האם טפילי מעיים תורמים להזדקנות טובה ותהליכי ריפוי אחרים?

היום גם אני מבין משהו… גם לדברים דוחים ומרטיטים יש משמעות חיובית!

בשנים האחרונות מוקדשת תשומת לב רבה לתפקיד המיקרוביום של המעי בהזדקנות, כאשר ידוע שלתזונה ולהרגלי אורח חיים יש השפעה גדולה על הרכב החיידקים לטובה או לשלילה.
חוקרים רבים החלו להחון גם את ההשפעות החיוביות של שוכני מעיים נוספים המוגדרים טפילים. כלומר האם באמת קיים רק טוב ורע? האם אנחנו בכלל מבינים את הבאלאנס שהטבע מביא אלינו?

מחקר שפורסם בפברואר 21 בג'ורנל  eLife בחן את הראיות ומציע כי הירידה של החשיפה לטפילי המעיים helminths, בעקבות הסטריליזציה המערבית, יכולה להשפיע לרעה על תהליכי ההזדקנות שלנו דרך מנגנון הדלקת והמעי הדליק.
בדיוק אותו הקשר לפגיעה במיקרוביום, במיקוביום ובוירום. הירידה בחשיפה נקשרת לעליה בשכיחות של הפרעות דלקתיות, אלרגיות ואוטואימוניות.

דלקת נחשבת יותר ויותר כגורם תורם למחלות העיקריות של החיים המאוחרים יותר, כולל מחלות לב, דמנציה, סרטן, מחלות מעי דלקתיות, טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית וסוכרת, מחלת ריאות חסימתית כרונית, אסתמה, אקזמה אטופית, אוסטאופורוזיס, מחלות עיניים הקשורות לגיל.

החוקרים מציינים שעד כה לא נבדקה השפעת הטפילים/ תולעי מעים.
המוני בני אדם לאורך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו נדבקו בטפילי מעיים, והם השפיעו מאוד על התגובה החיסונית שלנו כדי לשגשג ובני אדם פיתחו רמות סובלנות לנוכחותם.
במאמר הנוכחי סקרו Bruce Zhang, David Gems, מומחים לביוגרונטולוגיה (תהליכי הזדקנות) את הראיות לטיפול הטפילי בהפרעות דלקתיות ידועות, כמו מחלת צליאק, ועצירה או היפוך דלקת כרונית כחלק מתהליך ההזדקנות.
מכיוון שאף אחד לא באמת חשב להחדיר טפילים לבני אדם כדי ליצור תהליכים אנטי דלקתיים ואנטי אייג'ינג, הדברים שכן נבחנו הם שימוש בחלבונים שמקורם ב- helminth להשגת אותם יתרונות טיפוליים, שהוכחו כמונעים את הירידה הקשורה לגיל על ידי שמירת שלמות מחסום המעיים והשפעה מועילה על רקמת השומן, הידועה כמקור עיקרי לדלקת.
החוקרים גם סקרו אזורים בעולם שסבלו מאנדמיות טפיליות ונמצאה שכיחות נמוכה באותם אזורים למחלות כמו דלקות פרקים שגרוניות, סוכרת סוג 2, מחלות עור והיצרות עורקים.

המאמר הזה ממחיש כמה לכל דבר, גם אם נראה הכי שלילי ומרטיט, יש בו גם דברים חיוביים… רע וטוב הם מושגים שהומצאו על ידי בני אדם ומסתבר שגם למילה טפיל, שהיא שלילית לחלוטין, יש משהו חיובי!
תאוריית ההיגיינה הטבעית מדברת על שמירה על האיזון ועל החשיפה ל"מזהמים" טבעיים לשם שמירה על מערכת חיסון טובה. האיזון הזה הופר בצורה קיצונית במאתיים שנים האחרונות ואם עד עכשיו ייחסו לכך השפעות חיוביות, חוסר האיזון הזה מציג בפנינו עולם חדש מלא במחלות (שהוזכרו במאמר), שמקצרות חיים ופוגעות באיכותם!

*** תוספת אוגוסט 24
במחקר שפורסם באוגוסט 24 בכתב העת Life Science Alliance, חוקרים מאוניברסיטת Rutgers Health מצאו כי מריחת החלבון המיוצר על ידי Helminths על פצעי עור זירזה את סגירת הפצעים, שיפרה את התחדשות העור ועיכבה את היווצרות רקמת צלקת. יכולת זו בחולים אנושיים תיבדק בקרוב.
החוקרים מסבירים שפצעי עור חייבים להיסגר במהירות כדי למנוע זיהום, אך סגירה מהירה יכולה לדרבן התפתחות של רקמת צלקת במקום עור מחודש כהלכה. האיזון בין צלקות לשחזור רקמות מוצלח מושפע מאוד מתאי חיסון שגויסו למקום הפצע. חוקרים רבים מחפשים דרכים לעורר סוגי תאי חיסון המקדמים התחדשות תוך עיכוב תאי חיסון המעודדים הצטלקות ברקמות.
החוקרים מציינים שמחקרים אחרונים העלו כי מולקולות המופרשות על ידי תולעים טפיליות עשויות לווסת את המערכת החיסונית של המארח בדרכים המעודדות התחדשות רקמות. המחקר הנוכחי התמקד בחלבון בשם TGF-β mimic המופק מתולעי מעיים הלמינת' (Heligmosomoides polygyrus). הצוות מצא כי יישום מקומי יומי של TGM לפצעי ביופסיה של 5 מילימטר בעכברים האיץ באופן משמעותי את סגירת הפצע בהשוואה לטיפולי הביקורת. ביום ה-12 שלאחר הפציעה, פצעים שטופלו ב-TGM הפגינו צמיחת קולגן משולבת האופיינית לעור רגיל ולא פצוע. פצעים שלא קיבלו TGM פיתחו את צרורות הקולגן המקבילים הקשורים בדרך כלל לרקמת צלקת.
החוקרים גם הבחינו בעלייה ניכרת בהתפתחות זקיקי השיער בתוך הדרמיס החדש שנוצר בפצעים שטופלו ב-TGM, בתוספת בלוטות חלב ותעלות שיער, שהם כולם אינדיקטורים לחידוש מוצלח של העור.

החוקרים קבעו כי TGM מעודד ריפוי פצעים מתחדש על ידי קישור לחלבון איתות הנקרא קולטן TGF-β, המצוי על פני השטח של סוגי תאים רבים בעכברים ובבני אדם, כולל תאי חיסון. נראה כי טיפול ב-TGM ממריץ את הגיוס של תאי חיסון הידועים כמקרופאגים לפצעים ומתכנת אותם מחדש כדי לקדם התחדשות רקמות.
https://www.rutgers.edu/news/intestinal-parasite-could-hold-key-scar-free-wound-healing

עכשיו נותר רק להמתין למאמר סקירה על כינים…
מי יודע מה טומנות הטפילות האלה?

כמובן שאף אחד לא אמור לסבול מטפילים וכאשר נוצר חוסר איזון, שמקורו על פי רוב מתזונה רעה וטיפול תרופתי, חשוב לחזק את המיקרוביום וניתן להעזר ברכיבים אנטי פרזיטים בדומה לטיפול בקנדידה, כי העיקרון הטיפולי והמנגנונים להשמדה ופירוק המזהמים הוא דומה.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב