תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות רבות

המערכת האנדוקרינית היא מערכת של בלוטות ואיברים בגוף שמפרישים הורמונים המאפשרים תקשורת בין התאים. בלוטות לדוגמה: בלוטת האדרנל (יותרת הכליה), בלוטת התירואיד (בלוטת התריס) ובלוטת יותרת המוח (היפופיזה). איבר לדוגמה: לבלב (אינסולין).
המערכת האנדוקרינית משתתפת בתהליכים רבים בגוף, כגון חילוף חומרים, גדילה, התפתחות והתבגרות, התמודדות עם מצוקות פיזיות ונפשיות ועוד. פעולתה מבוססת על בלוטות שמופעלות על ידי מערכת העצבים באמצעות השרירים ומפרישות הורמונים למחזור הדם, שדרכו הם מגיעים לאתרי המטרה שלהם. ההורמונים נקשרים באופן ספציפי לקולטן מסוים בתאי המטרה ומפעילים תגובת שרשרת שיוצרת את התוצאה הרצויה. תוצאה כזו יכולה להיות קצרת טווח, כמו ספיגת סוכר, או מתמשכת וקבועה כמו ההתבגרות המינית.

תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינית (EDC-Endocrine-disrupting compound), הן קבוצה רחבה של כימיקלים העלולים להפריע להורמונים הטבעיים בגופם של אנשים בדרכים הפוגעות בבריאות האדם. הם מכילים חומרים כמו PFAS, BPA, מעכבי בעירה, פתלאטים, חומרי הדברה (גליפוסאט, אורגנופוספאטים  דיקמבה, טריקלופיר, נוקליאוטידים, אטרזין ופירתרואידים), דיוקסין, PCBs, חומרי ניקוי ובישום (VOCs).
כל המוצרים הללו הם חלק בלתי נפרד מהמודרניזציה ומחיי היום יום שלנו והם נמצאים, מלבד הבית, בכל מקום (אדמה, אוויר ומים) ומגיעים אלינו כמובן גם למזון.

מחקרים הראו כי אנשים שנחשפים לחומרים אלה נוטים יותר מאחרים לפתח הפרעות מטבוליות (השמנת יתר, סוכרת סוג 2 ומחלות כלי דם ולב)^{[1] [2][3]} והם נוטים להיות במצב בריאות לקוי יותר.
כמו כן חומרים אלה יכולים גם להפריע לתפקוד תקין של מערכת החיסון^[4], אשר ממלא תפקיד קריטי במאבק בזיהום. תפקוד לקוי של המערכת החיסונית תורם גם לבעיות ריאות כמו אסתמה^[5], COPD (מחלות ריאות חסימתיות כרוניות)^[6], מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית ומחלת קרוהן וגם נמצא קשר לסרטנים שונים.
כל אלה נכללים במצבי הסיכון הגבוהים לחולי קשה ומוות בפנדמיה המכונה קוביד-19 אבל לא רק! גם שפעות וזיהומים אחרים של נשימה.
איך זה קורה? הם פשוט נצמדים לרצפטורים ההורמונליים במקום אלה המיועדים להקלט בהם. המבנה הכימי די דומה לדוגמה: BPA מימין ואסטרדיול (אסטרוגן – E2) משמאל

מכיוון שגוף האדם רגיש מאוד להורמונים, רק כמויות קטנות של הורמונים נדרשות כדי להעביר את האותות המיועדים שלהם. לכן, חשיפות קטנות מאוד ל- EDC יכולות להשפיע באופן דרמתי על בריאותם של אנשים.
יש לא מעט מדענים וחוקרים שמבינים את הבעיה ואת הקשר לחומרת הפנדמיה ואף מציגים אותה, למשל ארגון CHE ואתרים כמו EHN ותהיו בטוחים שארגון הבריאות העולמי (WHO) והמרכז לבקרה על מחלות (CDC) גם מודעים לקשר! בטח בכל הקשור לזיהום אוויר^[7][8] ומדינות לא עושות כלום בקשר לזה ואולי אפילו הופכות החלטות שכבר התקבלו כמו שעשה הממשל של טראמפ.

ולכן כל מי שחושב שמה שקורה הוא בריאות הציבור ושהסיבה לחולי ולמוות היא הוירוס – טועה!!!

*** תוספת מרץ 24
שריפת דלק מאובנים וייצור פלסטיק גדלו יותר מפי 15 מאז שנות ה-50 והחשיפה כתוצאה מכך קשורה לעלייה בשיעורי סרטן, בעיות נוירו-התפתחותיות ואי פוריות, על פי דו"ח חדש שפורסם במרץ 24 בכתב העת New England Journal of Medicine. הדוח מדגיש את החששות של כימיקלים שמקורם בדלקים מאובנים, במיוחד פטרוכימיקלים. רבים מהם הם משבשים אנדוקריניים שניתן למצוא בכל מקום: בבקבוקי מים מפלסטיק, מסנני מים, ביגוד, רהיטים, כלי בישול ועוד.
החוקרים מציינים שעליית הכימיקלים הללו עולה בקנה אחד עם יותר תחלואה: בארה"ב, שיעורי הפרעות נוירו-התפתחותיות, סוכרת, מחלות נשימה כרוניות וסרטן עלו בין 28-150% בין השנים 1990 ל-2019.

---

"הכימיקלים האלה עשויים להיות בלתי נראים, אבל יש להם השפעות נראות לעין", אמרה פרופ' Tracey J. Woodruff, מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ומנהלת מרכז EaRTH והתוכנית לבריאות הרבייה והסביבה ומחברת המאמר. וזה לא רק ארה"ב. במהלך שבעת העשורים האחרונים, מצבים בריאותיים כרוניים נמצאים במגמת עלייה ברחבי העולם, במקביל לעלייה בייצור פלסטיק וכימיקלים משבשי אותות אנדוקריניים. כימיקלים שיכולים להפר את הוויסות של הורמונים בדרכים שונות: הם יכולים לשנות את האופן שבו הורמונים בנויים או את האופן שבו הם נעים בגוף ומפריעים לקולטנים להורמונים.
הדו"ח מציין רשימה של חששות בריאותיים הקשורים לחשיפה לכימיקלים אלה: ירידה בספירת הזרע של גברים ופגיעה בהתפתחות השחלות, התפתחות של הפרעות מטבוליות כמו השמנת יתר וסוכרת, סרטן רגיש להורמונים, כמו סרטן השד או האשכים; ובעיות נוירו-התפתחותיות כמו מנת משכל נמוכה יותר או הפרעת קשב וריכוז, בין היתר.
מכיוון שייצור הפלסטיק צפוי להכפיל את עצמו כמעט עד 2050, וודרוף ועמיתיה כותבים שהבעיות הללו צפויות להחמיר.
עוד מצויין בדוח שלא כולם חשופים באותה מידה לכימיקלים הללו. קהילות שגם כך נוטות להתמודד עם עומסים אחרים כמו חוסר ביטחון תזונתי, הכנסה נמוכה יותר, חיות בקו הגדר של מתקנים כימיים, מה שמגביר את חשיפתם לדלק מאובנים ולזיהום פטרוכימי.
Woodruff מסכמת: "אנשים חושבים שהממשלה מסדירה הכל וזה לא נכון. זה באמת חשוב לספקי שירותי בריאות להתבטא בשם המטופלים שלהם שצריך להיות שינוי מערכתי [לרגולציה כימית] באמצעות מדיניות ציבורית, בדומה לבדיקות בטיחות פרמצבטיות."

ולכן השמירה על הבריאות עוברת אלינו!!!

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

ונקודה אחרונה למחשבה: מישהו בדק את המזהם החדש שנקרא מסיכה כירורגית???

מישהו מבין את הנזק האקולוגי של הייצור המוגבר של המסכות האלה?!
מישהו בדק אם אותם חלקיקי הפלסטיק (פוליפרופילן, פוליאקרילוניטריל, פוליסטירן, פוליקרבונט, פוליאתילן או פוליאסטר) נכנסים אלינו לנשימה?! ואולי גם הם משבשים את המערכת האנדוקרינית?!
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7297173/

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים