חקלאות אורגנית מיטיבה גם עם ערכי האדמה והגידולים

כאשר משווים בין תוצרת אורגנית לקונבנציונלית (מרוססת) מוצאים הרבה הבדלים בריאותיים כאשר העיקרי הוא מניעת חשיפה למזהמים סביבתיים קרי הדברה, מתכות כבדות, PFAS ועוד.

במחקר שפורסם בנובמבר 2019 בג'ורנל הרפואי Agriculture Systems מראים החוקרים שחוסר פעילות של חרקים, אפילו אלה הנחשבים למזיקים, מביאה לירידה במגוון הערכים של האדמה עצמה.

• יציבות של מאגרי האדמה נמצאה במקומות שפחות התערבו בהם.
• הכמות הכוללת של אורגניזמים חיים בשטח שלא התערבו בו היתה גדולה יותר.
• חסרי חוליות השפיעו בצורה גדולה יותר על פעילות מיקרוביות ותוצרת יבולית.
• באזורי ה"סמטאות" בשדות נמצאו יותר חרקים (פרוקי רגליים).

המחקר הזה מביא משנה תוקף לצורך של החקלאים לתת יבול מזין יותר, כי בדרך הקונבנציונלית מאגרי האדמה מתכלים וזה משפיע על איכות וכמות התוצרת. ובהסתכלות עתידית יהיה קשה יותר, בצורה הזו, לתת מזון להתרבות הטבעית של בני האדם.

http://news.cornell.edu/stories/2019/12/organic-crop-practices-affect-long-term-soil-health

מחקר מ-2001 שמצא גם הוא ריכוז גבוה יותר של נוגדי חמצון וחומרים נוספים עם פעילות נוגדת מוטציות.
מחקר שפורסם ב-2010 בחן את איכות האדמה והתותים בחקלאות אורגנית. הממצאים הראו כי חוות התותים האורגניות הפיקו פירות באיכות גבוהה יותר וכי לקרקעות האיכותיות יותר שלהן עשויה להיות יכולת תפקודית מיקרוביאלית גדולה יותר ועמידות בפני עקה.
מחקר מ-2014 הראה עליה גדולה בנוגדי חמצון כשהישוו בין יבול אורגני ללא אורגני.

*** תוספת פברואר 23
מחקר שפורסם בפברואר 23 בג'ורנל Journal of Agricultural and Food Chemistry בחן את ההשפעה של הדברה (נגד פטריות) על תותים.
החוקרים מסבירים שפרופיל הטעם של כל תוצרת, כולל פירות יער, הוא תוצאה של טעמה וריחו. המתיקות נובעת לעתים קרובות מכמות הגלוקוז המומס או הפרוקטוז שבפרי, וארומה ייחודית מגיעה מתרכובות נדיפות, כגון אסטרים וטרפנים. בנוסף, פירות רבים גם מלאים בחומרים מזינים, ביניהם ויטמין C, חומצה פולית ונוגדי חמצון. אבל מכיוון שקוטלי פטריות נועדו לשבש את התהליכים התאיים של פטריות מסויומות שאוהבות תותים, הם עלולים להפריע בטעות לתהליכים אלה בגידולים, ולעכב את הייצור של תרכובות הטעם והערכים התזונתיים החשובים הללו. לכן, צוות החוקרים רצו לחקור כיצד שני חומרי הדברה נפוצים בשימוש על תותים – בוסקליד (BOS) ודיפנוקונאזול (DIF) – משפיעים על מסלולים מולקולריים ספציפיים בפירות יער.
החוקרים גידלו שלוש קבוצות של תותים (Fragaria x ananassa Duch) בתנאים זהים, תוך החלת BOS או DIF על שתיים מהקבוצות כשהגרגרים עדיין היו ירוקים. גם לאחר הטיפול, התותים שגדלו במלואם היו זהים בגודלם ובצבעם לאלו שגודלו ללא חומרי הדברה. עם זאת, מתחת לפני השטח, הצוות מצא מספר שינויים כימיים שנגרמו על ידי שני קוטלי הפטריות:
רמות הסוכרים והרכיבים התזונתיים המסיסים, כמו סוכרוז וויטמין C, הופחתו.
סוכרים הומרו לחומצות, מה שהפחית עוד יותר את המתיקות.
כמות התרכובות הנדיפות השתנתה, והכניעה את הטעם והארומה של התותים.
בהסתכלות מעמיקה יותר, הצוות מצא של-BOS הייתה השפעה ישירה על ויסות הגנים המעורבים במסלולים התאיים הקשורים לייצור סוכרים, תרכובות נדיפות, חומרים מזינים וחומצות אמינו. לבסוף, במבחן טעם עיוור, אנשים העדיפו באופן עקבי את התותים הלא מטופלים.
https://www.acs.org/pressroom/presspacs/2023/february/are-your-strawberries-bland-pesticides-could-be-to-blame.html

*** תוספת אוגוסט 24
מחקר שפורסם ביולי 24 בכתב העת Biology and Fertility of Soils אישר שוב כי חקלאות אורגנית תורמת באופן משמעותי לבריאות הקרקע, ומשפרת תפקודים אקולוגיים שנפגעים משיטות חקלאות קונבנציונליות עתירות כימיקלים.

החוקרים מציינים שאדמה בריאה מכילה מיליוני מינים חיים היוצרים את המיקרוביום של האדמה. רוב המגוון הביולוגי בקרקע מורכב מחיידקים ופטריות, ומספרם וסוגם מוסדרים חלקית על ידי פְּרוֹטִיסְטִים טורפים (שושלות עתיקות של אוקריוטים – אורגניזמים עם גרעין, שאינם צמח, בעל חיים או פטרייה) ונמטודות הניזונות מחיידקים. פרוטיסטים, הם מסבירים, שומרים על בריאות אוכלוסיית החיידקים על ידי הסרת החיידקים האדישים יותר ושחרור חומרים מזינים לאדמה. בעבודה משותפת, האורגניזמים הזעירים הללו במערכות ניהול קרקע אורגניות קובעים את בריאות הקרקע לצמיחת צמחים.

המחברים מציינים כי בחרו לבחון פרוטיסטים בגלל המחסור היחסי במחקרים לגבי השפעתם של דשנים שונים על המגוון וההרכב של פרוטיסטים, חשיבותם לבריאות הקרקע והפגיעות היחסית שלהם לשונות בפרקטיקות חקלאיות. בהשוואה לקבוצות מיקרוביאליות אחרות, החוקרים מצטטים גם ראיות לכך שטורפי פרוטיסטאן רגישים יותר להשפעות של דשנים פטרוכימיים. דשנים עלולים לגרום לשינויים במגוון ובהרכבים הטקסונומיים והתפקודיים של קהילות פרוטיסטים בקרקע.
הם ניתחו 179 דגימות של אדמה חקלאית אורגנית ו-200 דגימות מאדמה חקלאית קונבנציונלית. הניתוח השווה את המגוון והפונקציונליות של קהילות מיקרוביאליות בין שתי המערכות וכיצד הבדלים בתכונות הקרקע תורמים לשינויים בשפע ובמגוון החיידקים.
החוקרים ניתחו גם מחקר מקרה – המבוסס על גידול מלפפון עם דשנים אורגניים או כימיים בין השנים 2014-2016 (3שנים) – עבור הבדלים בתכונות הקרקע הנובעות משיטות ניהול שונות של דשנים שתורמות לשינויים במיקרוביום הקרקע. מחקר המקרה כלל גם ניתוח של pH בקרקע, חומר אורגני, סך חנקן, סך זרחן, סך אשלגן וחנקן זמין.
במחקרים הללו החוקרים ראו שהדישון האורגני מזין את האורגניזמים שבקרקע ובכך מועילים ותומכים ביחסי טורף-נטרף בר-קיימא שבמיקרוביום הקרקע. המחקר למעשה הראה שחקלאות אורגנית יוצרת מערכת אקולוגית בריאה.
יתרה מכך, הם גילו כי השימוש בדשנים כימיים לניהול חקלאי משבש את הקשר הביולוגי היציב בין הפרוטיסטים וטירפם בקרקעות ובכך מייצרים מצב לא מאוזן. בדומה לתרופות ומזון מעובד המשבשים את הרכב המיקרוביום במעי וכתוצאה מכך – חולי.
הם למעשה מצאו שבקרקעות אורגניות יש יותר חיידקים ובכך תומכות בקהילות הטרוגניות יותר של חיידקים ופרוטיסטים. על ידי אספקת יותר חומרים מזינים באמצעות דשנים אורגניים, מערכות חקלאיות אורגניות מאפשרות צמיחת חיידקים מהירה ושופעת יותר, אשר בתורה מאכילה יותר פרוטיסטים מאשר חקלאות קונבנציונלית.

כמו כן הם מצאו שפרוטיסטים טורפים פתוגנים צמחיים, ובכך שומרים על בריאות הצמח. הם גם תורמים באופן משמעותי למחזוריות של חומרי הזנה במערכת האקולוגית של הקרקע ומשחררים חומרים מזינים שניתן להשתמש בהם לצמיחת צמחים.

*** תוספת דצמבר 24 – השפעה על מיקרואורגניזמים
צוות בינלאומי של חוקרים בהובלת מדענים מאוניברסיטת Rennes שבצרפת מצא שחקלאות אורגנית מגדילה את הכמות והמגוון של המיקרוביוטה של ​​צמחי היבול, שבתורה מגנה עוד יותר על יבולים בעצם עמידותם מול פתוגנים אפשריים ( *** בדומה למיקרוביום האנושי מה שממחיש את הקשר העצום בין הטבע לחיים בו ***).
המחקר שפורסם בנובמבר 24 בכתב העת Plants People Planet, מתבסס על מורשת של עשרות שנים של מחקר שנבדק על ידי עמיתים ומאות שנים של מערכות חקלאיות שאינן מסתמכות על מוצרים רעילים מבוססי פטרוכימיה (דשנים, חומרי הדברה וכו').
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את ההשפעות של חלקות חקלאיות אורגניות מול אלה עתירי כימיקלים, על חיי חיידקים ופטריות ויתר אורגניזמים (במקרה זה) יבולי חיטה, שהם נמצאים בביקוש עולמי עולה ולכן גם חלק מהותי (באחוזים) מנפח התוצרת החקלאית ולכן גם מהווים תוצאות עם גושפנקא מחקרית עצומה.
המחברים בדקו את ארבע ההשערות הבאות:

1. חקלאות אורגנית משנה את הרכב הקהילה המיקרוביאלית ואת אינטראקציות המינים ומביאה למכלולים מיקרוביאליים מגוונים יותר מאשר חקלאות קונבנציונלית.
2. ההשפעה קשורה לשינויים בשיטות הניהול, בתכונות הקרקע ו/או במגוון הצמחים.
3. שינויים במיקרוביוטה משפיעים על רביית הצמח המארח ועמידות לפתוגנים.
4. התגובות יהיו בולטות יותר בחודש מאי מאשר במרץ, בשל ההשפעות של מערכות החקלאות השונות במהלך פיתוח הצמח, שיגדילו את ההבדלים בהרכב המיקרוביוטה.

המחקר בחן 40 שדות חיטת חורף בצפון מערב צרפת. עשרים מהשדות מנוהלים באופן אורגני והעשרים האחרים לא. הנתונים הסביבתיים והאגרונומיים כוללים סקרים של שיטות ניהול הקרקע, הקרקע עצמה וסוגי הצמחים והזנים. המיקרוביוטה החיידקית והפטרייתית נדגמה משישה צמחי חיטה בודדים בכל שדה בשני תאריכים (אמצע מרץ – שלב הצמיחה וסוף מאי – שלב רבייה מוקדם). כל קמפיין דגימה (מרץ ומאי), העריך בסך הכל 240 דגימות. כושר החיטה נמדד על ידי יכולת הרבייה של דגימות הצמחים ועמידות הפתוגנים, שנשלפה מ-240 הדגימות שנאספו במאי.
רק שדות שעבורם כל המשתנים היו זמינים נכללו בניתוחים.
המסקנה אליה הגיעו החוקרים בשורה התחתונה: "המחקר הנוכחי מספק הבנה טובה של ההשפעה של חקלאות אורגנית על מיקרוביוטה הקשורה לצמחים ומדגיש את החשיבות של מאפייני הקרקע וניהולם בעיצוב הרכב המיקרוביוטה והמגוון".
החוקרים מצאו גם כי תכונות הקרקע, לרבות פחמן, חנקן, רמת pH ותכולת החומר האורגני, אכן משפיעות על הרכב החיידקים והפטריות בכל השדות ללא קשר לזמן הדגימה.
כמו כן החוקרים ראו את ההשפעות הללו בשני מועדי הדגימות הן בשלב הצמיחה (מרץ) והן בשלב הרביה המוקדם (מאי). בשלב הרביה ההשפעה היתה בולטת יותר. ההשפעה מיוחסת בין השאר ל"השפעה המצטברת של מוצרים פיטוסניטריים ותשומות חנקן במהלך גידול היבול".
https://beyondpesticides.org/dailynewsblog/2024/12/study-affirms-that-organic-farming-improves-soil-health-microbial-life-and-pathogen-resistance/

*** תוספת אפריל 25
סקירת ספרות שפורסמה במהדורת יוני 25 בכתב העת Ecosystem Services בהובלת חוקרים ממכון רודייל מזהה את היתרונות האקולוגיים ובריאות הקרקע של חקלאות אורגנית רגנרטיבית (ROAg). בהשוואה לחקלאות עתירת כימיקלים, ROAg מגדיל את תכולת החקלאות האורגנית בקרקע ב-22%, את סך החנקן בקרקע ב-28% ואת כמות הפחמן המוצר על ידי מיקרוביום האדמה ב-133%.

החוקרים הצליחו לקבוע כי לחקלאות אורגנית רגנרטיבית "יש השפעות חיוביות משמעותיות על בריאות הקרקע ועל אספקת שירותי המערכת האקולוגית". כלומר הצפיפות והמגוון המיקרוביאלי בקרקע הם משאב הדורש עקרונות אורגניים רגנרטיביים, כולל האמונה הרווחת שיש להזין חיים מיקרוביאליים בקרקע כדי לפרק חומר אורגני להזנת צמחים, במקום לעקוף את הקרקע באמצעות חומרים מזינים פטרוכימיים סינתטיים.

החוקרים מזהים שתי מטרות עיקריות למחקר זה:

• "להעריך כיצד שיטות אורגניות רגנרטיביות מרובות עשויות להשפיע על מספר שירותי מערכת אקולוגית של הקרקע .
• לזהות ולדון בפערי ידע הקשורים ליכולת להעריך ולכמת את תפקידן של שיטות רגנרטיביות שונות בהשפעה על אספקת שירותי מערכת אקולוגית מרובים של הקרקע."

המחברים סקרו 271 מחקרים, כאשר 24 עמדו בכל קריטריוני ההכללה. הם העריכו את ההשפעה של שיטות אורגניות רגנרטיביות על ידי חישוב ציוני השפעה על מדדי בריאות הקרקע ושירותי המערכת האקולוגית. עבור כל תצפית, המחברים רשמו את פרמטרי הקרקע שנמדדו, שירותי המערכת האקולוגית הקשורים לקרקעות בריאות, וכיוון חיובי/שלילי של ההשפעה בכל פרמטר.

כחלק מהסקירה המקדימה של הספרות, המחקר מזהה שישה עקרונות מרכזיים של ROAg:

• מחזורי גידולים.
• שימוש בדשנים אורגניים.
• שימוש בגידולי שירות (cover crop).
• הפרעה מינימלית לקרקע.
• הימנעות מכימיקלים (למשל, חומרי הדברה, קוטלי עשבים, דשנים סינתטיים).
• קידום מערכות גידולים מגוונות ביולוגית.

מכיוון שאין הגדרה עקבית של ROAg, המחברים נשענים על הנחיות שנקבעו על ידי ארגונים, כולל Regenerative Organic Alliance ומכון Rodale, אשר קובעים עקרונות ותקנים אורגניים כבסיס.

המחברים מציינים ארבעה עקרונות מנחים לשילוב במסגרת שלהם לזיהוי מחקרים רלוונטיים, כולל:

• הימנעות מתשומות סינתטיות.
• אימוץ בו זמנית של שיטות עיבוד מינימלי, גידולי שירות ומחזור גידולים;
• שימוש בדשנים אורגניים להגברת פוריות הקרקע.
• מחזור זרעים ועיבוד מינימלי.

החוקרים כתבו "הראיות שלנו מ-24 מחקרים שפורסמו מראות כיצד 64% מהתצפיות הניסוייות מדווחות על השפעות חיוביות של ROAg על אספקת שירותי המערכת האקולוגית של הקרקע, ובמיוחד תמיכה בשירותי המערכת האקולוגית של הקרקע, אשר ממלאים תפקיד מפתח בשמירה על תפקוד המערכת האקולוגית של הקרקע".

ראוי לציין כי ROAg משפיע באופן משמעותי על בריאות הקרקע והמערכת האקולוגית באופן מועיל, אולם יש צורך במחקר נוסף כדי לאשש את הממצאים הקיימים מכיוון שיש מחקר מוגבל המקשר בין שירותי המערכת האקולוגית לתכונות בריאות הקרקע וחקלאות אורגנית רגנרטיבית. כלומר המושג 'רגנרטיביות' דהיום מוגדרת בצורה גרועה ומהווה נושא לבדיקה אינטנסיבית מצד חלק מהחקלאים המושקעים בפתרונות הוליסטיים ומערכות ניהול קרקעות מעבר לתלות בדלקים מאובנים ובקלטים רעילים. למרות קיומה של קהילה אורגנית (חקלאים, צרכנים, קמעונאים, פקחים ומדענים) שהתפתחה במשך שבעה עשורים לפחות ומקודדת בחוק ייצור המזון האורגני (OFPA) משנת 1990, תעשיית חומרי ההדברה הפטרוכימיים מקדמת את המונח "רגנרטיבי" כחלופה באופן רופף לתקן ולתווית האורגנית, שהיא שקופה, מוגדרת, מאושרת, נאכפת וכפופה לתגובות הציבור. ראו את המאמר הבא, שנותן לניתוח מעמיק על פענוח הפתרונות השגויים.

הנזק לאדם הוא גם דרך החשיפה לחומרי ההדברה וגם דרך ההפחתה ברכיבים התזונתיים ושיבוש המיקרוביום הקרקעי.

מוזמנים לקרוא גם את הפוסט: "מונסנטו ומותגי המזון הנפוצים – או אורגני", שמציג את כל הסיבות מדוע פרקטיקות אורגניות טובות יותר לאדם ולאקולוגיה. הן להזנה שלנו והן בצמצום עצום של חשיפה לכימיקלים מסוכנים לבריאות שלנו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה