הון שלטון ומדיניות הבריאות

אד הומינם – לא מדבר אלי

אנחנו נמצאים בתקופה מאוד חשוכה של המון רוע.
אנחנו נמצאים בפיק של התקופה הזו, כי עד עכשיו היו רק התפרצויות של וירוסים כאלה ואחרים (שפעת, חצבת, שעלת) וכל פעם שקורה דבר שמוגדר כקיצון על ידי הממסד והתקשורת… תמיד יהיו קבוצות של אנשים (לרוב מיעוט) שחושבים אחרת ולא מיישרים קו עם הקונצנזוס…
מי שחושב שהרוב תמיד צודק, אז שילך לספרי ההיסטוריה וייתקל בהמון סיפורים על אנשים (חלקם מדענים) שהועלו על הגרדום רק כי חשבו אחרת.. והרבה שנים אחרי התברר שהם צדקו.
הדבר הכי מטריד הוא הבריונות… והצנזורה החד צדדית שמוכיחה באופן חד משמעי שהעולם הולך לכיוון אנטי חברתי ואנטי דמוקרטי!!!

כתבה ד"ר יפה שיר רז

אין יום מתאים יותר מערב תשעה באב לדבר בו על אסטרטגיית ההשחרה ועל אַד הוֹמִינֶם. יצא שבדיוק היום אני נאלצת לדבר על האסטרטגיה הבזויה והבריונית הזו, שבכאב לב אני אומרת לכם, שהפכה כל כך שכיחה, עד כי רובנו כבר לא מרגישים אפילו איך אנשים שמופעלים על ידי בעלי אינטרס עושים בה שימוש כדי לשכנע אותנו ולשטוף את מוחנו, ואולי אפילו משתמשים בה בעצמנו מבלי משים.
אני אומרת נאלצת, לא בגלל שזה לא חשוב – זו אסטרטגיה שמאוד חשוב, קריטי, לדעת עליה כל מה שאפשר כדי להיות מסוגלים להתמודד איתה, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, שבה אולי גם אתם עצמכם מוצאים את עצמכם מותקפים בה ברשתות החברתיות או מחוץ להן. ובכל זאת, לא חשבתי דווקא היום לדבר עליה, אלא שמאז אתמול, כשפרסמתי את הפוסט על ד"ר זלנקו ועל הרופאים האמריקנים…

לצפיה בסרטון המלא היכנסו:
https://d.tube/#!/v/mminton69/QmQE2inJzxEFpAaAZmD6iLhHkU3UwuX7Awqkf5PbYQBNfJ

אני מקבלת הודעות בפרטי מאנשים ש"מאוכזבים" מזה שפרסמתי "מקור לא אמין", ולראיה מצרפים כתבות ממקורות "סופר אמינים" כמו למשל, הדיילי ביסט, שמכפישות את הרופאים שדיברו מדם ליבם, וטוענות שהם "נוצרים דתיים-ימנים", שהם "תומכי טראמפ" (שומו שמיים), ואפילו רומזות ברמז-דק-בעובי-של-שק שבכלל לא מדובר ברופאים, אלא פשוט ב"אנשים שלבשו חלוק לבן ומציגים את עצמם כרופאים".
קמפיינים של השחרה (smear campaigns) הם אחת האסטרטגיות הכי מפוקפקות והכי בזויות בספר האסטרטגיות היח"צניות. בהגדרה, במקום להתמקד בתאגיד/ארגון/קבוצה שאותה רוצים לקדם, וביצירת דימוי חיובי שלהם (ו/או של מוצר כלשהו שלהם) – אסטרטגיית ההשחרה מתמקדת בהרס הדימוי והשם הטוב של מישהו אחר. המישהו האחר הזה, המטרה של הקמפיינים, יכול להיות אקטיביסטים, עיתונאים, קובעי מדיניות, שרקנים (whistleblowers), או חברות/ארגונים מתחרים. בקצרה – כל מי שאומר, כותב או מביע בדרך אחרת עמדה שבעיני אותו תאגיד/ארגון/קבוצה, היא מנוגדת לעמדתו ועלולה לסכן עמדה זו.
טקטיקות השחרה נבדלות מהשיח והדיונים הרגילים בכך שהם אינם מתמקדים בנושא המדובר או בטיעונים הכרוכים בו, אלא באדם או בקבוצה שמעלים אותו, כשהמטרה היא לפגוע בדימוי ובמהימנות (אתוס) שלו/שלהם.
השחרה מאפשרת לתאגידים/קבוצות פוליטיות להתעלם מטענות המועלות נגדם (ו/או נגד המוצר), ובמקום זאת למקד את תשומת הלב באלו שמעלים את הטענות.
טקטיקות הכפשה ואד הומינם הן כמובן לא המצאה חדשה בתקשורת. בחיבורו "מסה על שכל האדם" (1690), הפילוסוף והרופא האנגלי ג'ון לוק טבע את המונח אד הומינם – "טיעון לגופו של אדם" (argumentum ad hominem). למעשה, זהו כשל לוגי שבו משיבים לטיעון מסוים ומנסים לערערו על ידי תקיפת הטוען, במקום להתמודד עם הטיעון עצמו. התקיפה פוגעת ללא הצדקה באמינותו וביכולתו של הטוען להשתתף בוויכוח, וכמעט תמיד מנסה להצית רגשות שליליים, כמו כעס, פחד וגועל.
הכשל בטיעוני אד הומינם נעוץ בעובדה שהם אינם קשורים לטיעון שאותו הם מנסים להפריך, ולכן המסקנה איננה רלוונטית.
דוגמה לפגיעה כזו אפשר למשל, לראות בסרט "המקור", שמספר את סיפורו (האמיתי) של אדם שחשף כיצד חברת הסיגריות שבה עבד מוסיפה לסיגריות חומרים ממכרים במכוון. בתגובה, החברה ניהלה נגדו קמפיין הכפשה שקרי בניסיון לפגוע באמינותו, כדי שהציבור לא יקשיב לטענותיו (מומלץ לצפות, למי שלא ראה).
דוגמה נוספת, לשימוש באד הומינם בקמפיין פוליטי – היא התקיפה של אברהם לינקולן. במהלך קמפיין הבחירות של 1864, לינקולן הותקף בקמפיין השחרה שכלל שימוש בשמות גנאי כלפיו, החל מקוף וכלה ב"בוגד". במהלך כהונתו הראשונה, מתנגדיו האשימו את רעייתו של לינקולן בשיתוף פעולה עם הקונפדרציה, האשמה שאילצה את הנשיא להופיע בפני ועדת הסנאט אשר שקלה בחשאי את ההאשמות הללו, כדי להכחישן.
דוגמה אחרת, שרבים פה (כולל אני) חווינו, היא טיעון ה"לא-דוקטור-דוקטור": "את/ה לא רופא/ה, ולכן הטענות שלך שגויות" – ולא משנה שהטענה המסוימת כלל איננה רפואית, ושאולי דווקא בתחום הספציפי שבו נוגעת הטענה רופאים אינם מתמחים, או אולי, שלא צריך בכלל להיות רופא כדי להעלות אותה.
ישנם סוגים שונים של טיעוני אד הומינם. למשל, אד פרסונם (argumentum ad personam ) – טיעונים לאופיו של אדם או אמונתו. טיעונים מסוג זה כוללים לרוב עלבונות או עובדות שנועדו לפגוע. לדוגמה – לטעון שהדובר הוא ימני/שמאלני/חרדי/אתאיסט. העלבונות והעובדות (גם אם יש בהן אמת) אינן רלוונטיות ברוב המקרים לטיעון שהועלה, ואינן מערערות את הבסיס הלוגי שלו.
ד"ר פול גרהאם, מתכנת מחשבים מאוניברסיטת הרווארד, פיתח מודל שמכונה "סולם גרהאם לאי הסכמה". במאמר שכתב כבר ב-2008, הוא הסביר שרשת האינטרנט הופכת כתיבה לשיחה, ומאפשרת לאנשים להגיב לאחרים, כשבד בבד, היא גם יוצרת פלטפורמה שבה אנשים מגיבים לעתים קרובות בחוסר הסכמה. על פי המודל, ניתן לתאר את התגובות בדיונים, או אי הסכמות, כמעין פירמידה:

* בקצה העליון שלה ישנן התגובות המתייחסות ישירות לטיעון המרכזי ומנסות להפריך אותו.
* מתחתיו ישנן התגובות שמתמקדות באופן כללי בטיעון, אך לאו דווקא בטיעון המרכזי אלא מנסות במקום זאת למצוא טעות כלשהי ולהסביר מדוע כל הטיעון שגוי.
* שלב אחד מתחתיו ישנן התגובות הסותרות – כאשר שני הצדדים מוצאים את עצמם מתווכחים על שני נושאים שונים.
* מתחת לטיעונים מהסוג הזה, ישנן תגובות מסוג "תגובה לטון" – שמבקרות את טון הכתיבה/דיבור מבלי להתייחס למהות הטיעון עצמו.
* השלב הבא הוא אד הומינם – שבו מותקף הצד השני, האופי שלו או הסמכות שלו, מבלי להתייחס למהות הטיעון שלו.
* גרוע ממנו הוא רק השלב האחרון בסולם, שלמרבה הצער לעתים קרובות גם הולך יד ביד עם אד הומינם – ואלו כבר קללות והשמצות ממש, בסגנון "אתה אידיוט".

אד הומינם הוא פשוט לשון הרע. אבל מעבר להיותו כזה, מעבר להפצה של שנאת חינם, זוהי אסטרטגיה שהיא חרב פיפיות. לא במקרה משתמשים בה תאגידים וקבוצות פוליטיות תוך הסתתרות מאחורי קבוצות אסטרוטרף וטרולים. כשהיא נחשפת – זה מאוד לא נעים, ועלול לשמש כחרב פיפיות: אם אתה מרגיז מישהו יותר מדי (ואתה אף פעם לא יודע את מי הרגזת), אתה עלול למצוא את עצמך מושחר גם כן. כמו כן, אתה עלול להיתבע – גם כשמדובר בתאגידים. זו אסטרטגיה שאף אחד לא יוצא ממנה טוב, ולא במקרה נאמר ביהדות שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם.
הבקשה שלי אליכם: אל תפלו בפח הזה. אל תתנו יד לאד הומינם ולשנאת חינם. ואם אתם עצמכם נתקלים באסטרטגיה הזו ברשת, פשוט תתעלמו. אל תשתפו עם זה פעולה. כמו כל בריון שכונתי, בריוני הרשת זקוקים לשיתוף פעולה כדי להצליח. אם תתעלמו מהם, הם יתפוגגו.

הצילום למטה לקוח מתוך דיון בקבוצה שלי כדי להראות שלא רק אצל יפה עולים טיעונים שאינם קשורים לתוכן הנאמר אלא למי שאמר… ואני אוסיף ואומר שלמרות שמבחינתי המסר שלהם (הרופאים) לא רלוונטי עבורי, כי תרופות הן תמיד מלוות בתופעות לוואי גם אם לא מידיות, ושלי יש את הגישה הטבעית שלא מקבלת אף ביטוי בבתי החולים: ויטמין סי, ויטמין די, אבץ, אומגה-3 ותזונה מגוונת ומבוססת צומח. ועדין בחרתי לעלות את הסרטון

המסר הוא קודם כל לכבד ואם נתקלתם במישהו שהתגובה שלו היתה לא עניינית לנאמר אלא לאדם עצמו העירו לו או הסירו את תגובתו, כי אין לה מקום!!!
חשוב לעודד שיח תרבותי וענייני ולא לתת במה לבריונות, לשנאת חינם ולפגיעה בחופש הביטוי, גם אם מדובר בנושא כמו מגפות.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s