כי עכברים הפגינו סובלנות גבוהה יותר לגלוקוז (GT) בחושך בהשוואה לאלה שנחשפו לאור מלאכותי.
תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על כך שהפחתה חריפה ב-GT אינה תלויה במקצבים הצירקדיים ומתעוררת דרך ה-SON בהיפותלמוס.
האופי הבלתי תלוי ביממה של ההפחתה ב-GT עם חשיפה לאור יכול לבשר רעות על השפעת האוכל בלילה על חילוף החומרים של הגלוקוז, במיוחד בגלל שה-GT כבר נמוך יותר בלילה בהשוואה ליום.

*** תוספת אוקטובר 23
אנשים עם סוכרת מסוג 2 צריכים לבלות זמן באור יום טבעי ולא באור מלאכותי כדי להגביר את ההטמעה של רכיבים תזונתיים ולשפר את השליטה בסוכר בדם, אומר מחקר חדש שיוצג בתחילת אוקטובר בכנס האיגוד האירופי לחקר הסוכרת (EASD) בהמבורג.
החוקר הראשי, Ivo Habets מאוניברסיטת Maastricht, מסביר שההתאמה השגויה של השעון הצירקדי הפנימי שלנו עם הדרישות של החברה 24/7 קשורה לשכיחות מוגברת של מחלות מטבוליות, כולל סוכרת מסוג 2. אור יום טבעי הוא אולי האפקט הסביבתי החזק ביותר על השעון הצירקדי, והבעיה היא שרוב האנשים נמצאים בבית/ בעבודה במהלך היום תחת תאורה מלאכותית מתמדת.
במסע שלהם להבין את ההשפעות של תאורה שונה על אנשים עם T2D, האבט, יחד עם חבריו ההולנדים והשוויצרים, ביצעו סדרה של הערכות מטבוליות. בדיקות אלו נערכו בשתי סביבות תאורה שונות – אור יום אמיתי ותאורת LED סינתטית – כדי להבחין בהבדלים בולטים.
למחקר נרתמו 13 משתתפים, בגיל ממוצע 70, ועם אינדיקטורים מטבוליים ספציפיים. אנשים אלו התארחו במתקני מחקר מיוחדים ששמרו על משטר קפדני לגבי החשיפה לאור, צריכת התזונה והפעילויות שלהם.
במהלך שעות העבודה הרגילות (מ-8 בבוקר עד 17:00), המשתתפים התוודעו לשני מערכי התאורה: אור שמש זורם דרך חלונות ותאורת LED. חשיפות אלו חולקו בחודש ונפרשו על פני 4.5 ימים כל אחת.
יש לציין שבשלב האור הטבעי, עוצמת האור הגיעה לשיא בסביבות הצהריים, ורשמה ממוצע של 2453 לוקס. לעומת זאת, תאורת ה-LED נשארה עקבית ב-300 לוקס. שעות שלאחר העבודה אופיינו באור נמוך מאוד (מתחת ל-5 לוקס), מעבר לחושך מוחלט לשעת השינה, משעה 23:00 עד 7 בבוקר.
לאורך כל הזמן הזה, המשתתפים צרכו דיאטה אחידה ורמות הגלוקוז שלהם נוטרו באופן עקבי. הערכות מקיפות בוצעו לקראת סוף כל שלב.
באופן ספציפי, ביום הרביעי, נבדקו במרווחים מדדים כמו חילוף החומרים במצע של 24 שעות, הוצאת אנרגיה במנוחה ו'יחס החילוף הנשימתי (היחס שבין ריכוז החמצן הנקלט בגוף בהליך הנשימה לבין ריכוז הפחמן הדו-חמצני הנפלט בתהליך זה). כמו כן נלקחו דגימות דם כדי לבדוק מטבוליטים מסוימים, וטמפרטורת הגוף. מכיוון שבדרך כלל פרמטרים אלה מציגים קצב של יום, המטרה הייתה לחשוף כל וריאציות בין שני תנאי האור.
היום שלאחר מכן התמקד בניתוח הפעילות של גנים הקשורים לשעון הגוף הפנימי. לאחר שנלקחה ביופסיית שריר (על קיבה ריקה), נערכה בדיקת mixed meal test (MMT), שאומדת את ייצור האינסולין.
רמות הסוכר בדם נשמרו בטווח האידיאלי, במיוחד לאורך זמן באור יום טבעי (59% מהמקרים) בהשוואה לתאורה מלאכותית (51%).
נראה כי חשיפה לאור טבעי הקלה את המעבר של הגוף משימוש בפחמימות לשומנים לצורך אנרגיה.
גנים מסוימים המהותיים בשמירה על השעון של הגוף שלנו הראו יותר פעילות תחת אור טבעי.
פרמטרים מטבוליים אחרים, כולל הוצאת אנרגיה וטמפרטורת הגוף, נשארו עקביים בשני תרחישי האור. עם זאת, דפוסים ברורים הופיעו בגלוקוז בסרום ובחומצות שומן חופשיות בפלזמה.
Habets מסכם שהמחקר מראה שסוג האור שאדם נחשף אליו חשוב לחילוף החומרים שלו. אם הוא עובד במשרד כמעט ללא חשיפה לאור טבעי, תהיה לכך השפעה על חילוף החומרים שלו ועל הסיכון או השליטה שלך בסוכרת מסוג 2, לכן הוא ממליץ לקבל כמה שיותר אור יום, ובאופן אידיאלי, לצאת החוצה כשאפשר.

*** תוספת ספטמבר 24
מחקר שפורסם ביולי 24 בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Flinders חושף את הקשר המשכנע בין חשיפה לאור לבין הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2. במחקר הצוות חקר האם דפוסי חשיפה אישיים לאור ואת הסיכון לסוכרת באמצעות נתונים של כ-85,000 אנשים וכ-13 מיליון שעות של נתוני חיישני אור.
המשתתפים – שלא סבלו מסוכרת מסוג 2 – לבשו מכשירים על פרק כף היד במשך שבוע אחד כדי לעקוב אחר רמות האור שלהם לאורך היום והלילה.
לאחר מכן עקבו אחריהם במהלך תשע השנים הבאות כדי לראות אם פיתחו סוכרת.
החוקרים כמובן לקחו בחשבון גורמים מבלבלים הקשורים לסוכרת מסוג 2, כגון הרגלי חיים, דפוסי שינה, עבודה במשמרות, תזונה ובריאות נפשית.
המחקר מצא שחשיפה רבה יותר לאור בלילה הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר של 28-67% לפתח סוכרת מסוג 2 עם קשר לינארי לכמות האור. כלומר יותר זמן חשיפה לאור בלילה – סיכון עוד יותר גבוה להתפתחות סוכרת. כמו כן הם ראו שהסיכון עוד עולה כאשר החשיפה לאור מתרחשת בין השעות 00:30- 06:00.

החוקרים מסבירים ש"שינויים בהפרשת האינסולין ובחילוף החומרים של גלוקוז הנגרמים על ידי שיבושים בקצב היממה משפיעים על יכולת הגוף לווסת את רמות הסוכר בדם, מה שעלול להוביל בסופו של דבר להתפתחות סוכרת מסוג 2. זה קורה בין היתר בגלל שחשיפה משבשת את המקצבים הצירקדיים שלנו.
החוקרים סיכמו ש"הממצאים מצביעים על כך שהפחתת החשיפה לאור בלילה ושמירה על סביבה חשוכה עשויה להיות דרך קלה וזולה למנוע או לעכב התפתחות סוכרת".

טיפים להפחתת האור לפני ובמהלך השינה:

• לא להדליק אורות – בעיקרון ייצור הורמון השינה (מלטונין) נוצר הכי טוב בחשיכה מוחלטת. אם צריך להדליק אור (מה שמבוגרים יותר עשויים לרצות ליתר ביטחון), כדאי לעמעם אותו או לקרב את הנורה לרצפה.
  גם לצבע האור יש משמעות. ענבר או אור אדום/כתום פחות מעורר את המוח.
• ניתן אם חייבים להעזר באפליקציות אור כחול איכותיות (פחות אלה שבילד-אין בנייד) או במשקפיים יעודיות לכך.
• בזמן השינה להגיף את התריסים בחדר ולוודא חושך מוחלט. והיה ויש תאורת רחוב שמצליחה לחדור לחדר ואין שום דרך להסירה. כיסוי לעיניים אולי יעזור בזה.

לדברים נוספים הקשורים לסוכרת, מניעה וטיפול, היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה