השימוש בחומרי הדברה חקלאיים והנזקים הסביבתיים הנלווים אליו נפוץ בכל רחבי העולם. זיהום האדמה על ידי הדברה יכול גם לגרום לפגיעה סביבתית. חומרי הדברה מוחלים לעיתים קרובות ישירות על אדמה כריסוס, כגרגירים ובציפוי של הזרעים, ולכן חשוב להבין כיצד חומרי הדברה משפיעים על מערכות אקולוגיות בקרקע.
קרקעות מכילות שפע של אורגניזמים מגוונים מבחינה ביולוגית שממלאים פונקציות חשובות רבות כמו מחזור תזונתי, שמירה על מבנה הקרקע, הפיכת פחמן והסדרת מזיקים ומחלות.
חסרי חוליות יבשתיים רבים ירדו בעשורים האחרונים.
ראינו ששני שליש מהאדמות החקלאיות נמצאות בסיכון של זיהום מהדברה.
ראינו שיש שימוש יתר בהדברה גם בגלל העמידות שנוצרת.
ראינו שזה פוגע במגוון הביולוגי לרבות חרקים, זוחלים ופרחים [2], וכן בעלי כנף ולמגוון הביולוגי יש משמעות ביולוגית ואקולוגית.
במחקר שפורסם במאי 21 בג'ורנל Frontiers in Environmental Science סקרו החוקרים כמעט 400 מחקרים על השפעות הדברה על חסרי חוליות שאינם המטרה. סקירה זו כוללת 275 מינים ייחודיים, סוגים שונים של קרקעות, אורגניזמים בקרקע ו- 284 מרכיבים פעילים שונים של חומרי הדברה או תערובות ייחודיות של חומרים פעילים.
החוקרים זיהו וחילצו נתונים רלוונטיים ביחס לנקודות הקצה הבאות: תמותה, שפע, ביומסה, התנהגות, רבייה, סמנים ביוכימיים, צמיחה, מגוון ושינויים מבניים. זה הביא לניתוח של למעלה מ -2,800 "פרמטרים נבדקים" נפרדים, שנמדדו כשינוי בנקודת קצה ספציפית בעקבות חשיפה של אורגניזם ספציפי לחומר הדברה ספציפי.
החוקרים מצאו כי 70.5% מהפרמטרים שנבדקו הראו השפעות שליליות, ואילו 1.4% ו- 28.1% מהפרמטרים שנבדקו הראו השפעות חיוביות או ללא משמעות (בהתאמה) מחשיפה לחומרי הדברה. מהסקירה עולה כי חומרי הדברה מכל הסוגים מהווים סכנה ברורה לחסרי חוליות בקרקע. השפעות שליליות ניכרות הן במעבדות והן במחקרי שטח, בכל שיעורי ההדברה שנחקרו, ובמגוון רחב של אורגניזמים ונקודות קצה. שכיחות ההשפעות השליליות בתוצאותינו מדגישה את הצורך לייצג אורגניזמים בקרקע בכל ניתוח סיכונים של חומר הדברה שיש בו פוטנציאל לזהם אדמה, ולמתן כל סיכון משמעותי באופן שיפחית באופן ספציפי את הפגיעה בקרקע ובאורגניזמים וכתוצאה מכך בשירותי המערכת האקולוגית החשובים הרבים שהם מספקים.
לדוגמה: 84% מהפרמטרים שנבדקו בתולעי אדמה הושפעו לרעה מהסוגים הנפוצים ביותר של קוטלי חרקים. קוטלי עשבים וקוטלי פטריות מסוימים פגעו גם בתולעי האדמה.
במאמר אחר הצגתי חשיבות נוספת שנמצאה דווקא בתולעי אדמה – הורדת העומס הסביבתי של גנים עמידים לאנטיביוטיקה.
ובמאמר אחר הראו באותו הקשר שחקלאות אורגנית, שלא פוגעת במגוון הביולוגי, מיטיבה עם האדמה וערכיה.
אחד החוקרים אמר למערכת the guardian שלא רק חומר הדברה אחד או שניים גורמים נזק, התוצאות באמת עקביות בכל סוג הרעלים הכימיים. סקירה משנת 2012 הראתה כי חומרי הדברה עלולים לפגוע גם בחיים המיקרוביים בקרקעות. לכן אם אנחנו רוצים להגן על בריאות הקרקעות, אנחנו צריכים לקחת בחשבון אורגניזמים בקרקע כשאנחנו מחליטים אם חומר הדברה בטוח לשימוש.
https://www.theguardian.com/environment/2021/may/04/vital-soil-organisms-being-harmed-by-pesticides-study-shows
כלומר בדיוק כמו שאנטיביוטיקה משנה לרעה את הרכב המיקרוביום החיוניים במערכת העיכול, כך גם הריסוס באדמה… ולראיה המאמר: התרומה של קוטלי העשבים להתפתחות חיידקים עמידים".
*** תוספת פברואר 24
מחקר שפורסם בפברואר 24 בכתב העת Environmental Science & Technology Letters, מגלה שתולעים מושפעות מהכמויות הקטנות יחסית של כימיקלים שיכולים לדלוף מזרעים שטופלו בחומרי הדברה. חשיפה לכמויות לא קטלניות של קוטלי חרקים ופטריות אלו גרמה לעלייה נמוכה במשקל (עיכוב גדילה) ולנזק ל-DNA המיטוכונדריאלי (mtDNA) בתולעים.
החוקרים מסבירים שיש היום מספר אפשרויות של טיפול בחומרי הדברה בכמה שלבים שונים בחייו של הצמח, או על ידי כיסוי זרעים לפני זריעתם או ריסוס יבולים שכבר גדלו. לעתים קרובות, כימיקלים שונים מיושמים בו זמנית כדי למקסם את היעילות שלהם.
ניאוניקוטינואידים (Neonicotinoids) הם סוג נפוץ אחד של קוטלי חרקים המשמשים כיום בארה"ב ובמדינות אחרות, רבים מהם אסורים באיחוד האירופי. מחקרים עדכניים הראו כי קוטלי חרקים אלו וקוטלי פטריות רבים נמשכים במי תהום ובאדמה, שם תולעי אדמה עלולות להיתקל בהן.
שיטה אחת לנטר את בריאותן של התולעים המושפעות היא באמצעות בחינת השינויים במשקל האורגניזמים ובנזקי ה-ד.נ.א שבמיטוכונדריה (mtDNA). החוקרים מסבירים שבניגוד ל-DNA בגרעין התא, mtDNA אינו יכול לתקן את עצמו.
החוקרים רצו לחקור כיצד כמויות ושילובים מציאותיים של ניאוניקוטינואידים וקוטל פטריות difenoconazole (DIF) משפיעים על תולעי אדמה.
בניסויי מעבדה, הצוות חשף קבוצות של תולעי אדמה צעירות (Eisenia fetida) לחומרי הדברה בודדים, ושילובים שלהם, בריכוזים המחקים שאריות שהותירו אחריהם זרעים שטופלו בחומרי הדברה. לאחר 30 יום, התולעים נשקלו ונבדקו נזקי ה-mtDNA שלהן. בעוד שכל התולעים שרדו, תולעי האדמה שטופלה בחומרי הדברה בודדת עלו במהלך התקופה הזו ב-30-80% פחות ממשקלן לעומת קבוצת הביקורת שחיה באדמה לא מטופלת. בנוסף, התולעים שנחשפו לאחד מארבעת הניאוניקוטינואידים ול-DIF שנבדקו בו-זמנית עלו במשקל נמוך משמעותית מאלו שנחשפו לתרכובת בודדת. חשיפה לחומרי הדברה גרמה גם לעלייה משמעותית בנזקי mtDNA. מכיוון שהמיטוכונדריה מייצרות את רוב האנרגיה בתוך התאים, נזק ל-DNA שלהם עלול להפריע לתפקודים התאיים ולתהליכים מטבוליים אחרים.
אני באמת שואל:
למה?! למה לא עוצרים את הרעל הזה שמזיק לכל החיים על פני האדמה לרבות אותנו?!
הרי נמצא שהוא פוגע במטרה העיקרית שבשבילה הוא הומצא… להעלות את כמות היבול.
שיתפתי לא מזמן 2 מאמרים חדשים שמראים זאת בפוסט: "שימוש יתר בהדברה – נזק כלכלי, אקולוגי ובריאותי"
עוברים לחקלאות אורגנית
עוברים לחקלאות אקולוגית
שומרים על המיגוון הביולוגי ועל הבריאות שלנו
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
superfoodvegan.co.il 
כתיבת תגובה