יוגה והמוח

היוגה היא שיטה/פילוסופיה הודית עתיקה שתפקידה להשקיט את התודעה (המיינד), לשחרר את האדם מכבלי המציאות בה הוא נמצא ולחבר בין הגוף, הנפש והרוח ליקום כולו.
התנוחות ביוגה נקראות האסנות אך היוגה ממש לא מסתכמת רק בתנוחות, אלא בגוף-נפש ותודעה.
מי שמתרגל יוגה לאורך זמן מעיד על עצמו כיותר בריא, יותר חיוני ויותר קשוב.
כאשר אני רואה סרטוני הדרכה של יוגה אני נרגע רק מלהסתכל. היוגה איננה דבר פשוט לביצוע, במיוחד עם כאלה שאינם גמישים, אבל התמדה מחזקת את כל המערכות שלנו (עיכול, חיסון, שלד שריר, עצבים, הורמונלי ועוד).

מחקר מסוג סקירה שיטתית פורסם בנובמבר 2019 בג'ורנל הרפואי Brain Plasticity. המחקר התבסס על 11 מחקרים בהקשר של יוגה לבריאות המוח. 5 מתוכם בחנו אנשים ללא רקע עם יוגה שלקחו שיעור אחד או יותר בשבוע לתקופה של 10-24 שבועות. ו-6 מתוכם הישוו בין אנשים שמתרגלים יוגה לכאלה שלא.
לכולם ערכו טכניקות הדמיה מוחית כגון MRI וטומוגרפיה לפני ואחרי התקופה.
במחקרים ראו שאזורים מסוימים במוח התפתחו והיו פעילים במיוחד…לדוגמה מצאו שאזור הנקרא היפוקמפוס שאחראי בין היתר על זיכרון ויכולות ניווט והתמצאות.
ידוע שאזור ההיפוקמפוס מתכווץ עם השנים וכמו כן ידוע שהוא האזור שהכי נפגע אצל חולי דמנציה ואלצהיימר. (נקודה למחשבה)
דבר נוסף שראו במחקרים הוא שאזורי נוספים במוח יותר מפותחים אצל מתרגלי היוגה לעומת אלה שאינם :

  • ה'אמיגדלה' שקשור לרגש ואינטואיציה.
  • 'קליפת המוח הקדם-מצחית' שקשור גם לזיכרון וגם ליכולת חשיבה מופשטת, שיקול דעת, תכנון, אחריות ועוד.
  • 'פיתול החגורה' שמעבד מידע חושי, מוטורי, קוגנטיבי ורגשי.
  • 'רשת ברירת המחדל' מערכת אזורי מוח שונים שמתקשרים בו זמנית בנוגע לדברים הקשורים ל"עצמי" (ערכים, אמונות, יכולות, רגשות, דילמות מוסריות ועוד. אלו אזורים שפעילים יותר דווקא בזמנים של מדיטציה, חלימה בהקיץ ונדידת מחשבות.

מתרגלי היוגה נמצאו בעלי יכולות קוגנטיביות טובות יותר וניהול מצבים רגשיים.
אחת החוקרות במחקר סיפרה שבמחקרים קודמים שלה, הראו שיוגה משנה את התגובה במצבים של סטרס ושב- 8 שבועות של יוגה חלה ירידה ברמות הורמון הסטרס (קורטיזול), דבר ששיפר ביצועים בהחלטות נכונות, משימות מרובות וקשב/ריכוז.

מדהים!!! גם מרגיע, גם מחבר את האדם לעצמו ולעולם וגם מפתח את המוח!!!

*** תוספת יולי 23
מחקר בריאות מטעם אוניברסיטת UCLA מראה כי יוגה קונדליני, צורת יוגה המתמקדת בנשימה, מדיטציה, דקלום מנטרה והדמיה מנטלית, מגבירה את הפעילות באזור במוח המושפע ממתח וקשור לירידה בזיכרון.
התוצאות פורסמו באוגוסט 23 בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease.
החוקרים חקרו את השפעות היוגה בהשוואה לגישת תקן הזהב של אימון לשיפור זיכרון (MET) על קישוריות בתת-אזורים של ההיפוקמפוס, אזור קריטי במוח ללמידה ולזיכרון. MET נגזר מטכניקות המשתמשות בקשר מילולי וויזואלי ואסטרטגיות מעשיות לשיפור הזיכרון.
החוקרים מציינים שנראה כי אימון יוגה בקונדליני מכוון טוב יותר לקישוריות ההיפוקמפוס הקשורה ללחץ, בעוד ש-MET עשוי לכוון טוב יותר לאזורי משנה של אינטגרציה חושית של ההיפוקמפוס, ותומך באמינות זיכרון טובה יותר. לכן המחקר הזה מוסיף לספרות התומכת ביתרונות של יוגה לבריאות המוח, במיוחד עבור נשים שיש להן תחושת מתח ופגיעה סובייקטיבית בזיכרון. הם מוסיפים שצורה עדינה זו של יוגה, המתמקדת יותר בנשימה ובמעורבות נפשית מאשר בתנועה, כמו צורות אחרות של יוגה, היא אידיאלית עבור מבוגרים שעשויים להיות להם מגבלות פיזיות מסוימות.
המחקר כלל 22 משתתפים שהיו חלק ממחקר אקראי מבוקר גדול יותר שחקר את השפעות היוגה על הסיכון לאלצהיימר. הגיל הממוצע בקרב 11 משתתפי היוגה היה כ-61; בקבוצת הביקורת (MET) הגיל הממוצע היה בערך 65. לכולם הייתה ירידה עצמית בתפקוד הזיכרון במהלך השנה הקודמת וגורם סיכון קרדיווסקולרי אחד או יותר, אשר יכול גם להגביר את הסיכון למחלת אלצהיימר. אלה כללו הצטברות פלאק בעורקים, התקף לב לאחרונה, סוכרת וטיפול בלחץ דם גבוה או כולסטרול גבוה.
הן לקבוצות היוגה והן ל- MET ערכו אימון אישי בן 60 דקות בכל שבוע במשך 12 שבועות. התוכניות כללו גם שיעורי בית או מפגשי תרגול יומיומיים. אימון הקונדליני יוגה (KY) נתמך בתרגול בבית של צורה מדיטטיבית קצרה נוספת של יוגה, שנקראת Kirtan Kriya (KK). סוגי יוגה אלה מפעילים מגוון חושים בו זמנית ויש להם מרכיב "מזמר" שעשוי לשפר את תפקודי מערכת הנשימה, הלב וכלי הדם והעצבים האוטונומיים, על פי מחקרים קודמים, ציינו החוקרים.
עוד החוקרים מוסיפים שבעבר הם מצאו של'קונדליני' ול'קירטן קריה' היו השפעות מועילות על דיכאון, חוסן ותפקוד ניהולי אצל מבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי קל. הם גם מצאו שליוגה הייתה השפעה נוירו-פרוקטיבית חזקה יותר על נפח ההיפוקמפוס הימני – מה שעשוי לרמז על תפקוד זיכרון משופר – מאשר MET בנשים מבוגרות עם ירידה סובייקטיבית בזיכרון וגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
המחקר החדש השתמש ב-MRI פונקציונלי מיוחד כדי לבסס קישוריות במצב מנוחה של ההיפוקמפוס. הדמיה זו, שנחשבת רגישה יותר לשינויים קוגניטיביים מנפחי ההיפוקמפוס, אפשרה לחוקרים להעריך תת-אזורים של ההיפוקמפוס, תוך השוואה בין ההשפעות של יוגה לעומת אימון זיכרון.
בהתבסס על הממצאים שלהם, אימון היוגה עשוי לכוון טוב יותר לקישוריות תת-אזור ההיפוקמפוס המושפעת מלחץ, מה שעשוי לסייע בעיבוד מידע. בנוסף הקישוריות המוגברת שנצפתה בין תת-אזורי ההיפוקמפוס הקדמיים והאחוריים עם אימון KY+KK מאשר עם MET עשויה להצביע על יתרונות נוירו-פרוטקטיביים מעולים לטווח ארוך הקריטיים לזיכרון אפיזודי.
https://www.uclahealth.org/news/older-women-risk-alzheimers-disease-may-benefit-yoga

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב