פשתן (ליגננים) וסרטן השד

סרטן השד ופשתן: מבוא

סרטן השד הינו הגידול הנפוץ ביותר בקרב נשים, ומהווה בהן כרבע מכלל מקרי הסרטן בישראל^[1]. שיעור הגברים הלוקים במחלה הינו כ-1% בלבד מכלל המקרים. האומדן כיום הוא שאישה אחת מכל שמונה נשים חולה בסרטן שד במהלך חייה.

במחצית השנייה של המאה העשרים חלה עלייה בשכיחות המחלה. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-4,000 מקרים חדשים של סרטן שד מתוכם 5-10% מתגלים בשלב הגרורתי וכ-900 נשים מתות מהמחלה כל שנה. בארצות הברית זהו הסרטן השני בשכיחותו והשני כסיבת המוות בקרב נשים^[2] אחרי סרטן ריאות. בכל העולם מאובחנים כמיליון וחצי מקרים חדשים מדי שנה, מתוכם יותר ממחצית במדינות מתפתחות.

ובעוד הרפואה המקובלת מקדמת ממוגרפיה ככלי אבחון "מועיל" לאיתור נוכחות של גידולים, היא עדיין משקיעה מעט מדי במציאת דרכים פשוטות ויומיומיות להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד מלכתחילה.

הפשתן^[1] הוא אחד ממזונות העל המקיפים ביותר בטבע והוא מהווה מקור ייחודי לרכיבים ביו-אקטיביים חיוניים. בדיקה מדוקדקת של הרכבו (בזרע החום לעומת הזהוב) מראה תכולה מרשימה:

1. חומצות שומן: הפשתן מכיל פרופיל שומנים מורכב, הכולל שבע חומצות שומן שונות. הדומיננטית ביותר היא חומצת שומן אומגה 3 (ALA), המהווה כ-44% מסך השומן בזרע החום, ומעניקה לו יחס אופטימלי לבריאות הלב וכלי הדם.
2. הרכב מינרלים: הפשתן עשיר באופן משמעותי במינרלים קורטיים ובראשם אשלגן, מגנזיום, סידן וברזל.
3. נוגדי חמצון ופוליפנולים: הפשתן מכיל רכיבים ביו-אקטיביים כמו קרוטנואידים וויטמין C, אך עיקר כוחו נובע מהליגננים (Lignans).
   • רכיבים פנוליים דומיננטיים שנמצאו בזרע כוללים בין היתר קרנוסול, חומצה קרנוסית ורמות משמעותיות של קטכינים.

ליגננים אלו מתפקדים גם כפיטואסטרוגנים – רכיבים ממקור צמחי בעלי מבנה דומה להורמון הנשי אסטרדיול. יש להם את היכולת להיצמד לרצפטורים של האסטרוגן ובכך הם יכולים להוריד את פעילות האסטרוגן הכללית, לעיתים פי 100 עד 1000.

עדויות קליניות התומכות בפשתן כנגד סרטן השד

1. מחקר מדצמבר 13 הראה שהליגננים של הפשתן מורידים את הסיכוי למוות מסרטן השד ב 33-70% ולמוות באופן כללי ב- 40-53%.
   במחקר הזה מציינים החוקרים שרוב המחקרים בבעלי חיים השומרים על תזונה של 2.5-10% זרעי פשתן, שמן פשתן או כמות המקבילה של ליגננים מפחיתים את צמיחת הגידולים.
2. מחקרים קליניים למשל ממאי 2005 מצאו כי הגידול בחולי סרטן השד הופחת לאחר שחולים קיבלו 25 גרם זרעי פשתן ביום למשך 32 יום.
   למעשה לפשתן יכולת לעזור במגוון מנגנונים:
   • צמצום שכפול תאי הגידול.
   • חסימת אספקת הדם לגידול.
   • הורדת הסיכון לגרורות.
   • חסימת קולטנים לאסטרוגן והורדת עודף ייצור אסטרוגן.
3. Dietary lignan intake and postmenopausal breast cancer risk by estrogen and progesterone receptor status
   "צריכה גבוהה של ליגננים צמחיים וחשיפה גבוהה לאנטרוליגננים נקשרו לסיכון מופחת לסרטן שד לאחר גיל המעבר חיובי ל-ER ו-PR באוכלוסייה מערבית שאינה צורכת תזונה עשירה בסויה".
4. The Effect of Flaxseed in Breast Cancer: A Literature Review
   "מספר ניסויים קליניים הראו כי זרעי פשתן יכולים למלא תפקיד חשוב בהפחתת הסיכון לסרטן השד, בעיקר אצל נשים לאחר גיל המעבר".
5. Flaxseed and its lignans inhibit estradiol-induced growth, angiogenesis, and secretion of vascular endothelial growth factor in human breast cancer xenografts in vivo
   "תוצאותינו מצביעות על כך שלזרעי פשתן ולליגנים שלהם יש השפעות אנטי-אסטרוגניות חזקות על סרטן שד חיובי לקולטני אסטרוגן, ועשויים להוכיח את עצמם כמועילים באסטרטגיות למניעת סרטן השד בעתיד".
6. Flaxseed extract induces apoptosis in human breast cancer MCF-7 cells
   ""תמצית זרעי הפשתן ויסתה את צמיחת תאי MCF-7 וגרמה לאפופטוזיס. בסופו של דבר, ניתן יהיה להשתמש בזרעי הפשתן כתוסף תזונה למניעת סרטן השד."
7. Flaxseed and Breast Cancer
8. *** תוספת אוקטובר 25 – אישוש מעבדתי לכוחן של תרכובות הפשתן
   מחקר שפורסם באוקטובר 25 בכתב העת Nutrients נועד לנתח ולהשוות את הפרופיל התזונתי והפונקציונלי המדויק של זרעי פשתן חומים וזהובים, ולבחון את השפעת הרכיבים המרוכזים שלהם על תאי סרטן השד.
   החוקרים ערכו ניתוח כימי פונקציונלי מעמיק של הזרעים ומיצו את הליגננים (פיטואסטרוגנים מרכזיים) ותרכובות פנוליות נוספות, תוך שהם משווים בין הזרע השלם לבין "תמצית מנוקת שומן" (Defatted Flaxseed), שהיא השארית העשירה בסיבים ובפוליפנולים לאחר כבישת השמן.
   המחקר השווה את הפרופיל הביו-אקטיבי ובדק את תגובתם של תאי סרטן השד לחשיפה לתמציות אלו, ובמקביל בחן השפעות נוספות:
   קשר לבריאות המעי: המחקר בדק את האינטראקציה של תמציות הפשתן עם חיידקי מעי מועילים (L. acidophilus ו-L. reuteri) במודלים תאיים. ממצאים אלו, שהראו שינוי בהידבקות החיידקים בנוכחות התמצית, אישרו כי רכיבי הפשתן פעילים בסביבת המעי ומקיימים אינטראקציה אקטיבית עם אוכלוסיית החיידקים – אינטראקציה שהיא קריטית להפיכת הליגננים לתרכובות הפעילות בגוף.
   פעילות אנטי-דלקתית: בזמן דלקת, תאי מערכת החיסון (מאקרופאגים) מייצרים כמויות גדולות של חנקן חמצני (NO) באמצעות אנזים iNOS. ייצור NO זה נועד במקור לחסל פתוגנים, אך כאשר הדלקת הופכת לכרונית, ייצור היתר של NO עלול לגרום לנזק לרקמות ולתרום להתפתחות גידולים. התמצית של הפשתן מעכבת את הייצור של ה-NO המזיק. הפחתה זו בייצור NO מונעת התפתחות של דלקת כרונית העלולה לגרום לגידולים, ובכך מסייעת במניעת היווצרות סרטן. (להבדיל מ-NO המיוצר על ידי eNOS לשמירה על הבריאות הקרדיווסקולרית).
   השפעה אנטי-סרטנית ישירה: הממצאים הקליניים המשמעותיים ביותר הצביעו על כך שתמצית הפשתן המנוקה משומן – שהיא מרוכזת פי 5 בפוליפנולים ביחס לזרע השלם – הייתה החזקה והיעילה ביותר בהשפעתה האנטי-סרטנית. התמציות הללו הפחיתו את יכולת תאי הסרטן לשרוד בשיעור מרשים של עד כ-60%. התמציות הגבירו גם הגבירו משמעותית את המוות התאי המתוכנת (אפופטוזיס), שהוא המנגנון שבו הגוף נפטר מתאים פגומים או סרטניים בעד כ-53% במוות תאי.
   מסקנות החוקרים מדגישות כי לתרכובות הביו-אקטיביות בפשתן יש השפעה ציטוטוקסית (רעילה לתאים) ישירה כנגד תאי סרטן השד, וכי ההשפעה החזקה ביותר נובעת מהריכוז הגבוה של ליגננים (כמו קרנוסול וחומצה קרנוסית) וקטכינים הנמצאים בעיקר בחלק הסיבי של הזרע.
   המחקר הזה נותן אישור מעבדתי לירידה בקצב התחלקות התאים וירידה בגודל הגידול (כתוצאה מצריכת זרע טחון שלם) שהוצגו במחקרים שלעיל ושתמצית הליגננים המרוכזת יכולה לגרום לירידה גדולה אף יותר בחיוניות התא. המשמעות היא שההמלצה לצרוך זרע פשתן טחון באופן יומיומי היא הדרך הטבעית, המקיפה והמוכחת להכניס לגוף את אותם רכיבים עוצמתיים שהוכחו כבעלי יכולת ישירה לגרום למוות תאי ולעכב צמיחת גידולים. המחקרים הקודמים הראו מה הפשתן עושה, והמחקר הזה מראה למה הוא כל כך חזק.

המיקרוביום כגשר לפעולה האנטי-סרטנית:

*** תוספת דצמבר 23 – פשתן – מיקרוביום
מחקר חדש שפורסם בדצמבר 23 בכתב העת Microbiology Spectrum מדגים קשר בין מיקרוביום המעי, פשתן ובריאות השד. במחקר הוכח כי הליגננים שבפשתן משפיעים על הקשר בין מיקרוביום המעי וביטוי של מיקרו-RNA בבלוטות החלב (miRNAs). תת-קבוצה שמווסתת את הגנים המעורבים בסרטן השד, כולל גנים השולטים בשגשוג והגירה של תאים.
החוקרים מציינים שלמיקרוביום במערכת העיכול תפקיד חשוב בשינוי מרכיבים רבים בתזונה שלנו כדי להשפיע על בריאות האדם ושהמחקר שלהם תומך גם הוא בתפקיד שממלא המיקרוביום בגישות תזונתיות להפחתת גורמי סיכון הקשורים לסרטן.

כדי לקבוע אם ניתן לתמרן את הקשר בין המיקרוביום ל-miRNAs בבלוטת החלב כדי להפחית את הסיכון לסרטן השד, החוקרים האכילו עכברים נקבות עם זרעי פשתן ובחנו אם ואיך פרופילי המיקרוביום של המעיים קשורים לביטוי miRNAs בבלוטת החלב.
החוקרים אכן מצאו שנדרש עיבוד מיקרוביאלי את הלינגאן כדי לשחרר מטבוליטים ביו-אקטיביים, המשפיעים על הפיזיולוגיה של מחלות באופן כללי ובמקרה זה השפעות אנטי-גידוליות. החוקרים מצאו כי המיקרוביום וה-miRNA של בלוטת החלב קשורים זה לזה ושהליגנאנים של זרעי פשתן משנים את הקשר לצד החיובי המונע ומטפל בסרטן.

סרטן שד – גרורות והקשר למיקרוביום.
השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון במגוון מנגנונים – מאמר מרכז

ולכן אם מחקר אחר מחקר מראה שזרעי פשתן הם לא רק לוחמי סרטן רבי עוצמה, אלא גם יכולים להפחית את הסיכון לחלות בסרטן. זה משהו קל ליישום ופשוט לשלב אותו בתזונה כבר מהיום.

למידע נוסף על סרטן השד, דברים שחשוב להימנע מהם ודברים שמונעים ומטפלים בסרטן השד היכנסו.

באותו הקשר יש את המאמר: "פשתן ומנופאוזה".

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה