מחקר מציג תגלית חדשה לגבי חשיבות ההנקה לתפקוד מערכת החיסון של היילוד גם לעתיד

הבריאה היא שלמה ומושלמת. אין באמת צורך להחליף או להוסיף מעבר למה שקיים בטבע. לאורך כל שנות האבולוציה, יונקים התאימו את חלב האם לענות על כל הצרכים הפיזיולוגיים של הוולדים: הוא מכיל לא רק חומרים מזינים, אלא גם הורמונים, חומרים אנטי-מיקרוביאליים, אנזימי עיכול וגורמי גדילה.

בעולם קיימים גם אורגניזמים אחרים שהם חלק מהאקולוגיה והאיזון הטבעי. חיידקים, פטריות, מאקרופאגים, ארכיאות ועוד נמצאים בכל מקום גם בפני השטח וגם בתוף הגוף שלנו. אין להם בקוד הגנטי להרוג או לייצר מחלה אבל בתנאים מסויימים הם יכולים להיות שותפים לתסמינים אותם מכנים מחלות.
תינוק שבא לעולם מגיע עם מערכת חיסון מולדת ונרכשת, כאשר האחרונה תלויה בחשיפה לאותם אורגניזמים. ועדין מערכת החיסונית של התינוק צריכה להיות מסוגלת לזהות ולסלק את אלה המכונים פתוגנים, היא גם צריכה להיות מסוגלת להבחין בין האורגניזמים החיוניים לאלה שצריך לוודא שנמצאים תחת שליטה.

מערכת החיסון שומרת על איזון המיקרוביום – התפקיד של נוגדני IgA 

ידוע כי הנקה^[1] קשורה לתוצאות בריאותיות טובות יותר בגיל הינקות ובמהלך הבגרות, ומחקרים קודמים הראו כי תינוקות שקיבלו חלב אם נוטים פחות לפתח מחלות זיהומיות, אסטמה, מחלות אוטואימוניות והשמנת יתר בהמשך חייהם בהשוואה לאלו שאוכלים בפורמולה באופן בלעדי. במהלך ההריון ידוע כי מערכות החיסון של האם והתינוק מתקשרות באמצעות תאים הנעים דרך השליה.
במחקר מינואר 21 בג'ורנל Allergy חוקרים בחנו בדיקות דם וצואה של 38 תינוקות עד 3 שבועות אחרי הלידה. 16 מתוך 38 התינוקות (42%) הניקו באופן בלעדי למשך המחקר, בעוד שתשעה תינוקות קיבלו הזנה מעורבת, ו -13 תינוקות הוזנו באופן בלעדי בפורמולה.
החוקרים גילו לראשונה כי סוג ספציפי של תאי חיסון (T רגולטוריים), מתרבים בשלושת השבועות הראשונים לחייהם אצל תינוקות יונקים כמעט פי שניים מאשר בתינוקות המוזנים בפורמולה. תאים אלה שולטים גם בתגובת החיסון של התינוק, כנגד תאים אימהיים (NIMA-non‐inherited maternal antigens) המועברים בחלב האם. כלומר מערכת החיסון של התינוק תראה פחות חומרים מהאם כזרים.
לתאי T רגולטוריים יש חשיבות רבה גם בבניית מיקרוביום מעיים יעיל, המתפתח בהדרגה לאחר הלידה. אם מערכת החיסון תבטל את התפתחות ושגשוג חיידקי המעיים הללו במקום "להכיר" אותם בשלב מוקדם של החיים, התחנוקות לא יהנו מההשפעות הבריאותיות המועילות שלהם. לדוגמא, זה יכול להוביל לבעיות עיכול, או להגדיל את הסיכון לזיהומים במעיים.
כמו כן ראו החוקרים גם העשרה של חומצות שומן קצרות המיוצרות על ידי חיידקי מעיים (Veillonella ו- Gemella) בדגימות צואה של ילודים היונקים באופן בלעדי. חומצות שומן אלה נקשרות לתמיכה במערכת חיסון בזמן חשיפה וויסות תהליכים דלקתיים.
החוקרים מסיקים שהשילוב של הממצאים הללו מסביר מדוע הנקה חשובה ליילוד בקשר לויסות מערכת החיסון כאשר נתקלים בחלבונים זרים, מערכת החיסון לומדת לא לצאת מאיזון כמו במצבים של אלרגיות, מחלות אוטואימוניות וזיהומים.

*** תוספת ספטמבר 23
רבים מהחלבונים הנמצאים בחלב אם, למשל חלבוני קזאין וממברנות שומניות (MFGM), אינם רק מקורות אנרגיה ואבני בניין מולקולריות, אלא גם מעוררים באופן ישיר חסינות. כמו כן, למיקרוביום המעי גם יש תפקיד חיוני בוויסות מערכת החיסון וזה מעלה את האפשרות שהתפקוד המחזק את מערכת החיסון של חלבוני חלב אם עשוי להיות דו-כיווני. כלומר לא רק על ידי גירוי ישיר של המערכת החיסונית, אלא גם בעקיפין, על ידי ויסות שפע של חיידקי מעיים אשר בתורם משפיעים על חסינות.

מחקר של חוקרים סיניים מאוניברסיטת Tsinghua, שפורסם בספטמבר 23 בג'ורנל Frontiers in Microbiology מוצא את הראיות הראשונות לתפקוד האחרון, העוקף, מווסת חסינות של חלבוני חלב אם. המחברים הראו ששונות בהרכב החלבונים של חלב אם בין אמהות מסבירה הרבה מהשונות בשפע של חיידקים מועילים מרכזיים במעיים של תינוקותיהן, מה שמרמז על תפקיד רגולטורי של חלבונים אלה בתפקוד החיסוני של מיקרוביום המעי בבני אדם.
החוקרים מסבירים שהם הראו שריכוז של חלבונים מסוימים בחלב אם אנושי מנבא את השפע של מיקרואורגניזמים ספציפיים במעיים בתינוקות, אשר ידועים כחשובים הכרחיים לבריאות, מה שמצביע על כך שחלבונים אימהיים ממלאים תפקיד בהתפתחות החיסונית והמטבולית המוקדמת של חסינות של תינוקות.
החוקרים בעצם בחנו את הקשר בין הרכב החלבון של 23 אמהות סיניות לבין המגוון והשפע של חיידקי מעיים מועילים בצואה של תינוקותיהם.
הם התמקדו בתשעה חלבונים הכוללים: אוסטאופונטין, לקטלבומין וקזאין, מכיוון שלאחרונה נמצאו שהם מועילים להתפתחות המוקדמת של תינוקות. לכן הם רצו לבחון את התפקיד הפוטנציאלי שלהם בוויסות המיקרוביום של תינוקות.
ריכוז החלבונים בחלב אם היה 1.6% ב-42 ימים לאחר הלידה, ו-1.2% בשלושה חודשים לאחר הלידה. החלבונים הנפוצים ביותר היו קזאין, לקטלבומיןולקטופרין.
החוקרים מוסיפים שמלבד IgA (נוגדן חשוב לתפקוד החיסוני של ריריות), ריכוז כל החלבונים שנחקרו ירד החל מ-42 יום ועד שלושה חודשים לאחר הלידה. מיקרוביום המעיים של התינוקות הורכב בעיקר מסוגי החיידקיים: Bifidobacterium, Escherichia, Streptococcus ו-Enterobacter.
החוקרים מצאו את הקשר החזק ביותר בין ריכוז חלבוני חלב אם ושני חיידקים מועילים שהיו נדירים יחסית במיקרוביום המעי של התינוקות: Clostridium butyricum ו-Parabacteroides distasonis, שניהם משמשים כפרוביוטיקה לבני אדם ולבעלי חיים ביתיים.
החוקרים מציגים לדוגמה, ששונות בריכוז κ-קזאין בחלב האם הסבירה חלק ניכר מהשונות בשפע של C. butyricum במעיים של תינוקותיהם, בעוד ששונות בריכוז האוסטאופונטין הסבירה חלק ניכר מהשונות בשפע של P. distasonis. הראשון ידוע כמווסת הומאוסטזיס במעיים ונלחם במחלות מעי דלקתיות. השני, ידוע בתפקידו במניעת סוכרת, סרטן המעי הגס ומחלות מעי דלקתיות בבני אדם.
כמובן שהחוקרים מדגישים שהממצאים מבוססים על מתאמים, שאינם מספיקים כדי לבסס השפעה סיבתית ישירה. ושמחקרי עוקבה עתידיים וניסויים קליניים, שבהם חלב אם או פורמולה מועשרים בחלבונים פונקציונליים, נחוצים כדי להוכיח זאת.

ברור שאף אחד לא צריך לחפש עכשיו פרוביוטיקה המכילה חיידקים אלה. מה שחשוב היא ההבנה שהטבע מאזן עצמו כל הזמן והנקה היא חלק מהטבע, מה שלא ניתן לומר על תחליפי החלב המעובדים, גם אם יוסיפו להם בהמשך הדרך את אותן מולקולות או את אותם חיידקים.
https://blog.frontiersin.org/2023/09/13/frontiers-microbiology-proteins-breast-milk-regulate-gut-microbiome-babies/

ראו גם:
הנקה מורידה את הסיכון לתמותת תינוקות בשנה הראשונה לאחר לידה ב-33%.
להנקה מלאה ולמשך ההנקה יש השפעה על אסתמה, אלרגיות ועל זיהומים בדרכי הנשימה.
רכיב בחלב אם נמצא אנטי בקטריאלי כנגד חיידקים אלימים.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים