ס..ל..מ..ו..נ..ל..ה (בטונציה של רפי גינת)
פה ושם שומעים על מאכל זה או אחר שנמצא שמכילים את החיידק המזהם סלמונלה ועושים עליו recall. רוב הזיהומים שלו מקורם מתנאי סניטציה ירודים או כאשר המזון לא נשמר כמו שצריך.
החיידק הזה (למיניו) יכול לגרום לשלשולים ובמקרים קיצוניים גם למוות.
מתי זה מגיע לידיעת הציבור? כאשר יש דיווחים על התפרצות של שלשולים והמקור בהרבה מקרים זהה, אז בודקים, ואם אכן נמצא מזוהם, עושים עליו "ריקול".
האם זה אומר ששאר המוצרים הנמכרים לא מכילים אותו? יכול להיות שכן יכול להיות שלא… לא בודקים כל מוצר ברמה יומית…
תמיד חשבתי ועדיין אני חושב שאנשים נחשפים אליו לעתים לא רחוקות ושבסופו של דבר הגוף שלנו, אם בריא, יודע להתמודד איתו ללא סימפטומים.
והנה מחקר מדצמבר 2019 שפורסם בג'ורנל הרפואי Cell ומסבירים בדיוק את הדרך של הגוף בהתמודדות עם אותו חיידק ס..ל..מ..ו..נ..ל..ה (הייתי חייב).
מערכת העיכול שלנו מכילה נוירונים לכאב (nociceptor neurons) וכשהם פוגשים בחיידקי הסלמונלה הם משחררים חומר שנקרא Calcitonin gene-related peptide ובקיצור (CGRP) והם מאטים את ההתמיינות של תאי M. ובכך נסגרים המעברים על הסלמונלה.
תאי M הם חלק מלוחיות על שם פייר (Peyer’s Patch) שנמצאות במעיים והן גם סוג של מעבדה כימית לזיהוי פתוגנים. את המידע הם מעבירים למערכת החיסון דרך תאים מציגי אנטיגן לשם יצירת נוגדנים.
במקביל הם גם ממריצים ומחזקים (כמותית) חיידקים טובים שעונים לשם (SFB (segmented filamentous bacteria שמעודדים גם הם תגובה חיסונית של תאי דם לבנים (T helper) ובכך נוצרת תגובה חיסונית חזקה שמטפלת בחיידק.

אז ככה זה עובד…מערכת העצבים מתקשרת עם מערכת החיסון.
ולא רק במעיים גם בריאות.
החוקרים מציינים שהממצאים ממחישים התקשרות הדדית חשובה בין מערכת העצבים למערכת החיסון. זה כמו כביש מהיר דו-כיווני כאשר שתי המערכות שולחות מסרים ומשפיעות זו על זו כדי לווסת את תגובות ההגנה במהלך זיהום.
הם מוסיפים שמחקר קודם שלהם מצא שעצבים בריאות יכולים לשנות את התגובה החיסונית בזיהומי ריאות חמורים עם החיידק Staphylococcus aureus
המחקר הזה גם מסביר מדוע אנשים שלוקחים תרופות לשיכוך כאבים כמו אופיאטיים, שמשפיעים גם על אותם נוירונים במעיים, חשופים הרבה יותר לזיהומים. כלומר כאשר אתה "מחליק" איתות עצבי במאמץ להפחית את הכאב (עם האופיאטיים), אתה עלול להפחית גם את יכולות ההגנה שלך.
https://news.harvard.edu/gazette/story/2019/12/nervous-system-actively-stops-salmonella-from-infecting-body/
מי רגיש יותר לזיהומי מעיים? כל אלה שהמיקורביום שלהם ירוד (תרופות, תזונה מצבים רגשיים קיצוניים או לאורך זמן) או כאלה שמראש מכילים פחות מאותם נוירונים במעי.
מלבד הסלמונלה יש עוד כמה מזהמים ידועים כמו E coli, Shigella ו- Yersinia שנמצאים אצל הרבה אנשים וגם הם יכולים להזיק במידה ותאי M הנוירונים והמיקרוביום לא מתפקדים כראוי.
איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
כתיבת תגובה