תזונה מערבית, מזון מהחי ומיקרוביום: הקשר לדלקות מעיים

מקרים של מחלת מעי דלקתית (IBD), הכוללת את מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, הולכים וגדלים ברחבי העולם, במיוחד בקרב ילדים.
למרות שאין הסבר ברור למגמה זו, לשינויים בדפוסי התזונה יש תפקיד תורם, בגלל השפעתם על המיקרוביום של המעי ועל מערכת החיסון במגוון רחב של מנגנונים.

התזונה המערבית, שהיגרה למדינות רבות בעולם, היא תוצאה של הנדסת מזון המשתמשת בפותחי טעמים (סוכר [2], מלח, שומן מעובד לרוב סויה וקנולה) ובכמויות גדולות כדי ליצור מזונות ממכרים. היא מתאפיינת בצריכה גבוהה של בשר אדום, בשר מעובד, אוכל ארוז, אוכל מטוגן, מוצרי חלב עתירי שומן, ביצים, דגנים מעובדים, תפוחי אדמה, תירס וסירופ תירס עתיר פרוקטוז, משקאות עתירי סוכר ותוספי מזון (E-Numbers, טיטניום דיאוקסיד). – מזונות מעובדים במיוחד.

מנגד התזונה הזו גם ממעיטה במזונות מהצומח שהם הגורם המשפיע ביותר על מוות בטרם עת. וזה אומר פחות סיבים תזונתיים, פחות ויטמינים, מינרלים והרבה פחות נוגדי חמצון. וזה גם אומר פחות מיגוון של חיידקים טובים.
חוסר איזון זה במיקרוביום משפיע ישירות על מאזן התגובות הפרו- ואנטי-דלקתיות במעיים, ומעורב במספר גדל והולך של מצבים דלקתיים, החל מסוכרת, דלקות פרקים, מחלות לב ומחלות אוטואימוניות. העובדה שמאכלים אלה מקבלים נפח גדול ברשתות המזון, מלאים בצבעוניות ומוצגים במחירים אטרקטיביים, מנציחה את הבעיה למרות התחלואה הגוברת, ומעידה על חוסר השפעה של הרגולטורים האחראים על בריאות הציבור.

פגיעה בתאי החיסון: הקשר בין תזונה, השמנה וחומצת מרה:

במחקר שפורסם במאי 21 בכתב העת Cell Host & Microbe חוקרים מבית הספר לרפואה Washington בחנו את המנגנון קצת יותר לעומק וראו גם שם שיש שינוי לרעה במיקרוביום, אבל לא רק.
במערכת העיכול ישנה שכבה של תאים שנקראים תאי פנת' (Paneth cell) והתפקיד שלהם הוא חיסוני כנגד מחוללי מחלות, הם חלק בלתי נפרד ממחסום המעי והם נמצאים בריכוזים גבוהים יותר באזורים של תאי גזע, מה שמרמז גם על החלק שלהם בהגנה על התמיינות התאים.
תחילה החוקרים ניתחו מאגר מידע המכיל נתונים דמוגרפיים וקליניים על 400 אנשים, כולל הערכה של תאי Paneth של כל אדם. החוקרים מצאו שמדד מסת גוף גבוה (BMI) קשור לתאי פנת שנראו חריגים ולא בריאים במיקרוסקופ. ככל שה- BMI של האדם גבוה יותר, כך תאי הפנת' שלו או שלה נראו גרועים יותר.
החוקרים רצו להבין את הקשר שבין השמנה לפגיעה באותם תאים ולכן הם לקחו עכברים עם נטיה לאכילה מוגברת (הגן של תחושת השובע פגום) ונתנו להם תזונה המוגדרת בריאה. אצלם למרות שהתזונה טובה להם, הרעב המוגבר גורם להם להשמין. החוקרים בדקו את תאי הפנת' שלהם וראו שהם תקינים לגמרי.
בשלב הבא הם לקחו עכברים בריאים ונתנו להם תזונה עשירה ומעובדת (הרבה שומנים וסוכרים) מה שיצר השמנת יתר. אצלם כבר ראו שינויים חריגים בתאי הפנת', מה שמלמד שמדובר בתזונה ולא בהשמנה כגורם.
החוקרים רצו לבדוק אם זה רוורסבילי. ואכן אחרי 4 שבועות של חזרה לתזונה בריאה, גם תאי פנת' חזרו לתפקד כרגיל. כלומר מדובר באישוש מובהק שהתזונה היא הגורם.
ניסויים נוספים הראו כי מולקולה המכונה חומצה דאוקסיכולית (deoxycholic acid), שהיא בעצם חומצת מרה משנית שנוצרת כתוצר לוואי של חילוף החומרים בעקבות הדיסביוזה של חיידקי המעיים (Consumption of western diet leads to Clostridium-mediated deoxycholic acid conversion), מהווה את הקשר בין תזונה מערבית לתפקוד לקוי של תאי Paneth. חומצת המרה מגבירה את הפעילות של שתי מולקולות חיסוניות – קולטן פרנסואיד X ואינטרפרון מסוג 1 – המעכבות את תפקוד תאי הפנת '.

החוקרים מדגישים שאצל בני אדם מדובר בתהליך של שנים ארוכות ולא מספר שבועות ולכן לא ברור אם השינוי בתזונה הוא רוורסבילי בפגיעה בתאי פנת' אחרי שנים של אכילה מערבית.
https://source.wustl.edu/2021/05/western-diet-may-increase-risk-of-gut-inflammation-infection/

הקשר שבין תזונה, חיידקי מעיים ודלקת:

*** תוספת מאי 21
חוקרים בחנו את יחסי הגומלין בין תזונה רגילה, חיידקי מעיים ודלקת מעיים בקרב 1425 אנשים עם מחלת מעי דלקתית (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית; 331); תסמונת המעי הרגיז (223) מול אנשים ללא דלקת (871).
כל אדם סיפק דגימת צואה לניתוח מיקרוביאלי ומילא שאלון תדירות מזון (FFQ) כדי לכמת את צריכת המזון היומית הממוצעת. פריטי מזון ספציפיים נצברו ל -25 קבוצות מזון שנמדדו בגרמים ליום.
ניתוח הנתונים גילה 38 קשרים בין צריכת תזונה לאשכולות חיידקים מסוימים. יתרה מכך, 61 מזונות וחומרים מזינים בודדים נקשרו ל 61 מינים של חיידקים ול 249 תהליכים מטבוליים בכל משתתפי המחקר.
המחקר פורסם במרץ 21 בג'ורנל BMJ Gut והחוקרים מצאו שצריכה תזונתית גבוהה של מוצרים מן החי, מזון מעובד כמו צ'יפס, מיונז, שתייה קלה, סוכר [2] נקשרו באופן עקבי לנפח יחסי גבוה יותר של מיני חיידקים 'אופורטוניסטיים', כולל חיידקים מסוימים השייכים ל- Firmicutes ו- Ruminococcus sp, וכן חיידקי Clostridium bolteae, Coprobacillus ו- Lachnospiraceae 'לא ידידותיים' בכל משתתפי המחקר שהיו כרוכים בפעילות פרו-דלקתית.
אכילת אגוזים, דגים שמנים, פירות, ירקות ודגנים מלאים נקשרה לשפע גבוה יותר של חיידקים, כגון Faecalibacterium sp המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת: חומצות אלו מסייעות בשליטה על הדלקת ומגנות על שלמות התאים המצפים את המעיים. בהיעדר סיבים תזונתיים [2], חיידקים פונים לשכבת הרירית של המעיים כדי לאכול ממנה, מה שמוביל לשחיקה של שלמות המעיים.
יין אדום נקשר באופן דומה לשפע גבוה יותר של מספר חיידקים המייצרים חומצות שומן קצרות.

החוקרים טוענים כי דפוסים אלה נצפו בכל קבוצות משתתפי המחקר, מה שמרמז על חפיפה בתזונה ובמיקרוביום מעיים בין אנשים בריאים לאנשים עם מחלת מעי דלקתית או תסמונת מעי רגיז.
ומסכמים – דיאטות ארוכות טווח המועשרות בקטניות, ירקות, פירות ואגוזים; צריכה גבוהה יותר של צמחים על פני מזון מן החי עם העדפה למוצרי חלב ודגים דלי שומן; תוך הימנעות ממשקאות אלכוהוליים חזקים, בשר מעובד עתיר שומן ומשקאות קלים, יש להם פוטנציאל למנוע תהליכים דלקתיים במעיים דרך המיקרוביום של המעי.
https://eurekalert.org/pub_releases/2021-04/b-dri040921.php

*** תוספת יולי 21
במחקר שפורסם ביולי 21 בג'ורנל The BMJ צוות חוקרים בינלאומי התבסס על מידע תזונתי מפורט מ-118,087 מבוגרים בגילאי 35-70 שנים החיים ב -21 מדינות בעלות הכנסה נמוכה, בינונית וגבוהה שלקחו חלק במחקר האפידמיולוגיה הכפרית העירונית (PURE), שבוחן את ההשפעות החברתיות על מחלות כרוניות במדינות שונות בעולם.
המשתתפים נרשמו למחקר בין השנים 2003 ל -2016 והוערכו לפחות כל שלוש שנים. במהלך מעקב ממוצע של 9.7 שנים, נרשמו אבחנות חדשות של IBD, כולל מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית.
במהלך תקופה זו, 467 משתתפים פיתחו IBD (90 עם מחלת קרוהן ו- 377 עם קוליטיס כיבית).
לאחר שלקחו בחשבון גורמים אחרים בעלי השפעה, החוקרים מצאו כי צריכה גבוהה יותר של מזון מעובד קשורה לסיכון גבוה יותר ל- IBD.
לדוגמא, בהשוואה עם פחות ממנה אחת של מזון מעובד ביום, הם מצאו סיכון מוגבר ל- IBD בקרב 82% בקרב אנשים שצרכו חמש מנות או יותר ביום, וסיכון מוגבר של 67% ל- 1-4 מנות ביום.
תת-קבוצות שונות של מזון מעובד, הכולל משקאות קלים, מזון ממותק, חטיפים מלוחים ובשר מעובד, כל אחת מהן הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר ל- IBD.
התוצאות היו עקביות במחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, ודומות לאחר ניתוח נוסף לבדיקת הסיכון לפתח IBD בהתבסס על גיל ואזור, דבר המצביע על כך שהממצאים חזקים.

הגנה כבר מגיל שנה: תזונה מוקדמת וסיכון ל-IBD:

*** תוספת ינואר 24
תזונה איכותית בגיל שנה עשויה לרסן את הסיכון שלאחר מכן למחלות מעי דלקתיות, כך עולה ממחקר ארוך טווח שפורסם בינואר 24 בכתב העת Gut.
דגים וירקות וצריכה מינימלית של משקאות ממותקים בגיל זה עשויים להיות המפתח להגנה, כך עולה מהממצאים.
בעוד שמחקרים שונים בדקו את השפעת התזונה על הסיכון ל-IBD במבוגרים, יש מעט מחקר על ההשפעה הפוטנציאלית של דיאטה לגיל הרך על הסיכון. בניסיון לסתום את פער הידע הזה, חוקרים מאוניברסיטת Gothenburg הסתמכו על נתוני סקר ממחקר התינוקות השוודי (ABIS) ומחקר העוקבה הנורבגי (MoBa).
ABIS כולל 21,700 ילדים שנולדו בין אוקטובר 1997 לאוקטובר 1999; MoBa כולל 114,500 ילדים, 95,200 אמהות ו-75,200 אבות שגויסו מרחבי נורבגיה בין השנים 1999-2008.
ההורים נשאלו שאלות ספציפיות לגבי תזונת ילדיהם כשהיו בני 12-18 חודשים ו-30-36 חודשים. הניתוח הסופי כלל מידע תזונתי עבור 81,280 ילדים בני שנה: 11,013 (48% בנות) מ-ABIS ו-70,267 (49% בנות) מ-MoBa.
איכות התזונה, שנאספה (בשר, דגים, פירות, ירקות, מוצרי חלב, ממתקים, חטיפים ומשקאות) הוערכה באמצעות מערכת הניקוד של מדד האכילה הבריאה (HEI), המותאמת לילדים. כמו כן הוערכה התדירות השבועית של קבוצות מזון ספציפיות.
איכות תזונה גבוהה יותר – צריכה גבוהה יותר של ירקות, פירות ודגים וצריכה נמוכה יותר של בשר, ממתקים, חטיפים ומשקאות – באה לידי ביטוי בציון גבוה יותר של HEI. הציון הכולל חולק לשלישים (נמוך, בינוני או גבוה).
נתונים על גיל בגמילה, שימוש באנטיביוטיקה וצריכת תחליפי חלב דווחו גם בגיל 12 (ABIS) ו-18 חודשים (MoBa).
בריאותם של הילדים הייתה במעקב ממוצע של 21 (ABIS) ו-15 (MoBa) שנים מגיל שנה ועד שנת 2021. מהלך תקופה זו, 307 ילדים אובחנו עם IBD (131 עם מחלת קרוהן; 97 עם קוליטיס כיבית; ו-79 עם IBD לא מסווג). הגיל הממוצע באבחון היה 17 (ABIS) ו-12 (MoB).
לאחר התאמה לגורמים בעלי השפעה פוטנציאלית, כגון היסטוריה הורית של IBD, מין הילד, אתני מוצא, וחינוך ותנאים משותפים אצל האם דיאטות באיכות בינוניות וגבוהה בגיל 1 היו קשורות לסיכון נמוך ב-25% ל-IBD בהשוואה לתזונה באיכות נמוכה בגיל זה. באופן ספציפי, צריכת דגים גבוהה בגיל 1 הייתה קשורה לסיכון כללי נמוך יותר ולסיכון נמוך ב-54% לקוליטיס כיבית בפרט.
צריכה גבוהה יותר של ירקות בגיל שנה הייתה קשורה גם לסיכון מופחת ל-IBD. מצד שני, צריכה של משקאות ממותקים הייתה קשורה לסיכון מוגבר של 42%.
https://www.gu.se/en/news/healthy-diet-early-in-life-seems-to-protect-against-inflammatory-bowel-disease

*** תוספת אוגוסט 25 – בשר אדום: מיקרוביום ודלקות מעי
מחקר חדש שפורסם באוגוסט 25 בכתב העת Molecular Nutrition & Food Research חקר את הקשר בין צריכת בשר אדום לבין מחלות מעי דלקתיות (IBD). מטרת המחקר הייתה לקבוע האם צריכת בשרים אדומים שונים מחמירה רגישות לקוליטיס ולבחון את המנגנונים הבסיסיים לכך, וזאת על רקע מחקרים אפידמיולוגיים קודמים שהראו מתאם חזק בין צריכת בשר אדום להתפתחות IBD.

החוקרים האכילו עכברים בתזונה עשירה בבשר אדום, שכללה בשר חזיר, בקר וכבש, למשך שבועיים, ולאחר מכן גרמו להם לקוליטיס באמצעות טיפול בחומר כימי. הניסוי כלל גם קבוצת ביקורת שקיבלה תזונה רגילה. לאחר הטיפול, בוצעו מספר ניתוחים, ביניהם ריצוף RNA של המעי הגס וריצוף גנטי, כדי לבחון את השינויים ברמת הגנים, בתאי החיסון ובהרכב חיידקי המעיים.
ממצאי המחקר הראו כי התזונה עשירת הבשר האדום החמירה באופן משמעותי את דלקת המעיים בעכברים, שהתבטאה בירידה במשקלם וקיצור אורכו של המעי הגס בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, נצפתה עלייה משמעותית בביטוי של גנים פרו-דלקתיים (IL-1β ו IL-6) ועלייה בהסתננות של תאי דלקת מסוג נויטרופילים ומאקרופאג'ים למעי הגס. הדבר המרכזי והבולט ביותר במחקר היה שינוי קיצוני בהרכב חיידקי המעיים: נרשמה ירידה בחיידקים מועילים, כולל Streptococcus, Akkermansia, Faecalibacterium ו-Lactococcus, במקביל לעלייה בחיידקים אופורטוניסטים כמו Clostridium ו-Mucispirillum.
החוקרים ציינו כי השפעת בשר אדום היא לא רק דרך עלייה במשקל, אלא קשורה למנגנונים אחרים כמו תוצרי חמצון שומנים בחיידקי המעיים שנוצרים כתוצאה מברזל Heme בבשר. ממצא חשוב נוסף היה שחיידקי המעיים שהשתנו בעקבות תזונת הבשר האדום לא היו זהים לחיידקים שהשתנו כתוצאה ממחלת המעי בלבד, דבר שמרמז על קיומם של שינויים ספציפיים לסוג המזון.
לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכה יומית של בשר אדום מחמירה את חומרת מחלת המעיים, מעודדת הצטברות של תאי דלקת וגורמת לדיסביוזיס במיקרוביום של המעי. תוצאות אלו מדגישות את החשיבות של אופטימיזציה תזונתית, ובמיוחד את צמצום צריכת בשר אדום, כאסטרטגיה אפשרית למניעה של התפתחות מחלות מעי דלקתיות.

לאור כל הממצאים לעיל ההמלצה היא להימנע ממזונות מעובדים לחלוטין, ולהגביל צריכת מזון מהחי, ובפרט בשר אדום כדי למנוע דיסביוזיס מעי ודלקת כרונית

מה כן?
תזונה מלאה מבוססת צומח כמה שיותר מגוונת ולהקשיב לבטן.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים