מחשבות שליליות חוזרות מעלות סיכון לדמנציה

אלצהיימר ודמנציה הן מחלות מאוד שכיחות שמשפיעות בצורה משמעותית על איכות החיים של עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם.
תעשית התרופות תרם מצאה תרופה ולכן חלק ניכר מהחיפושים למזור עוסק במציאת גורמי סיכון.
נכון להיום הדברים העיקריים הידועים למדע כגורמי סיכון הם: גנטיקה/אפיגנטיקה, יתר לחץ דם, עישון, מחלות כלי דם, רמות גבוהות של הומוציסטאין וסוכרת.

במחקר שפורסם ביוני 2020 בג'ורנל הרפואי Alzheimer’s & Dementia חיפשו החוקרים את הקשר שבין מחשבות שליליות חוזרות (Repetitive Negative Thinking), שהן מחשבות/ הרהורים, דאגות ומתחים שמובילים גם ליאוש וחרדות, עם סממנים של דמנציה.
המחקר בחן 292 מבוגרים בגילאי 55 ומעלה מפרויקט PREVENT-AD בקנדה. הנחקרים עברו הערכה תפקודית, קוגניטיבית, מדידת זיכרון, תשומת לב, קוגניציה מרחבית ושפה. 113 מבין המשתתפים הללו, סרקו גם את מוחם, מה שאיפשר לחוקרים למדוד משקעים של טאו ועמילואיד. שני החלבונים האלה הם סמנים ביולוגיים של מחלת אלצהיימר כשהם נבנים במוח.
68 אנשים נוספים מפרויקט IMAP בצרפת עברו סריקות מוח של PET למדידת עמילואיד.
כל הנחקרים עברו גם תשאול לגבי חרדות ודכאונות.
במשך תקופה של שנתיים, המשתתפים במחקר הגיבו לשאלות על האופן שבו הם חושבים בדרך כלל על חוויות שליליות, תוך התמקדות בדפוסי RNT כמו מחשבה על העבר ודאגה לגבי העתיד. המשתתפים גם השלימו מדדים של תסמיני דיכאון וחרדה.
התפקוד הקוגניטיבי שלהם הוערך, תוך מדידת זיכרון, קשב, קוגניציה מרחבית ושפה. חלק (113) מהמשתתפים עברו גם סריקות מוח PET, למדידת משקעים של טאו ועמילואיד, שני חלבונים הגורמים לסוג השיטיון הנפוץ ביותר, מחלת אלצהיימר, כאשר הם מצטברים במוח.

החוקרים מצאו שאנשים שהפגינו דפוסי RNT גבוהים יותר חוו ירידה קוגניטיבית יותר לאורך תקופה של ארבע שנים, וירידה בזיכרון (שהיא בין הסימנים המוקדמים יותר של מחלת אלצהיימר), והיה להם סבירות גבוהה יותר לסבול ממשקעי עמילואיד וטאו במוח.
כמו כן נמצא כי דיכאון וחרדה היו קשורים לירידה קוגניטיבית שלאחר מכן, אך לא ברמות עמילואיד או טאו, מה שמרמז כי RNT עשוי להיות הסיבה העיקרית לכך שדיכאון וחרדה תורמים לסיכון למחלת אלצהיימר.

החוקרים מציעים ש-RNT עשוי לתרום לסיכון לאלצהיימר באמצעות השפעתו על אינדיקטורים ללחץ כמו לחץ דם גבוה, שכן מחקרים אחרים מצאו שמתח פיזיולוגי יכול לתרום לשקיעה של עמילואיד וטאו.

החוקרים אומרים שכעת יש לחקור עוד יותר את RNT כגורם סיכון פוטנציאלי לדמנציה, ויש לחקור כלים פסיכולוגיים, כגון מיינדפולנס או מדיטציה, כדי לראות אם אלה יכולים להפחית את הסיכון לדמנציה.
כמו כן שמדובר בדרגה גדולה שצריכה להיות בראש סדר העדיפויות של בריאות הציבור.
https://www.ucl.ac.uk/news/2020/jun/repetitive-negative-thinking-linked-dementia-risk

*** תוספת ינואר 23
מדעני מוח מאוניברסיטת ז'נבה (UNIGE) בחנו את ההשפעות של רגשות שליליים על המוח אצל בוגרים צעירים ומבוגרים כשהם מתמודדים עם סבלם הפסיכולוגי של אחרים והאם ניתן להגביל את ההשפעות המזיקות שלהן.
התוצאות שלהם שפורסמו בינואר 23 בג'ורנל Nature Aging, מצביעות על כך שרגשות שליליים משנים את הקשרים הנוירוניים של המבוגרים בצורה מוגזמת ולאורך זמן, במיוחד בקליפת המוח האחורית והאמיגדלה, שני אזורי מוח המעורבים מאוד בניהול רגשות וזיכרון אוטוביוגרפי כמו כן שניהול טוב יותר של רגשות אלו – באמצעות מדיטציה למשל – יכול לסייע בהגבלת הניוון העצבי.

החוקרים מציינים שאנחנו רק מתחילים להבין מה קורה ברגע של תפיסה של גירוי רגש. עם זאת, מה שקורה אחר כך נשאר בגדר תעלומה. איך המוח עובר מרגש אחד למשנהו? איך הוא חוזר למצבו ההתחלתי? האם השונות הרגשית משתנה עם הגיל? מהן ההשלכות על המוח של ניהול לא נכון של רגשות?
החוקרים מוסיפים שמחקרים קודמים בפסיכולוגיה הראו כי יכולת לשנות רגשות במהירות מועילה לבריאות הנפש. לעומת זאת, אנשים שאינם מסוגלים לווסת את רגשותיהם ונשארים באותו מצב רגשי לאורך זמן נמצאים בסיכון גבוה יותר לדיכאון.
המטרה של החוקרים הייתה לקבוע אילו עקבות פעילות מוחית נותרו לאחר צפייה בסצנות רגשיות, על מנת להעריך את תגובת המוח, ומעל לכל, מנגנוני ההתאוששות שלו. ההתמקדות במבוגרים יותר היתה על מנת לזהות הבדלים אפשריים בין הזדקנות רגילה לפתולוגית.

המדענים הראו למתנדבים קטעי טלוויזיה קצרים המציגים אנשים במצב של סבל רגשי – במהלך אסון טבע או מצב מצוקה למשל – וכן סרטונים עם תוכן רגשי ניטרלי, על מנת לצפות בפעילות המוח שלהם באמצעות fMRI. ראשית, הצוות השווה קבוצה של 27 אנשים מעל גיל 65 עם קבוצה של 29 אנשים בגילאי 25 בערך. אותו ניסוי חזר על עצמו לאחר מכן עם 127 מבוגרים.
החוקרים מסבירים שאנשים מבוגרים בדרך כלל מראים דפוס שונה של פעילות מוחית וקישוריות מאנשים צעירים יותר. זה בולט במיוחד ברמת ההפעלה של 'רשת ברירת המחדל', המופעלת מאוד במצב מנוחה. פעילותו מופרעת לעתים קרובות על ידי דיכאון או חרדה, דבר המצביע על כך שהוא מעורב בוויסות הרגשות. אצל המבוגרים, קליפת המוח האחורית (חלק מאותה הרשת), המעבדת זיכרון אוטוביוגרפי, מראה עלייה בקשרים שלה עם האמיגדלה, המעבדת גירויים רגשיים חשובים. הקשרים הללו חזקים יותר בנבדקים עם ציוני חרדה גבוהים, עם הרהורים או עם מחשבות שליליות.
עם זאת, אנשים מבוגרים נוטים לווסת את רגשותיהם טוב יותר מאנשים צעירים יותר, ולהתמקד ביתר קלות בפרטים חיוביים, אפילו במהלך אירוע שלילי. אבל שינויים בקישוריות בין קליפת המוח האחורית לאמיגדלה יכולים להצביע על סטייה מתופעת ההזדקנות הרגילה, המודגשת אצל אנשים שמפגינים יותר חרדה, הרהורים ורגשות שליליים. קליפת המוח האחורית היא אחד האזורים המושפעים ביותר מדמנציה, מה שמצביע על כך שנוכחותם של תסמינים אלו עלולה להגביר את הסיכון למחלה ניוונית עצבית.

החוקרים לא יודעים האם וויסות רגשי לקוי וחרדה מגבירים את הסיכון לדמנציה או להיפך. הם משערים שלאנשים חרדים יותר אין יכולת או פחות יכולת להתרחק רגשית. מנגנון האינרציה הרגשית בהקשר של הזדקנות יוסבר אז על ידי העובדה שהמוח של האנשים האלה נשאר 'קפוא' במצב שלילי על ידי התייחסות הסבל של אחרים לזיכרונות הרגשיים שלהם.

הצוות עורך כעת מחקר התערבותי בן 18 חודשים כדי להעריך את ההשפעות של לימוד שפות זרות מחד, ותרגול מדיטציה מאידך. הם ישוו גם את ההשפעות של שני סוגי מדיטציה: מיינדפולנס ומה שמכונה מדיטציה 'רחומה'.
https://www.unige.ch/communication/communiques/en/2023/managing-emotions-better-could-prevent-pathological-ageing

על פי החוקרים רוב האנשים מניחים שאין החלמה מ-MCI, אבל למעשה מחצית מאלו שיש להם כן מחלימים. זו גם הסיבה מדוע הם בחרו לבדוק זאת.
החוקרים חזו שאמונות חיוביות לגבי הגיל יכולות למלא תפקיד חשוב בהחלמה קוגניטיבית מכיוון שמחקרים ניסויים קודמים שלהם עם אנשים מבוגרים מצאו שאמונות כאלה הפחיתו את הלחץ הנגרם על ידי אתגרים קוגניטיביים, הגבירו את הביטחון העצמי לגבי קוגניציה ושיפרו הביצועים הקוגניטיביים.
https://www.lhindependent.com/lifestyles/health/feeling-happy-about-getting-old-can-reverse-memory-loss-yale-study/article_8add7ab5-aafb-578c-86ae-28579762738a.html

מדיטציה עשויה להגן על אנשים מבוגרים מפני אלצהיימר.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה