מגנזיום חיוני למערכת החיסון, כולל למלחמה בסרטן

בעשורים האחרונים, יש עניין גובר בתפקידו של מגנזיום בתרחישים קליניים רבים, כולל הזדקנות וסרטן. מספר מחלות נקשרו לגירעונות בו, כגון מחלות לב וכלי דם ומחלות בדרכי הנשימה; סוכרת מסוג 2; אסטמה; דיכאון; מחלות הקשורות ללחץ, מחלות במערכת העיכול, מחלות נוירולוגיות ומחלות שרירים; שחמת הכבד; תפקוד לקוי של בלוטת התריס ובלוטת יותרת התריס.

רמת המגנזיום בדם היא גורם חשוב ביכולתה של מערכת החיסון להתמודד עם פתוגנים ותאי סרטן כתבו בינואר 22 בג'ורנל Cell. החוקרים מהמחלקה לביו-רפואה באוניברסיטת באזל ובבית החולים האוניברסיטאי באזל והמחלקה לרפואה באוניברסיטת קיימברידג', גילו שתאי T יכולים לחסל תאים לא תקינים או נגועים ביעילות רק בסביבה עשירה במגנזיום. באופן ספציפי, מגנזיום חשוב לתפקוד של חלבון משטח תאי T הנקרא LFA-1.
החוקרים מציינים שחלבון LFA-1 פועל כאתר עגינה, אשר ממלא תפקיד מפתח בהפעלת תאי T. עם זאת, במצב לא פעיל אתר העגינה הזה נמצא במבנה כפוף ולכן אינו יכול להיקשר ביעילות לתאים נגועים או לא תקינים. כאן נכנס לתמונה המגנזיום. אם מגנזיום קיים בכמות מספקת בקרבת תאי ה-T, הוא נקשר ל-LFA-1 ומבטיח שהוא נשאר במצב ממושך – ולכן פעיל.
https://www.unibas.ch/en/News-Events/News/Uni-Research/Magnesium-is-essential-for-the-immune-system–including-in-the-fight-against-cancer.html

ממצאים פוטנציאליים חשובים לחולי סרטן

העובדה שמגנזיום חיוני לתפקוד תאי T עשויה להיות ממצא משמעותי ביותר עבור טיפולים אימונותרפיים מודרניים לסרטן. טיפולים אלו מטרתם לגייס את מערכת החיסון – בפרט תאי T ציטוטוקסיים – להילחם בתאי סרטן. במודלים ניסיוניים הצליחו החוקרים להראות כי התגובה החיסונית של תאי T כנגד תאי סרטן התחזקה על ידי עלייה בריכוז המגנזיום המקומי בגידולים.

החוקרים מציינים שעל מנת לאמת את התצפית הזו מבחינה קלינית, הם מחפשים דרכים להגביר את ריכוז המגנזיום בגידולים באופן ממוקד. האופי המבטיח של האסטרטגיות הללו מודגם על ידי ניתוחים נוספים שבוצעו על ידי צוות המחקר. באמצעות נתונים ממחקרים שהושלמו בעבר על חולי סרטן, החוקרים הצליחו להראות שטיפולים אימונותרפיים היו פחות יעילים בחולים עם רמות לא מספיקות של מגנזיום בדמם.

*** תוספת יולי 25 – סקירה נרטיבית מעשית על תפקידו בטיפול
סקירה חדשה שפורסמה ביולי 25 בכתב העת Nutrients, מספקת תמונה מקיפה ומעמיקה של תפקיד המגנזיום בהקשר של סרטן. סקירה זו נועדה לספק לאונקולוגים מבט מעשי על הקשר המורכב בין מגנזיום לבין התפתחות המחלה וטיפוליה.
החוקרים ביצעו סקירת ספרות יסודית במאגרי מידע מדעיים מובילים ובחרו בקפידה את המאמרים הרלוונטיים ביותר למטרת הסקירה.

הסקירה מדגישה כי מגנזיום הוא הקטיון השני בשכיחותו בתא ומהווה שותף חיוני במעל ל-600 תגובות אנזימטיות, הכוללות ייצור ATP, איתות תאי, סינתזת DNA, RNA וחלבונים, וחלוקת תאים. למרות חשיבותו, תפקידו המלא בפיזיולוגיה ובפתולוגיה התאית עדיין אינו מובן במלואו.
הסקירה גם מציינת את שמחסור כרוני במגנזיום כמו גם תהליכי הזדקנות, קשורים לעיתים קרובות לדלקת כרונית בדרגה נמוכה וייצור עודף של רדיקלים חופשיים (עקה חמצונית). מצבים אלו עלולים להגביר את הנטייה להתפתחות סרטן על ידי גרימת נזק חמצוני ל-DNA ויצירת גידולים.

החוקרים מסבירים שתפקידו של המגנזיום בטיפול בסרטן הוא רב-גוני, וכולל הן התייחסות לבעיות הקשורות לטיפול והן פוטנציאל להגנה.

האם מגנזיום מפחית את הסיכון לסרטן?
מחקרים רבים מראים שצריכה מספקת של מגנזיום תזונתי קשורה לסיכון נמוך יותר לתמותה מכלל הגורמים ומתמותה הקשורה לסרטן. מטא-אנליזה של 19 מחקרים פרוספקטיביים אף הראתה כי כל 100 מ"ג נוספים של מגנזיום תזונתי ליום קושרו עם הפחתה של 5% בסיכון לתמותה מסרטן. במיוחד עם סרטן המעי הגס ובעיקר אצל גברים. ובסרטן הכבד.
חשוב לציין כי לגבי סוגי סרטן אחרים (כמו שד, ושט, ריאות ובלוטת התריס), הקשר אינו תמיד חד-משמעי ויש צורך במחקר נוסף. עם זאת, המגמה הכללית היא שצריכה נאותה של מגנזיום מועילה.

מגנזיום ככלי עזר בטיפולי סרטן

• היפומגנזמיה (מחסור במגנזיום בדם): זוהי תופעה נפוצה בחולי סרטן, הנגרמת הן מהמחלה עצמה (כתסמונות פרה-נאופלסטיות) והן מתופעות לוואי של תרופות אנטי-סרטניות. תרופות הקשורות להיפומגנזמיה כוללות מלחי פלטינום (במיוחד ציספלטין), נוגדני anti-EGFR (כמו צטוקסימאב ופניטומומאב), מעכבי קלצינורין, ומעכבי משאבת פרוטונים (PPIs).
• השלכות קליניות: היפומגנזמיה פוגעת באיכות החיים ועלולה להוביל לסיבוכים מסכני חיים הדורשים אשפוז, ולרוב קשורה לפרוגנוזה גרועה. יש לנטר רמות מגנזיום באופן שגרתי לפני ובמהלך טיפולים אונקולוגיים.

מגנזיום ממלא תפקיד חשוב ומוכח גם בסיוע לחולי סרטן להתמודד עם תופעות לוואי של טיפולים קשים:

• הגנה על איברים חיוניים: מגנזיום ניתן למטופלים כדי להגן על הכליות והלב מפגיעה אפשרית כתוצאה מכימותרפיה. סקירות שיטתיות מראות כי תוספת מגנזיום (8–16 mEq, שמתורגמים לכ-97-194 מיליגרם דרך אינפוזיה תוך-ורידית) יעילה בהפחתת הסיכון לפגיעה כלייתית חריפה, לדוגמה בחולים שטופלו בציספלטין.
• הקלה על כאב ובעיות עצביות: מגנזיום יכול לעזור בהפחתת כאב סרטני ובטיפול בנוירופתיה (פגיעה עצבית) הנגרמת מכימותרפיה.
• טיפול בעצירות: מגנזיום יעיל גם נגד עצירות, שהיא תופעת לוואי נפוצה בקרב חולים המקבלים טיפולים מסוימים.
• הגנה מקרינה (רדיופרוטקציה): מגנזיום הוא חלק מתוכנית תזונתית מקיפה שמטרתה למזער נזק לרקמות בריאות הסמוכות לגידול במהלך טיפולי קרינה.

לסיכום: המגנזיום חיוני לבריאות הכללית, ושמירה על רמות תקינות שלו יכולה להיות בעלת תפקיד במניעת סרטן ובהפחתת סבל במהלך הטיפול.
את המקורות למגנזיום תוכלו למצוא במאמר המרכז על מגנזיום.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים