במהלך 2 העשורים האחרונים, הסחר הבינלאומי בבשר אדום ומעובד תרם לעלייה של 75% בנטל העולמי של סרטן המעי, מחלות לב וסוכרת מסוג 2

במאמר ששיתפתי במאי 21: "הקשר של תעשיות המזון לזיהום אוויר ולמוות בטרם עת" מצאו החוקרים שתעשיות המזון מהחי מהוות חלק גדול בזיהום האוויר בדומה לתעשיות האנרגיה. המחקר מראה כי, פייר מנה, הפגיעה הממוצעת הקשורה לאיכות האוויר של בשר אדום בבריאות האדם גדולה פי שניים מזו של ביצים, פי שלושה מזו של מוצרי חלב, פי שבע מאלו של עופות, פי 10 יותר מאלו של אגוזים וזרעים, ולפחות פי 15 מהממוצע של מזון צמחי אחר.

במהלך 2 העשורים האחרונים, הסחר העולמי בבשר אדום ומעובד הוכפל יותר מ-10 מיליון טון בשנים 1993-1995 ל-24.8 מיליון טון בשנים 2016-2018.

מחברי מחקר חדש, המופיע במהדורת נובמבר בכתב העת BMJ Global Health, מציינים כי לייצור בשר אדום ולייצוא יש עלויות סביבתיות במונחים של בתי גידול ומגוון ביולוגי שאבדו ופוגעת בבריאות הצרכנים.
המדענים כותבים כי העלייה המהירה בסחר העולמי בבשר אדום ומעובד סיבך את המאמצים להפוך את התזונה האנושית לבריאה ובת קיימא יותר.
הסיבה לכך היא שהמסחר מגביר את הצריכה במדינות שאינן מייצרות הרבה בשר אדום ומעובד לשווקים שלהן.
החוקרים חישבו את תרומת הסחר הבינלאומי בסוגי בשר אלו לעומס הבריאותי של סרטן, מחלות לב וסוכרת.
להערכתם, במהלך 2 העשורים האחרונים, הסחר הבינלאומי בבשר אדום ובבשר מעובד תרם לעלייה של 75% בנטל העולמי של מחלות כלי דם ולב, סוכרת סוג 2 וסרטן המעי.

למי שלא יודע, אפילו ארגון הבריאות העולמי (WHO) סיווג בשר מעובד כגורם מובהק לסרטן ובשר אדום כגורם סביר לסרטן.

IARC Monographs Programme classified the consumption of red meat as
probably carcinogenic to humans (Group 2A)
Processed meat was classified as carcinogenic to humans (Group 1)
http://www.emro.who.int/noncommunicable-diseases/highlights/red-and-processed-meats-cause-cancer.html

מחקרים גם קשרו בין צריכת בשר אדום ובשר מעובד לסיכון מוגבר למחלות לב^[1] וסוכרת מסוג 2^[2].

תזונה פרו דלקתית ומה הסיכון שבה
תזונת פליאו והקשר לטרשת עורקים
בשר אדום ומעובד והקשר למוות ומה בנוגע לבשר לבן (עופות)
מחקר "מטריה" על השפעת מזונות ומשקאות על סוכרת סוג 2

המדענים מהמרכז לשילוב מערכות וקיימות, באוניברסיטת מישיגן סטייט, העריכו שינויים בסיכונים בריאותיים שיוחסו לסחר העולמי בבשר אדום ומעובד.
הם חישבו את הצריכה היומית של סוגי בשר אלו ב-154 מדינות, בהתבסס על הכמויות שכל מדינה ייצרה, ייבאה, וייצאה.
הנתונים על בשר אדום היו בעיקר עבור בשר בקר, חזיר, כבש ועז.
הנתונים של בשר מעובד – בעיקר בשר בקר וחזיר – כללו מוצרים שנשמרו על ידי עישון, המלחה, ריפוי או חומרים משמרים מלאכותיים.
המדענים השתמשו במידע מפרויקט Global Burden of Disease, אשר מעריך את ההשפעה של גורמי סיכון מסוימים עבור כל מדינה, כדי לגלות את ההשפעות הבריאותיות של צריכת בשר.
באופן ספציפי, הם בחנו מקרי מוות מסרטן המעי הגס, סוכרת מסוג 2 ומחלת לב איסכמית, ואת מספר שנות החיים המותאמות לנכות (DALYs) עבור מצבים אלו.
הם השתמשו בכלי סטטיסטי שנקרא Comparative Risk Assessment כדי להעריך את התרומה של יבוא בשר אדום ומעובד למקרי מוות אלה ול-DALY בכל מדינה.
הם מדווחים כי צריכה מוגברת עקב סחר היוותה 10,898 מקרי מוות ברחבי העולם בשנים 2016–2018. זו הייתה עלייה של 74.6% בין השנים 1993–1995.
המספר העולמי של DALYs המיוחס לסחר הבשר העולמי גדל ב-89.9%, מ-165,008 בשנים 1993-1995 ל-313,432 בשנים 2016-2018.

במהלך אותה תקופה, המדינות המייצאות בשר הגדולות ביותר שהובילו את עומסי הבריאות הללו השתנו מניו זילנד, אוסטרליה וארצות הברית לברזיל, גרמניה והולנד.
במקביל, התרומות של ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי לסחר העולמי בבשר אדום ומעובד גדלו במהלך תקופה זו מ-0.5 מיליון טון ל-2.4 מיליון טון. שזה מייצג עלייה מ-4.9% ל-9.7% מסך יצוא הבשר העולמי.
לסחר הבשר העולמי הייתה השפעה בריאותית גדולה במיוחד על מדינות איים ומדינות קטנות יחסית המייבאות הרבה בשר אדום ומעובד, כולל איי בהאמה, טונגה, אנטיגואה וברבודה, איי סיישל וסינגפור.
החוקרים מציינים שלמרות שיותר מ-65% ממקרי המוות והנכויות שנגרמו כתוצאה מהסחר התרחשו במדינות בעלות הכנסה גבוהה, העלייה בנטל הבריאות בתקופה זו הייתה החדה ביותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה.

הכותבים מסבירים כי הדבר נבע מהסתמכות של מדינות בעלות הכנסה גבוהה על יבוא כדי לעמוד בביקוש מוגבר לבשר עקב עיור מהיר וגידול הכנסה.

החוקרים מסכמים שמאמצים מתואמים בין יצואנים ויבואנים הם חיוניים כדי להתאים את סדרי העדיפויות החקלאיים מייצור כמויות גדולות של בשר אדום ומעובד לייצוא למזונות בריאים מהצומח. וכן שלמרות שהוצעו הנחיות תזונתיות רבות הן לבריאות האדם והן לקיימות סביבתית ברחבי העולם, מעט יוזמות בינלאומיות וקווים מנחים לאומיים לתזונה בת קיימא מתייחסות במפורש להשפעות החלק העודף של סחר בבשר בין מדינות.
לפיכך, יש צורך בדחיפות בהכנסת מדיניות חוצת מגזרים (בריאות, ייצור וסחר) לכיוון פחות תלותי ביבוא בשר אדום ומעובד כדי להפחית את השכיחות והתמותה הקשורים לתזונה [מחלות לא מדבקות] במדינות הפגיעות הללו.
https://www.news-medical.net/news/20211121/Global-rise-in-red-and-processed-meat-trade-contributes-to-diet-related-non-communicable-disease.aspx

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה