אצל אנשים עם דלקות מעי נמצא יותר מיקרופלסטיק בצואה

אחרי שהבנו שכולנו צורכים לא מעט פלסטיק דרך המים, המזון והאוויר חלק פחות וחלק יותר ושפלסטיק לא מתעכל ומכיל בתוכו תמיד חומרים נילווים ושונים בהתאם לאופי/שימוש המוצר ( BPA ותחליפיו, פתלאטים, PFAs, מעכבי בעירה, OPE ומתכות כבדות), שידועים כבעייתיים במיוחד לבריאות.

דוח חדש ומפורט במיוחד על השלכות תעשיית הפלסטיק על בריאות הציבור לדורות.

הגיע הזמן לבדוק איך וכמה זה משפיע על מערכת העיכול שלנו ומה הקשר למחלות מעי דלקתיות (IBD).

במחקר שפורסם בדצמבר 21 בג'ורנל Environmental Science & Technology חוקרים מצאו שלאנשים עם מחלת מעי דלקתית (IBD) יש יותר מיקרו-פלסטיק בצואה שלהם מאשר לבקרות בריאות, מה שמרמז שהשברים יכולים להיות קשורים לתהליך המחלה.
החוקרים מציינים שהשכיחות של IBD, הכוללת את מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, עולה ברחבי העולם ושהמחלה מתאפיינת על ידי דלקת כרונית של מערכת העיכול.
IBD יכול להיות מופעל או להחמיר על ידי תזונה ומזהמים סביבתיים.
מיקרופלסטיק נמצא יכול לגרום לדלקת מעיים, להפרעות במיקרוביום של המעיים ולבעיות אחרות במודלים של בעלי חיים.
החוקרים לא רוצים לקבוע עובדות והם החלו בצעד הראשון כדי להוכיח את ההשפעה הספציפית של מיקרו פלסטיק על מעיים מודלקות.
כצעד ראשון לקראת גילוי זה, החוקרים רצו להשוות את רמות המיקרו-פלסטיק בצואה של נבדקים בריאים ואנשים עם דרגות חומרה שונות של IBD.
הצוות השיג דגימות צואה מ-50 אנשים בריאים ו-52 אנשים עם IBD מאזורים גיאוגרפיים שונים של סין. ניתוח הדגימות הראה שצואה מחולי IBD הכילה בערך פי 1.5 יותר חלקיקי מיקרו-פלסטיק לגרם מאשר אלה של נבדקים בריאים. למיקרו-פלסטיקה היו צורות דומות (בעיקר יריעות וסיבים) בשתי הקבוצות, אך בצואה של IBD היו יותר חלקיקים קטנים. שני סוגי הפלסטיק הנפוצים ביותר בשתי הקבוצות היו פוליאתילן טרפתלאט (PET; משמש בבקבוקים ומכלי מזון) ופוליאמיד (PA; נמצא באריזות מזון ובטקסטיל). אנשים עם תסמיני IBD חמורים יותר נטו לרמות גבוהות יותר של מיקרופלסטיק בצואה.

תוצאות אלו מצביעות על כך שאנשים עם IBD עשויים להיחשף ליותר מיקרופלסטיק במערכת העיכול שלהם. עם זאת, עדיין לא ברור אם חשיפה זו עלולה לגרום או לתרום ל-IBD, או שאנשים עם IBD צוברים יותר מיקרופלסטיק בצואה כתוצאה מהמחלה שלהם. כלומר האם זה הגורם או הנגרם. שאלה חשובה שכדאי לתת עליה תשובה מוכחת. אבל מצד שני לא משנה באיזה צד ייפול המחקר (גורם או נגרם). עובדתית, המזהם הזה נמצא אצלם בכמויות גדולות יותר עם תרחישי פגיעה במגוון מנגנונים החל במיקרוביום החשוב וכלה בשיבוש אותות אנדוקרינולוגיים.

*** תוספת נובמבר 22
במחקר שפורסם בנובמבר 22 בג'ורנל Microbial Biotechnology חוקרים סקרו את ההשפעות הבריאותיות של מיקרו(ננו) פלסטיק ותוצרי הפירוק שלהם על המיקרוביום של המעי.
החוקרים מציינים שבמהלך שני העשורים האחרונים ראיות מדעיות מצביעות על התפקוד המרכזי של המיקרוביוטה של ​​המעי בהתפתחות תקינה של המארח ותחזוקת הבריאות. כמו כן, המיקרוביוטה של ​​המעי נחשבת כ"איבר" חשוף במיוחד לשינויים סביבתיים ולטראומה כקו ההגנה הראשון.
החוקרים מציגים מספר מחקרים שהראו שננו פלסטיק (NPs) מעורר דלקת חריפה יותר ודיסביוזה בדגים שונים, צדפות ועוד יצורים ימיים שנמצאים גם בתזונת האדם, מספר מחקרים שפתוגנים אנושיים התגברו ושגשגו בחשיפה לפלסטיק ושנצפתה שכיחות גבוהה יותר באופן משמעותי של גנים עמידים לחיידקים.
כמו כן הם מציגים מחקרים שאצל חסרי חוליות ובעלי חוליות, לרבות יונקים, הפרעה במיקרוביום המעי עלולה להוביל לעלייה בתפקוד לקוי של מחסום המעי, בחדירות המעיים, כמו גם לרעילות חיסונית. כתוצאה מכך, חיידקי המעי ותוצרי הלוואי שלהם עלולים לחדור למחזור הדם ולפגוע באיברים וברקמות. הם מסבירים שדיסביוזה של המעי יכולה לשנות את שכבת הריר על גבי האפיתל, מה שעלול לגרום לפלישה חריגה של פתוגנים, או שתהיה אינטראקציה של MNPs עם שכבת האפיתל ובכך פגיעה באפיתל המעי.
מחקרים אחרים (in vivo) מראים כי MP נשארים קשורים לשכבת ריר המעי ויכולים לקיים אינטראקציה ישירה עם החלק העליון של תאי האפיתל של המעי, ולגרום לדלקת מקומית ולנזק מחסום המעי.
החוקרים משתפים למשל מידע על תולעי קמח, שידועות ביכולתן לפרק פלסטיקים כמו פוליאתילן (LDPE), פוליוויניל כלוריד (PVC), פוליפרופילן (PP) ועוד. דבר שלא נצפה לאחר שקיבלו אנטיביוטיקה ונחשפו לפלסטיק, מה שמצביע על כך שפלורת המעיים שלהם מאפשרת את הפירוק של סוגי הפלסטיק השונים.

המידע הזה מתחבר גם למאמר אחר ששיתפתי בעבר: "חיידקים בשירות אקולוגי – פלסטיק" בכך שהוא מציג מצב אקולוגי של עודף פלסטיק ובסמוך אליו ריכוז גבוה יותר של חיידקים שיודעים לפרק פלסטיק. שזה דבר מדהים וחשוב לאקולוגיה מצד אחד, אבל אם ניקח את זה למעיים שלנו, זה תמיד יבוא על חשבון חיידקים אחרים החשובים לבריאות החיסונית, מטבולית והמוחית/רגשית.

*** תוספת אפריל 24
במאמר שפורסם באפריל 24 בכתב העת Environmental Health Perspectives, חוקרים מאוניברסיטת ניו מקסיקו (UNM) מצאו שלחלקיקי פלסטיק יש השפעה משמעותית על מסלולי העיכול שלנו, ועושים את דרכם מהמעי לרקמות הכליה, הכבד והמוח.

פרופ' Eliseo Castillo, מהחטיבה לגסטרואנטרולוגיה של בית הספר לרפואה של UNM ומומחה באימונולוגיה רירית, מסביר שבמהלך העשורים האחרונים נמצאו מיקרו-פלסטיק באוקיינוס, בבעלי חיים וצמחים, במי ברז ובבקבוקים – נראה שהם נמצאים בכל מקום.
מדענים מעריכים שאנשים צורכים 5 גרם של חלקיקי מיקרופלסטיק בכל שבוע בממוצע – שווה ערך למשקל של כרטיס אשראי.
בעוד חוקרים אחרים עוזרים לזהות ולכמת מיקרו-פלסטיק שנבלע, קסטילו וצוותו מתמקדים במה שהמיקרו-פלסטיק עושה בתוך הגוף, במיוחד למערכת העיכול ולמערכת החיסונית של המעיים.

במשך תקופה של ארבעה שבועות הם חשפו עכברים למיקרו-פלסטיק במי השתייה שלהם. הכמות הייתה שווה ערך לכמות המיקרו-פלסטיק שבני אדם בולעים מדי שבוע.
המיקרופלסטיק נדד מהמעיים אל רקמות הכבד, הכליה ואפילו למוח. המחקר גם הראה שהמיקרו-פלסטיקה שינתה מסלולים מטבוליים ברקמות המושפעות. כלומר הוא יכול לחצות את מחסום המעי ולהסתנן לרקמות אחרות ולהשפיע על הפעילות המטבולית שם.
קסטילו מודאג מהצטברות חלקיקי הפלסטיק בגוף האדם.
הוא שואל 2 שאלות: המחקר הנוכחי בחן חשיפה של עכברים במשך ארבעה שבועות בלבד אז מה זה אומר על בני אדם, שנחשפים לפלסטיק במשך עשרות שנים, מהלידה ועד הזקנה?
כמו כן השינויים המטבוליים שנצפו היו לאחר חשיפה מאוד קצרה לפלסטיק. מה זה אומר על אנשים שכבר יש להם מחלה כרונית והשינויים האלה מתרחשים? האם חשיפה למיקרופלסטיק יכולה להחמיר את המצב הבסיסי?

קסטילו משתף שכבר גילה בעבר שמיקרו-פלסטיק משפיע גם על מקרופאגים – תאי החיסון הפועלים כדי להגן על הגוף מפני חלקיקים זרים. במחקר שלו שפורסם במאי 21 בכתב העת Cell Biology & Toxicology נמצא שכאשר מקרופאגים נתקלו ובלעו מיקרופלסטיק, תפקודם השתנה והם שיחררו מולקולות דלקתיות. אז מה קורה במהלך דלקת מעיים (קוליטיס כיבית וקרוהן) – המקרופאגים הללו הופכים לדלקתיים יותר והם נפוצים יותר במעיים. כלומר יש מצב שהדלקת תוחמר.

קסטילו מציין שאחד מתלמידיו עובד גם כדי להבין מדוע יש שינוי במיקרוביום של המעיים. שכן קבוצות מרובות הראו שמיקרו-פלסטיק משנה את המיקרוביום.
קסטילו מסיים ואומר שבסופו של דבר הם רוצים לגלות כיצד זה משפיע על בריאות המעיים. כי כשהמעי לא בריא, זה משפיע על המוח, זה משפיע על הכבד וכל כך הרבה רקמות אחרות. אז מטריד לחשוב שהמיקרו-פלסטיק עושה משהו במעיים ושחשיפה כרונית עלולה להוביל להשפעות מערכתיות.
https://hsc.unm.edu/news/2024/04/microplastics-in-organs.html

*** תוספת יוני 25 – פריצת דרך בהבנת מנגנוני הפגיעה של ננופלסטיק בסביבת המעי

מחקר חדש ופורץ דרך, שפורסם ביוני 2025 בכתב העת Nature Communications, מציג הבנה מעמיקה ומנגנונית כיצד ננופלסטיק פוליסטירן (PS-NP) משבש את סביבת המעי. המחקר חושף לראשונה מנגנונים מורכבים המערבים אינטראקציות בין המארח לחיידקים המתווכות על ידי וסיקולות חוץ-תאיות (Extracellular Vesicles – EVs) ומיקרו-RNAs (miRNAs).

ממצאי המחקר המרכזיים:

• הצטברות והשפעה על המעי: ננופלסטיק (NP) נמצא מצטבר באופן משמעותי במעי העכברים, אך באופן מפתיע, לא גרם לסימני דלקת חמורים או נזק לאיברים כמו כבד וכליות בטווח הקצר, מה שמרמז על השפעה ראשונית וממוקדת יותר על המיקרוביום ומחסום המעי.
• פגיעה במחסום המעי דרך miRNAs: המחקר הראה כי NP חודרים לתאי מעי ומפחיתים את ביטוי חלבוני הצומת ההדוקים (ZO-1 ו-Occludins), שהם קריטיים לשלמות מחסום המעי. פגיעה זו מובילה ל"מעי דולף". באופן מכריע, החוקרים גילו כי NP משנים את פרופילי ה-miRNA במעי. נמצאו miRNAs ספציפיים (כמו mmu-miR-501-3p ו-mmu-miR-700-5p) שהיו מוגברים בנוכחות NP, והוכח שהם מכוונים לגן ZO-1 ומדכאים את ביטויו, ובכך תורמים לפגיעה במחסום המעי.
• השפעה על ייצור מוצין: NP גם הפחיתו באופן משמעותי את ביטוי חלבון המוצין MUC-13, אשר חיוני לשכבת הריר המגנה על המעי. גם כאן, mmu-miR-700-5p נמצא כמתווך בהשפעה זו.
• שיבוש מיקרוביום המעי – מנגנונים ישירים ועקיפים:
  • שינויים בהרכב: NP הובילו לשינויים בגיוון המיקרוביוטה, כאשר נצפתה ירידה בחיידקי Lactobacillus (חיידקים מועילים) ועלייה בחיידקי Ruminococcaceae, אשר קושרו במחקרים אחרים למצבי חולי (כמו אוטיזם ופיברוזיס כבדי).
  • קליטה ישירה: NP נמצאו נקלטים ישירות על ידי חיידקים בצואה, במיוחד על ידי חיידקי Lachnospiraceae.
  • השפעה עקיפה דרך EVs של המארח: המחקר גילה כי NP מגבירים את ייצור ה-EVs מתאי גובלט במעי. EVs אלו, בתורם, מקדם באופן משמעותי את הגידול והשרידות של חיידקי Ruminococcaceae. זהו מנגנון עקיף וחדשני, המצביע על כך שהשפעת NP על המיקרוביום אינה רק רעילות ישירה לחיידקים, אלא גם שיבוש בתקשורת בין תאי המארח לחיידקים.
  • השפעה עקיפה דרך EVs של חיידקים: EVs שמקורם בחיידקי Lachnospiraceae שטופלו ב-NP נמצאו כמדכאים את ביטוי MUC-13 בתאי מעי, ובכך תורמים לפגיעה בשכבת הריר.

משמעות וסיכונים: מחקר זה מספק הבנה חסרת תקדים של הדרכים המורכבות שבהן ננופלסטיק משבש את המיקרוסביבה במעי. הוא מדגיש כי NP משנים את הרכב המיקרוביום ופוגעים במחסום המעי על ידי שינוי פרופילי miRNAs ו-EVs, שהם כלי תקשורת חשובים בין תאי המארח לחיידקי המעי. הממצאים מדגישים את הסיכונים הפוטנציאליים ארוכי הטווח של זיהום NP סביבתי לבריאות האדם, ומספקים בסיס חיוני למחקר עתידי.

לדברים חשובים נוספים הקשורים למעי מודלק, ממה עוד חשוב להמנע ומה יכול להועיל – היכנסו.

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים