רשתות חברתיות – חרב פיפיות

מארק צוקרברג השיק את פייסבוק באוניברסיטת הרווארד בפברואר 2004. בימים שלאחר מכן, 650 סטודנטים עשו חשבונות. כיום, ישנם כשני מיליארד משתמשים פעילים מדי יום.

על פי נתוני המרכז לבקרת מחלות, שיעור ההתאבדויות בקרב בני 10-24 היה יציב משנת 2000-2007; לאחר מכן היא גדלה ב-57% בין השמים 2007-2017^[1].
בהתחשב במגמות המקבילות הללו, חשוב להבין את הקשר בין בריאות הנפש ושימוש בטכנולוגיה, במיוחד כיצד בני נוער משתמשים במדיה חברתית. אבל היו מעט מחקרים סיבתיים.

אין ספק שאנחנו נמצאים היום באחת התקופות המאתגרות ביותר מבחינה רגשית, גם לאנשים בריאים וחזקים מנטלית.
מדיניות הקורונה בעולם ובמיוחד בארץ, מביאה אנשים לסף ייאוש, איבוד תקווה, חרדות, דיכאונות, בעיות שינה ועוד.

כשמנסים להזכר איך הרשתות החברתיות נכנסו לחיינו, אני מניח שיש הרבה רגעים שנפגשנו עם הנוסטלגיה ופגשנו אנשים ששנים לא ראינו, שחשבנו עליהם ושהיו בעלי משמעות עבורנו באותה תקופה, וזה נתן הרגשה טובה.
הרשתות החברתיות גם מייצרות עבורנו קשרים חברתיים ועסקיים חדשים.
אבל היום משהו השתנה!
האמת יוצאת לאור ונחשפים למידע שרק בזכות הרשתות ניתן לראות. והרשתות הללו עורכות שינויים באלגוריתם ומצנזרות מידע והגענו למצב שאנחנו בתוך "כלוב" של מידע שלא ברור בכלל למי מגיע ומה מגיע. המשחק השתנה!
השילוב הזה יחד עם המדיניות של ריחוק, בידוד, סגירה של עסקים ומקומות מפגש, גורם לנו להיות עוד יותר מחוברים למדיה הזו, כי נוספו לנו עוד כמה שעות טובות כל יום והצורך לדעת מה קורה ולהיות מעודכנים עולה.

מחקר מדצמבר 20 בג'ורנל  American Journal of Preventive Medicine מציג את הקשר המוסף להמצאות ברשתות החברתיות על המצב הרגשי של אנשים בריאים.
המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ארקנסו ומאוניברסיטת פיטסבורג. החוקרים שאלו 990 משתתפים בגילאי 18 עד 30 כמה זמן הם מבלים בפלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר, רדיט, אינסטגרם וסנאפצ'אט. במקביל, המשתתפים מילאו שאלון שיעזור לחוקרים לאתר דיכאון. במעקב של שישה חודשים לאחר מכן, המשתתפים מילאו שוב את השאלון ודיווחו מחדש על צריכת המדיה החברתית שלהם.
ניתוח הנתונים העלה כי מבוגרים צעירים שהיו ברשתות החברתיות יותר מ -300 דקות (5 שעות) ביום, גם אם לא היו בדיכאון בתחילת המחקר, היו בסיכון פי 2.8 להיות מדוכאים כעבור חצי שנה, בהשוואה לאנשים שהשתמשו ברשתות החברתיות פחות משעתיים ביום.
החוקרים מסכמים שהרשת החברתית תורמת לעליה בדיכאון, אך עושה רושם שמדובר במשהו זמני, כלומר המצב יכול לשוב בחזרה לנורמלי כאשר מורידים את משך השהות ברשתות.

לא יודע אם ניתן לכמת את הזמן המומלץ לרשתות חברתיות לאינדיבידואל כדי לחחזיר את הגלגל הנפשי אחורה בזמן, אבל מחקר אחד מדצמבר 18 בג'ורנל Journal of Social and Clinical Psychology מדבר על חצי שעה ומטה לשיפור המצב.

הבעיה היא שמדובר פה בסוג של התמכרות עם שילוב מצב קיומי חדש ולכן הקושי הרב להתנתק או לפחות להפחית משמעותית את השימוש במדיות החברתיות.

במאמר חדש, שייצא ביולי 22 בג'ורנל American Economic Review חוקרים מאוניברסיטאות Bocconi, MIT ותל אביב הוסיפו עוד ראיות סיבתיות הקושרות בין השהות בפייסבוק למצבים של דיכאון וחרדות.
שיטת המחקר מיזגה מידע משני בסיסי נתונים: נתוני ההתפשטות של פייסבוק באוניברסיטאות בארה"ב שהחוקרים אספו, לצד סקר בריאותי בשם National College Health Assessment הנערך מעת לעת במכללות בארה"ב ומשקף את מצב הבריאות בכל מכללה בזמן אמת. סקר חצי שנתי של בריאות הנפש, שבוחן מימדים שונים של בריאות הסטודנטים לרבות שימוש בחומרים (אלכוהול, סימים ותרופות) והרגלי פעילות גופנית. החוקרים מצאו קשר משמעותי בין הנוכחות בפייסבוק לבין הידרדרות בבריאות הנפשית בקרב סטודנטים.
החוקרים מציינים שכשהחלה פייסבוק, הגישה הוגבלה לאנשים עם כתובת אימייל של הרווארד בלבד. פחות מחודש לאחר מכן, האתר התרחב לאוניברסיטאות קולומביה, סטנפורד וייל. הפתיחה המתקדמת הזו נמשכה עד ספטמבר 2006, כאשר כל אחד מעל גיל 13 היה מסוגל ליצור חשבון. כלומר המחקר בחן את השנתיים וחצי הראשונות (2004-2006) שבהן פעלה הרשת החברתית הדומיננטית בעיקר במוסדות אקדמיים, כאשר עוד ניתן היה להשוות בין משתמשי הרשת לאלה שעדיין אין להם גישה אליה, וכך לזהות השפעה מובהקת של הרשת החברתית
החוקרים למעשה השתמשו בעובדה שפייסבוק התגלגלה באוניברסיטאות שונות בזמנים שונים, יחד עם העובדה שיש להם את הסקר העצום הזה שכבר נערך באוניברסיטאות, כדי להבין את ההשפעה הסיבתית של פייסבוק על בריאות הנפש של סטודנטים.
ברוב המקרים, החוקרים מצאו עלייה ניכרת במספר התלמידים שדיווחו על מצוקה נפשית בזמן כלשהו בשנה הקודמת. הגישה לפייסבוק הובילה לעלייה בדיכאון חמור ב-7% ובהפרעת חרדה ב-20%. עוד נמצא שאחוז הסטודנטים צפויים לסבול מדיכאון קליני עלה מ-25% ל-27% ושיעור הסטודנטים שציינו שלימודיהם נפגעו כתוצאה מדיכאון ו/או חרדה עלה מ-13% ל-16%.
בסך הכל, נראה היה שההשפעה השלילית של פייסבוק על בריאות הנפש הייתה בערך 20-25% מהעוצמה של אלה שמאבדים את עבודתם. ולכ-85% מהפער בין המצבי הנפשי של סטודנטים עם חוב כלכלי לזה של סטודנטים בלי חוב. כמו כן נראה כי ההשפעה מתחזקת ככל שאנשים נחשפים לפייסבוק לאורך זמן רב יותר.

The effects seem to increase with time. If, in late fall 2004, a freshman at Harvard had Facebook available to him for one semester and a sophomore for two semesters, it appears as though the effect is stronger with the sophomore, who had greater exposure
https://mitsloan.mit.edu/ideas-made-to-matter/study-social-media-use-linked-to-decline-mental-health
https://doctorsonly.co.il/2022/09/268315/

כל זמן שאנחנו מרגישים שליטה במצב הרגשי, ייתכן וכמות הזמן ברשתות החברתיות אצלנו לא משפיע… השאלה היא והיה ויתחיל להשפיע, האם נדע לתת ברקס ולהתנתק?
דבר נוסף שיכול לעזור אולי לחברים שלנו שאולי הם נמצאים במקום פחות טוב… להעיר ולהאיר להם את הדרך החוצה… להתנתק, לצאת לטבע ולעשות דברים שאנחנו אוהבים והפסקנו לעשות.
ודבר אחרון… שמתכוונן דווקא לאלה שרוצים להשפיע דרך הרשתות ולכן נמצאים בהן הרבה זמן… כאשר אתם נתקלים במידע או באדם שמוריד אתכם רגשית – תתנתקו ממנו ואל תשקיעו בו זמן הסברה! הסיכוי שלכם להשפיע עליו לטובה נמוך מהסיכוי שלו להשפיע עליכם לרעה!!!

ותמיד ניתן להציג את הפוסט המרכז שלי על בריאות הנפש ודרכים טבעיות לצאת מדכאונות וחרדות

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים