סוכר מול תחליפי סוכר ומחלות מטבוליות – האם קיים הבדל?

עיכול סוכרים מתחיל בחלל הפה בנוכחות אנזים אלפא-עמילאז המופרש ברוק לאחר חשיפה לטעם מתוק. תהליך זה גורם בסופו של דבר גם להפרשת אינסולין שכפי הידוע עוזר להחדיר את הגלוקוז לתאים לניצול אנרגיה. עמידות לאינסולין, היא חלק מתסמונת מטבולית שבין היתר כוללת סוכרת והשמנת יתר. עמידות לאינסולין מתרחשת לאחר זמן ארוך של רמות גבוהות של סוכר בדם, שנובע דרך צריכת מזונות מעובדים, ממותקים ופחמימות פשוטות.
מתוק זה טעם ממכר ומכייון שסוכר נמצא בעייתי, חיפשו חלופות.
מאז סוף המאה ה-18 ממתיקים מלאכותיים הבטיחו לספק את כל המתיקות של הסוכר ללא אף קלוריה אחת. זה זמן רב מאמינים שאין להם השפעה על גוף האדם (אינרטיים).
ההערכה היא שכמעט מחצית מהמבוגרים ו-25% מהילדים בארצות הברית תלויים בתחליפי סוכר שונים בגלל התשוקה למתוק.

הקטע הבא לקוח מהספר "לצאת מעדר הרגיל" והוא מדבר על סוכר ועל תחליפים לסוכר באופן כללי, אך גם על סוכרלוז הידוע לרוב כ- "סוכרה-דיאט" שהומצא בשנת 1976 ונחשב לידידותי.

המחקר הבא מדצמבר 2019 שפורסם בג'ורנל הרפואי Nutrients מראה דבר מאוד מעניין…
גם כשבני האדם מייצרים משהו כתחליף, לאורך הזמן הידע מתרחב ומגלים דברים חדשים שלא ידעו קודם לכן ושאושרו על אף שלא באמת ידעו אם עושה טוב…
הסוכרלוז ידוע כנטול קלוריות ולכן מותר לסוכרתיים, כי אם אין קלוריות אין סוכר ואם אין סוכר אז זה לא יכול להעלות סוכר…
המחקר הזה בדק את הסוכרלוז על 2 קבוצות של אנשים שאינם חולים בסוכרת. אחת מהן עם משקל תקין והשניה בעודף משקל. אף אחד מהמשתתפים לא צרך סוכרלוז קודם לכן.

בתחילת המחקר כולם עברו העמסת סוכר (75 ג') ואחרי שבוע גם העמסת סוכרלוז (48 ג' כמו בפחית דיאט) כדי להבין איך הגוף שלהם פועל באופן אישי… בדיקות דם נלקחו  40, 30, 20, 10, 8, 6, 4, 2 דקות לפני העמסת הסוכר ו- 0, 10, 20, 30, 40, 50, 60 אחרי העמסת הסוכר ואחר כך כל 20 דקות ובמשך 4 שעות…
בניסוי השלישי הם רק טעמו סוכרלוז מבלי לבלוע…
ניתן לראות שאין הבדל מהותי בין הקבוצות ברמות הגלוקוז אבל בשאר המרקרים יש הבדל. ואצל השמנים חוסר האיזון גדול יותר בקשר לאינסולין ולחלבון c-peptid שהוא מרקר לבעיות רגישות לאינסולין או מחסור בייצורו.
הקו שצבוע בתכלת הוא החלק הכי מעניין במחקר כי זוהי הבדיקה שרק טעמו סוכרלוז מבלי לבלוע…

כי האמת היא, וזה גם הפתיע את החוקרים, שהמחקר הזה הראה שעצם זה שרק טעמו ממתיק חל שינוי במטבוליזם בגוף ובבקרת הגלוקוז בגוף. הן אצל אנשים עם השמנת יתר והן אצל אנשים עם משקל תקין. https://news.illinois.edu/view/6367/805816

המחקר הזה מדבר על אנשים שאינם סוכרתיים.. והמוצר מאושר גם לסוכרתיים ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שקונים או מבקשים להמתיק עם ממתיק.

*** תוספת אוקטובר 21
נייר עמדה שעליו חתמו ד"ר דורית אדלר, נשיא הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, פרופ' נדב דוידוביץ, יו"ר הפורום לבריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, פרופ' חגי לוין יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' רחלי דנקנר ממכון גרטנר ואיגוד רופאי בריאות הציבור ופרופ' אהרון טרואן מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית ובו נמנים הנזקים הבריאותיים הניכרים שגורמים משקאות ממותקים, בכלל זה גם אלו שבהם ממתיקים מלאכותיים.
בנייר העמדה, ציינו המומחים כי כל המשקאות הממותקים מהווים אחד מהמנועים להשמנה ולסוכרת. הם גם מצביעים על טקטיקות פעילות פסולות מצד לוביסטים של תעשיית המשקאות המתנגדת להטלת המיסוי על המוצרים הללו. המומחים חושבים שמיסוי משקאות ממותקים הוא צעד נכון שצפוי להציל חיים ולמנוע תחלואה. הם גם מבהירים שממתיקים מלאכותיים ותחליפי סוכר מזיקים באותה מידה.
(*** המומחים כנראה לא ראו את הדוח שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל Psychological לגבי האם מיסוי משפיע על רכישת מוצר חלופי).

"מחקרים רבים מלמדים כי לא רק משקאות ממותקים בסוכר גורמים לפגיעה בבריאות אלא גם ממתיקים מלאכותיים. קיימת עדות מדעית חזקה לגבי הקשר שבין צריכת סוכר ותחליפיו לבין עלייה במשקל, לשכיחות גבוהה יותר של השמנת יתר, תסמונת מטבולית, סוכרת ומחלות לב וכלי דם. המחקרים מדגימים את ההשפעה השלילית של המשקאות הללו על חיידקי המעיים, להם חשיבות רבה בחילוף החומרים התקין וביכולת הגוף לייצר את מקורות האנרגיה הנחוצים לו במצב של בריאות." https://doctorsonly.co.il/2021/11/243304/

*** תוספת ספטמבר 23
מחקר שפורסם במהדורת נובמר 23 בג'ורנל Food Research International השווה כיצד משקאות שונים השפיעו על רמות האינסולין ברוק.
המחקר התמקד בשלושה ממתיקים סינתטיים נפוצים: אספרטיים, ציקלמט ואשלגן אצסולפאם. אספרטיים הוא הממתיק הנפוץ ביותר בעולם. למרות שהוא אסור במדינות מסוימות, הוא מאושר כתוסף מזון במדינות אחרות.
כדי לחקור את ההשפעות של משקאות ממותקים על גורמים אלה, נערך ניסוי אקראי חד סמיות. במחקר השתתפו 15 מבוגרים צעירים בריאים, כולם עם נורמוגליקמיה ומצבי פה בריאים. הם התבקשו להימנע מצריכת ממתיקים בתזונתם במשך שבוע לפני ובמהלכו.
במהלך הניסוי, המשתתפים התבקשו לשתות חמישה משקאות שונים במפגשים נפרדים. המשקאות כללו: משקאות קלים דיאטטיים; משקאות קלים רגילים; מים מינרליים עם ממתיקים; אותם מוצרים בעלי תכולת סוכרוז נמוכה ומים.
דגימות רוק נאספו בנקודות זמן שונות לאחר הצריכה: לפני הבליעה, 15 דקות לאחר הבליעה, 30 דקות לאחר הבליעה, 60 דקות לאחר הבליעה ו-120 דקות לאחר הבליעה.
המחקר מצא כי אספרטיים זוהה ברוק של אנשים שצרכו משקאות קלים דיאטטיים ומים עם ממתיקים. ריכוז האספרטיים נשאר יציב לאורך זמן, מה שמעיד על נוכחותו הממושכת במערכת העיכול. כמו כן נמצאה קורלציה גם בין ריכוז אספרטיים לרמות האינסולין.
לסיכום, המחקר הוכיח שמשקאות קלים דיאטטיים הובילו לרמות גבוהות יותר של אספרטיים ברוק בהשוואה למים עם ממתיקים. גם משקאות קלים רגילים וגם משקאות דיאטטיים הביאו לרמות אינסולין ברוק גבוהות יותר בהשוואה למשקאות בקרה ומשקאות בעלי סוכר נמוך – לא ניתן לעבוד על המוח! כל המתקה גורמת לייצור אינסולין.

במאמר אחר שלי: "משקאות ממותקים – מוות בטרם עת ממחלות לב וסרטן" רואים שתחליפי סוכר מעלים סיכון לכל המחלות הללו ובמקרה של הפרעות קצב, הקשר השלילי היה גבוה יותר מזה של משקאות מבוססי סוכר. משקאות מבוססי פירות טבעיים אמנם הראו קשר שלילי (8%-).

תחליפי סוכר – מונעים השמנה?
ממתיקים מלאכותיים משנים לרעה את המיקרוביום והופכים חיידקים רגילים למזיקים.
מחקר מצביע על קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים לבין סיכון מוגבר לסרטן.
תחליפי סוכר (ממתיקים מלאכותיים) משבשים את ניקוי הרעלים בכבד.

ברור שהון שלטון מונע פגיעה כל שהיא בתעשיות המזון המעובדות וזה ממחיש יותר ויותר שבריאות הציבור לא נמצא לפני אותן תעשיות.

תחזית המומחים: בתוך 20 שנה צפוי שיהיו בישראל 1 מיליון חולי סוכרת וטרום-סוכרת

POINT: Artificial Sweeteners and Obesity-Not the Solution and Potentially a Problem
Artificial sweeteners induce glucose intolerance by altering the gut microbiota

למידע על דרכים טבעיות לאיזון סוכר היכנסו.

*** תוספת מרץ 25
על פי מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת USC שפורסם במרץ 25 בכתב העת Nature Metabolism. סוכרלוז משנה גם את האופן שבו ההיפותלמוס מתקשר עם אזורי מוח אחרים, כולל אלה המעורבים במוטיבציה.
החוקרים מציינים שכ-40% מהאמריקאים צורכים באופן קבוע תחליפי סוכר, בדרך כלל כדרך להפחית קלוריות או צריכת סוכר במחשבה שהם מועילים לוויסות משקל הגוף.
הם התעניינו לראות מה קורה בכלל במוח כשצורכים סוכרלוז לעומת סוכר ומים, והאם ההשפעות שונות מאדם לאדם? שכן מחקרים מוקדמים יותר – שנעשו בעיקר עם מודלים של בעלי חיים ומחקרי אוכלוסייה גדולים – רמזו על קשר בין ממתיקים נטולי קלוריות והשמנה, אך לא הראה באופן ישיר כיצד חומרים אלו משפיעים על רעב בבני אדם.

המחקר כלל 75 משתתפים, בערך בחלוקה שווה בין זכרים לנקבות ומצב משקל (משקל בריא, עודף משקל או השמנת יתר). בשלושה ביקורים נפרדים, כל משתתף נבדק עם משקה סוכרלוז, סוכר או מים, מה שאיפשר לחוקרים לחפש הבדלים בתוך ובין אנשים.
בכל ביקור, החוקרים אספו סריקות מוח בסיסיות בעזרת (fMRI) ודגימות דם. הם גם ביקשו מהמשתתפים לדרג כמה הם רעבים. לאחר מכן, המשתתפים צרכו 300 מ"ל מים, משקה ממותק בסוכר או משקה ממותק בסוכרלוז. החוקרים אספו לאחר מכן את סריקות המוח, דגימות הדם ודירוגי הרעב מספר פעמים במהלך השעתיים הבאות.
הממצאים הראו שבהשוואה לשתיית סוכר, שתיית סוכרלוז הגבירה את פעילות המוח בהיפותלמוס והגבירה את תחושות הרעב. בהשוואה למי שתייה, הסוכרלוז הגביר את פעילות ההיפותלמוס, אך לא שינה את תחושות הרעב. ההשפעות הללו היו חזקות יותר אצל אנשים עם השמנת יתר.
החוקרים מציינים שהממצאים מראים כיצד סוכרלוז מבלבל את המוח בכך שהוא מספק טעם מתוק ללא האנרגיה הקלורית הצפויה. "חוסר ההתאמה" הזה יכול לעורר שינויים בתשוקה ובהתנהגות האכילה בהמשך.

"אם הגוף שלך מצפה לקלוריה בגלל המתיקות, אבל לא מקבל את הקלוריות שהוא מצפה לו, זה יכול לשנות את האופן שבו המוח מתכוון להשתוקק לחומרים האלה לאורך זמן".

בסריקות fMRI שמראות כיצד אזורים במוח מתקשרים זה עם זה. צריכת סוכרלוז הובילה לקישוריות מוגברת בין ההיפותלמוס למספר אזורים במוח המעורבים במוטיבציה ועיבוד חושי – כולל קליפת המוח הקדמית, הממלאת תפקיד בקבלת החלטות. ממצאים אלה מצביעים על כך שסוכרלוז יכול להשפיע על התשוקה או התנהגות האכילה.

כצפוי, צריכת סוכר הובילה לעלייה ברמת הסוכר בדם ובהורמונים המווסתים אותו, כולל אינסולין ופפטיד 1 דמוי גלוקגון (GLP-1). שתיית סוכרלוז, לעומת זאת, לא השפיעה על ההורמונים הללו. וזה עוד חלק שלילי שכן "הגוף משתמש בהורמונים האלה כדי לספר למוח שצרכת קלוריות, כדי להפחית את הרעב. ולסוכרלוז לא הייתה השפעה כזו – וההבדלים בתגובות ההורמונים לסוכרלוז בהשוואה לסוכר היו בולטים עוד יותר בקרב משתתפים עם השמנת יתר".

החוקרים גם הבחינו בהבדלים לפי מין: משתתפות הראו שינויים גדולים יותר בפעילות המוח מאשר גברים, מה שמצביע על כך שסוכרלוז עשוי להשפיע על המינים בצורה שונה.

בהמשך הם יחקרו כיצד ממתיקים נטולי קלוריות משפיעים על מוחם של ילדים ומתבגרים, שצורכים יותר סוכר ותחליפי סוכר מכל קבוצת גיל אחרת. האם החומרים האלה מובילים לשינויים במוח המתפתח של ילדים שנמצאים בסיכון להשמנה. שכן המוח פגיע בתקופה זו.
https://keck.usc.edu/news/calorie-free-sweeteners-can-disrupt-the-brains-appetite-signals/

מבחינתי… ההמלצה היא לא להמתיק. אלא לאכול את המתוק כפי שהוא. וזה לא באמת משנה אם זה סוכר מעובד או ממתיק זה או אחר…
ואת המאכלים והמשקאות המעובדים להשאיר על המדף

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים