שינוי בהרכב המיקרוביום משפיע גם על איכות הזיקנה

מיקרוביום המעיים (חיידקים וירוסים ופטריות) הוא מרכיב בלתי נפרד מהגוף.
רוב המחקרים מתמקדים בחיידקים, אבל מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי מבין שגם ל'וירום' וגם לפטריות חלק בלתי נפרד ממערכת החיסון שלנו ולבריאות שלנו.
אני רואה זאת כאקוסיסטם תוך גופי שבא לתמוך בכל המערכות. כאשר אנחנו דואגים לו ומזינים אותו, הוא יתמוך בנו, וכאשר נכלה אותו ונוריד את הרכבו, הוא ייפגע בנו.

הזדקנות היא תהליך טבעי מלווה בירידה בתפקוד תאי שבאלידי ביטוי במחלות כגון סרטן, ניוון עצבי, הפרעות שרירים ושלד, מחלות לב וכלי דם (CVDs) וכשל של מערכת החיסון. כל אלה מיוחסים גם לתפקוד לקוי של המיטוכונדריה, דלקת כרונית, תשישות תאי גזע, הזדקנות תאית ושינויים בהרכב החיידקים במעיים ובייצור מטבוליטים חיוניים.

המטרה שלנו היא להאריך את תוחלת החיים בבריאות טובה. והיכולת שלנו ללמוד אותה ככל הנראה נמצאת אצל אלה שהגיעו לגילאי 100 ויותר ללא מחלות זיקנה – 'בלו-זון'. ואכן מחקרים על הרכב המיקרוביום שלהם מראים דפוסי הרכב הדומים לאלו של מבוגרים צעירים^[1][2]. זה כמובן לא קשור רק לתזונה, אבל יש בה אלמנט עיקרי למיגוון החיובי. והתזונה שלהם היא בעיקר מהצומח (פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, שמן זית וכדומה. כאשר בשר נאכל בממוצע של 5 מנות של 85-113 גרם בחודש.

מחקרים בנושא המיקרובים זיקנה ממשיכים לצאת

• צוות חוקרים ממכון ISB ניתח נתונים של מיקרוביום מעיים, פנוטיפי וקליני של למעלה מ -9,000 אנשים – בגילאי 18-101, על פני שלוש קבוצות עצמאיות. הצוות התמקד במיוחד בנתוני אורך של קבוצה של למעלה מ-900 אנשים מבוגרים בקהילה (בני 78-98). הם זיהו סימנים ברורים במיקרוביום המעי הקשורים למסלולי הזדקנות בריאים או לא בריאים, אשר בתורם מנבאים הישרדות באוכלוסייה של אנשים מבוגרים.
  את הממצאים פירסמו בפברואר 21 בג'ורנל Nature Metabolism.
  הנתונים הראו כי מיקרוביום המעיים הפכו לייחודיים יותר ויותר (כלומר שונים יותר ויותר מאחרים) ככל שאנשים מזדקנים, החל מאמצע עד סוף הבגרות, מה שהתכתב עם ירידה מתמדת בשפע של חיידקי הליבה (למשל Bacteroides) הנוטים להיות משותפים בין בני אדם.
  באופן מדהים, בעוד שהמיקרוביום הפך לייחודי יותר ויותר לכל פרט בהזדקנות בריאה, הפונקציות המטבוליות שהמיקרוביום ביצעו חלקו תכונות משותפות. חתימת ייחודיות המעיים הזו הייתה בקורלציה גבוהה עם מספר מטבוליטים שמקורם בחיידקים בפלסמת הדם, כולל אינדול שמקורו מטריפטופן – שהוכח בעבר כמאריך את תוחלת החיים בעכברים. רמות הדם של מטבוליט אחר – phenylacetylglutamine – הראו את הקשר החזק ביותר לייחודיות, ועבודות קודמות הראו שמטבוליט זה אכן מוגבר מאוד בדמם של בני מאה.
  דפוס הייחודיות הזה, מציינים החוקרים, מתחיל באמצע החיים – בגילאי 40-50 – והוא קשור לחתימה מטבולומית ברורה בדם, מה שמצביע על כך ששינויי מיקרוביום אלה עשויים לא רק לאבחן הזדקנות בריאה, אלא שהם עשויים גם לתרום במישרין לבריאות ככל שאנו מתבגרים. החתימות הייחודיות הללו, חושבים החוקרים, יכולים לחזות את הישרדות החולה בעשורים האחרונים של החיים.
  ניתוח זה מדגיש את העובדה שמיקרוביום המעיים הבוגר ממשיך להתפתח בגיל מתקדם אצל אנשים בריאים, אך לא בקרב אנשים שאינם בריאים, וכי ייתכן שהרכבי מיקרוביומים הקשורים לבריאות בגיל הבוגר המוקדם עד אמצע אינם תואמים לבריאות בסוף הבגרות.
  https://isbscience.org/news/2021/02/18/gut-microbiome-implicated-in-healthy-aging-and-longevity/

• *** תוספת מרץ 22
  מחקר שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Molecular Nutrition and Food Research, שבוצע על ידי הפקולטה לרוקחות ומדעי המזון של אוניברסיטת ברצלונה בחן את הקשר בין פוליפנולים למיקרוביום והזדקנות טובה.
  החוקרים מסבירים שפוליפנולים הם סוג של נוגדי חמצון בעלי יכולת אנטי דלקתית והן מייצרות אינטראקציה עם חיידקים המצויים במעי האדם ומשפיעות בצורה חיובית על הבריאות. החוקרים מוסיפים שישנן עדויות מתגברות המאששות שצריכה קבועה של פוליפנולים בתזונה יכולה לתרום להזדקנות בריאה, במיוחד אם הם חלק מתזונה בריאה, כמו זו הים תיכונית.
  המחקר הזה מראה שהאינטראקציה בין פוליפנולים למיקרוביוטה של ​​המעיים יכולה לגרום לשגשוג של חיידקים בעלי יכולת לסנתז מטבוליטים מועילים, כגון indole 3-propionic acid (IPA), בעלת תכונות נוגדות חמצון, אנטי דלקתיות ומניעת פגיעה בעצב, התורמות ביחד לשיפור בריאות דופן המעי. לכן, תרכובת זו תתרום למניעת כמה מחלות הקשורות להזדקנות.
  במסגרת המחקר, החוקרים ביצעו ניתוח מולטי-אומי לניטור רמות ה-IPA בסרום, מלבד ניתוח הרכב המיקרוביוטה של ​​המעי על דגימות צואה של חמישים ואחד מתנדבים בני למעלה משישים וחמש שהמשיכו להקפיד על תזונה עשירה בפוליפנולים (תה ירוק, שוקולד מריר, פירות כולל תפוחים, רימון ואוכמניות) למשך שמונה שבועות.
  התוצאות הראו כי התזונה העשירה בפוליפנולים יצרה עלייה משמעותית ברמות ה-IPA בדם, יחד עם ירידה ברמות הדלקת ושינויים בחיידקי המיקרוביום.
  באופן מפתיע, החוקרים לא הבחינו באותן השפעות אצל המתנדבים עם מחלות כליה, מה שניתן להסביר בשל ההרכב המשתנה של מיקרוביוטת המעיים שלהם. אנשים אלו הראו כמויות נמוכות יותר של IPA בתחילת הניסוי בהשוואה למתנדבים עם תפקוד כליות תקין.
  תוצאות אלו עשויות להיות רלוונטיות מבחינה קלינית, מכיוון שרמות ה-IPA הנמוכות היו קשורות לירידה מהירה בתפקוד הכליות ולמחלת כליות כרונית.
  החוקרים מסכמים שתזונה עשירה בפוליפנולים עשויה להגביר את ייצור ה-IPA באמצעות שינויים בהרכב המיקרוביום של ​​המעי. עלייה זו בקשישים יכולה להועיל בעיכוב או במניעת מחלות כרוניות הפוגעות באיכות החיים.
  https://www.ub.edu/web/ub/en/menu_eines/noticies/2022/06/012.html
• *** תוספת אפריל 24
  מחקר שפורסם באפריל 24 בכתב העת Nutrients מציג את תהליך ההזדקנות והשינויים הביולוגיים המשפיעים על הדינמיקה של מיקרוביום המעי, ועשויים לעצב מחדש את הפרופורציות של חיידקים חיוניים כמו Bacteroidetes, Firmicutes, Proteobacteria ו-Actinobacteria.
  עושה רושם שיחד עם ההזדקנות נוצרים שינויים במיקרוביום, לעתים נצפית עלייה בפרופורציות של Pretovellaceae, Enterobacteaceae ו- Enterococcus, שגורמים לשינויים במחסום המעי והפחתה בריר שהוא מזונם של חיידקים אלה – תופעה המעודדת את התפתחות התהליך הדלקתי.
  המיקרוביום, מתארים החוקרים, הוא מעין סיכת קודקוד למספר פונקציות פיזיולוגיות ומטבוליות שונות התלויות בשיווי המשקל העדין של החיידקים. גורמים הכוללים: אורח חיים, תזונה, גנטיקה, אפגנטיקה והשפעות סביבתיות תורמים לשינויים במיקרוביוטה של המעי, ומניחים את הבסיס למחלות הקשורות לגיל. כאשר שינויים אפיגנטיים, המונעים על ידי משטרי תזונה מגוונים, ממלאים תפקיד מרכזי בתקשורת המורכבת בין המיקרוביום למסגרת התאית של המארח.
  זה מדגיש את הצורך ההולך וגובר לחקור דרכים אפקטיביות לוויסות המיקרוביום דרך תזונה כדי לקדם בריאות.
  המחקר הזה למעשה מראה את הקשר בין פעילות המיקרוביום לתהליכים אפיגנטיים שמשפיעים על הפעילות הגנטית שלנו בין היתר על ידי מזונות עשירים בפוליפנולים, המוכרים בסגולותיהם האנטי-דלקתיות, נוגדות החמצון והאימונומודולטוריות.
  מזונות שזוכים להכרה גוברת בשל ה"ריקוד" המורכב עם המיקרוביום.
  מזונות שמכילים גם סיבים תזונתיים, גלוקוזינולטים ושומנים, שהם מצד אחד המזון של החיידקים שתורם לשגשוגם ומצד שני הם חומר הגלם ממנו מיוצרים מטבוליטים חשובים לבריאות המעי, מערכת החיסון, מערכת העצבים ועוד:
  • העלאת הפרופורציות של החיידקים המועילים/ חיוניים.
  • הורדת רמות הדלקת והגנים המתווכים דלקת כגון: p16, p21, IL1β, IL6, TNFα, Mcp1 ו-Cxcl1.
  • ייצור מוגבר של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA), כגון בוטיראט להן חשיבות בניהול הדלקת ושיקום ריר המעי, הממלא תפקיד חשוב בהגנה על מחסום המעי.
  • SCFAs משפרים ביטוי גנים במספר מנגנונים.
  • ייצור חומצה פולית וויטמינים מקבוצת B, החיוניים עבור מתילציה.
  • חיידקים כמו Bifidobacterium ו-Lactobacillus מייצרים S-adenosylmethionine (SAM), שגם הוא מצע מפתח למתילציה.

• *** תוספת אוקטובר 24
  סקירה שפורסמה באוגוסט 24 בכתב העת Exploratory Research and Hypothesis in Medicine בהובלת חוקרים מהודו התעמקה במשחק הגומלין הדינמי בין מיקרוביום המעי להזדקנות, ומדגישה מנגנונים תלויי מיקרוביום המווסתים את ההזדקנות, ובוחנת התערבויות שמטרתן לקדם הזדקנות בריאה באמצעות אפנון מיקרוביום.
  החוקרים הציגו את הדינמיקה של המיקרוביום לאורך החיים:
  • מהלידה, המיקרוביום של המעי מתפתח, בהשפעת מצב הלידה, הנקה וחשיפה לחיידקים בתחילת החיים. בינקות, המיקרוביום פחות מגוון, נשלט בעיקר על ידי זנים ממשפחת Bifidobacterium אצל תינוקות יונקים ו-Bacteroides אצל תינוקות שניזונים מפורמולה.
  • בבגרות, מתפתח "מיקרוביום ליבה" חזק, המווסת תפקודים חיסוניים ומטבוליים. גיל ההתבגרות מציג שינויים הקשורים למין במיקרוביום, בעיקר עקב השפעות הורמונליות.
  • אצל מבוגרים יותר, המגוון החיידקי פוחת, מה שמוביל לשפע של חיידקים הקשורים לשבריריות כמו Christensenellaceae ויצרני SCFA מופחתים. שינויים אלה משפיעים על מצבים הקשורים לגיל כגון סרקופניה ואוסטיאופורוזיס.
• החוקרים מציינים ששינויים הקשורים להזדקנות במיקרוביום המעי קשורים למחלות שונות הקשורות לגיל, כולל הפרעות נוירודגנרטיביות (אלצהיימר ופרקינסון).
  דיסביוזה (חוסר איזון מיקרוביאלי) מעורבת בדלקת כרונית בדרגה נמוכה המזרזת את ההזדקנות. תהליך זה קשור גם למחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2. זה קשור בין היתר לרמות מופחתות של חיידקים מועילים המייצרים SCFA וחדירות מעיים מוגברת (מעי דליף).
  החוקרים מציינים גם את הקשר בין המיקרוביום למערכת החיסון. למיקרוביום המעי תפקיד מכריע בעיצוב המערכת החיסונית, מינקות ועד גיל מבוגר. ירידה הדרגתית בתפקוד החיסוני, קשורה קשר הדוק לשינויים במיקרוביום המעי – אובדן המגוון החיידקי במעיים מפחית את יכולתה של מערכת החיסון להדוף זיהומים, דבר בעייתי במיוחד בקשישים. מנגד הם מציגים מחקרים שמראים כי שמירה על איזון מיקרוביאלי במבוגרים יכולה לשפר את התגובה החיסונית, להפחית את הרגישות לזיהומים ולמחלות הקשורות לגיל.
  החוקרים מציגים את המטבוליטים שמיקרוביום המעי מייצר כולל SCFAs, פוליאמינים ומיני חמצן תגובתיים (ROS), המשפיעים על תהליכים מטבוליים והזדקנות. למשל בוטיראט שהוכח כמונע ירידה פיזיולוגית הקשורה לגיל על ידי שיפור תפקוד מחסום המעי, וויסות תגובות חיסוניות ועיכוב הזדקנות תאית.
  החוקרים מציעים התערבויות אפשריות להזדקנות בריאה באמצעות פרה-ביוטיקה, פרוביוטיקה והתערבויות תזונתיות שמראות הבטחה בקידום הזדקנות בריאה. למשל זנים פרוביוטיים כגון Bifidobacterium longum, Lactobacillus rhamnosus ו-Akkermansia נקשרו לתפקוד חיסוני משופר ולהפחתת הדלקת בקרב מבוגרים.
  פעילות גופנית ותזונה מאוזנת מסייעות אף הן בשמירה על מיקרוביום מגוון ויציב, בעל חשיבות מכרעת לאריכות ימים ובריאות באוכלוסיות מזדקנות.
  החוקרים מסכמים שאנחנו עדיין רחוקים מלפתור את סוגיית ההזדקנות או למצוא את הדרך לאריכות ימים, יחד עם זאת יתכן שניתן להגיע לתהליך הזדקנות בריא עם פחות תחלואה ושבריריות באמצעות תזונה בריאה ומודולציה נכונה של מיקרוביום המעי.

• *** תוספת ינואר 25
  במחקר שפורסם בינואר 25 בכתב העת Advances in Nutrition, חוקרים סקרו את הידע העדכני על היתרונות של פיטוכימיקלים ועל תפקידה של מיקרוביום ​​המעי בהשפעה על תוחלת החיים של בני אדם. הם אספו ממצאים מכמעט 200 פרסומים המדגישים כיצד אינטראקציות בין פיטוכימיקלים וחיידקים במעיים גורמות למטבוליטים שמקורם בצמחים, כגון יורליטינים (תוצר מפוליפנולים המצויים ברימונים ופירות יער), איקוולים (מפולי סויה) וסולפורפאן (ממצליבים), שיכולים לעכב את ההזדקנות ואת המחלות הכרוניות הנלוות לה.
  הסקירה מחולקת לשלושה חלקים:
  1. מבוא להזדקנות אנושית ולמיקרוביום ​​המעיים, ולהשפעות האחרונות על הראשונות.
  2. החשיבות של פיטוכימיקלים והמנגנונים השולטים באינטראקציות בין מולקולות אלו למיקרוביוטהם ​​המעי.
  3. מטבוליטים ביו-אקטיביים, חיידקים במעיים ותרומתם של האחרונים להזדקנות בריאה.
  החוקרים מציינים שישנם למעלה מ-100,000 פיטוכימיקלים ידועים, כולל, אך לא רק, פוליפנולים, קרוטנואידים, גלוקוזינולאטים ו- isothiocyanates, אלקלואידים, פיטוסטרולים וספונינים ויש דרגות שונות של זמינות ביולוגית שלהם, יציבות ותגובתיות כימית. חלקם אפילו מתוארים עם זמינות ביולוגית נמוכה במיוחד למשל פוליפנולים, אבל דווקא מאפיין זה מאפשר להם להגיע למעי הגס, שם המיקרוביום מייצר מהם מטבוליטים אקטיביים חדשים.
  • החוקרים מזכירים כמובן את תכונותיהם נוגדות החמצון, המגנות על מערכת החיסון ומחסום המעי ומווסתות דלקת דרך וויסות גורם שיעתוק NF-κB. מנגנון נוסף שהחוקרים מציגים נקרא גורם השיעתוק NRF2 ולו יש תפקיד בוויסות דלקת כרונית. החוקרים מסבירים שדלקת כרונית במעי גורמת לייצור מוגבר של מיני חמצן תגובתיים (ROS) שמקדמים הרס תאי מתוכנן. יחד עם זאת לאורך זמן זה גורם להפרעות בתפקוד המיטוכונדריה. כאן ה-NRF2 חשוב שכן הוא אחראי על ההגנה התאית כנגד חמצן תגובתיים. כאן באים לעזרה הפיטוכימיקלים.
  • החוקרים מציינים גם מערכת יחסים נוספת בין פיטוכימיקלים למיקרוביום – קידום קהילות חיידקיות (תפקוד פרהביוטי). אחד הדיווחים העקביים ביותר הוא שפוליפנולים מגבירים את מגוון האלפא (Lactobacilli ו- Bifidobacteria), אשר בדרך כלל אובד עם ההזדקנות. שפע חיידקי זה הוא גם זה שאחראי על ייצור SCFA שהוזכר בכל המחקרים שמעלה. וחשיבותם הבריאותית היא רבה החל מוויסות דלקת, וויסות סוכר, סבילות אינסולין, וויסות פרופיל שומני, וויסות מלחי מרה, הגנה על פעילות מוחית.
  • החוקרים מזכירים גם את הקשר לחומצת האמינו טריפטופן שלה חשיבות בייצור נוירוטרנסמיטורים כגון סרוטונין ומלטונין.
    • המיקרוביום מייצר מטריפטופן אינדולים שמווסתים דלקת ושומרים על מחסום מעי בריא. אחד האינדלוים המוכרים הוא Indol-3-carbinol שמיוצר מירקות מצליבים שידועים ביכולם להגן על מחסום המעי.
    • מחקרים מראים שמטבולום הצואה של בני מאה מועשר במטבוליטים מיקרוביאליים של טריפטופן.
    • מחקרים אחרים הראו שתהליך החלמה הראה ירידה ברמות הטריפטופן ועליה במטבוליטים שמיוצרים ממנו.
    • פיטוכימיקלים פועלים כמאפננים של מיקרוביום המעי, מקדמים את הצמיחה של חיידקים מועילים תוך דיכוי אופורטוניסטים, ובכך שומרים על איזון חיוני לבריאות מערכת העיכול.
    • פיטוכימיקלים משפיעים על הסביבה המטבולית המיוצרים על ידי חיידקים אלה, המשמשים כמולקולת איתות עבור סביבת מעיים עמידה, כלומר באמצעות שיפור תפקוד המחסום, ויסות תפקוד מערכת החיסון ווויסות נוסף של הרכב החיידקים. מאפיינים אלה, אשר ניתן להעניק באמצעות תזונה בריאה עשירה בפיטוכימיקלים, מספקים בסופו של דבר עמידות בפני גורמי סביבה ואורח חיים התורמים למחלות הקשורות לגיל.
  • יורוליטינים – תרכובות המיוצרות כאשר מיקרוביום ​​המעי מבצע מטבוליזם של אלגיטנינים וחומצה אלגית, הקיימים במזונות כמו רימונים, תותים ואגוזי מלך.
    יורוליטינים ידועים בתכונות נוגדות החמצון והאנטי דלקתיות שלהם, כאשר הידוע והנחקר ביותר הוא Uro-A. הוא נקשר לאנטיאייג'ינג, תפקוד מיטוכונדריה של המוח, בריאות המעי, מסת שריר.
  • איקוולים (equol) – תרכובות המיוצרות כאשר מיקרוביום ​​המעי מבצע מטבוליזם של איזופלבונים מפולי סויה. קטב המחקר בנוגע למטבוליטים אלה קשור לנשים בגיל המעבר, כמשפרים גלי חום, בריאות העור, בריאות הנרתיק, בריאות מטבולית, ומגנים מפני אובדן מינרלים בעצמות, שכן להם יש זיקה גדולה לקולטני אסטרוגן, לפעילות אנטי-אנדרוגנית ולתכונות נוגדות חמצון.
    נמצאה להם גם השפעה על וויסות דלקת (NF-κB) וקידום בריאות הלב, כלי הדם והעור. יש להם תכונות מרחיבות כלי דם, השפעות אנטי-סוכרתיות ונוירו-פרוקטטיביות.
    מחקרים גם מראים מניעה של סרטן השד והערמונית.
  • סולפוראפן (SFN) – תרכובת המכילה גופרית ביו-אקטיבית העשויה מגלוקורפנין המצוי בירקות מצליבים כמו ברוקולי. גלוקורפנין עובר חילוף חומרים על ידי חיידקי מעיים למטבוליטים נוספים.
    יש להם תכונות אנטי דלקתיות, נוגדות חמצון ואנטי סרטניות. נמצא גם מאט מחלות ניווניות, וויסות שומנים, הגנה על הכבד הלב, כלי הדם והמוח.
  • הספריטין (Hesperetin) הוא פלבנואיד ביו-אקטיבי המיוצר על ידי חיידקי מעיים בעקבות צריכה של הספרידין, פוליפנול הנמצא בשפע בפירות הדר.
    נקשר ליתרונות בריאותיים עבור המעי, כולל שיפור תפקודי המחסום והפחתת דלקת. כמו כן, הוכח כי משפיע לטובה על הרכב המיקרוביום, להפחית דלקת, לעורר ייצור SCFA ולהגביר חיידקים קומנסליים מועילים (Lactobacillus ו- Bifidobacterium).
    הספרטין נמצא מפחית הצטברות של שומן גוף הקשור לגיל, שיפור הומאוסטזיס של גלוקוז, וויסות פרופיל שומני, הפחתת הזדקנות השרירים, הפחתת עקה חמצונית ודלקת, ומניעת הצטברות חלבונים במוח (אלצהיימר), קידום התחדשות העור והגנה מפני איבוד עצם הקשור לגיל, ירידה בסיכון לפתח סרטן ומחלות לב וכלי דם על ידי שיפור תפקוד האנדותל, הרחבת כלי דם היקפיים, המרצת ייצור תחמוצת החנקן והפחתת דלקת.

---

ראו גם: "פרוביוטיקה ופרהביוטיקה לחיזוק המיקרוביום ומניעת שבריריות בגילאים מאוחרים"

אז אולי הם הם המפתח לנטרול השינויים האפיגנטיים הקשורים לגיל?

מאמרים מסקרים הקשורים למיקרוביום ובריאות טובה ולמחלות זיקנה:
השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון במגוון מנגנונים – מאמר מרכז.
הקשר בין המוח והנפש למיקרוביום – Gut-Brain-Axis.
מיקרוביום והקשר לסוכרת והשמנה.
חשיבות המיקרוביום במניעת מחלות לב גם כשיש פגם גנטי.

המידע על חשיבות המיקרוביום מגיע מכל כיוון אפשרי עם אותה מסקנה מתבקשת – שמירה ומגוון

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים