בפתגם הזה השתמשו כבר במאה ה-19 בעיקר מורים והורים שחשבו רפואה מונעת.
An apple a day keeps the doctor away
צוות חוקרים מאוקספורד החליטו לבדוק את העניין הזה אל מול סטטינים והיכולת שלהם למנוע מוות ממחלות לב. את המחקר פירסמו בשנת 2013 בכתב העת הרפואי BMJ
את מאגר הנתונים של הסטטינים ביכולתם למנוע מוות ממחלות לב ושבץ הם לקחו ממחקר שפורסם ב-2012 בבכתב העת Lancet שם נטען שסטטינים מורידים ב-12% את הסיכון למוות מאותן מחלות.
לפי הנתון הזה החוקרים חישבו והעריכו שסטטינים מצילים 9400 חיי אדם כל שנה בהנחה שמתוך כל אלה שיומלץ לצרוך סטטינים יצרכו בפועל 70% (הענות לטיפול).
החלק השני התייחס לצריכה של 'תפוח ליום' לכל האנשים באנגליה מעל גיל חמישים והם העריכו שבהיענות של 70% לכך ינצלו 8500 חיי אדם מאותן מחלות עבורן רושמים סטטינים. כמו כן הם ראו שאם ההיענות תהיה 90% מהאנשים יינצלו 11,000 חיי אדם.
ובהתחשב שיותר קל להתמיד (מעשית ורעיונית) בתפוחים אז זה אפילו מרשים.
כמובן שהם לא חושבים שצריך להחליף את הסטטינים בתפוחים אלא פשוט להוסיף אותם לתפריט היומי.
אני לא יודע מהי העוצמה של המאמר הזה, אבל מבחינתי יש פה הצהרה ברורה והיא גם מבוססת מחקרית. הם גם לא באמת בדקו רק תפוחים כי אם פירות וירקות [1][2].
אז מה באמת נעדיף?
סטטינים, שאולי מצילים חלק מהאנשים אבל הם גם מייצרים המון בעיות ומחלות אחרות כמו סוכרת ובעיות קוגנטיביות, הפרעות שינה, בעיות נוירופתיות, בעיות תפקוד של כבד, סרטן בלבלב, פריון הגבר, פגיעה ברמות טסטוסטרון והעלאת סיכון לסרטן הערמונית, לופוס, כאבי שירים, סרטן עור מסוג מלנומה ומחלת ניוון שרירים ALS. או פירות וירקות שבמקסימום מישהו אולי רגיש לאחד או שניים מהם והמגוון הוא עצום! ושיש בינהם גם כאלה שיודעים לאזן כולסטרול ושומנים בדם באם צריך.
לידיעה… מחקר שפורסם ב-JAMA Internal Medicine בשנת 2015 יצא לבחון את הקשר בין צריכת תפוחים יומית לבין תדירות ביקורי רופא ושימוש בתרופות מרשם. המחקר מצא כי אמנם אוכלי תפוחים נטו להיות בעלי מאפיינים בריאותיים כלליים טובים יותר, אך לאחר התאמה לגורמים אלו, הקשר הישיר בין אכילת תפוחים לבין פחות ביקורים אצל רופא לא נשאר מובהק. יחד עם זאת, המחקר כן מצא שאוכלי תפוחים היו בעלי סיכוי מעט גבוה יותר להימנע משימוש בתרופות מרשם. ממצא זה מצביע על פוטנציאל מסוים של התפוח לתרום לבריאות כללית ואולי להפחית את הצורך בהתערבות תרופתית.
אז מהו סודו של התפוח שמוביל לממצאים אלו ולשלל יתרונות בריאותיים נוספים?
נסקור כעת את הפיטוכימיקלים, הסיבים התזונתיים והוויטמינים שהופכים אותו לפרי בריאות אמיתי.
- מחלות לב וכלי דם ובריאות המוח
מחקר שפורסם באוקטובר 23 בכתב העת Bioactive Constituents, Metabolites, and Functions התמקד בפוטנציאל של תמצית פוליפנולים מתפוחים (APE) לטפל בטרשת עורקים ובליקוי קוגניטיבי הקשור אליה, במודל של עכברים שסבלו ממחלה זו.
החוקרים מצאו כי מתן תמצית זו לעכברים שיפר באופן משמעותי את מדדי טרשת העורקים, בין היתר על ידי העלאת הכולסטרול ה'טוב' (HDL). אך הממצאים המרשימים ביותר היו ביחס לתפקוד המוחי: תמצית הפוליפנולים שיפרה באופן ניכר את היכולות הקוגניטיביות של העכברים, שהודגמו במבחני זיכרון ולמידה.
המחקר חשף גם את המנגנונים המורכבים העומדים מאחורי השפעות אלו. תמצית התפוחים הפחיתה משמעותית דלקת עצבית (נוירו-דלקת) במוח על ידי עיכוב מסלולים דלקתיים מרכזיים כמו איתות TLR4 והשבתת דלקתון NLRP3, שהם שחקני מפתח בתהליכים דלקתיים ניווניים. בנוסף, התמצית שיפרה את שלמות מחסום הדם-מוח (המגן על המוח מפני חומרים מזיקים).- הפוטנציאל של תפוחים להגן על המוח ולהילחם בתהליכי הזדקנות קוגניטיבית הודגם גם במחקר מוקדם יותר, מ-2004, שפורסם ב- The Journal of Nutrition, Health & Aging. מחקר זה, שבוצע על עכברים, בחן כיצד מיץ תפוחים מרוכז משפיע על עקה חמצונית ועל ירידה בביצועים קוגניטיביים.
החוקרים יצרו במודל העכברים מצבים המדמים נזק קוגניטיבי, בין אם כתוצאה מחסרים תזונתיים ספציפיים (בחומצה פולית וויטמין E) ובין אם כתוצאה מחסר גנטי בחלבון ApoE (הקשור למחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר). נמצא כי מתן מיץ תפוחים לעכברים אלה פיצה באופן משמעותי על העלייה ברדיקלים חופשיים (מיני חמצן תגובתיים) וכן מנע את הירידה בתפקוד הקוגניטיבי שנצפתה במבחני מבוך. חשוב לציין שההשפעה המגנה הזו לא נבעה מתוכן הסוכר שבמיץ, אלא ממרכיביו הביו-אקטיביים האחרים, ככל הנראה נוגדי החמצון. - גם מחקר שפורסם ביולי 23 בכתב העת Food & Function שפך אור על האופן שבו פוליפנולים המופקים מתפוחים צעירים יכולים למנוע נזק מוחי הקשור לסוכרת – מצב מטבולי ידוע כגורם לסיבוכים נוירולוגיים.
החוקרים התמקדו בתופעה של מוות תאי מתוכנת (אפופטוזיס) של נוירונים בקליפת המוח בעכברים שפיתחו סוכרת כתוצאה מדיאטה עתירת שומן. הם גילו שאצל עכברים אלה, רמות סמן אפיגנטי חשוב הנקרא 5-הידרוקסי-מתיל-ציטוזין (5hmC), ירדו באופן משמעותי, ושיעור מוות הנוירונים עלה. חוקרים מסבירים ש-5hmC קשור לוויסות גנטי ולבריאות התא, ורמתו מושפעת, בין היתר, מפעילות אנזימים המעורבים במעגל האנרגיה התאי (מעגל קרבס).
החדשנות במחקר זה היא הגילוי שמתן פוליפנולים מתפוחים צעירים שיקם ביעילות את רמות ה-5hmC במוח על ידי הגברת הפעילות של אנזים מפתח (TET2). שיקום זה של המאזן האפיגנטי הוביל לשיפור בתסמיני הסוכרת ולמניעת המוות התאי של הנוירונים. ממצאים אלו מצביעים על כך שפוליפנולים בתפוחים פועלים לא רק כנוגדי חמצון ודלקת, אלא גם משפיעים על תהליכים אפיגנטיים ומטבוליים עמוקים במוח, ובכך מספקים הגנה נוירונלית משמעותית במצבים כמו סוכרת. זהו נדבך חשוב נוסף בהבנתנו את הפוטנציאל של התפוח לשמור על בריאות המוח לאורך זמן ולהילחם בתהליכי הזדקנות קוגניטיבית. - מאמר סקירה שפורסם במאי 10 בכתב העת Nutrition Bulletin נועד לסכם את העדויות ממחקרים בבני אדם לגבי השפעתם של פוליפנולים המצויים בתפוחים על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כגון שומני דם (ליפידים) ולחץ דם.
המחברים ביצעו חיפוש ספרותי אחר ניסויים קליניים אקראיים (randomized clinical trials) שבוצעו בבני אדם, אשר השתמשו בתפוחים, מוצרי תפוחים, או מזונות/תוספים אחרים המכילים כמות משמעותית של פוליפנולים המצויים בתפוחים.
הממצאים הראשוניים מראים שייתכן שלפוליפנולים המצויים בתפוחים יש השפעה חיובית פוטנציאלית על פרמטרים של שומני דם (ליפידים) ועל לחץ הדם בבני אדם. - מאמר סקירה שפורסם בפבר' 18 בכתב העת Journal of the American College of Nutrition מציג את המרכיבים העיקריים של התפוח ואת העדויות המצביעות על הפוטנציאל שלו להפחתת הסיכון לעלייה במשקל, מתוך מחקרי מעבדה, מחקרי בעלי חיים, מחקרים אפידמיולוגיים וקליניים.
החוקרים מציגים 8 ניסויים עם עכברים שניזונו בתפוחים (10–7 מ"ג/ק"ג ליום) בצורות שונות הראו ירידה במשקל במהלך 3-28 שבועות.
5 ניסויים בבני אדם הראו כי צריכת תפוח שלם או מיץ תפוחים (720–240 מ"ג/יום) במשך 4–12 שבועות על ידי אנשים שמנים גרמה לירידה במשקל. - מחקר תצפיתי ורחב היקף שפורסם בינואר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, יצא לבחון את ההשפעה של צורות שונות של מוצרי תפוח (שלמים, מיץ ורסק) על תמותה מכל הסיבות בקרב חולים עם יתר לחץ דם.
- הנתונים נלקחו מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה (NHANES) של ארה"ב, המהווה מאגר נתונים גדול וייצוגי. המחקר זיהה 3,390 חולי יתר לחץ דם בין השנים 2003-2006 ולאחר הוצאת משתתפים שלא השלימו שאלונים או ללא מידע רלוונטי ומספק נכללו במחקר 2,368 חולי יתר לחץ דם.
החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך לפחות 10 שנים.
צריכת תפוחים ומוצריהם הוערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזון (FFQ) שכיסה את 12 החודשים שקדמו לראיון. רמות הצריכה חולקו לקטגוריות: ללא צריכה, פחות מפעם בשבוע, 1-2 פעמים בשבוע, 3-6 פעמים בשבוע, או פעם ביום ויותר.
החוקרים גם התייחסו לגורמים מבלבלים כולל מאפיינים דמוגרפיים (מין, גיל, גזע, השכלה, יחס הכנסה לעוני) ואינדיקטורים לבריאות (היסטוריית עישון, צריכת אלכוהול, יתר כולסטרול בדם, סוכרת, מחלות לב ואירועים מוחיים).
החוקרים השתמשו במודלים סטטיסטיים מתקדמים כדי לנתח את הקשר לאחר התאמה לגורמים מבלבלים רבים, כולל כל המאפיינים שצוינו לעיל.
המחקר הראה כי צריכת תפוחים שלמים 3-6 פעמים בשבוע הייתה קשורה להפחתה משמעותית של 48% בסיכון לתמותה מכל הסיבות בקרב חולי יתר לחץ דם. וזאת גם לאחר התאמה מלאה למגוון רחב של משתנים מבלבלים. ממצא זה נשמר גם בניתוחי תת-קבוצות, מה שמצביע על כך שההשפעה המיטיבה של התפוח השלם אינה מושפעת מנוכחות מחלות נלוות כמו כולסטרול גבוה, סוכרת, מחלות לב או שבץ.
לגבי מיץ תפוחים.. בעוד שבניתוח ראשוני (ללא התאמה לגורמים מבלבלים) נצפתה ירידה בסיכון עם צריכה מתונה של מיץ תפוחים, לאחר התאמה מלאה למשתנים המבלבלים, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צריכת מיץ תפוחים לבין תמותה מכל הסיבות.
לגבי רסק תפוחים: בניתוח ראשוני, צריכת רסק תפוחים דווקא נקשרה לסיכון מוגבר לתמותה. עם זאת, גם כאן, לאחר התאמה מלאה לגורמים מבלבלים, הקשר לא היה מובהק סטטיסטית, אם כי המגמה לסיכון מוגבר עדיין נצפתה.
החוקרים מציגים גם מנגנוני פעולה והסברים להבדלים בין תפוחים שלמים למעובדים:- פיטוכימיקלים (פוליפנולים): ריכוז גבוה של פיטוכימיקלים ביו-אקטיביים, במיוחד פלבנולים כגון קוורצטין, שנמצאים בקליפת התפוח. תהליכי ייצור מיץ ורסק תפוחים כוללים לרוב הסרת הקליפה ועיבוד שגורם לחמצון, ובכך מפחית משמעותית את תכולת הפוליפנולים ואת פעילותם נוגדת החמצון.
- ויטמין C: תפוחים עשירים בוויטמין C, נוגד חמצון חשוב המשפר תפקוד כלי דם. ויטמין C אינו יציב ונהרס בקלות בחום, במגע עם מים, בחשיפה לאור וחמצן, מה שמפחית את תכולתו במוצרים מעובדים.
- סיבים תזונתיים: הסיבים התזונתיים בתפוח, המרוכזים במיוחד בקליפה ובדפנות התא, קשורים להפחתת הסיכון למגוון מחלות כרוניות. עיבוד תפוחים פוגע בשלמות דפנות התא ובתכולת הסיבים, ובכך משנה את זמינותם הביולוגית ואת יתרונותיהם.
- השפעות שליליות של עיבוד:
- מוצרי תפוח מעובדים (בעיקר מיצים ורסקים) מכילים לעיתים קרובות כמויות גבוהות של סוכר מוסף, שצריכתו המוגברת קשורה לעלייה בסיכון לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם.
- אובדן הסיבים מעלה את האינדקס הגליקמי של המוצרים המעובדים, מה שמוביל לעלייה מהירה יותר ברמות הסוכר בדם.
- שימוש בתוספי מזון מסוימים ובחומרים כימיים באריזות (כגון PFAS), עלול להוות סיכונים בריאותיים פוטנציאליים, כולל עלייה בסיכון למחלות כרוניות ויתר לחץ דם.
- מחקר זה מספק המלצה חד-משמעית לצרוך תפוחים טריים ושלמים עבור חולי יתר לחץ דם ועבור כלל האוכלוסייה.
- הפוטנציאל של תפוחים להגן על המוח ולהילחם בתהליכי הזדקנות קוגניטיבית הודגם גם במחקר מוקדם יותר, מ-2004, שפורסם ב- The Journal of Nutrition, Health & Aging. מחקר זה, שבוצע על עכברים, בחן כיצד מיץ תפוחים מרוכז משפיע על עקה חמצונית ועל ירידה בביצועים קוגניטיביים.
- הגנה מפני סרטן ותהליכי מתילציה
התפוח, עשיר בפיטוכימיקלים ביו-אקטיביים, זוכה לתשומת לב רבה במחקר המודרני בהקשר של מניעת סרטן והגנה כימותרפית. סקירה מקיפה שפורסמה בנובמבר 21 בכתב העת Nutrients סיכמה את מכלול העדויות בתחום, וחשפה את ההיקף הרחב של השפעותיו המגנות של התפוח.
המחקרים האפידמיולוגיים שהובאו בסקירה מצביעים על קשר עקבי בין צריכת תפוחים (ולעיתים גם אגסים) לבין סיכון מופחת למגוון רחב של סוגי סרטן. הרשימה כוללת, בין היתר, סרטן המעי הגס והחלחולת ויתר חלקים של מערכת העיכול (חלל הפה והלוע, הוושט, הגרון, סרטן השד (במיוחד בנשים לפני גיל המעבר), סרטן הריאות, סרטן השחלות, הכליות והערמונית.
הפוטנציאל האנטי-סרטני של התפוח מיוחס בעיקר לעושר הפיטוכימיקלים שבו, בדגש על פוליפנולים וטריטרפנואידים. חשוב לציין כי רוב ריכוז הפיטוכימיקלים הללו נמצא בקליפת התפוח – נתון שמדגיש את חשיבות אכילת התפוח בשלמותו.
מחקרי מעבדה ומודלים חיים חשפו את המנגנונים המולקולריים המורכבים שבאמצעותם פועלים פיטוכימיקלים אלו:
עיכוב שגשוג תאים סרטניים ועצירת מחזור התא שלהם.
השראת אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת) של תאים סרטניים, תוך הפחתת ביטוי גנים מעודדי הישרדות.
ויסות עקה חמצונית בתאים, הן על ידי פעילות נוגדת חמצון והן על ידי גרימת לחץ חמצוני מבוקר בתאים סרטניים.
עיכוב אנגיוגנזה – מניעת יצירת כלי דם חדשים החיוניים לגידול הגידול.
דיכוי פלישה וגרורות – מניעת התפשטות תאי סרטן לאזורים אחרים בגוף.
הפחתת דלקת כרונית – גורם מפתח בהתפתחות והתקדמות סרטן.
הסקירה מדגישה כי ההשפעה האנטי-סרטנית של התפוח נובעת ככל הנראה מאפקט סינרגיסטי בין מגוון הפיטוכימיקלים השונים, וכן משיתוף פעולה בינם לבין מטריצת המזון המלאה של התפוח. בכך, התפוח ממשיך לאשש את מעמדו לא רק כמזון בעל סגולות מניעתיות, אלא גם כבעל פוטנציאל להשפעה טיפולית משלימה במאבק במחלת הסרטן."- מחקר שפורסם בספטמבר 16 בכתב העת Scientific Reports בחן באופן תיאורטי וחישובי את הפוטנציאל של פוליפנולים מתפוחים לפעול כחומרים כימופרופילקטיים (מונעי סרטן), תוך התמקדות מיוחדת בסרטן המעי הגס והחלחולת.
החוקרים שילבו שיטות כימיות מתקדמות עם מודלים ממוחשבים וניתוחי ביואינפורמטיקה כדי לזהות אילו חלבונים בגוף האדם עשויים להיות מושפעים ישירות על ידי הפוליפנולים השונים המצויים בתפוחים. הם גילו כי פוליפנולים אלו בעלי פוטנציאל קישור לחלבוני מטרה המעורבים בתהליכים תאיים קריטיים.
הממצאים המרכזיים הצביעו על כך שחלבוני המטרה הללו מעורבים בעיקר במטבוליזם של נוקלאוטידים (אבני הבניין של ה-DNA וה-RNA) ובתהליכי מתילציה (Methylation) – תהליכים מולקולריים חיוניים ביותר בוויסות גנים ובהתפתחות סרטן. המחקר העלה את ההשערה כי ההשפעה המגנה של תמציות תפוחים מפני סרטן, ובפרט סרטן המעי הגס, עשויה לנבוע מיכולתם של הפוליפנולים להפריע לפעילותם של אנזימים המעורבים במסלולים אלו, בדומה לתרופות מסוימות נגד סרטן. מחקר זה מספק תובנות עמוקות לגבי המנגנונים המולקולריים שבאמצעותם תפוחים יכולים לתרום למניעת סרטן, ובכך מחזק את המלצה לשלבם באופן קבוע בתזונה כחלק מאסטרטגיה מקיפה לשמירה על הבריאות.
- מחקר שפורסם בספטמבר 16 בכתב העת Scientific Reports בחן באופן תיאורטי וחישובי את הפוטנציאל של פוליפנולים מתפוחים לפעול כחומרים כימופרופילקטיים (מונעי סרטן), תוך התמקדות מיוחדת בסרטן המעי הגס והחלחולת.
- כבד שומני
מחקר שפורסם בדצמבר 23 בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry, שנערך על עכברים מבוגרים עם כבד שומני המושרה על ידי דיאטה עתירת שומן, התמקד בהשפעות של תמצית פוליפנולים מתפוחים (APE).
החוקרים מצאו כי עכברים מבוגרים הראו רגישות גבוהה יותר להתפתחות כבד שומני עקב דיאטה עתירת שומן. עם זאת, התערבות עם APE שיפרה באופן משמעותי את הפרעות השומנים והגלוקוז, הפחיתה את פגיעת הכבד ושיפרה את מצב הכבד השומני. מעבר לכך, המחקר חשף מנגנוני פעולה מורכבים: APE שיפרה את מטבוליזם השומנים והפעילה תהליכי אוטופגיה (פירוק ומיחזור של רכיבים תאיים פגומים) בכבד. בנוסף, נצפתה השפעה חיובית על מיקרוביוטת המעי, עם שינוי ביחס חיידקים מרכזי והעלאת שפע של חיידקים פרוביוטיים מועילים כמו Akkermansia. - סוכרת (תוספת מרץ 25).
מחקר שפורסם במרץ 25 בכתב העת Food & Function שופך אור נוסף על המנגנונים שמאחורי ההשפעה המיטיבה, ומדגיש במיוחד את הפוטנציאל של קליפת התפוח.
המחקר חקר קליפות של זני תפוחים מסחריים ומקומיים כמקור לתרכובות פנוליות בעלות תכונות אנטי-סוכרתיות ונוגדות גליקציה. החוקרים זיהו בקליפות מגוון עשיר של תרכובות פנוליות, כולל היפרוסייד (Hyperoside), חומצה כלורוגנית, פלוריזין (Phlorizin), אפיקאטצ'ין (Epicatechin) ופרוציאנידין B2. הממצאים העיקריים הראו כי תמציות מקליפות התפוח היו מסוגלות: לנטרל את ייצור תוצרי גליקציה סופיים מתקדמים (AGEs) המעורבים בסיבוכי סוכרת רבים; לרסן פעילות של אנזימים מרכזיים המעורבים במטבוליזם של פחמימות, כגון אלפא-גלוקוזידאז (α-glucosidase) ואלפא-עמילאז. עיכוב אנזימים אלו מסייע בהאטת פירוק פחמימות ובבלימת עלייה חדה ברמות הסוכר בדם לאחר ארוחות.
מחקר זה מחזק באופן משמעותי את הטיעון לפיו הקליפה אינה רק מעטה חיצוני, אלא מחסן עוצמתי של רכיבים ביו-אקטיביים התורמים באופן ישיר לבריאות המטבולית ולמניעת סוכרת וסיבוכיה. דבר שמתחבר גם למאמר אחר שלי: "אכילת פירות מלאים מורידים את הסיכון לסוכרת סוג 2 וסיבוכיה". - בריאות העצם
מחקר שפורסם באוגוסט 22 בכתב העת Food & Function בחן את ההשפעות המגנות של פוליפנולים מתפוחים על אובדן עצם בעכברים עם השמנה המושרת מדיאטה עתירת שומן.
המחקר מצא כי מתן פוליפנולים מתפוחים לעכברים שמנים שיפר באופן דרמטי את מבנה העצם, כולל עלייה בנפח ובצפיפות המינרלית של העצם (BMD), וחיזוק העצם הספוגית. בנוסף, נצפתה הפחתה בסמני דלקת (כמו TNF-α ו-IL-6), ירידה בקצב פירוק העצם ועלייה בסמנים המעידים על בניית עצם. המחקר גם הראה כי פוליפנולים מתפוחים שיפרו את חוזק עצם הירך והסיטו את האיזון העדין בגוף לכיוון בניית עצם על פני פירוק. ממצאים המצביעים על כך שפוליפנולים מתפוחים עשויים להיות כלי חשוב במניעה ובטיפול באוסטיאופורוזיס הקשור להשמנה, מצב שבו הדלקת הכרונית הנלווית להשמנה פוגעת בבריאות העצם. בכך, התפוח ממשיך להוכיח את מעמדו כ'מזון על' התורם לבריאות כוללת, ממערכת העיכול, דרך הלב והמוח, ועד לשלמות העצמות. - מיקרוביום
מחקר שפורסם ביוני 17 בכתב העת International Journal of Biological Macromolecules בדק את ההשפעות של רב-סוכרים מתפוחים על חולדות שניזונו מדיאטה עתירת שומן (HFD), דיאטה הידועה כגורמת לדיסביוזיס של חיידקי המעי ולדלקת.
החוקרים מצאו כי רב-סוכרים מתפוחים שיפרו משמעותית את הרכב חיידקי המעי, והובילו לעלייה באוכלוסיות חיידקים מועילים כמו Bacteroidetes ו-Lactobacillus ולירידה בחיידקים שנקשרו למצבי מחלה. שינוי זה לווה בעלייה בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), תוצרי תסיסה של סיבים תזונתיים המהווים מקור אנרגיה לתאי המעי ובעלי השפעות אנטי-דלקתיות.
יתר על כן, הטיפול ברב-סוכרים מתפוחים הפחית דרמטית את חדירות המעי המוגברת (הידועה כ"מעי דליף"), על ידי חיזוק מחסום המעי (עלייה בחלבון Occludin), וכן הפחית רמות של סמנים דלקתיים בדם. המחקר אף הציע מנגנון אפשרי לפיו רב-סוכרים אלו משרים אוטופגיה בתאי גובלט במעי, תהליך המסייע בשמירה על תקינות המעי.- מחקר פורסם באוקטובר 22 בכתב העת Metabolites הדגים כי תמצית פוליפנולים מתפוחים (APE) מדכאת זיהום ב- Clostridioides difficile (CDI) – זיהום חיידקי מעי חמור, הנגרם לעיתים קרובות לאחר טיפול באנטיביוטיקה הפוגעת בחיידקי המעי המועילים. המחקר הראה כי עכברים שנדבקו ב-C. difficile וטופלו ב-APE הציגו שיעורי הישרדות גבוהים יותר ושיפור משמעותי בתסמיני שלשול. מעבר לשיפור הקליני, APE הגביר את ההשפעות האנטי-דלקתיות בגוף וחיזק את שלמות מחסום המעי – מנגנון קריטי למניעת חדירת רעלנים ופתוגנים. יתרה מכך, APE ויסת את הפרעות המיקרוביוטה במעי שנגרמו על ידי הזיהום, והעלה את שכיחותם של חיידקים מועילים תוך דיכוי פתוגנים. הדבר לווה בשיפור בשינויים מטבוליים בצואה, כולל עלייה בחומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) שהן חיוניות לבריאות המעי. הממצאים מצביעים על כך ש-APE פועל כחומר פרה-ביוטי פוטנציאלי, אשר משנה את מיקרוביוטת המעי והמטבוליזם באופן שמסייע במלחמה בזיהומי מעי.
מחקר זה מחזק את התפיסה שהתפוח הוא לא רק מזון בריא באופן כללי, אלא בעל פוטנציאל טיפולי משמעותי בהפרעות ספציפיות במערכת העיכול, כולל זיהומים חיידקיים חמורים, על ידי השפעה ישירה ועקיפה על המיקרוביום."
- מחקר פורסם באוקטובר 22 בכתב העת Metabolites הדגים כי תמצית פוליפנולים מתפוחים (APE) מדכאת זיהום ב- Clostridioides difficile (CDI) – זיהום חיידקי מעי חמור, הנגרם לעיתים קרובות לאחר טיפול באנטיביוטיקה הפוגעת בחיידקי המעי המועילים. המחקר הראה כי עכברים שנדבקו ב-C. difficile וטופלו ב-APE הציגו שיעורי הישרדות גבוהים יותר ושיפור משמעותי בתסמיני שלשול. מעבר לשיפור הקליני, APE הגביר את ההשפעות האנטי-דלקתיות בגוף וחיזק את שלמות מחסום המעי – מנגנון קריטי למניעת חדירת רעלנים ופתוגנים. יתרה מכך, APE ויסת את הפרעות המיקרוביוטה במעי שנגרמו על ידי הזיהום, והעלה את שכיחותם של חיידקים מועילים תוך דיכוי פתוגנים. הדבר לווה בשיפור בשינויים מטבוליים בצואה, כולל עלייה בחומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) שהן חיוניות לבריאות המעי. הממצאים מצביעים על כך ש-APE פועל כחומר פרה-ביוטי פוטנציאלי, אשר משנה את מיקרוביוטת המעי והמטבוליזם באופן שמסייע במלחמה בזיהומי מעי.
- מחקר סקירה על בעיות בריאותיות רבות [1].
לסיכום, מכלול המחקרים והסקירות המעמיקות המתועדות במאמר זה, החל מהערכות אפידמיולוגיות רחבות היקף ועד לחשיפת מנגנונים מולקולריים מורכבים במעבדה, מצייר תמונה עקבית ומרשימה: התפוח אינו רק פרי טעים ומזין, אלא נכס תזונתי בעל פוטנציאל טיפולי ומניעתי משמעותי למגוון רחב של מחלות כרוניות, ובכך מאשש את חכמת הדורות בפתגם הישן, ומעניק לו משנה תוקף מדעי בעידן המודרני.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
כתיבת תגובה