אפיגנטיקה – מתילציה – גיל ביולוגי – תזונה מבוססת צומח – בריאות הנפש

הגיל הביולוגי (גיל התאים) שונה מהגיל הכרונולוגי (משך הזמן מאז שנולד האדם) והוא צובר אחיזה בקהילות מדעיות כמדד מדויק יותר לקביעת גילו האמיתי של אדם. מדענים היום מסוגלים להסתכל על תאים ולקבוע אם הם נכנסו להזדקנות, שלב בהתפתחות התא שבו הם מאבדים את היכולת להתחדש ולתקן את עצמם. ככל שאנו מזדקנים, יותר מהתאים שנפלו מצטברים בגופנו וסוללים את הדרך למחלות הקשורות לגיל.
כולנו מכירים בני שמונים בריאים שאינם סובלים מאף מחלת זקנה, ולצידם קיימים גם אלו שכבר בגיל שישים החלו לסבול ממחלות זקנה כאלצהיימר, פרקינסון, סרטן, טרשת עורקים ועוד. לכל אחד מאלו יש 'גיל ביולוגי' שונה. בני השמונים הבריאים, למשל, עשויים להיות בעלי גיל ביולוגי שנמוך יותר בעשרים שנים מגילם הכרונולוגי ובני השישים החולים עשויים להיות בעלי גיל ביולוגי גבוה יותר, בעשר או אפילו עשרים שנים.

ההתחלה

בשנת 2013 זעזע פרופ' סטיב הורוואת' את עולם חקר ההזדקנות. הורוואת' גילה סוג חדש של שעוני הזדקנות, שהיו מדויקים יותר מכל שעון שהיה קיים עד אותו הזמן. שני שעוני ההזדקנות הרלוונטיים ביותר שלו מכונים "שעון הוורוואת'" ו- GrimAge, והם יכולים לקבוע את 'הגיל הביולוגי' של כל אדם.
השעונים האפיגנטיים של הורוואת' יכולים לנבא את סיכוייו של אדם לפתח מחלות זקנה יותר טוב מכל שעון אחר שהתגלה עד היום – והם אפילו מוצלחים יותר מהסתמכות על הגיל הכרונולוגי של האדם.
באמצעות שעון ה- GrimAge שהודגם לראשונה ב- 2019 ניתן לחזות את הזמן עד המוות, הזמן עד למחלות עורקים לבביות, הזמן עד להתפתחות מקרה הסרטן הראשון, הזמן עד להיחלשות השרירים והתדלדלות מסת העצם, הידרדרות קוגניטיבית ואפילו לגיל הפסקת המחזור אצל נשים.
שמם המלא של השעונים של הוורוואת' הוא "שעון אפיגנטי המבוסס על מתילציית דנ"א". השעונים האפיגנטיים של הורוואת' בוחנים, למעשה, את מידת המתילציה של הדנ"א באזורים מסוימים.
(https://www.hayadan.org.il/stopping_aging_epigenetic_clocks)

מתילציה זכתה לתשומת לב רבה בשנים האחרונות, במיוחד כעת כאשר אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתחילים להבין את המשמעות הקלינית של מתילציה ויש להם את היכולת לבדוק האם יש פולימורפיזם יחיד של נוקליאוטידים (SNP) המתווכים את מסלולי מתילציה של ה- DNA ואת ביטוי הגנים. מתילציה היא תהליך דינמי המשתנה ללא הרף המגיב להשפעות תזונתיות וסביבתיות, הידוע גם בשם אפיגנטיקה, ולכן תזונה חשובה כל כך לאיזון מתילציה בריא ולביטוי גנטי מיטבי.
מתילציה היא העברה של קבוצת מתיל פחמן אחת ממולקולה אחת לאחרת המפעילה או מנטרלת את אותה מולקולה, אפשר לדמיין את זה ככפתור של חשמל שמדליק ומכבה.
זהו התהליך בו האפיגנטיקה שלנו מווסתת את ביטוי הגנים. התהליך מתווך על ידי אנזימים (MTHFR), (COMT) ו- (CBS).
מתילציה תלויה במידה רבה בנוכחות חומרים מזינים מסוימים המשמשים כגורמים משותפים בכדי לשמור על התהליך חלק. כולין, בטאין, מתיונין, חומצה פולית, (מתיל פולאט) ויטמינים B12 (מתיל קובלמין) ו- B6, כמו גם מינרלים מסוימים כמו מגנזיום, אבץ וגופרית.
המתילציה היא קריטית למספר רב של תהליכים מטבוליים כולל:

• חלוקת תאים, סינתזת DNA ו- RNA
• ניקוי רעלים ושינוי ביולוגי של הורמונים
• ביוסינתזה של נוירוטרנסמיטר
• התפתחות מערכת העצבים המרכזית והיווצרות צינור עצבי
• פינוי היסטמין
• סינתזת פוספוליפידים
• מיאלינציה של עצבים היקפיים

כלומר פגיעה בתהליך המתילציה או חסר של מתיל יכולים לגרום למחלות רבות ולמוות בטרם עת.

תשומת לב מיוחדת מהצד המדעי התמקדה בחומצה פולית ו- MTHFR ובגרסאות גנטיות פוטנציאליות אחרות המשפיעות על חילוף החומרים והמתילציה של חומצה פולית. אצל אלו עם וריאנטים של גן MTHFR, נפגמת היכולת של המתילציה של חומצה פולית ולכן חשוב אצלם עוד יותר להשיג את החומצה הפולית ושאר ויטמיני הבי בצורתם הטבעית (מתיל) ולא הסינתטית. זה כדי למנוע הצטברות אפשרית של חומצה פולית לא מטבולית, שעלולה להיות גנוטוקסית (חומרים כימיים המשבשים את המידע הגנטי בגרעין התא) ועלולה להוות סיכונים בריאותיים. הדרך הטובה ביותר היא כמובן דרך המזון אבל הרבה מטפלים ורופאים ממליצים על תוספי מזון ואז מומלץ לוודא שכתוב את המילה מתיל על התוסף.

האם אפשר להשפיע ישירות על מידת המתילציה של הדנ"א – בעצם, לנתק את העמודים המודבקים כך שהתא יוכל לקרוא אותם שוב – וכך להצעיר את התאים, ובהתאם גם את כל הגוף?

במחקר שפורסם בדצמבר 2020 בג'ורנל Nature החוקרים, שהורוואת' הוא אחד מהם, רצו להשפיע על רמת המתילציה בתאים באופן מלאכותי. הם קיוו שבדרך זו, הם יוכלו לגרום לתאים להפוך לצעירים יותר. הם ניסו במכוון לבצע שינוי מזערי, שלא יהפוך בחזרה לתאי גזע עובריים – דבר שהיה גורם לכל תאי הגוף להיפרד זה מזה.
החוקרים הצליחו להחזיר את הראייה בעכברים מבוגרים על ידי החזרת השעון הביולוגי בתאי הרשתית של העין על ידי שחזור תפקוד הגנים הצעירים.
אמנם מדובר בעכברים ויש עוד דרך כדי להראות זאת בבני אדם, עדיין התוצאה הייתה משמעותית מספיק כדי שהחוקרים יצהירו בביטחון במאמר כי הם הראו, שאפשרי להסב אחורנית בבטחה את הגיל ברקמה מורכבת, ולשקם את הפעילות הביולוגית שלה באורגניזמים חיים.
https://hms.harvard.edu/news/vision-revision

השפעת תזונה ואורחות חיים על הורדת הגיל הביולוגי

*** תוספת מאי 21
במחקר אחר ראשון מסוגו שפורסם במאי 21 בג'ורנל Aging שעבר ביקורת עמיתים, ערכו ניסוי קליני פורץ דרך שהראה שאנחנו יכולים להפחית את הגיל הביולוגי (כפי שנמדד על ידי שעון ה-DNAmAge של Horvath 2013) ביותר משלוש שנים תוך שמונה שבועות בלבד עם תזונה ואורח חיים באמצעות איזון מתילציה של ה- DNA.
המחקר מספק ראיות מדעיות לכך ששינויים באורח החיים ובתזונה יכולים לספק הפחתה מיידית ומהירה של הגיל הביולוגי שלנו.
מכיוון שההזדקנות היא המניע העיקרי למחלות כרוניות, בכוחה של הפחתה זו לעזור לנו לחיות טוב יותר, זמן רב יותר.
הניסוי הקליני המבוקר והאקראי נערך בקרב 43 גברים מבוגרים בריאים בין הגילאים 50-72. תוכנית הטיפול בת 8 השבועות כללה הדרכה לדיאטה, שינה, פעילות גופנית והרפיה, פרוביוטיקה ופיטונוטרינטים, וכתוצאה מכך הפחתה מובהקת סטטיסטית של הגיל הביולוגי – יותר משלוש שנים, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

לתזונה חלק עיקרי ומהותי בקיום המתילציה וחשוב גם לציין, שחומרי הדברה יוצרים עומס על מסלולי המתילציה, סיבה חשובה נוספת לתמיכה בתזונה אורגניות ונקייה מריסוס.

*** תוספת מרץ 23
במחקר שפורסם במרץ 23 בג'ורנל Aging , מחקר המשך לזה המוצג כאן למעלה, שבו בחנו הפעם החוקרים מהמכון לרפואה תפקודית שבאוניברסיטת Virginia Commonwealth ואיגוד התזונה האמריקאי, שש נשים שהשלימו דיאטה תומכת מתילציה ותוכנית אורח חיים שנועדה להשפיע על מתילציה של DNA ועל מדדים של הזדקנות ביולוגית.
התוכנית היתה למשך תקופה של שמונה שבועות וכללה הדרכה על תזונה משפרת מתילציה, שינה של 7 שעות רציפות, פעילות גופנית של חצי שעה ביום והרפיה דרך נשימות, פרוביוטיקה ופיטונוטריינטים.
מתילציה של DNA וניתוח גיל ביולוגי מנורמל בוצע על יד דגימות דם בקו הבסיס ובסוף התקופה של שמונה שבועות.
חמישה מתוך ששת המשתתפים הראו ירידה בגיל ביולוגי של בין 1.22 ל-11.01 שנים מהגיל הביולוגי הבסיסי שלהם עם ירידה ממוצעת של 4.60 שנים.
הגיל הכרונולוגי הממוצע בתחילת התכנית היה 57.9 שנים ולכל המשתתפים מלבד אחד היה גיל ביולוגי צעיר מגילם הכרונולוגי בתחילת התכנית, מה שמצביע על כך ששינויי גיל ביולוגיים אינם קשורים לשיפור מחלה ובמקום זאת ניתן לייחס אותם למנגנוני ההזדקנות הבסיסיים.

סדרת מקרים זו של נשים מרחיבה את מחקר הפיילוט הקודם של התערבות בגברים, מה שמצביע על כך ששינויי גיל ביולוגי ניתנים להשגה בשני המינים.

*** תוספת ספטמבר 23
מחקר שפורסם באוגוסט 23 בכתב העת BMC Medicine מצא ראיות משכנעות לכך שאנשים שצורכים תזונה עשירה במזון צמחי מלא עשויים להזדקן לאט יותר מאלה שאוכלים יותר מוצרים מהחי ומזונות אולטרה-מעובדים.
החוקרים בחנו נתונים בריאותיים של יותר מ-10,000 אנשים מעל גיל 50 במשך שמונה שנים כדי לקבוע כיצד התזונה שלהם השפיעה על גילם הביולוגי.
באמצעות מדד הזדקנות ביולוגי חדש שפותח, המביא בחשבון 14 סמנים ביולוגיים תאיים מרכזיים, החוקרים את מסלולי הזדקנות בתוך מדגם המשתתפים ל-3 קבוצות: איטי, בינוני וגבוה. הם גילו שאלו שאכלו דיאטות עשירות בפירות, ירקות וקטניות ודלות במוצרים מן החי, היו בסבירות גבוהה יותר להיות בקבוצת ההזדקנות האיטית ובעלי שיעור תמותה כללי נמוך יותר מאלה שאכלו יותר מוצרים מן החי ו/או מאכלים צמחיים לא בריאים.
כדי לשים את זה יותר בפרספקטיבה, משתתפים שצרכו הכי הרבה מזונות צמחיים מלאים צמצמו את הסיכון שלהם להזדקנות מואצת בכשליש. לעומת זאת, משתתפים שהקפידו על דפוס תזונה לא בריא על בסיס צמחי היו בסיכון גבוה ב-70% ליפול לקבוצת ההזדקנות המהירה ביותר. דגנים מזוקקים, ירקות משומרים במלח ומוצרי חלב זוהו כתורמים מרכזיים פוטנציאליים לציוני ההזדקנות הגבוהים יותר של אלו שהקפידו על דפוס תזונה צמחי שאיננו בריא.

"הממצאים שלנו העלו כי הגברת הצריכה של מזונות בריאים מהצומח תוך הפחתת הצריכה של מזונות לא בריאים מהצומח ומזונות מסוימים מהחי מאטה את תהליך ההזדקנות"

*** תוספת יולי 24
קבוצה של מדענים אמריקאים מבינים שתזונה ואורח חיים ממלאים תפקיד עצום בהופעת מחלות ובניהול מצבים רפואיים רבים, אך עבור רבים, ביצוע שינויים ארוכי טווח הם בגדר 'קל לומר קשה לעשות'. אז הם רצו לבחון את ההשפעה של תזונה על השעון הביולוגי לתקופה של 8 שבועות.
הם לקחו 21 זוגות תאומים זהים בגיל ממוצע 40 וחילקו אותם בצורה רנדומלית ל-2 קבוצות. האחת קיבלה דיאטה טבעונית בריאה והשניה דיאטה אומניבורית (אוכלי כל) בריאה שכללה 170-225 גרם בשר, ביצה אחת וחצי מנת חלב בכל יום. הם בדקו את השעון הביולוגי של התאומים לאורך 8 השבועות של הניסוי וכיצד התזונה יכולה להשפיע על בריאות התא והסמנים הביולוגיים ברמת המיקרו.
החידוש של מחקר זה כולל את עיצוב המחקר בזוגות התאומים אשר בוחן את ההבדלים הגנטיים, הגילאים והמינים, תוך הדגשת השינויים במתילציה על סמך תזונה. יתרה מזאת, המחקר התייחס ספציפית לשאלה האם התזונה משפיעה על מדדים כאלה. כמו כן החוקרים ערכו ניתוח מתילציה דיפרנציאלית כדי לזהות סמני DNAm פוטנציאליים הקשורים ליישום של תזונה טבעונית או אוכלת כל. ממצאי המחקר פורסמו ביולי 24 בכתב העת BMC Medicine.
החוקרים העריכו את הגילאים האישיים של 11 מערכות איברים: לב, ריאות, כליות, כבד, מוח, חיסון, דלקתיות, דם, שרירים ושלד, הורמונליים ומטבוליים.
מה שהם מצאו הוא שבעוד ששני התאומים התחילו את הניסוי עם ציוני בסיס דומים, לאלו בתזונה הטבעונית היו שינויים משמעותיים בסמנים המבססים את הגיל הביולוגי לאחר שמונה שבועות.
בקבוצת הטבעונים, הם מצאו ירידות משמעותיות בגיל בחמש מערכות: דלקת, הלב, ההורמונים, הכבד והמטבוליזם – בעוד שהשעון האפיגנטי לא זז עבור אוכלי הכל.
בבסך הכל, קבוצת התזונה הטבעונית הורידה את גילם הביולוגי בממוצע של קצת יותר מ-7.5 חודשים תוך שמונה שבועות בלבד. כמו כן נרשמה ירידה בגיל הביולוגי של כל אדם בהשוואה לגילו הכרונולוגי, כלומר למשתתפים אלה יש גילאים ביולוגיים נמוכים ממה שהיית מצפה ממישהו בגילם הכרונולוגי.
החוקרים מציינים שבתום הניסוי הקבוצה הטבעונית ירדה בממוצע 2 ק"ג יותר מקבוצת אוכלי הכל. אז לא ברור להם אם התוצאות האפיגנטיות החיוביות היו לחלוטין תוצאה של דיאטה או או גם בגלל הירידה במשקל, כ"תופעת לוואי". כלומר מבחינתם ייתכן שהפחתה בצריכת האנרגיה עשויה לשנות את אופן שינוי ה-DNA של המשתתפים. לכן הם מוסיפים כי יש צורך במחקר נוסף, במיוחד ביחס לתזונה, משקל והזדקנות, כמו גם ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של תזונה טבעונית.
https://www.scimex.org/newsfeed/going-vegan-for-a-bit-might-make-you-biologically-younger

מי שחושב שלחוקרים יש איזו שהיא אג'נדה בנוגע לבשר, אז אין להם. הם כן חושבים שתזונה צריכה להיות מותאמת אישית ושגם בטבעונות יש צורך לוודא רמות מספיקות של יוד, ברזל, ומינרלים אחרים כמו גם ויטמין בי 12, ויטמין די וחומצות שומן אומגה 3.
הדיבייט בין תזונה מבוססת חיות (פליאו, קיטו) לתזונה מבוססת צומח (צמחונות, טבעונות) כנראה ימשיך לנצח. החלק של התעשייה המעובדת פחות חלוק.
אני אמנם יוצא מנקודת הנחה שאין תזונה שמתאימה לכולם. יחד עם זאת אני גם מודע שהעולם של היום מזוהם, ומה שהיה מתאים פעם לא בטוח מתאים היום. למשל אני יודע שמזהמים סביבתיים רבים (מתכות, הדברה, כימיקלים נצחיים, פלסטיק וחומריו הנלווים ועוד) מצטברים דווקא בתאי השומן של בעלי החיים (צאן, בקר, עופות, דגים) גם באלה מבוססי 'גראס-פד'. כמו כן ההתנסות האישית שלי והעבודה עם עשרות רבות של אלפי אנשים לאורך יותר מ-20 שנים, קריאת מאות ואלפי מחקרים על סוגים שונים של דיאטות, על התזונה של האנשים המגיעים לגיל 100 בבריאות טובה. אני מבין שככל שנהיה קרובים יותר למה שנותנים העצים, הצמחים והאדמה, בצורתם המלאה והאורגנית. נחיה יותר.
החלק שלי בדיבייט:
תזונה מבוססת צומח – הגורם המשפיע ביותר על מוות בטרם עת.
תזונה מבוססת צומח – טבעונות צמחונות ואוכלי כל – סמנים ביואקטיביים המונעים מחלות.
תזונה מבוססת צומח – תזונת פליאו (מבוססת בשר).

*** תוספת דצמבר 24 – החשיבות של המגוון
מחקר שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת Frontiers in Medicine חקר את הקשר בין המגוון התזונתי להאטת ההזדקנות הביולוגית ומניעת מחלות הקשורות לגיל. מחברי המחקר הזה לא התמקדו בתזונה ספציפית כלשהי; במקום זאת, הם התמקדו במגוון המזון הנצרך על ידי משתתפי המחקר. והם דנים בהשפעה של תזונה מגוונת, העשירה במקרו-נוטריינטים, מיקרו-נוטריינטים, נוגדי חמצון ותרכובות ביו-אקטיביות, על מהירות ההזדקנות.
החוקרים ניתחו נתונים מ-22,600 משתתפים (49.3% גברים) עם גיל ממוצע של 48 שנים מסקר בדיקות הבריאות והתזונה הלאומי (NHANES), שנערך בארצות הברית.
החוקרים במחקר זה השתמשו בגיל פנוטיפי ובגיל ביולוגי בשיטת Klemera–Doubal – מדדים המבוססים על הסמנים הביולוגיים הקליניים. הם מדדו בין היתר לחץ דם, קריאטינין, אוראה ניטרוגן, אלבומין, כולסטרול, המוגלובין A1c, אחוז לימפוציטים, נפח אריתרוציטים, ספירת לויקוציטים ואלקליין פוספטז.
החוקרים העריכו את ציון הגיוון התזונתי (DDS), שמודד את מספר קבוצות המזון בתזונה של האדם, בהתבסס על חמש קבוצות מזון עיקריות ו-18 תת-קבוצות. מדד DDS גבוה, משמעותו תזונה מגוונת יותר וקשור לצריכה רחבה יותר של חומרים מזינים חיוניים. כמו כן מחקרים דיווחו על קשר בין DDS גבוה יותר לבין סיכון נמוך יותר למחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, דלדול שרירים ומוות^[1][2][3][4].
החוקרים השתמשו בכמה מודלים כדי לנתח את הנתונים. במודל הראשון, הם לא כללו משתנים מבלבלים. המודל השני והשלישי כן הותאמו ללמבלבלים כגון: גורמים דמוגרפיים, מחלות כרוניות, עישון, צריכת אלכוהול ונתונים מטבוליים.
התוצאות שלהם הציעו קשר בין DDS גבוה יותר להזדקנות ביולוגית איטית יותר. הם מציינים שהקשר הזה הוא גם משמעותי ביותר וגם ליניארי. החוקרים ביצעו גם ניתוח רגישות שהבטיח את איתנות התצפיות שלהם. הם עשו את הניתוח הזה תוך שימוש במספר התאמות והגיעו למסקנה שהעקביות של כל שלושת המודלים מעידה על "גיוון תזונתי גבוה יותר קשור באופן מובהק להאצת גיל פנוטיפית נמוכה יותר, ללא קשר לשיטות ההסתגלות המופעלות".

החוקרים גם בחנו את הרעיון של עקה חמצונית כגורם שמתווך את הקשר בין מגוון תזונתי והזדקנות. הם הבחינו למשל שמדד אנזימי הכבד GGT שמבטא עקה חמצונית היה מתווך משמעותי בקשר בין DDS והאצת גיל פנוטיפית. הם ראו ש GGT היה נמוך משמעותית באנשים עם DDS גבוה יותר. גם ספירת תאי הדם הלבנים ויחס נויטרופילים לימפוציטים, שני אינדיקטורים לדלקת, הופחתו באופן משמעותי. כמו כן, רמות האלבומין, אינדיקטור פוטנציאלי ליכולת אנטי-דלקתית, ושל אנזים קלותו בסרום, חלבון בעל תכונות אנטי-אייג'ינג, היו גבוהות יותר.

החוקרים מציעים שעקה חמצונית ודלקת יכולים להיות תהליכי מפתח המתווכים את השפעת התזונה על ההזדקנות, שכן תזונה מגוונת יותר כוללת יותר נוגדי חמצון ותרכובות אנטי דלקתיות המגנות על התאים מפני תהליכים הקשורים להזדקנות. הם גם רואים את התפקיד האפשרי של מיקרוביום המעי מאחר שתזונה מגוונת ידועה בשמירה על מגוון מיקרוביאלי.
החוקרים טוענים כי התוצאות שלהם חזקות וניתן להעלותן לאוכלוסיות רב-אתניות בשל העקביות והניתוח של הנתונים הללו.
החוקרים מסכמים: "קידום המגוון התזונתי עשוי להקל על הזדקנות בריאה, שיש לה השלכות משמעותיות על בריאות הציבור."
https://biohackers.media/dietary-diversity-linked-to-slower-aging-process/

החלק של המזון המעובד בגיל הביולוגי

מחקר שנערך על ידי יחידת המחקר לאפידמיולוגיה ומניעה ב-I.R.C.C.S שבאיטליה ובשיתוף עם אוניברסיטת LUM מראה שצריכה גבוהה של מזונות אולטרה מעובדים קשורה להאצת ההזדקנות הביולוגית, ללא קשר לאיכות התזונתית של הכללית.
התוצאות פורסמו בנובמבר 24 בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition.

החוקרים ניתחו נתונים של למעלה מ-22,000 משתתפים ממחקר Moli-sani, אחת מקבוצות האוכלוסייה הגדולות באירופה, והשתמשו ביותר משלושים סמנים ביולוגיים שונים בדם כדי למדוד גיל ביולוגי המשקף את התנאים הביולוגיים של הגוף, האיברים, הרקמות והמערכות.
באמצעות שאלון תדירות מזון מפורט, החוקרים הצליחו להעריך את צריכת המשתתף של מזונות מעובדים במיוחד – מזון המיוצר בחלקו או כולו מחומרים שאינם בשימוש שגרתי במטבח כגון חלבונים שעברו הידרוליזה, מלטודקסטרינים, שומנים מוקשים, תוספים מזון שונים (צבעים, חומרים משמרים, מונעי התגבשות, משפרי טעם וממתיקים). מזונות אולטרה מעובדים כוללים לא רק חטיפים ארוזים או משקאות ממותקים, אלא גם מוצרים המוגדרים לרוב כ"בלתי מזיקים" כגון לחם בייצור המוני או ארוז, יוגורט פירות, דגני בוקר או חלופות בשר.
המחקר הראה שצריכה גבוהה של מזונות אולטרה מעובדים קשורה להאצה משמעותית של ההזדקנות הביולוגית של המשתתפים. כלומר האנשים התבררו כמבוגרים יותר מבחינה ביולוגית מהגיל הכרונולוגי האמיתי שלהם.
החוקרים מציינים ש"הנתונים מראים שצריכה גבוהה של מזון אולטרה מעובד לא רק משפיעה לרעה על הבריאות באופן כללי, אלא גם עלולה להאיץ את ההזדקנות. דבר המצביע על קשר החורג מהאיכות התזונתית הירודה של מזונות אלה". כלומר זה לא רק בגלל הרכיבים החיוניים שלא קיימים בהם אלא גם היותם עשירים בסוכר, מלח, שומן רווי או טרנס. "כתוצאה מכך יכולות להיות השלכות על סדרה של פונקציות פיזיולוגיות, כולל חילוף החומרים של גלוקוז, וההרכב והתפקוד של מיקרוביום של ​​המעי. כמו כן, מוצרים אלו עטופים לרוב באריזות פלסטיק, ובכך הופכים לכלי רכב של חומרים רעילים נוספים לגוף".
החוקרים חושבים שמחקר זה מנחה אותנו להעריך מחדש את ההמלצות התזונתיות הנוכחיות, שצריכות לכלול גם אזהרות והגבלת צריכה של מזון מעובד בתזונה היומית שלנו. ושלמעשה, כמה מזונות ארוזים הנחשבים כעתירי רכיבים תזונתיים יכולים להיות מסווגים גם הם כאולטרה-מעובדים, וזה מצביע על הצורך להנחות אנשים לקראת בחירות תזונתיות שמתייחסות לכל מידות העיבוד".
https://medicalxpress.com/news/2024-11-high-consumption-ultra-foods-linked.html#google_vignette

*** תוספת ינואר 25
מחקר שפורסם במהדורת פברואר 25 בכתב העת Clinical Nutrition בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Jyväskylä שבפינלנד בחן את ההשפעה של דפוסי תזונה על קצב ההזדקנות הביולוגית בקרב זוגות תאומים צעירים בגילאי 20-25, הן ברמת הפרט והן ברמת התאומים (השפעה גנטית). בסך הכל השתתפו במחקר 826 תאומים בודדים ו-363 זוגות תאומים.
התזונה הוערכה באמצעות שאלון תדירות מזון, שבו המשתתפים דיווחו על תדירות הצריכה האופיינית של 55 פריטי מזון.
על פי התוצאות, דיאטות המאופיינות בצריכה נמוכה של ירקות ופירות וצריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד, מזון מהיר ומשקאות קלים ממותקים היו קשורים להזדקנות ביולוגית מהירה יותר. לעומת זאת, דיאטות עשירות בירקות ופירות ודלות בבשר, מזון מהיר ומשקאות קלים ממותקים היו קשורות להזדקנות ביולוגית איטית יותר. התוצאות נחלשו כאשר התחשבו במבלבים אחרים הקשורים לאורח החיים, דבר המצביע על כך שלתזונה יש השפעה, אך היא לא לבד בסיפור.
החוקרים מציעים מנגנון פוטנציאלי שעשוי לעמוד בבסיס הקשר ולהסביר (לפחות חלקית) את הקשר בין תזונה בריאה יותר להזדקנות ביולוגית איטית יותר – צריכת פוליפנולים (חומצות פנוליות, פלבנואידים, סטילבנואידים וליגננים), שנמצאים בעיקר בירקות, פירות, פירות יער, אגוזים, עשבי תיבול, סויה, תה, קפה, קקאו ושמן זית. שכן דווח כי פוליפנולים גורמים לשינויים ישירים ועקיפים ברמות ובפעילות של האנזים המבצע מתילציה (DNA methyl transferase).
כמו כן הם מציינים שצריכה גבוהה של בשר אדום נקשרה להזדקנות ביולוגית מואצת כשהוערכה על ידי מדדי שעון ביוליגי (Horvath, PhenoAge ו-GrimAge) וזה כמובן נכון ואף יותר בצורות המעובדות של הבשרים (סלמי, נקניקיות ונקניקים). מנגנונים פוטנציאליים מאחורי קשרים אלה כוללים את ההשפעות המזיקות של צריכה גבוהה של ברזל heme ונוכחות של אמינים הטרוציקליים (HAAs) ופחמימנים ארומטיים רב טבעתיים (PAHs) הנוצרים כאשר הם מבושלים בטמפרטורות גבוהות.
החוקרים גם מציינים שכשהם שיכללו גם מבלבלים אחרים כגון: עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית ומדד מסת הגוף (BMI) החלק של התזונה ירד. זה מצביע על כך שגורמים תזונתיים הם עצמאיים ביחס להזדקנות ביולוגית, אך הם לא היחידים המשפיעים. הצגתי זאת גם במאמר: "8 מרכיבי איכות חיים – הזדקנות ביולוגית ובריאות הלב והמוח".
עוד עלה במחקר שלא היה הבדל בממצאים בין המינים בכל הקשרות להתזדנות עצמה, אך כן היה הבדל בקצב ההזדקנות שהיה גבוה מעט יותר בגברים.
https://www.jyu.fi/en/news/suboptimal-dietary-patterns-may-accelerate-biological-aging-already-in-young-adulthood

רכיבים צמחיים הנחשבים מעודדי מתילציה

1. ירקות עלים כהים – קייל, תרד, בוקצ'וי, קולארד, עלי סלק, עלי חרדל, לפת מקורות מצוינים של חומצה פולית (מתיל), ויטמיני B ומגנזיום.
2. ירקות מצליבים (סולפוראפן, פולאט) – ארוגולה, ברוקולי, כרוב (לבן, סגול, ניצנים), כרובית וצנונית.
3. סלק (בטאין, כולין).
4. קטניות עדשים ויטמיני בי ובמיוחד פולאט ומינרל קורט מוליבדן (במיוחד עדשים, שעועית פינטו ואפונה). שעועית וקטניות הם גם מקורות מצוינים לחומצות אמינו, החשובות לשמירה על רמות מתיונין.
5. במיה – עשירה בוויטמין B6, B1, נחושת, מגנזיום ומנגן.
6. פטריות, במיוחד שיטאקה, נחשבות אדפטוגנים למתילציה, בגלל יכולתן המוכחת להפחית את רמות ההומוציסטאין בסרום. כמו כן מכילות רמות יפות של כולין, ויטמיני בי, נחושת וסלניום.
7. זרעים/גרעינים – עתירים בפולאט ושאר ויטמיני B ומינרלים. זרעי דלעת הם מקורות חזקים של כולין, מגנזיום וחומצה פולית. זרעי חמניות עשירים בוויטמינים B1 ו- B6, חומצה פולית, מגנזיום, נחושת, כולין, בטאין וסלניום^[1][2][3]. זרעי שומשום הם מקורות נהדרים של כולין, תיאמין, ניאצין, חומצה פולית, נחושת, אבץ, מגנזיום ומנגן.
8. רוזמרין – מכיל חומצה פולית, חומצה רוזמרינית, אחד המרכיבים הפיטונוטריים העיקריים ברוזמרין, נחשבת אדפטוגן מתילציה בגלל שהוכח כי היא מווסתת את ה- DNMT. חומצה רוזמרינית קיימת ברוזמרין מיובש ורענן כאחד.
9. פירות יער – אנתוציאנינים, חומצה כולורוגנית, חומצה אלגית (משפיע על אנזימי DNMT שאחראיים על המתילציה). פירות יער שונים מכילים פרופילים פיטונוטרינטים שונים, לכן עדיף לגוון בהם.
10. תה – Epigallocatechin gallate, catechins ו flavonols אחרים עשויים גם להועיל פעילות מתילציה. המדע משייך את היכולות האנטי סרטניות של הרכיבים הללו באמצעות המתילציה
11. קוורצטין – משפיע על אנזימי DNMT שאחראיים על המתילציה
12. כורכומין – משפיע על אנזימי DNMT שאחראיים על המתילציה
13. אגוזים במיוחד מלך ופקאנים שמכילים חומצה אלגית המשפיעה על אנזימי DNMT.
14. ליקופן משפיע על אנזימי DNMT.
15. רזברטרול משפיע על אנזימי DNMT משפיע על ביטוי גן הליבה של שעון הליבה.
16. ס-אדנוזיל-ל-מתיונין (SAMe) [1][2][3][4][5].
17. מאמר סקירה: פוליפנולים, קוורצטין, לוטאולין, EGCG, רזברטרול, כורכומין, ליגננים, ספונינים, אלקלואידים ופוליסכרידים [1].
18. אומגה 3 יחד עם ויטמין די ופעילות גופנית.

השפעת בריאות הנפש על הגיל הביולוגי

• *** תוספת דצמבר 21
  מתח ממושך, מגביר את הסיכון למחלות לב, התמכרות, הפרעות מצב רוח והפרעות נפשיות אחרות. זה יכול להשפיע על חילוף החומרים וזה יכול גם להאיץ הפרעות הקשורות למטבוליזם (השמנה וסוכרת). מתח גם פוגע ביכולת שלנו לווסת רגשות ולחשוב בבהירות.
  במחקר שפורסם בנובמבר 21 בג'ורנל Translational Psychiatry חוקרים מייל השתמשו בשעון GrimAge, כדי לשאול כמה שאלות:
  עד כמה מתח כרוני מאיץ את השעון הביולוגי?
  האם מתח גם מאיץ את ההזדקנות באוכלוסייה צעירה ובריאה יחסית?
  האם יש דרכים להאט אותו ולהאריך תוחלת חיים בריאה?
  למחקר שלהם, הם רשמו 444 אנשים, בגילאי 19 עד 50, שסיפקו דגימות דם ששימשו להערכת השינויים הכימיים הקשורים לגיל שנמצאו על ידי GrimAge וכן סמנים אחרים לבריאות. המשתתפים גם ענו על שאלות שנועדו לחשוף רמות מתח וחוסן פסיכולוגי.
  גם לאחר שהתייחסו לגורמים דמוגרפיים והתנהגותיים כמו עישון, אינדקס מסת גוף, גזע והכנסה.
  החוקרים מצאו שאלו שקיבלו ציון גבוה במדדים הקשורים למתח כרוני הפגינו סמני הזדקנות מואצים ושינויים פיזיולוגיים כמו תנגודת מוגברת לאינסולין.
  עם זאת, מתח לא השפיע באותה מידה על הבריאות של כולם. נבדקים שקיבלו ציון גבוה בשני מדדי החוסן הפסיכולוגי – ויסות רגשות ושליטה עצמית – היו עמידים יותר להשפעות הלחץ על ההזדקנות ותנגודת לאינסולין, בהתאמה.
  החוקרים מציינים שתוצאות אלו תומכות ברעיון הפופולרי שלחץ גורם לנו להזדקן מהר יותר, אך הן מציעות גם דרך מבטיחה אולי למזער את ההשלכות השליליות הללו של לחץ באמצעות חיזוק ויסות רגשות ושליטה עצמית.
  במילים אחרות, ככל שהנבדק עמיד יותר מבחינה פסיכולוגית, כך גדל הסיכוי שיחיו חיים ארוכים ובריאים יותר.
  https://news.yale.edu/2021/12/06/stress-makes-lifes-clock-tick-faster-chilling-out-slows-it-down
• *** תוספת ספטמבר 22
  לפי המאמר שפורסם בספטמבר 22 בג'ורנל Aging-US, כל טיפול אנטי-אייג'ינג צריך להתמקד בבריאות הנפשית של האדם כמו בבריאותו הפיזית.
  שיתוף פעולה בינלאומי בראשות Deep Longevity עם מדענים אמריקאים וסיניים מדד את ההשפעות של בדידות, שינה חסרת מנוחה או תחושת אומללות בקצב ההזדקנות ומצא שהן משמעותיות.
  המאמר כולל שעון הזדקנות חדש מאומן ומאומת עם נתונים ביומטריים בדם של 11,914 מבוגרים סינים.
  האצת הזדקנות זוהתה אצל אנשים עם היסטוריה של שבץ מוחי, מחלות כבד וריאות, מעשנים, והכי מעניין, אנשים במצב נפשי פגיע. למעשה, הוכח כי תחושת חוסר תקווה, אומללות ובדידות מעלה את הגיל הביולוגי יותר מאשר עישון.
  מחברי המאמר מסיקים כי אין להזניח את ההיבט הפסיכולוגי של ההזדקנות לא במחקר ולא ביישומי אנטי אייג'ינג מעשיים.
  https://www.euronews.com/next/2022/09/27/feeling-lonely-and-depressed-could-accelerate-ageing-more-than-smoking-study-finds
• *** תוספת אפריל 23
  הגיל הביולוגי של בני אדם ועכברים עובר עלייה מהירה בתגובה לצורות מגוונות של מתח, שמתהפכת בעקבות התאוששות ממתח, על פי מחקר שפורסם באפריל 23 בכתב העת Cell Metabolism. ממצא זה של גיל ביולוגי משתנה וניתן לשינוי מאתגר את התפיסה ארוכת השנים של מסלול חד-כיווני כלפי מעלה של גיל ביולוגי במהלך החיים, אומר החוקר הבכיר James White מבית הספר לרפואה באוניברסיטת דיוק. דיווחים קודמים רמזו על האפשרות של תנודות קצרות טווח בגיל הביולוגי, הוסיף, אבל השאלה אם שינויים כאלה הם הפיכים עד כה לא נחקרה. כעת ברור שהגיל הביולוגי אינו קשור באופן בלתי מחיק לגיל הכרונולוגי.
  כדי להתמודד עם פער הידע הזה, החוקרים מינפו את כוחם של שעוני מתילציה של DNA, שחדשו על סמך התצפית שרמות המתילציה של אתרים שונים ברחבי הגנום משתנות כצפוי במהלך הגיל הכרונולוגי. הם מדדו שינויים בגיל הביולוגי בבני אדם ובעכברים בתגובה לגירויים מלחיצים שונים. בקבוצה אחת של ניסויים, החוקרים צירפו בניתוח זוגות של עכברים בני 3 חודשים ו-20 חודשים בהליך המכונה heterochronic parabiosis.
  התוצאות גילו כי הגיל הביולוגי עשוי לעלות בפרקי זמן קצרים יחסית בתגובה ללחץ, אך עלייה זו היא חולפת וקיימת מגמת חזרה לכיוון הבסיס בעקבות התאוששות מלחץ.
  החוקרים מציינים כי עלייה בגיל הביולוגי בחשיפה לדם "בוגר" עולה בקנה אחד עם דיווחים קודמים על שינויים מזיקים הקשורים לגיל בהליכי חילופי דם הטרוכרוניים. עם זאת, הפיכות של שינויים כאלה, כפי שצפו החוקרים, עדיין לא דווחה. מהתובנה הראשונית הזו, החוקרים שיערו שמצבים אחרים המתרחשים באופן טבעי עשויים לעורר גם שינויים הפיכים בגיל הביולוגי. כמו כן, לדעת החוקרים, גיל ביולוגי עשוי להיות פרמטר שימושי בהערכת הלחץ הפיזיולוגי וההקלה שלו.
  https://fortune.com/well/2023/04/21/stress-affect-biological-age/

אם תיכנסו לפוסט המרכז על סטרס/ דיכאון תוכלו גם לראות שהרבה מאוד רכיבים שנמצאו מועילים לאיזון הנפש נמצאים גם ברשימה למעלה שמשפרים מתילציה

מזמין אתכם לקרוא גם על המושג טלומרים שקשור גם לשכפול DNA ולנושא אריכות ימים ובריאות טובה וכן את המאמר תזונה – גנטיקה ואפיגנטיקה.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים