אכילת פירות מלאים מורידים את הסיכון לסוכרת סוג 2 וסיבוכיה

סוכרת היא הפרעה מטבולית המשפיעה בעיקר על הבלוטה האנדוקרינית, והיא מסומלת על ידי היפרגליקמיה ואי סבילות לגלוקוז עקב חוסר בתגובות הפרשת אינסולין וחוסר תפקוד של תאי בטא.
הסיבה העיקרית האמיתית היא אורח חיים רע: תזונה מערבית מתועשת, מזוהמת ולא מגוונת ל(סוכר, משקאות ממותקים, חלב, בשר, מזון מעובד [2][3], שמן סויה, תרופות כמו סטטינים, יושבנות ואי ניהול סטרס.
הדבר הכי חמור במחלה הזו היא הפגיעה בכלי הדם הקטנים וכתוצאה מכך פגיעה במערכת העצבים, בעיניים, בכליות, בעור (נהיה מאוד דק), נטייה לדימומים ופצעים שלא מחלימים כגון כיבים ובאיברים נוספים.
כ 463 מיליון מבוגרים ברחבי העולם חיו עם סוכרת בשנת 2019, ובשנת 2045 צפוי מספר זה לעלות ל-700 מיליון. ההערכה היא כי 374 מיליון איש נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2, הצורה הנפוצה ביותר של המחלה. תזונה בריאה ואורח חיים יכולים למלא תפקיד מרכזי בהורדת הסיכון לסוכרת של האדם.

פירות גורמים לסוכרת – אגדה אורבנית

היתרונות הבריאותיים של אכילת פירות וירקות טריים מבוססים היטב. יחד עם זאת, תכולת הסוכר של פירות הובילה לחששות לגבי הנזק הפוטנציאלי שלו עבור אנשים עם סוכרת, וכתוצאה מכך אנשים המאובחנים עם סוכרת נוטים להגביל את צריכת הפירות שלהם.
אבל חששות אלה לא מקבלים גיבוי במציאות והאמת היא שגם לא במחקרים. ההיפך הוא הנכון. זה הופרך כבר לפני הרבה מאוד שנים ויש גם עבודות עדכניות שתומכות בממצאים אלה.

הנה כמה דוגמאות:

• במחקר שפורסם באפריל 16 בכתב העת The New England Journal of Medicine בחנו את ההשפעה של פירות וירקות על לחץ דם, סוכר בדם וסיבוכים של מחלות כלי דם ולב. למחקר הם גייסו בין השנים 2004-2008, 512,891 מבוגרים, בגילאי 30-79, מ-10 יישובים מגוונים בסין. במהלך מעקב של 3.2 מיליון שנות אדם, תועדו 5173 מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם, 2551 אירועים כליליים גדולים, 14,579 שבץ איסכמי ו-3523 דימומים תוך מוחיים בקרב 451,665 משתתפים שלא היו להם היסטוריה קרדיווסקולרית.
  בסך הכל, 18.0% מהמשתתפים דיווחו על צריכת פירות טריים מדי יום. בהשוואה למשתתפים שמעולם או לעתים רחוקות צרכו פירות טריים. לאלו שאכלו פירות טריים מדי יום היה לחץ דם ורמות גלוקוז בדם נמוכים יותר. 40% סיכון מופחת למוות ממחלות לב וכלי דם, 34%, 25% ו-36% סיכון מופחת לארועים כליליים גדולים, שבץ איסכמי ושבץ על רקע דימומים בהתאמה. היה קשר חזק לוג-לינארי מינון-תגובה בין השכיחות של כל תוצאה וכמות הפירות הטריים שנצרכו. קשרים אלו היו דומים ב-10 אזורי המחקר ובתת-קבוצות של משתתפים שהוגדרו על פי מאפיינים בסיסיים.

• במחקר שפורסם באפריל 17 בכתב העת PLOS נמצא שאנשים שאוכלים לעתים קרובות פירות טריים נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח סוכרת וסיבוכים גדולים הקשורים בכלי הדם מאשר אנשים שלעתים רחוקות אוכלים פירות.
  הממצאים מגיעים ממעקב של 7 שנים אחר חצי מיליון מבוגרים בסין, שם צריכת פירות טריים נמוכה בהרבה מאשר בבריטניה או ארה"ב. במהלך שנים אלה, המחקר מצא כמעט 10,000 מקרים חדשים של סוכרת בקרב משתתפים שלא סבלו מהמצב בתחילת המחקר, למעלה מ-30,000 משתתפים עם סוכרת קיימת כשהצטרפו למחקר. בוף תקופת המעקב היו 3,400 מקרי מוות ו-11,000 מקרים של מחלות כלי דם.
  כ-20% ממשתתפי המחקר דיווחו שאכלו פירות טריים מדי יום, (בעיקר תפוחים או תפוזים) ו-6% מעולם לא או לעתים רחוקות אכלו פירות טריים. שיעור הלא צרכנים היה גבוה פי 3 באנשים עם סוכרת שאובחנה בעבר מאשר באלה ללא סוכרת (19% לעומת 6%). בהשוואה לאנשים שאינם צרכנים, אלה שאכלו פירות טריים מדי יום היו בסיכון נמוך ב-12% לפתח סוכרת. בקרב משתתפים עם סוכרת, צריכה גבוהה יותר של פירות טריים הראתה גם יתרונות בריאותיים, כאשר מנת פרי של 100 גרם ליום קשורה לתמותה כוללת נמוכה ב-17%, סיכון נמוך ב-13% לפתח סיבוכים הקשורים לסוכרת המשפיעים על כלי דם גדולים (מחלת לב איסכמית ושבץ מוחי) וסיכון נמוך ב-28% לפתח סיבוכים בכלי דם קטנים.
  הממצאים נשארו דומים לאחר התחשבות במסלסלים אפשריים כמו גורמים סוציו-אקונומיים ואורחות חיים אחרים.

• מחקר שפורסם ביוני 21 בג'ורנל Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism בחן נתונים של 7,675 משתתפים ממחקר Baker Heart and Diabetes Institute's Australian Diabetes, Obesity and Lifestyle, שסיפק מידע על צריכת פירות ומיץ פירות של המשתתפיםם באמצעות שאלון תדירות המזון. הם מצאו כי משתתפים שאכלו יותר פירות שלמים היו בסיכויים נמוכים ב-36% לסבול מסוכרת בחמש שנים הבאות, מאשר אלו שצרכו פחות מחצי מנת פירות ביום. כמו כן החוקרים מצאו קשר בין צריכת פירות לסמנים של רגישות לאינסולין, כלומר אנשים שצרכו יותר פרי נאלצו לייצר פחות אינסולין כדי להוריד את רמות הגלוקוז בדם.
  עוד המחקר מצא צריכת הפירות הכוללת הייתה קשורה באופן הפוך ומובהק לאינסולין בסרום.
  החוקרים לא ראו את אותם דפוסים עבור מיץ פירות.
  ממצאים אלה מצביעים על כך שתזונה ואורח חיים בריא הכולל צריכת פירות שלמים הם אסטרטגיה מצוינת להורדת הסיכון לסוכרת. אכילת פירות בצורתם המלאה לא רק שלא מעלים סוכר הם גם מונעים סוכרת

• *** תוספת מאי 23
  במחקר סקירה ומטה אנליזה שפורסם במאי 23 בכתב העת Frontierin Endocrinology נכללו תשעה עשר מחקרים אקראיים מבוקרים עם 888 משתתפים. צריכת פירות הפחיתה משמעותית את ריכוז הגלוקוז בדם בצום. גם ניתוחי תת-קבוצות העלו כי צריכה של פירות טריים וגם של פירות יבשים הפחיתה את ריכוז הגלוקוז בדם בצום. ובמסקנות החוקרים ממליצים לחולים עם סוכרת לאכול יותר פירות.
• *** תוספת מרץ 25
  מחקר מסוג מטה אנליזה שפורסם במרץ 25 בכתב העת Nutritional Reviews נועד לספק המלצות תזונתיות ולהוסיף לגוף הראיות על ידי מתן חקירה יסודית של הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת סוג 2 באופן כללי ומסיבות ספציפיות כולל מחלות לב וכלי דם (CVD), מחלת לב כלילית ושבץ.
  בסך הכל, נכללו 9 מחקרים עם 75,082 משתתפים ו-7590 מקרי מוות במהלך המעקב. בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר, צריכת הפירות הגבוהה ביותר הייתה קשורה לירידה של 18% בסיכון למוות מכל הסיבות ו-10% סיכון מופחת למוות ממחלות לב וכלי דם (CVD). צריכת הירקות הגבוהה ביותר הייתה קשורה לירידה של 15% סיכון למוות מכל סיבה ולירידה של 3% למוות ממחלות לב וכלי דם.
  תוספת של 200 גרם פירות וירקות היו קשורים לסיכון נמוך ב-26% ו-14% לתמותה מכל הסיבות בהתאמה.

גם כשבוחנים את הפירות המתוקים (פירות יער ובמיוחד אוכמניות, גוג'י, חמוציות, מאקווי [1], מנגו, אבטיח, פפאיה, ענבים, שזיפים, רימונים, בננה, אבוקדו. ואפילו פירות יבשים רואים את ההיפך.

הסיבות לכך נעוצות בין היתר בעובדה שפירות וירקות שנאכלים בצורתם המלאה מכילים סיבים/ קליפה להם חשיבות רבה בוויסות רמות הסוכר בגוף ותמיכה בשגשוג ותפקוד המיקרוביום שתומך במטבוליזם שלנו. כמו כן יש בהם רמות גבוהות של נוגדי חמצון (ויטמין סי, פוליפנולים, רזברטרול, אנתוציאנינים) שנמצאו לבדם מונעים ומטפלים בסוכרת וסיבוכיה.

*** תוספת מרץ 25
מחקר שפורסם במרץ 25 בכתב העת Food & Function מציג את החשיבות של קליפת תפוחים, כפסולת תעשייתית, לטיפול בסוכרת שמורידה את איכות החיים ומעלה סיכון מהותי למוות בטרם עת. מטרת המחקר היא לקחת את קליפות התפוח ולייצר מהם תוספי מזון או תזונה. יש בזה משהו חיובי, רק שמקורו במשהו שלילי, כלומר הדרך הזו לא טובה יותר מאכילת התפוח המלא. . אנחנו לא אמורים לאכול רסקים מעובדים או לשתות רק את המיץ. אנחנו אמורים להנות מכל הפרי ואם לטחון אז עם הקליפה.

חוץ מתעשיית המיצים והרסקים שמקלפת את הקליפה, מדובר במנהג שגור גם בבתים רבים אם מהרגלים נרכשים דרך הסבתא ואם מהסיבה שציפויים מוספים לתפוח כדי להאריך את חיי המדף ואם מההדברה המיושמת על תפוחים ויתר הפירות. השניים האחרונים אכן מצדיקים את הקילוף בורה מסויימת אך לא פותרים לגמרי את נושא ההדברה שנכנס גם לפרי עצמו. פה רק אורגני מפוקח יוודא את אי ההמצאות של חומרים אלה ויאפשר את האכילה של מלוא התפוח.

המחקר הזה מייצג מבחינתי את כל הפירות משום שידוע שהם נמצאים גם בקליפות פרי אחרות, שכן זה חלק ממערך ההגנה של הפרי על הפרי וידוע שפוליפנולים נמצאים בריכוזים יותר גבוהים בקליפה מיתר תוכן הפרי וגם פה לאורגני יתרון ברמות הפוליפנולים מאשר מהקונבנציונלי^[1].

החוקרים לקחו 6 סוגים של תפוחים וחקרו את הסוגים של הפוליפנולים (נוגדי חמצון) ורמותיהם הנמצאים בקליפה. והם זיהו 37 סוגים שונים של פוליפנולים עם הבדלים מסויימים בשכיחות וריכוז בין זני התפוחים שנבדקו. הם הציגו גם את הפוליפנולים המובילים בסוגי התפוחים שבחנו

פוליפנולים שונים תורמים למניעת סוכרת במגוון מנגנונים עבורם יצרו תרופות: Alpha-glucosidase inhibitor, Alpha amylase inhibitor, Lipase inhibitor.

פוליפנולים נמצאו מפחיתים גם תוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs) המשפיעים על מערכת העיכול, החיסון והקרדיומטבולית.

ראו גם "סוכרת – סקירה מפורטת של צמחים ורכיבים למניעה וטיפול"

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים