פרוביוטיקה ופרהביוטיקה לחיזוק המיקרוביום ומניעת שבריריות בגילאים מאוחרים

• הזדקנות היא תהליך אוניברסלי ומורכב המשפיע על כל האורגניזמים, המאופיין במספר סימני היכר גנטיים כגון שחיקה של טלומרים, חוסר יציבות גנומית ושינויים אפיגנטיים. עם הזמן, ההזדקנות מביאה לשינויים פיזיים, ביוכימיים ומטבוליים בגוף האדם.
• תסמונת השבריריות, מצב מולטי-פקטוריאלי, שכיח בקרב קשישים וגורם לפגיעה תפקודית משמעותית. ניתן לייחס את התסמונת למחלות קיימות, תת תזונה, פעילות גופנית נמוכה, הצטברות של נזק תאי, דלקת בלתי מבוקרת, שינויים פסיכולוגיים, גורמים סוציו-דמוגרפיים ופוליפארמה. זה עלול להוביל לאירועים שליליים, אפילו למוות, כאשר החולה נחשף לתנאי עקה.
• מערכת העיכול משחקת תפקיד מרכזי בהתפתחות תסמונת השבריריות.
  המיקרוביום של המעי משפיע על האוכלוסייה הגריאטרית, במיוחד אלו הסובלים מתסמונת השבריריות. ההזדקנות משנה את המחסום הטבעי של מערכת העיכול (מערכת העיכול), מה שמאפשר לחיידקים ספציפיים ולמטבוליטים שלהם להיכנס למחזור הדם המערכתי המוביל לדלקת.
  בנוסף מערכת העיכול ממלאת תפקיד חשוב בסבילות החיסונית ומשמשת כבית גידול לחיידקים המכונה מיקרוביום כאשר ההרכב הוא ספציפי לכל אדם.
  בבני אדם, החיידקים Firmicutes ו-Bacteroides מהווים כמעט 90% מהמיקרוביום של המעי.

השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון במגוון מנגנונים.

פרוביוטיקה היא תוספי מזון המכילים חיידקים חיים המווסתים את המיקרוביום של המעי על ידי עיכוב תחרותי של מינים פתוגניים מסוימים. אלה זמינים בניסוחים שונים ויש להם השפעה ואתרי יעד שונים.
פרהביוטיקה היא פחמימה לא מסיסה המספקת אנרגיה למיקרוביום המעי.

ישנם מדענים שמאמינים שתיסוף של פרוביוטיקה יכול להאט ואף לשפר את התהליכים הללו.
החוקרים של המחקר שפורסם באפריל 2019 בג'ורנל הרפואי Nutrition Research בדקו האם אכן לתכשירי פרוביוטיקה יכולת לחזק את מערכת החיסון.
כדי לבחון את השאלה הזו הם ביצעו סיקור מאמרים ומטא אנליזה של מחקרים שהתמקדו במתן פרוביוטיקה והקשר לתאי תם לבנים פגוציטים (בלענים) ותאי הרג טבעיים (natural killer) במבוגרים.
סך הכל נמצאו 17 מאמרים שכללו 733 מטופלים. שקיבלו פרוביוטיקה בין 3-12 שבועות.
ואכן החוקרים מצאו שמתן פרוביוטיקה העלה את רמות הפגוציטים ואת הפעילות האנטי סרטנית של תאי ההרג הטבעיים.

*** תוספת אוקטובר 22
מחקר שפורסם בספטמבר 22 בג'ורנל The Journal of Nutrition, Health & Aging מצא כי המיקרוביום של המעי ממלא תפקיד קריטי בתהליכים המטבוליים המשפיעים על הקוגניציה, הרכב הגוף ותפקוד מערכת החיסון ולכן וויסות תהליכים אלו יחד תורמת להזדקנות בריאה.
מחקר זה סקר את השפעת המיקרופלורה של המעי על בריאותם של קשישים ומונה את ההתערבויות האפשריות שיכולות לווסת את המיקרוביום של מערכת העיכול, עם דגש על חולים עם תסמונת שבריריות.
החוקרים מסבירים שהמיקרוביוטה של ​​המעי מקובצת לשלושה אנטרוטיפים עיקריים: Bacteroides, Prevotella ו-Ruminococcus. האנטרוטיפים המהווים את המיקרוביום העיקרי של המעי דומים בערך בקבוצות גיל שונות. עם זאת, פעילות גופנית, תזונה, מחלות, גיל, שימוש באנטיביוטיקה, שיטת הנקה, סוג לידה, BMI, מחלות תוך ומחוץ למעי והאזור האנטומי משפיעים על הרכב המיקרוביום.
יתר על כן, שלושת האנטרוטיפים העיקריים של מיקרוביוטה של ​​המעי הופכים פחות בשפע עם הגיל ומשנים את הפיזיולוגיה של המארח.

• המיקרוביום של המעי מייצר חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) – בוטיראט, אצטט ופרופיונאט, באמצעות תסיסה חד-סוכרית ללא עיכול. ה-SFCAs נספגים במחזור המערכתי בכמויות מסוימות ומייצרים השפעות מקומיות ומערכתיות משתנות, המשפיעות במיוחד על מערכת החיסון.
• ההזדקנות משפיעה על חדירות המעיים, אשר משנה עוד יותר את שחרור החיידקים ואת המטבוליטים במחזור הדם, ובכך מפעילה את מערכת החיסון.
• ההזדקנות מושפעת מציר המוח-מעי ומהמיקרופלורה של המעי, אשר בתורה משפיעה על המיקרוביום של המעי באמצעות קשר דו-כיווני.
• המיקרוביום של המעי מגיב גם לגורמי לחץ המשפיעים על התגובות החיסוניות. למשל שינויים הקשורים בציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA).
• השינויים בציר ה-HPA ניכרים גם בשינויים בהורמון האדרנוקורטיקוטרופין ותגובות קורטיזול בתסמונת השבריריות.
• המיקרוביום המשתנה של המעי גורם ככל הנראה להפעלת ציר ה-HPA המעורר דלקת מערכתית.
• דלקת כרונית משפיעה על זמינות החלבון בתזונה, ובכך מרמזת על אפשרות קיומו של ציר מעי-שריר. ירידה ב-SCFAs באוכלוסייה הגריאטרית גורמת לתנגודת לאינסולין, מה שמוביל עוד יותר להצטברות שומן בשרירים יחד עם ירידה בתפקוד השרירים. לכן, שינויים במיקרוביום המעי מובילים למחלות מטבוליות בינהן להשמנה.
• SFCAs גם משנים את חילוף החומרים של העצם באמצעות מנגנונים שונים. SFCAs עשויים לשמש לטיפול במחלות נוירודגנרטיביות אצל קשישים ותשושים.

הורמוני סטרס מאטים את התגובה החיסונית בזמן מחלה.
מנגנון ההישרדות – fight or flight והקשר לאוסטאוקלצין.
מיקרוביום והקשר לסוכרת והשמנה.
סטרס כרוני – שינוי במיקרוביום – הפחתת מטבוליטים אנדוקנבינואידים – דיכאון – הדרכים למניעה ולשיפור המצב.

החוקרים מסכמים שפרה-ביוטיקה היא טיפול מונע יעיל שכן היא משפרת את המיקרוביוטה של ​​מערכת העיכול, ומביאה לספיגה טובה יותר של חומרים מזינים ותחזוקה בריאותית.
פרוביוטיקה היא גם שיטת טיפול יעילה לשיפור מיקרופלורת המעיים והפחתת דלקת מערכתית.
מניעת תת תזונה ושיפור הרכב המעי-מיקרוביום עוזרים רבות במניעת שבריריות כאשר תהליך ההזדקנות מתחיל.

מחקרים נוספים התומכים בקשר זה: [1][2].

*** תוספת מאי 25
מחקר שפורסם באפריל 25 בכתב העת Nutrition and Metabolism בין מדד DI-GM לבין שבריריות.

החוקרים מציינים שבהתבסס על ראיות לכך שדפוסי תזונה בריאים – כגון תזונה ים תיכונית ודיאטות עשירות בסיבים תזונתיים ופוליפנולים – משפרים את המיקרוביום של ​​המעי ומפחיתים את הסיכון לשבריריות.
ניתוח נוסף העריך את התפקידים המתווכים של אלבומין – חלבון הפלזמה העיקרי המסונתז על ידי הכבד, קשור קשר הדוק לסינתזת חלבונים, תפקוד חיסוני ותגובות אנטי דלקתיות. ולכולסטרול ליפופרוטאין מגן (HDL) בעל תפקוד נוגד חמצון, אנטי דלקתי בקשר בין DI-GM לשבריריות.

הנתונים למחקר זה נלקחו מ-59,842 משתתפים ב-NHANES בין השנים 2018–2007. קריטריוני ההדרה כללו: (1) משתתפים מתחת לגיל 20; משתתפים חסרים נתוני DI-GM, משתתפים עם נתוני מדד שבריריות חלקיים או גרועים ומשתתפים חסרים נתונים משותפים אחרים. בסופו של דבר, 11,163 אנשים היו חלק מהניתוח הסופי. 2,901 אובחנו כסובלים משבריריות.

תוצאות הניתוח הראו שכל עלייה ביחידה סטנדרטית של DI-GM התאימה לירידה של 6% בסיכון לשבריריות. כאשר DI-GM נותח כמשתנה קטגורי, נצפה קשר חזק של מינון-תגובה עם שבריריות – ככל ש-DI-GM עלה, הקשר השלילי הפך בולט יותר. ההבדל בין הרבעון הגבוה ביותר לנמוך ביותר הראה סיכון מופחת של 21.6% לשבריריות.

החוקרים מציינים שבמחקר נמצא גם קשר משמעותי גם בין חלבון אלבומין והכולסטרול HDL לבין מדד DI-GM ושבריריות. ניתוח התיווך מציע תובנות חדשות לגבי המנגנונים הביולוגיים המורכבים העומדים בבסיס הקשר בין DI-GM לשבריריות. דיאטת DI-GM לא רק משפיעה ישירות על המיקרוביום של ​​המעיים, אלא עשויה גם להפחית בעקיפין את הסיכון לשבריריות על ידי שיפור רמות האלבומין וה-HDL.

*** תוספת יוני 25
בעוד שמחקרים קודמים החלו לשרטט את הקשרים המורכבים בין דפוסי תזונה ספציפיים, מיקרוביוטת המעי, ותסמונת השבריריות (Frailty) באוכלוסיות מזדקנות, צוות מחקר אחר ההעמיק גם הוא בנושא. המחקר, שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, בוחן אף הוא את הקשר בין המדד התזונתי למיקרוביוטת המעי (DI-GM) לבין שבריריות, אך מתוך התמקדות במתווך של מדד מסת הגוף (BMI).
הנתונים למחקר זה נלקחו מ-12,914 משתתפים בני 45 ומעלה, שנכללו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי (NHANES) בין השנים 2018–2005. המדד התזונתי (DI-GM), שטווחו 0-10 נגזר מ-14 רכיבים תזונתיים הקשורים למיקרוביוטה, כאשר ציון גבוה יותר מצביע על פרופיל תזונתי בריא יותר למעי. מצב השבריריות הוערך באמצעות מדד מאומת של 49 פריטים.

ממצאי הניתוח המרכזיים:
קשר הפוך תלוי-מינון: ניתוחים מותאמים הראו קשר הפוך מובהק ותלוי-מינון בין DI-GM לשבריריות. כל עלייה של יחידה אחת בציון ה-DI-GM התאימה לירידה של 14% בסיכוי לשבריריות.
אפקט סף ותגובת מינון: זוהה קשר לא-ליניארי משמעותי, עם נקודת מפנה בציון DI-GM של 4.082. מתחת לנקודה זו, הסיכון לשבריריות נשאר יציב. אולם, מעבר ל-4.082, כל עלייה של יחידה אחת בציון ה-DI-GM הייתה קשורה לירידה של 12.6% בהסתברות לשבריריות. ממצא זה מצביע על סף תזונתי שמעבר לו ההשפעה המיטיבה הופכת למובהקת.

ממצא זה מראה כי בטווח ציוני DI-GM נמוכים (0-4), לא נצפתה עלייה מובהקת סטטיסטית בסיכון לשבריריות בהשוואה לקו בסיס. יחד עם זאת, הדבר אינו מעיד על כך שצריכה תזונתית נמוכה ב-DI-GM היא בטוחה או חסרת השלכות. משמעות הדבר היא שטווח זה אינו מספק הגנה מובהקת מפני שבריריות, וכי יש צורך לחצות את הסף התזונתי כדי להשיג יתרונות בריאותיים מובהקים בהקשר זה.

ניתוחי תת-קבוצות הראו כי ההשפעה המגנה הייתה חזקה יותר באופן מובהק בקרב נשים (16%-) לעומת גברים (10%-) ובקרב אנשים בעלי השכלה אקדמית (15%-) לעומת (7%-) באחרים.

ניתוח תיווך הצביע על כך שמדד מסת הגוף (BMI) תיווך באופן משמעותי 38.28% מההשפעה של ה-DI-GM על התקדמות השבריריות. זה מציע שמנגנון אחד שדרכו תזונה ידידותית למעי משפיעה על שבריריות הוא באמצעות השפעתה על ה-BMI.

*** תוספת יולי 25
מחקר עדכני נוסף, שפורסם ביולי 25 בכתב העתFrontiers in Nutrition על ידי צוותחוקרים אחר, ממשיך להרחיב את ההבנה שלנו לגבי הקשר בין תזונה, מיקרוביום המעי, ושבריריות בקרב מבוגרים. בעוד שהמחקר הקודם הדגיש את תפקידו המתווך של מדד מסת הגוף (BMI), מחקר זה מציג מנגנון תיווך קריטי נוסף: דלקת.
המחקר ניתח נתונים מ-4,578 מבוגרים (בגיל ממוצע של כ-73 שנים) מתוך סקר ה-NHANES, ובחן את הקשר בין ציון ה-DI-GM (טווח 0-14, המשקף מיקרוביום בריא יותר) לבין שבריריות, כאשר מצב השבריריות הוערך באמצעות מדד מקיף של 49 ליקויים בריאותיים.
נמחקר מצא קשר הפוך ומשמעותי: נמצא כי כל עלייה ביחידה אחת בציון ה-DI-GM נקשרה לירידה של 6% בשכיחות השבריריות. יתרה מכך, משתתפים שדורגו בשלישון הגבוה ביותר של ה-DI-GM היו בסיכון נמוך משמעותית ב-30% לשבריריות בהשוואה לאלו בשלישון הנמוך ביותר, וזאת לאחר התאמה למגוון רחב של גורמים מבלבלים (כגון גיל, מין, גזע, עישון, פעילות גופנית ומצב סוציו-אקונומי). ניתוח יחסי מנה-תגובה הדגים קשר ליניארי שלילי ברור בין DI-GM לשבריריות.
המחקר גם הדגיש את הדלקת כמתווך משמעותי. ניתוח התיווך, שחשף כי סמני דלקת מערכתיים – NLR (יחס נויטרופילים ללימפוציטים), SIRI (מדד תגובת דלקת מערכתית), ו-SII (מדד חיסון-דלקת מערכתי) – תיווכו באופן חלקי את הקשר המגן בין DI-GM לשבריריות. ספציפית, ה-NLR תיווך 16.47% מהקשר, ה-SIRI תיווך 14.59%, וה-SII תיווך 11.13%. ממצא זה מדגיש כי תזונה התומכת במיקרוביום מעי בריא פועלת, בין היתר, על ידי וויסות דלקת מערכתית, ובכך תורמת להפחתת הסיכון לשבריריות.
הקשר השלילי בין DI-GM לשבריריות נשאר יציב וחזק גם בניתוחי רגישות ותתי-קבוצות שונות (למשל, ללא תלות במין, גיל, גזע, סטטוס עישון, השכלה או מצב רפואי כמו סוכרת ויתר לחץ דם).

שלושת המחקרים העדכניים, המשתמשים באותו מדד DI-GM חדשני על בסיס נתוני NHANES, מספקים עדות חזקה למספר מנגנונים שדרכם תזונה המקדמת מיקרוביום מעי בריא יכולה להגן מפני שבריריות בגיל מבוגר. בעוד שהמחקר מאפריל 2025 הציע תיווך באמצעות אלבומין ו-HDL, והמחקר מיוני 2025 הדגים תיווך משמעותי דרך BMI (38.28% תיווך), המחקר מיולי 2025 מבהיר שתיווך נוסף, בלתי תלוי, מתרחש דרך וויסות דלקת מערכתית (כ-11-16% תיווך דרך NLR, SIRI, SII). הדבר מחזק את הראיות לכך שתזונה נכונה, המכוונת לבריאות המיקרוביום, אינה פועלת במנגנון בודד אלא דרך מספר מסלולים ביולוגיים משלימים – כולל השפעה על מצב תזונתי, חיסוני, משקל הגוף ודיכוי תהליכים דלקתיים כרוניים – כל אלה תורמים להפחתת הסיכון לשבריריות ולקידום הזדקנות בריאה יותר.

ראו גם: 
שינוי בהרכב המיקרוביום משפיע גם על איכות הזיקנה.
תזונה ים תיכונית ובמיוחד רמות גבוהות של קרוטנואידים מורידים סיכון ל'שבריריות' בגיל השלישי.
צריכה גבוהה של פלבונולים, במיוחד קוורצטין, קשורה לסיכויים נמוכים יותר לשבריריות בגיל השלישי.
תרופות שמעלות סיכון לפגיעות על רקע נפילות והתעלפויות.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים