בריאות הנפש·חלבון - אב מזון·טריפטופן·שינה

טריפטופן – חומצת אמינו חיונית

חלבון הוא אחד מאבות המזון.
החלבון מתחיל להתפרק בקיבה על ידי החומצה ההידרוכלורית ועל ידי אנזימי עיכול.
תוצר הפירוק של חלבון הוא חומצות אמינו והם מהווים אבן בנין לשרירים, לאנזימים, להורמונים, לנוירוטרנסמיטורים במוח ועוד.
אנשים חושבים שהמקור הטוב ביותר לחלבון הוא מבשר (מהחי) וזה אולי היה נכון לעבר, אבל היום הבשר די מעובד ומלא ברעלים, הורמונים ותרופות. ולכן הנזק עולה על התועלת.
לא לשכוח שאותו בשר שאוכלים, שהוא השריר של החיה, מתקבל דרך הצומח. כלומר גם בצומח שי חלבון, זמין מבחינה ביולוגית ומגוון ביותר: דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וכולי…

חומצות האמינו מתחלקות ל-2 קבוצות עיקריות… חיוניות ולא חיוניות, כאשר המילה חיוני מתכוונת ליכולת של הגוף לייצר אותן כן או לא. במידה וכן אז לא צריך לחפש אותן רק דרך מזון… ובמידה ולא חובה לחפש אותן דרך המזון.

אחת מחומצות האמינו האלה היא טריפטופן והיא חשובה להמון הקשרים בריאותיים החל מיצור מלטונין (הורמון השינה ורוגע), סרוטונין (הורמון השמחה) ועוד נוירוטרנסמיטורים. כמו כן הוא משתתף גם ביצור של ניאצין (B3) שחשוב למערכת העצבים, העיכול ואיזון שומנים וכולסטרול.
לאור כל אלה, ניתן להבין, שמחסור שלו יכול לגרום להפרעות שינה, מצבים רגשיים (דיכאון וחרדה), בעיות קוגנטיביות, כאבי ראש ומיגרנות, פציעות ספורט ועוד…

הקצובה המומלצת (לפי ה-FDA) היא 3.5-6 מ"ג לכל קילו ליום… לדוגמה גבר השוקל 80 ק"ג כדאי שיצרוך 280-480 מ"ג ליום ואישה ששוקלת 60 ק"ג תצטרך 210-360 מ"ג ליום.

באופן כללי מכיוון שהגוף שלנו הוא הוליסטי ויש קשרים נוספים, אין זה אומר שאם אתם חווים את אחת הבעיות שצויינו למעלה, המקור של זה הוא מחסור בטריפטופן, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא…
האם זה אומר שישר צריך ללכת לתוספי תזונה?
גם פה התשובה היא לא…
זה נכון, דרך אגב, לכל חומצת אמינו חיונית ולכל דבר שיכול להיות עקב מחסור של חומצת אמינו זו או אחרת…
אז היכן ניתן למצוא את אותה חומצת אמינו במזון?
במגוון רחב של אפשרויות, והעיקרון הוא תמיד מגוון… זה מה שהגוף אוהב, זה מה שגם המיקרוביום אוהב… ולכן תמיד עדיף מכמה מקורות ולא מאחד וגם מהסיבה שלכל מזון יש עוד אלמנטים בריאותיים.
ב-100 גרם של זרעים וגרעינים (דלעת, צ'יה, שומשום מלא, חמניות, פשתן טחון, פיסטוק, קשיו, שקדים ולוז) יש קרוב ל-600 מ"ג טריפטופן.
ב-100 גרם מוצרי סויה (טופו, אדממה, טמפה) יש קרוב ל-600 מ"ג טריפטופן.
ב-100 גרם דגנים מלאים (חיטה, שיבולת שועל/קוואקר וכוסמת) יש קרוב ל-400 מ"ג טריפטופן.
ב-100 גרם קטניות (שעועית לסוגיה, עדשים, חומוס) יש מעל 100 מ"ג טריפטופן.

לאור כל אלה ניתן לראות שמי שאוכל מגוון מקבל את חומצת האמינו טריפטופן בלי הרבה בעיות. ואם שואלים אותי, בתזונה הזו ניתן להשיג את כל חומצות האמינו לרבות החיוניות במינונים טובים ומספקים. אז שלא יעבדו עליכם שרק דרך מוצרים מהחי…

אתר נחמד לקבל מידע לגבי ערכים תזונתיים של מגוון גדול של מזונות

https://www.myfooddata.com/

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s