פלצבו מול פלצבו והשפעתו על מצבים רגשיים ועוד

כוחה של אמונה! כוחה של ידיעה!

כשפלצבו נבדק מול פלצבו מוצהר

אני מניח שכולם מכירים את המונח פלצבו… תרופת דמה (לרוב סוכר או תמיסת סיליין), שניתנת לקבוצת ביקורת מבלי שיודעת שמדובר בפלצבו… כלומר הקבוצה עדין חושבת שמדובר בחומר פעיל שמטרתו לעשות כך וכך.

במחקר מטעם אוניברסיטת מישיגן לקחו את אפקט הפלצבו צעד אחד קדימה ובדקו את השפעתו על אנשים גם כאשר הם יודעים שמדובר בתרופת דמה על המצוקות הנפשיות – 'פלצבו שאינו מתעתע' (non-deceptive placebos). החוקרים גם בחנו על ביומרקרים נוירונליים (LPP).
החוקרים לקחו 2 קבוצות והציגו בפניהם סדרה של תמונות רגשיות.
לקבוצה אחת נתנו ספרי סיליין ואמרו להם שזה יעזור להם למצב הרגשי, כאשר הקבוצה הזו לא ידעה שמדובר בסיליין. ולקבוצה השניה נתנו אותו דבר רק שהסבירו להם שמדובר בסיליין ועל תהליך הפלצבו. הם בדקו את המצב הרגשי ב-2 ניסויים.
את הממצאים של המחקר פרסמו ביולי 2020 בג'ורנל הרפואי Nature Communications. ואילו הן מסקנותיהם:
פלצבו ש"אינו מתעתע" – שהמטופל יודע הוא מקבל כדור ללא חומרים פעילים – מפחית הן דיווח עצמי והן מדד עצבי של מצוקה רגשית, הפוטנציאל החיובי המאוחר. תוצאות אלה מראות כי השפעות פלצבו שאינו מתעתע, אינן רק תוצר של הטיה בתגובה. בנוסף, הם מספקים תובנה לגבי מהלך הזמן העצבי של השפעות פלצבו לא-מתעתע על מצוקה רגשית והמנגנונים הפסיכולוגיים המסבירים כיצד הם מתפקדים. כלומר הם מראים שהאמונה במשהו משפיעה הן על התחושה הסוביקטיבית בקשר לסימפטום וגם במדדים של ביומרקרים שמראים על מצוקה רגשית.

---

*** תוספת מרץ 21
בניסוי קליני אקראי שפורסם במרץ 21 בג'ורנל PAIN, חוקרים בחנו משתתפים עם תסמונת מעי רגיזה (IBD) בינונית עד קשה שטופלו ביודעין בגלולה לא פעילה תרופתית, המכונה פלסבו פתוח.
המטרה של החוקרים היתה לבחון האם יש צורך באי הידיעה ובהטעיה כדי שפלצבו יהיה אפקטיבי.
לצורך הניסוי הקליני שתוכנן בצורה קפדנית, החוקרים רשמו 262 משתתפים מבוגרים, בני 18 עד 80 עם תסמונת מעי רגיזה בינונית עד קשה, שנמדדה על ידי מערכת IBS-Severity Scoring, אשר מודדת את תדירות וחומרת תסמיני הבטן כמו כאב והתפשטות, איכות חיים וגורמים רלוונטיים אחרים בסולם של 0-500. המשתתפים נבדקו, מילאו שאלונים בסיסיים ונבדקו באקראי באחת מ-3 קבוצות המחקר: פלצבו פתוח תווית (מטופלים ידעו שקיבלו פלצבו) כלומר הוסבר להם שאין שום חומר פעיל בגלולות ושהטיפול יכול לעזור להם דרך אפקט הפלצבו; כפול סמיות (המנחים והמטופלים לא ידעו מה קיבלו בין 2 אפשרויות גלולות פלצבו או גלולות פלצבו בתוספת שמן מנטה; וקבוצת ביקורת שלא קיבלה כלום. במהלך הבדיקות שלהם, כל המשתתפים שוחחו על אפקט הפלצבו, הניסוי ומטרותיו עם רופאיהם. כלומר כיסו את כל אפשרויות הפלצבו.
כל המשתתפים שקיבלו גלולות הונחו ליטול כדור אחד שלוש פעמים ביום, 30 דקות לפני הארוחות. קבוצת הביקורת ללא גלולות לא קיבלה כדורים אך עדין מילאה את הוראות פרוטוקול המחקר: המשתתפים מילאו שאלונים אחרי 3 ו-6 שבועות, נשאלו על תופעות לוואי ונפגשו בקצרה עם רופא המחקר.
החוקרים מצאו כי שיפור בציוני IBS-SSS מהבסיס לנקודת הסיום של שישה שבועות היה גדול משמעותית (50 נקודות שיפור ו-150 ומעלה) בפלצבו הפתוח תווית ובקבוצת הפלצבו הכפול-סמיות ראו שיפור סימפטומים עדיף בהשוואה לקבוצת הביקורת ללא גלולה. 70% בכל קבוצת פלצבו לעומת 54% אחוזים ללא גלולה (שיפור של 50 נק'). כ -30% ממשתתפי הפלצבו הפתוחים והפלסבו הכפול סמיות (שיפור של 150 נקודות ומעלה) בהשוואה ל -12% בלבד מקבוצת הביקורת.
מחקרים שנערכו לאחר מכן הראו ממצאים דומים בקרב מטופלים עם מה שהם מכנים תסמינים סובייקטיביים, כולל כאבי גב תחתון, כאבי ברכיים, עייפות הקשורה לסרטן, מיגרנה, גלי חום בגיל המעבר ונזלת אלרגית.
החוקרים מסכמים שאם ההנחה שהטעיה נחוצה כדי שפלצבו יהיה יעיל היא שקרית, אזי תיאוריות רבות לגבי המנגנונים המניעים את תופעות הפלצבו עשויות להזדקק לשינוי. כי מחקרים שלהם מהעבר הראו שחולים עם IBS, כאבי גב תחתון, כאבי ברכיים, עייפות הקשורה לסרטן, מיגרנות, גלי חום בגיל המעבר ונזלת אלרגית הגיבו היטב לטיפול עם פלצבו פתוח.
https://www.miragenews.com/open-label-placebo-works-as-well-as-double-535465/

המחקר הזה מטיל למעשה ספק בצורך של סמיות כשבוחנים משהו מול פלצבו. המחקר הזה מראה שלפלצבו פתוח יכולה להיות השפעה טובה באיכות החיים של חולי IBS

*** תוספת פברואר 22
קבוצת חוקרים מבוסטון ערכה את מחקר פלצבו פתוח (OLP) על ילדים בניסוי מוצלב אקראי. החוקרים בחנו את השפעת הפלצבו על 30 ילדים בגילאי 8-18 עם כאבי בטן, אם ממקור מעי רגיז (IBS) ואם ממקור פונקציונאלי עצבי לא ידוע (FAP).
החוקרים עקבו אחר הכאב שלהם במשך שבעה ימים עד למחקר. לאחר מכן הם חולקו אקראית לקבוצת ביקורת או OLP, עם הצלבה לאחר שלושה שבועות.
חוקרים הסבירו את הרעיון הבסיסי של פלצבו ושהם היו מועילים בכמה מחקרים קודמים. המטופלים נטלו 1.5 מ"ל של פלצבו נוזלי אינרטי פעמיים ביום; סירופ זה חיקה את המראה של תרופות אחרות המשמשות לטיפול בילדים. כל החולים קיבלו גישה לתרופה Hyoscyamine למקרה של כאב עוויתי בלתי נסבל ונוהלו יומני סימפטומים לאורך כל המחקר.
הממצאים פורסמו בינואר 22 בג'ורנל JAMA Pediatrics.
החוקרים מצאו כי ציוני הכאב הממוצעים של החולים היו נמוכים משמעותית במהלך הטיפול ב-OLP מאשר בתקופת הביקורת; הם גם נטלו כמעט פי שניים יותר טבליות של Hyoscyamine במהלך תקופת הביקורת מאשר במהלך תקופת OLP, ולא היו תופעות לוואי.

החוקרים מציינים שאפקט פלצבו משמעותי נצפה במחקרים קליניים כפול סמיות בילדים עם הפרעות באינטראקציות מעי-מוח (DGBIs). הדעה הרווחת היא שנדרשת הסתרה כדי לעורר תגובת פלצבו, אך המחקר הזה מראה כי מתן טיפול פלצבו פתוח, כלומר לא נסתר וללא הטעיה הוא יעיל.
החוקרים מסכמים – התוצאות של מחקר ראשון מסוגו בחולים ילדים עם DGBIs מראות הבטחה כטיפול לא תרופתי עתידי במצבים הקשים לטיפול הללו.
https://www.news-medical.net/news/20220131/Open-label-placebo-shows-promise-as-therapy-for-disorders-of-gut-brain-interaction-in-children.aspx

*** תוספת ינואר 23
חוקרים מהפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת באזל בחנו האם פלצבו יכול לסייע בהפחתת רגשות אשמה, גם כאשר הפלצבו מנוהל בגלוי.
בדרך כלל כאשר אנשים מבחינים בכך שהדבר שעשו גרם נזק בשוגג, הם חשים אשמה – תחושה לא נוחה שמניעה אותם לנקוט בפעולה מתקנת, כגון התנצלות. זו הסיבה שאשמה נחשבת לרגש מוסרי חשוב, כל עוד היא מסתגלת – במילים אחרות, מתאימה ובפרופורציה למצב. זה חשוב גם כדי לשפר את היחסים הבין אישיים.
הממצאים שלהם פורסמו בדצמבר 22 בכתב העת Scientific Reports.
המשתתפים במחקר זה היו כולם בריאים, ללא הפרעות פסיכיאטריות ולא טופלו בתרופות פסיכוטרופיות.
על מנת לעורר רגשות אשמה, הנבדקים במחקר התבקשו לכתוב על תקופה שבה התעלמו מכללי התנהגות חשובים, או התייחסו לאדם קרוב אליהם בצורה לא הוגנת או שפגעו בו רגשית או פיזית. הרעיון היה שהמשתתפים במחקר עדיין צריכים להרגיש רע לגבי המצב שנבחר.
לאחר מכן חולקו המשתתפים באקראי לשלוש קבוצות: למשתתפים בקבוצה אחת ניתנו כדורי פלצבו כאשר נאמר להם באופן מטעה כי מדובר בתרופה אמיתית, למשתתפים בקבוצה אחרת נאמר כי הם מקבלים פלצבו. לשתי הקבוצות הללו נאמר שמה שניתן להם יהיה יעיל נגד רגשות אשמה. לקבוצת הביקורת לא ניתן טיפול כלל. התוצאות הראו כי רגשות האשם הופחתו באופן משמעותי בשתי קבוצות הפלצבו בהשוואה לאלו ללא תרופות.
זה היה המקרה גם כאשר הנבדקים ידעו שקיבלו פלצבו. לכן המחקר הזה תומך בממצא המסקרן שפלצבו פועל גם כאשר הם ניתנים באופן גלוי, ושהסבר על הטיפול הוא המפתח ליעילותו.

החוקרים מסבירים שהיכן שרגשות האשמה אינם רציונליים ונמשכים לפרקי זמן ארוכים יותר, הם נחשבים לבלתי מסתגלים – במילים אחרות, חסרות פרופורציה. רגשות אלו יכולים להשפיע על בריאותם של אנשים והם גם, בין היתר, סימפטום שכיח של דיכאון.
מחקרים מדעיים הראו כי השפעות פלצבו יכולות להיות חזקות בטיפול בדיכאון ואולי זו אחת הסיבות שתרופות פסיכיאטריות לא באמת הוכחו כיעילות מפלצבו, אבל הממצא שפלצבו עם תווית פתוחה יכול להיות שימושי גם לרגשות חזקים כמו אשמה הוא חדש.
החוקרים מסכמים שכמבון יש עוד עבודת מחקר, אבל שימוש בפלצבו פתוח היא אפשרות טיפול זולה וישירה לתלונות פסיכולוגיות ופיזיות רבות.
https://www.unibas.ch/en/News-Events/News/Uni-Research/Placebo-reduces-feelings-of-guilt

*** תוספת אוגוסט 24
במחקר שפורסם באוגוסט 24 בכתב העת Applied Psychology: Health and Well-Being בהובלת חוקרים מאוניברסיטת MSU שבמישיגן גויסו 64 משתתפים בגילאי 18-30 שחוו מתח ממושך בתקופת הקורונה לניסוי אקראי מבוקר בן שבועיים. מחצית מהמשתתפים חולקו אקראית לקבוצת פלצבו, כאשר נאמר להם שמדובר בפלצבו, והחצי השני לקבוצת הביקורת שלא נטלה גלולות בכלל. המשתתפים קיימו אינטראקציה עם חוקר באינטרנט באמצעות ארבעה מפגשים וירטואליים ב-Zoom. אלו בקבוצת הפלצבו קיבלו מידע על פסיכולוגי על אפקט הפלצבו ונשלחו להם כדורי פלצבו בדואר יחד עם הנחיות לגבי נטילת הגלולות.
בתחילת הדרך כל המשתתפים ענו על סקר שמדד את רמות הסטרס חרדות ודיכאון הקשורים לתקופת הקורונה. לאחר מכן, כל המשתתפים קיבלו מידע על קורונה והשפעתו על הבריאות הפסיכולוגית והפיזית. קבוצת הפלצבו הלא מטעה קיבלה מידע על אפקט הפלצבו והנחיות לגבי נטילת הפלצבו במשך השבועיים הבאים. קבוצת הביקורת לא קיבלה מידע נוסף. בנקודת האמצע שתי הקבוצות שוב עשו סקר, והקבוצה הלא מטעה קיבלה תזכורת לגבי התערבות הפלצבו. לבסוף, בנקודת הסיום, המשתתפים השלימו את הסקר הסופי ועברו תחקיר על המחקר.
המחקר מצא שקבוצת הפלצבו הראתה ירידה משמעותית במתח, חרדה ודיכאון תוך שבועיים בלבד בהשוואה לקבוצת הביקורת ללא טיפול. המשתתפים דיווחו גם שהפלצבו היה קל לשימוש, לא מכביד ומתאים למצב.

ראו גם:
השפעת פלצבו על כאב בראי המוח.
אופטימיות ופלצבו – פסימיות ונוצבו.
כמה עוצמתי הוא אפקט הפלצבו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים