השפעת פתלאטים, חומרים אורגניים מופלרים ויתר כימיקלים נצחיים על מיקרוביום המעי ומחלות

רשימה ארוכה של חומרים הנמצאים בכל בית סטנדרטי מכילים פתלאטים (חומרי ניקוי, בגדי פלסטיק כגון מעילי גשם, וילונות מקלחת ומוצרי טיפוח אישיים, כגון סבון, שמפו ותרסיס לשיער) וחומרים אורגניים מופלרים (PFAS) (בדים דוחי כתמים ומים, ציפויים לשטיחים וריהוט, מוצרי בישול למניעת הדבקות, ליטושים, צבעים ומוצרי ניקוי).
אנשים נחשפים מדי יום לכימיקלים כאלה באוויר ואבק בבתיהם, במיוחד תינוקות ופעוטות שדוחפים כל דבר לפה.

המיקרובים במעיים שלנו, הכוללים מגוון גדול של חיידקים ופטריות, נחשבים כמשפיעים על תהליכים רבים, החל מספיגת חומרי הזנה ועד לחסינות שלנו, ומיקרוביום לא בריא נקשר במחלות החל מהשמנה ועד אסתמה ודמנציה

קבוצה של חוקרים החליטו לבדוק את הרכב המיקרוביום אצל ילדים במטרה למצוא קשר בין המזהמים הללו להרכב המיקרוביום. את הממצאים הם פירסמו בנובמבר 20 בג'ורנל הרפואי  Environmental Science and Technology Letters.
החוקרים מדדו רמות של תרכובות אלה בדם ובשתן של 69 פעוטות וגיל הרך. והם ראו שיש קורולציה בין רמות החומרים הרעילים שנמצאו לשינויים במיקרוביום ה- (PFA's) שינו יותר מבחינת הכמות והמגוון החיידקי (מיקרוביום) והפתלאטים יותר בפטריות (מיקוביום). והמגוון שלהם שניהם חשוב לחיסון הטבעי ולמניעת מחלות רבות כולל מחלות נשימה (אסתמה ותסמונת מצוקה נשימתית).
החוקרים גם שמו לב שנמצאו בצואה גם חיידקים שהם לא נפוצים במעיים של בני אדם. חיידקים מזן מיוחד שיודעים לפרק חומרים דה-הלוגניים רעילים במיוחד. שזה דבר מדהים בעיני. זה מרגיש שהחיידקים כל הזמן עסוקים בלעזור לנו להתמודד עם מזהמים ולעזור לנו תקן את המצב הקיים.
אבל מצד אחר זה בא על חשבון מגוון חיידקים אחרים עם תפקיד ייחודי וירידה ברמותיהם עשויה להיות בעלת השפעות בריאותיות משמעותיות (השמנה, סוכרת, אסתמה, דמנציה ועוד).
https://news.wsu.edu/2020/11/12/researchers-find-connection-household-chemicals-gut-microbiome/

*** תוספת אוגוסט 24
חשיפה מוקדמת בחיים ל"כימיקלים לנצח" בסביבה משבשת את מיקרוביום המעיים בעכברים, ותורמת להתפתחות מחלות מטבוליות בשלב מאוחר יותר, כך עולה ממחקר חדש בראשות חוקרי Penn State. התוצאות שפורסמו באוגוסט 24 בכתב העת Environmental Health Perspectives, מצביעות על כך שחשיפה של בני אדם לכימיקלים אלו במהלך הילדות המוקדמת עשויה לתרום למגיפה האחרונה של הפרעות מטבוליות, כולל השמנת יתר וסוכרת מסוג 2 בקרב מבוגרים.

החוקרים התמקדו במיוחד במזהם אורגני מתמשך נפוץ (POP) שהוא תוצר לוואי של שריפת פסולת, ייצור מתכות ושריפת דלק מאובנים ועץ – טטרכלורודיבנזופורן (TCDF), מזהם אורגני מתמשך נפוץ (POP). TCDF מצטבר בשרשרת המזון, ובני אדם נחשפים בעיקר באמצעות צריכת מזונות עתירי שומן, כגון בשר, מוצרי חלב וכמה דגים. תינוקות יכולים להיחשף באמצעות צריכת חלב אם.

"ההשפעות הבריאותיות השליליות של הכימיקלים הללו מתועדות היטב וכוללות מומים מולדים וסרטן. המחקר שלנו הוא הראשון שמצביע על כך שחשיפה בשלב מוקדם ל-TCDF, משבשת גם את המיקרוביום של המעי וקשורה להפרעות מטבוליות בשלב מאוחר יותר בחיים"

במחקר הנוכחי הצוות בחן את ההשפעות של TCDF בשתי קבוצות של עכברים – קבוצת הניסוי שטופלו ב-TCDF וקבוצת ביקורת שלא קיבלו טיפול במשך חמישה ימים.
החוקרים מציינים שהם השתמשנו במינון גבוה יחסית לחשיפה טיפוסית של בני אדם; יחד עם זאת, הם עשו זאת כדי לזהות נקודות שיא רעילות חדשות, כולל למיקרוביום של המעי, ולהתחיל להסיק מה עלול לקרות במינונים נמוכים עוד יותר ומהסיבה שחשיפה בודדת אינה מחקה באופן מושלם תרחישים מהחיים האמיתיים.
לאחר מכן, החוקרים בדקו את המיקרוביום של החיות במעיים, יחד עם מספר אינדיקטורים לבריאות החיות, כולל משקל גוף, סבילות לגלוקוז וכמויות הטריגליצרידים בכבד ובריר הצואה שלהם, בין שאר סמנים של מחלות מטבוליות. הם אספו נתונים אלה מיד לאחר הקורס בן חמישה ימים של TCDF, כמו גם שלושה חודשים לאחר המנה האחרונה. בבני אדם, נקודות זמן אלו שוות לתינוק ולמבוגר צעיר, מסבירים החוקרים.
החוקרים מצאו שחשיפה מוקדמת בחיים ל-TCDF שיבשה לצמיתות את המיקרוביום של המעיים של העכברים וגם שלעכברים האלה היה משקל גוף גבוה יותר ואי סבילות לגלוקוז בגיל ארבעה חודשים.

כדי להמשיך ולחקור את ההשפעות של TCDF על מיקרוביום המעי, המדענים נתנו לעכברים ללא מיקרוביום השתלות מיקרוביום מעיים מהעכברים עם מיקרוביום מופרע TCDF ומדדו את התוצאות הבריאותיות שלהם. הם גילו שהעכברים עם ההשתלות פיתחו הפרעות מטבוליות, מה שמצביע על כך שהמיקרוביום שהשתנה הוא המתווך להפרעה המטבולית.

"תוצאות אלו מצביעות על כך שחשיפה ל-TCDF בגיל מוקדם עשויה לגרום להפרעות בתפקוד המיקרוביום של המעי ובתוצאות הבריאותיות בשלב מאוחר יותר בחיים, אפילו הרבה לאחר שה-TCDF סולק מהגוף"

החוקרים מסבירים שההפרעות במיקרוביום המעי היו מסומנות על ידי ירידה במינים מסוימים של חיידקים, כולל Akkermansia muciniphila, חיידק שנמצא בדרך כלל גם במיקרוביום המעי האנושי, המוכר כחשוב לבריאות המעיים הכללית, ועכשיו אנחנו יודעים שהוא מושפע לרעה מ-TCDF.
כדי לחקור את החשיבות של Akkermansia muciniphila בהשפעה על תוצאות הבריאות, הצוות ערך ניסויים במתן החיידק כפרוביוטיקה לעכברים שטופלו ב-TCDF. הפרוביוטיקה החזירה את המיקרוביום למצבו הרגיל. כלומר ייתכן שניתן להחזיר את המיקרוביום של האדם למצבו האופטימלי באמצעות תוספת עם פרה-פרוביוטיקה.
https://www.psu.edu/news/research/story/early-life-exposure-common-chemical-permanently-disrupts-gut-microbiome/

*** תוספת אוקטובר 24
מחקר שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת Science of the Total Environment בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה Keck, גילה כי הקשר בין PFAS, לבין נזק לכליות עשוי להיות קשור לחוסר ויסות של המיקרוביום של המעי, המורכב מחיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים שחיים במערכת העיכול.
החוקרים מציינים שקבוצת הכימיקלים ידועה כמגבירה את הסיכון למגוון בעיות בריאותיות, כולל מחלות לב וכלי דם, סרטן ומחלת כליות כרונית, אך המנגנונים הביולוגיים מאחורי סיכון זה אינם מובנים היטב. יחד עם זאת ממצאי המחקר מתחילים לחבר את הנקודות בין בעיה זו לבין פתרונות פוטנציאליים. בהתבסס על מחקרים קודמים שקושרים נזק לכליות הן לבעיות PFAS והן לבעיות מעיים, צוות המחקר ניתח את שלושת הגורמים יחדיו בפעם הראשונה.
הם מצאו שחשיפה מוגברת ל-PFAS קשורה לתפקוד גרוע יותר של הכליות ארבע שנים מאוחר יותר, וששינויים במיקרוביום של המעי ובמטבוליטים קשורים הסבירו עד 50% מירידה זו בתפקוד.

החוקרים ניתחו נתונים מ-78 משתתפים, בגילאי 17-22, שנרשמו למחקר בריאות הילדים של דרום קליפורניה, שמטרתו להבין את ההשפעות של זיהום תעשייתי על הבריאות. 56% מהמדגם היו היספנים, קבוצה העומדת בפני סיכון מוגבר במיוחד למחלת כליות כרונית.
בתחילת הדרך, החוקרים אספו דגימות דם וצואה שאפשרו להם למדוד את החשיפה ל-PFAS, חיידקי מיקרוביום במעיים ומטבוליטים במחזור הדם. בפגישת מעקב ארבע שנים מאוחר יותר, החוקרים אספו סבב שני של נתונים על תפקוד הכליות.
הם מצאו שכאשר החשיפה ל-PFAS עלתה בסטיית תקן אחת, תפקוד הכליות היה גרוע יותר ב-2.4% בביקור המעקב. לאחר מכן החוקרים ביצעו ניתוח סטטיסטי כדי לקבוע אם גורם שלישי – חיידקי מעיים ומטבוליטים קשורים – תרם לאותו קשר.
הניתוח חשף שתי קבוצות נפרדות של חיידקים ומטבוליטים שעזרו להסביר את ההשפעה של חשיפת PFAS על תפקוד הכליות. קבוצה אחת הסבירה 38% מהשינוי בתפקוד הכליות, וקבוצה אחת הסבירה 50% מהשינוי. שתי הקבוצות של חיידקים ומטבוליטים ביצעו פעילויות מועילות, כגון הורדת דלקת בגוף, שנעצרו כאשר החשיפה ל-PFAS עלתה.
בשלב הבא, צוות המחקר יעבור לאיתור נוכחותם ברקמות גוף ספציפיות, כולל בכליות.
https://keck.usc.edu/news/usc-study-finds-link-between-pfas-kidney-function-and-gut-health/
דרך אגב, אם תיכנסו למאמר המרכז על מחלות כליה כרוניות תמצאו עוד הקשרים לחיידקי המעי ועל כמה חשוב לשמור עליהם לאורך כל החיים.

*** תוספת דצמבר 25
מחקר חלוצי שפורסם בנובמבר 25 בכתב העת Nature Medicine מספק הוכחה מכניסטית ישירה ומדליק נורה אדומה לגבי ההשפעה של חומרים כימיים סביבתיים (מזהמים תעשייתיים וחומרי הדברה) על מיקרוביום המעי האנושי. החוקרים ביצעו את המחקר מתוך הבנה כי חומרים כימיים המיועדים לחקלאות ולתעשייה נחשבים בעלי פעילות ביולוגית מוגבלת, אך קיים חשש גובר לגבי טווח הרעילות הרחב שלהם והשפעתם על חיידקי המעי.

במסגרת הניסוי בוצע סקר מעבדה שיטתי (in vitro) שכלל בדיקה חסרת תקדים של 1,076 מזהמים שונים, המשתרעים על פני כימיקלים תעשייתיים, חומרי הדברה (פסטיצידים) ונגזרותיהם. כימיקלים אלו נבדקו על 22 זני חיידקי מעי נפוצים ומבוססים. הממצאים העיקריים חשפו 588 אינטראקציות מעכבות שונות המערבות 168 כימיקלים, כאשר רובם המכריע לא דווחו בעבר כבעלי תכונות אנטיבקטריאליות. חומרי הדברה נגד פטריות (Fungicides) וכימיקלים תעשייתיים הראו את ההשפעה הגדולה ביותר, כאשר כמעט 30% מהם הפגינו תכונות אנטי-חיידקיות ישירות נגד חיידקי המעי.

בחינה מכניסטית, כלומר, איך מתרחשת הפגיעה, גילו החוקרים שני צירים עיקריים: ראשית, חשיפה למזהמים הפעילה אצל החיידקים גנים המעורבים במנגנוני סילוק (Efflux), מה שמצביע על כך שהחיידקים נאלצים להפעיל מנגנוני עמידות כדי "לשאוב החוצה" את הכימיקל הרעיל. שנית, וזהו ממצא קריטי, זוהו מוטציות הפוגעות באנזימים המטבוליים החשובים של החיידקים. לדוגמה, חשיפה לטטרברומוביספנול A (מעכב בעירה) פגעה בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת מסועפות (branched SCFAs) – שהן קריטיות לבריאות המעי. מסקנת החוקרים היא שפעילות אנטיבקטריאלית זו של מזהמים כימיים צריכה להילקח בחשבון במחקרים עתידיים על המיקרוביום ובהערכות טוקסיקולוגיות.

מחקר זה מחזק ומאשר באופן מכריע את הקורלציות שהוצגו לעיל והופך אותן להוכחה מדעית-מכניסטית. הראיות הקודמות הצביעו על כך שחשיפה מורידה את המגוון והרמות החיוניות של חיידקים (כגון Akkermansia muciniphila), ואילו המחקר החדש מראה מדוע: מאות כימיקלים סביבתיים, שאינם אנטיביוטיקה, פשוט מעכבים את הצמיחה וגורמים לנזק מטבולי ישיר לחיידקים המייצרים לנו חומצות שומן חיוניות. למעשה, המחקר מספק אישוש נוסף לתצפית המדהימה על כך שחיידקי המעי שלנו כל הזמן "עסוקים" בלעזור לנו להתמודד עם מזהמים – אך הפעולה הזו באה על חשבון תפקודים חיוניים אחרים. המשמעות היא שבעיית הכימיקלים והמיקרוביום רחבה בהרבה ממה שחשבנו, והפגיעה היא לא רק "תאונת דרכים" של שינויים במגוון, אלא הרעלה פעילה של הפונקציות המטבוליות החשובות של המעי.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.

"תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות רבות".
"השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות ולא הוירוסים כפי שטוען מדע הפארמה".
"דוח חדש ומפורט במיוחד על השלכות תעשיית הפלסטיק על בריאות הציבור לדורות"
  • עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
    • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
    • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
    • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
    • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
    • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
    • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
    • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
    • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
    • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
  • כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב