אנטיביוטיקה במשבר הקורונה

אוג 30, 2020

—

in הון שלטון ומדיניות הבריאות, קורונה וירוס, תרופות אנטיביוטיקה

מה שהתחיל כתרופה מצילת חיים בתקופה של מלחמות ופציעות הפך לאחד הדברים הכי מטרידים ומסוכנים לבריאות הציבור והאקולוגיה. היום היא בשימוש יתר.

אנטיביוטיקה = נגד החיים

https://did.li/Death-as-a-result-of-antibiotics-resistant-bacteria-in-hospitals

אין פיסת אדמה ואין טיפה של מים בטבע שנקייה לגמרי מאנטיביוטיקה!
כוווולם מודעים לבעיה!
אפילו ארגון הבריאות העולמי!
וכווולם מבקשים לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה רק למצבים שהיא ידועה כיעילה עבורם (חיידקים)ואז באה לה מגיפה חדשה שגורמת לאשפוזים רבים בבתי החולים… והם כאמור מלאים בחיידקים עמידים ומזהמים משניים אחרים שגורמים גם הם להמוני מתים מדי שנה. והנה כל מי שמגיע לבית החולים ניצב בפני מצב שהרופא המטפל נותן אנטיביוטיקה (70-95% מהמטופלים) גם כאשר לא יודעים אם יש בגופו של המטופל מזהם חיידקי.

the researchers predicted the possible effects of different scenarios involving antibiotic use during the COVID-19 pandemic — having all hospital beds occupied and having 70% or 95% of the patients receiving either doxycycline or amoxicillin.

הממצאים הללו פורסמו במאמר באוגוסט 2020 בג'ורנל הרפואי Journal of Antimicrobial Chemotherapy של אוקספורד שמראה בין היתר את חוסר האונים שהעולם נמצא בו היום בכל הקשור לאנטיביוטיקה.

Currently, the COVID-19 pandemic is causing immense suffering and loss of life across the globe, but AMR has been — and will remain — one of the most significant threats to global human health. We conducted this study so that we can begin to understand the wider impact of global pandemics on human health.” – Prof. Mathew Upton

מחקר נוסף מיוני 21 בג'ורנל The Lancet Microbe בדק כמעט 50,000 חולים שאובחנו עם COVID-19 אושפזו בבתי חולים אלה במהלך הגל הראשון של המגיפה, בין 6 בפברואר ל -8 ביוני 2020.
כ- 18%, או 8,649, מהחולים הללו הוערכו עם זיהום מיקרוביולוגי עם קבלתם.
בקרב חולי COVID-19 עם נתונים זמינים, כ- 37% קיבלו אנטיביוטיקה לפני שהם אושפזו בבית החולים. החוקרים ציינו כי למרות היעדר הראיות לזיהומים חיידקיים, 85% מהחולים קיבלו אנטיביוטיקה במהלך שהותם בבית החולים.

*** תוספת מרץ 23
רוב החולים המאושפזים בבית חולים עם זיהומים נגיפיים חריפים בדרכי הנשימה מקבלים אנטיביוטיקה. מחקר חדש שיוצג בקונגרס האירופי למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות (ECCMID) בקופנהגן, דנמרק (15-18 באפריל), מצביע על כך שרישום טיפול אנטיביוטי למבוגרים המאושפזים עם זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה כמו שפעת אינו סביר להציל חיים.
החוקרים מציינים שהלקחים ממגיפת קוביד-19 מצביעים על כך שניתן למנוע בבטחה אנטיביוטיקה ברוב החולים עם זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה, וכי החשש מזיהומים משותפים של חיידקים עלול להיות מוגזם. המחקר החדש הזה מוסיף לראיות אלו, ומציע כי מתן אנטיביוטיקה לאנשים המאושפזים עם זיהומים נפוצים בדרכי הנשימה לא סביר להוריד את הסיכון למוות תוך 30 יום. לרמה כה גבוהה של רישום פוטנציאלי מיותר יש השלכות בהתחשב באיום הגובר של עמידות לאנטי-מיקרוביאלית.
נחוקרים מסבירים כי זיהומים בדרכי הנשימה מהווים כ-10% מנטל המחלה העולמי והם הסיבה השכיחה ביותר לרישום אנטיביוטיקה. זיהומים רבים הם ויראליים ואינם מצריכים או מגיבים לאנטיביוטיקה, אך חששות לגבי זיהום חיידקי מוביל לרוב לרישום אנטיביוטיקה מונעת.
חששות סביב זיהום חיידקי בקוביד הובילו לשימוש נרחב באנטיביוטיקה בבתי חולים ובקהילה. מחקרים מדווחים שבמדינות מסוימות נרשמו אנטיביוטיקה לכ-70% מהחולים, למרות שהשימוש בהם היה מוצדק רק בכ-1 מתוך 10 מהם^[1].
בניתוח זה, חוקרים נורבגיים העריכו בדיעבד את ההשפעה של טיפול אנטיביוטי על תמותה ב-2,111 מבוגרים שאושפזו בבית החולים האוניברסיטאי אקרסהוס עם משטח אף או גרון בעת אשפוז בבית החולים, שהיה חיובי לנגיף שפעת, וירוס סינציציאלי או קורונה בין 2017 ל-2021.
טיפול אנטיביוטי הוחל בלמעלה ממחצית (55%) מהחולים עם זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה בעת האשפוז. 168 חולים נוספים קיבלו אנטיביוטיקה מאוחר יותר במהלך האשפוז. בסך הכל, 63% מהחולים קיבלו אנטיביוטיקה בגין זיהום בדרכי הנשימה במהלך שהותם באשפוז.
בסך הכל, 168 (8%) מטופלים מתו תוך 30 יום – 119 מטופלים רשמו אנטיביוטיקה בכניסה, 27 מטופלים קיבלו אנטיביוטיקה מאוחר יותר במהלך שהותם בבית החולים, ו-22 מטופלים שלא רשמו אנטיביוטיקה.
ניתוחים המתואמים לסוג הנגיף, המין, הגיל, חומרת המחלה ומחלות הבסיס, מצאו שלמטופלים שרשמו אנטיביוטיקה בכל עת במהלך שהותם בבית החולים (כולל אשפוזם) היה סיכוי גבוה פי שניים למות תוך 30 יום מאשר אלה שלא קיבלו אנטיביוטיקה, והסיכון לתמותה עלה ב-3% עבור כל יום של טיפול אנטיביוטי בהשוואה לאלו שלא קיבלו אנטיביוטיקה.
כמו בכל מחקר שמציג קשר נסיבתי שעלול לגרום למישהו לחשוב שהטיפול האנטיביוטי הורג, ישנו תמיד סייג שהממצא הפרדוקסלי הזה עדיין נובע מדפוס מרשמים לאנטיביוטיקה שבו המטופלים היותר חולים ואלה עם יותר מחלות בסיסיות היו בסבירות גבוהה יותר לקבל אנטיביוטיקה ולמות. זה לא הפרוטוקולים חלילה.
https://www.eurekalert.org/news-releases/983658

מה היה קורה אילו בתי החולים היו נעזרים בנחושת קוטלת חיידקים?
וזה גם לא שאין בטבע רכיבים שיודעים לקטול בעת הצורך מזהמים חיידקיים, פטריתיים, מבלי לייצר חיידקים עמידים ומבלי לפגוע באקולוגיה. למשל שמנים אתריים.

אבל כאשר מדע הפארמה שולט…

מה עוזרים כל המאמרים האלה והמסקנות שלהם?!

We recommend more extensive environmental assessments be undertaken for all antimicrobial medicines used during pandemics. This will facilitate development of a robust evidence base in order to guide antibiotic prescribing choices that are less likely to increase AMR and have the least environmental impact, thus supporting the UK National Strategy. Such information could also inform future decisions on the location of emergency hospitals and wider drug and waste management to ensure optimal patient and environmental outcomes during pandemics.