מה רבו מעשיך שמן זית – אלצהיימר וע….וד

שמן זית – שמן בסיס המופק מפרי עץ הזית הנפוץ במיוחד באזור המזרח התיכון ובאזורים נוספים באירופה (איטליה, יוון, צרפת, ספרד וגם בישראל). הוא חלק מהותי בתזונה הים תיכונית.
השמן בעיקר מכיל חומצות שומן חד בלתי רוויות (אומגה 9). זו הסיבה ששמן זית נמצא במצב צבירה נוזלי בטמפרטורת החדר ומוצק יותר בקירור. וזו גם אחת הדרכים לבדוק את איכותו ואם מהול בשמנים אחרים.
אחת מחומצות השומן העיקריות המהווה 70-80% משמן זית היא חומצה אולאית ובמחקר סקירה מינואר 23 בכתב העת Nutrients מציג את החשיבות שלה למערכת החיסון, את חשיבותה לתחזוק הממברנות של כל התאים בגוף, תמסורת בין המערכות השונות, תגובה אנטי דלקתית ונוגדת חמצון והשפעתה על המוח, מנגנוני שובע והתחזוקה התאית ברמת ה-DNA (אפיגנטיקה).

שמן זית מכיל גם פיטוסטרולים, טוקופרולים ופיגמנטים. יש גם שפע של תרכובות פנוליות ונדיפות. חלק מהתרכובות הללו תורמות לאופיו הייחודי של השמן ולריחו.
חומצות שומן נוספות בריכוזים מינוריים הן: פלמיטית, פלמיטולאית, סטארית, לינולאית ולינולנית.

קיימות דרגות שונות של שמן זית, בהתאם לשיטת הייצור, התוכן התזונתי, הטעם והריח.
כאשר קונים שמן זית יש לוודא שעליו נמצאת תווית איכות ושחמיצותו אינה עולה על 0.8. החמיצות נקבעת בין היתר עקב סוג הזן של הזית וכן המהירות מרגע המסיק ועד כבישתו. סוג הזן קובע גם את טעמו וכמובן שישנם גם תערובות (blend).
הכבישה חייבת להיות קרה (לחץ על הפרי) כדי למנוע את חמצון השמן.
שמן זית ישראלי נחשב לאיכותי ביותר ורבים הם המותגים שזוכים בתחרויות בינלאומיות. בארץ מגדלים גם זנים שאינם נפוצים באזור הזה ולכן ישנם גם מותגים ישראליים עם זנים שמקורם בצרפת ובספרד, כמו הפישולין, ארבקינה, לצ'ינו ועוד. דרך אגב גם ההמלצה שלי היא תוצרת הארץ. שכן שמנים מיובאים אינני יוע את תנאי האפסון והשילוח שלהם. ייתכן והם מחומצנים.

לשמן זית תכונות בריאותיות רבות הן בלקיחה פנימית והן חיצונית (השמן עצמו או כחלק ממרקחות טבעיות לעור). שמן הזית הנקרא אקסטרה וירג'ין (EVOO) הוא גם זה שנמצא הכי עשיר באותם פיטוכימיקלים עם הראיות הטובות ביותר במניעת המחלות. בסוף הפוסט אציג מחקרים נוספים לגבי איכויות הבריאות שלו.

הקשר המרתק בין שמן זית ובריאות המעיים (המיקרוביום)

בעשור האחרון, היחסים המורכבים בין התזונה למיקרוביוטת המעי הפכו לאחד מתחומי המחקר התוססים ביותר ברפואה תזונתית. קהילת הטריליונים של מיקרואורגניזמים המאכלסים בעיקר את המעי הגס שלנו, שנתפסה בעבר כקהילה פסיבית בלבד, מוכרת כיום כ"איבר" פעיל ומרכזי המשפיע על מגוון עצום של תהליכים פיזיולוגיים.
המיקרוביום מעורב בחילוף חומרים של רכיבי תזונה, בוויסות מערכת החיסון, בשמירה על תפקוד תקין של מחסום המעי, ובהגנה מפני פתוגנים. איזון וגיוון של המיקרוביום חיוניים לשמירה על הומיאוסטזיס (איזון פנימי), בעוד שחוסר איזון (דיסביוזיס) – נקשר למגוון רחב של הפרעות, כולל מחלות מעי דלקתיות, השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ואף מצבים נוירולוגיים.

סקירה מקיפה שפורסמה ביולי 25 בכתב העת Foods, מסכמת את הראיות העדכניות ביותר לגבי האופן שבו רכיבים ביו-אקטיביים ייחודיים המופקים מזיתים משפיעים על הרכב ותפקוד מיקרוביוטת המעי. הסקירה סינתזה וניתחה מגוון רחב של מחקרים (מבחנה, בעלי חיים וניסויים קליניים בבני אדם), אשר התמקדו בהשפעות של תרכובות ביו-אקטיביות שמקורן בזיתים – כולל פוליפנולים (כמו הידרוקסיטירוסול, אולאורופאין וטירוסול), טרפנים ופיטוכימיקלים נוספים – על מיקרוביום המעי שמורכב בעיקר מחיידקים השייכים למערכות Firmicutes ו-Bacteroidetes בעוד ש-Actinobacteria ו-Verrucomicrobia מהוות פרופורציות משמעותיות אך קטנות יותר.

ממצאי הסקירה מצביעים על כך שרכיבים שמקורם בזית פועלים כמודולטורים רבי עוצמה של המיקרוביום, ומשפיעים על קבוצות חיידקים אלו:

• העצמת חיידקים מועילים: הן הוכחו כמעודדות גידול אוכלוסיות חיידקים פרוביוטיים מועילים, דוגמת Lactobacillus (ממערכת Firmicutes) ו-Bifidobacterium (ממערכת Actinobacteria), הידועים בתרומתם לבריאות המעי. חיידקים אלו תורמים לשמירה על שלמות שכבת הריר המגנה על המעי ולייצור פפטידים אנטי-מיקרוביאליים.
• קידום ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) וחיזוק מחסום המעי: רכיבי הזיתים מקדמים את ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (כגון חומצה לקטית, אצטט, פרופיונאט ובוטיראט) – תוצרי תסיסה של חיידקי המעי. SCFAs אלו חיוניים לבריאות תאי המעי הגס (קולונוציטים), תורמים משמעותית לחיזוק שלמות מחסום המעי על ידי תמיכה בתאי האפיתל ובחיזוק צמתים הדוקים (Tight Junctions), מפחיתים דלקת ומקדמים מיקרוביום מאוזן. בכך הם חיוניים למניעת מעבר חומרים מזיקים למחזור הדם.
• מניעת דיסביוזיס: רכיבים בשמן זית מסייעים בהפחתת אוכלוסיות של חיידקים פתוגניים פוטנציאליים, ו- Lactobacillus למשל מתחרה עם חיידקים מזיקים על רכיבי תזונה ואתרי היצמדות ברירית המעי.
• ייצור ויטמינים חיוניים: חיידקי מעי מסוימים, ובפרט Bifidobacterium ו-Lactobacillus, מסוגלים לסנתז ויטמינים חיוניים כמו ויטמיני B (B12, חומצה פולית, B6, B2) וויטמין K.
• מודולציה של ציר המעי-מוח: המיקרוביום יכול להשפיע על מערכת העצבים המרכזית דרך ייצור נוירוטרנסמיטרים כמו גאבא (GABA), סרוטונין ודופמין, ובכך להשפיע על מצב רוח, התנהגות ותפקודים קוגניטיביים.
• פירוק קסנוביוטיקה: חיידקים מסוימים יכולים לפרק תרכובות זרות (קסנוביוטיקה) ותרופות, מה שעשוי לשנות את רעילותם או יעילותם.

לאור ממצאי הסקירה וידע נרחב בתחום, נראה כי חלק ניכר מהיתרונות הבריאותיים המיוחסים לשמן זית קשור באופן הדוק לתרומתו לאיזון וטיפוח המיקרוביום הבריא. שמן זית משפר את תפקוד המיקרוביום, אשר בתורו מתווך את השפעותיו המיטיבות על ידי הפחתת דלקתיות מערכתית, ייצור מטבוליטים מועילים, חיזוק מחסומים פיזיולוגיים ושיפור תקשורת בין מערכות הגוף. אז אולי זו הסיבה מדוע שמן זית נמצא מועיל בסקירות ומחקרים אחרים להרבה מאוד בעיות ומצבים בריאותיים.

מגוון היתרונות הבריאותיים של שמן הזית

1. מוות בטרם עת
   על פי מחקר שפורסם בינואר 22 בג'ורנל Journal of the American. צריכת יותר מ-7 גרם (קצת יותר מ-1/2 כף) שמן זית ליום קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה ממחלות לב וכלי דם, תמותה מסרטן, תמותה ממחלות ניווניות ותמותה ממחלות בדרכי הנשימה,
   החוקרים לקחו את הנתונים ממחקרי הבריאות Nurses' Health Study ו- Health Professionals Follow-up Study, החוקרים ניתחו 60,582 נשים ו-31,801 גברים שהיו נקיים ממחלות לב וכלי דם וסרטן בתחילת המחקר בשנת 1990. במהלך 28 שנות מעקב, הוערכה התזונה על ידי שאלון כל ארבע שנים. השאלון שאל באיזו תדירות, בממוצע, הם צרכו מזונות ספציפיים, סוגי שומנים ושמנים, וכן באיזה מותג או סוג של שמנים השתמשו לבישול והוסיפו לשולחן בשנה הקודמת.
   צריכת שמן זית חושבה מסכום של שלושה פריטים בשאלון: שמן זית המשמש לרטבים לסלט, שמן זית המוסף למזון או לחם ושמן זית המשמש לאפייה ולטיגון בבית. כף אחת הייתה שווה ערך ל-13.5 גרם שמן זית.
   צריכת שמנים צמחיים אחרים חושבה על סמך המשתתפים שדווחו על מותג השמן וסוג השומן המשמש לבישול בבית. כמו כן חושבה גם צריכת מוצרי חלב ושומנים וחומרים מזינים אחרים. החוקרים מצאו שצריכת שמן הזית עלתה מ-1.6 גרם ליום ב-1990 לכ-4 גרם ליום ב-2010, בעוד שצריכת המרגרינה ירדה מכ-12 גרם ליום ב-1990 לכ-4 גרם ליום ב-2010. צריכת השומנים האחרים נותרה יציבה.
   צריכת שמן זית סווגה לפי:
   אף פעם או פחות פעם בחודש.
   0 עד ≤4.5 גרם ליום (>0 עד ≤1 כפית)
   4.5 עד ≤7 גרם ליום (>1 כפית עד ≤1/2 כף)
   7 גרם ליום (>1/2 כף)
   כאשר החוקרים השוו את אלה שצרכו שמן זית לעתים רחוקות או אף פעם לא, לאלו בקטגוריית הצריכה הגבוהה ביותר היה סיכון נמוך ב-19% לתמותה קרדיו-וסקולרית, סיכון נמוך ב-17% לתמותה מסרטן, סיכון נמוך ב-29% לתמותה נוירודגנרטיבית וסיכון נמוך ב-18% לתמותה נשימתית.
   המחקר גם מצא שהחלפת 10 גרם ליום של שומנים אחרים, כגון מרגרינה, חמאה, מיונז ושומן חלב, בשמן זית קשורה בסיכון נמוך ב-8-34% לתמותה כוללת.
   גם לאחר התאמה לגורמים סוציואקונומיים וגורמים נוספים התוצאות שלהם נותרו זהות במידה רבה.
   החוקרים מציינים שהממצאים שלהם תומכים בהמלצות התזונתיות הנוכחיות להגברת צריכת שמן זית ושמנים צמחיים בלתי רוויים אחרים. הקלינאים צריכים לייעץ למטופלים להחליף שומנים מסוימים, כמו מרגרינה וחמאה, בשמן זית כדי לשפר את בריאותם וכדי שיהיה קל יותר למטופלים להבין וליישם זאת בתזונה שלהם.
2. מחלות קרדיומטבוליות
   • מחלות לב וכלי דם לרבות ממזהמים סביבתיים [1][2][3][4][5][6][7][8][9].
     טרשת עורקים (ASCVD) ממשיכה להיות גורם התמותה העיקרי בעולם, והיא מאופיינת בדלקת כרונית, עקה חמצונית ותפקוד לקוי של כלי הדם. מחקרים אפידמיולוגיים קישרו את צריכת שמן הזית כתית מעולה (EVOO) להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, אך המנגנונים המולקולריים המדויקים, ובמיוחד השונות הבין-אישית בתוצאות, נותרו בלתי עקביים. המחקר הנוכחי נועד לספק ניתוח מכניסטי וממוקד של שני הפנולים העיקריים בשמן זית – הידרוקסיטירוסול (HTyr) וטירוסול (Tyr) – ולשלב את ההשפעה הקריטית של המיקרוביוטה של המעי על ספיגתם, זמינותם הביולוגית, והשפעתם הקלינית.
     סקירת ספרות מעמיקהשל מחקרים קליניים אקראיים (RCTs) שפורסמה בדצמבר 25 בכתב העת Nutrients, מדגישה את חשיבות הנתונים הפרה-קליניים והקליניים כאחד. הממצאים המרכזיים מאשרים כי ההשפעה המגנה של EVOO נובעת לא רק מפעולת אנטי-חמצון ישירה – מניעת חמצון של שומני ה-LDL בדם אלא משילוב של שלושה צירים מערכתיים.
     1: בציר הדלקת, נמצא כי HTyr הוא מעכב רב-עוצמה של אנזימים פרו-דלקתיים כמו COX ו-LOX, והוא משבש את מסלול NF-kB – גורם שעתוק עיקרי המוביל לייצור מולקולות דלקת כמו TNF-α. בנוסף, הפנולים מפגינים תכונות אנטי-תרומבוטיות חזקות, המפחיתות את אגרגציית טסיות הדם ובכך מקטינות את הסיכון לאירועי קרישה. ברמה התאית, HTyr הוכח כמגן על תאי האנדותל (ציפוי כלי הדם) בכך שהוא מוריד את ביטוי מולקולות האדהזיה/הדבקות (כמו ICAM-1), אשר גיוסן הוא שלב קריטי בתחילת היווצרות הפלאק הטרשתי.
     2: בציר המטבולי, HTyr משפר את הומיאוסטזיס הגלוקוז ומפחית את התנגודת לאינסולין באמצעות ויסות גנים מרכזיים בכבד, כגון SREBP-1c שממלא תפקיד מפתח בליפוגנזה, ובכך הוא ממתן כבד שומני ואת הסיכון למחלת לב מטבולית. הממצאים הקליניים מאשרים כי ההשפעה המיטיבה על פרופיל השומנים והאינסולין הייתה משמעותית יותר באוכלוסיות עם סיכון קרדיו-מטבולי גבוה יותר, מה שמצביע על תלות במצב הבסיס של המטופל.
     3. המסקנה החשובה ביותר מהמחקר היא הוכחת קיומו של ציר פנולים-מיקרוביוטה-טרשת עורקים. המחקר מדגיש כי הפנולים אינם פועלים לבדם: לאחר צריכתם, רובם מגיעים למעי הגס, שם אנזימי המיקרוביוטה הופכים אותם למטבוליטים פעילים (כגון חומצה הומו-ונילית HVA וDOPAC). רק מטבוליטים אלו, לאחר מכן, נספגים למחזור הדם ומבצעים את הפעולה הקלינית המגנה. המחקר מזהה כי קיימים 'מטבוטיפים' (Metabotypes) שונים אצל בני אדם – המעי של חלק מהאנשים מסוגל לבצע את ההמרה הזו ביעילות, בעוד אצל אחרים, המעי הלקוי מונע את הפיכת הפנולים לחומרים מגנים, ובכך יוצר פערים גדולים בתוצאות הקליניות בין מגיבים ללא-מגיבים. לפיכך, המחקר קובע כי שמן זית מגן רק כאשר הוא נצרך לצד תזונה עשירה בסיבים או רכיבים תומכי-מעי, שתומכת במיקרוביוטה לייצר את האפקט הקרדיו-וסקולרי המלא.
     
     החוקרים מציינים כי אתגרים עתידיים כוללים את הצורך בקביעת מינון אופטימלי מדויק, ובעיקר – הצורך בביצוע סקירת רצף (Sequencing) של המיקרוביום במחקרים קליניים עתידיים כדי להתאים את הטיפול אישית לכל מטופל, בהתאם ל'מטבוטיפ' שלו.
   • איזון לחץ דם [1][2][3].
   • סוכרת.
     בסקירה שפורסמה בפברואר 25 בכתב העת Nutrients חוקרים בדקו כיצד תרכובות ביו-אקטיביות בשמן זית משפיעות על הביטוי של גנים המווסתים סוכרת מסוג 2 (T2DM), תוך התמקדות בתפקידן הפוטנציאלי בשיפור הרגישות לאינסולין, הפחתת דלקת ושימור תפקוד תאי בטא.
     החוקרים מציינים שמחקרים עדכניים מצביעים על כך שתרכובות הנמצאות בשמן הזית – חומצות שומן חד בלתי רוויות (MUFA) ונוגדי חמצון ממשפחת פוליפנולים (הידרוקסיטירוסול, אולאירופין וטירוסול) – מווסתות מסלולים הקשורים לחילוף החומרים של גלוקוז, שומנים ודלקת.
     • הם משפיעים על זרחון IRS הממלא תפקיד חשוב בהתפתחות, צמיחה, הומאוסטזיס של גלוקוז וחילוף חומרים של שומנים.
     • הפעלת קולטן אלפא (PPAR-α) שנמצא בעיקר בתאי הכבד ואחראי על ויסות חילוף החומרים של שומנים והפחתת רעילות לשומן, תורם מרכזי לתנגודת לאינסולין.
     • עיכוב גורם גרעיני (NF-κB), שחשוב בוויסות דלקת.
     • שיפור טרנסלוקציית GLUT4 שנושא גלוקוז לתאי שרירי השלד והלב ובכך משפר את יעילות ספיגת הגלוקוז.
     • מפחית את העקה החמצונית על ידי עיכוב ייצור מיני חמצן תגובתיים (ROS) והגנה על תאי בטא בלבלב מפני אפופטוזיס.
     • תפקוד לקוי של תאי בטא הוא סימן היכר של סוכרת.
       תרכובות שמן זית משפרות את הישרדות תאי בטא על ידי אפנון תגובות הלחץ של הרשתית התוך-פלזמית (ER) ותפקוד המיטוכונדריה. הידרוקסיטירוסול הוכח כמפחית את סמני הלחץ של ER, בעוד חומצה אולאית משפרת את היעילות המיטוכונדריאלית, ומונעת יצירת ROS מוגזמת. בנוסף, חומרים ביו-אקטיביים אלה משפיעים על התגובה לחלבונים לא מקופלים (UPR), ומפחיתים את ביטוי החלבון ההומולוגי (CHOP), אשר ממלא תפקיד מפתח באפופטוזיס של תאי בטא.
     • מעבר להשפעות ישירות על רגישות לאינסולין, שמן זית משפיע על חילוף החומרים של השומנים. תכולת החומצות שומן חד בלתי רוויות (MUFA) הגבוהה מורידה את רמות חומצות השומן החופשיות במחזור הדם (FFA), שגורמות לתנגודת לאינסולין. חומצה אולאית גם מפחיתה הצטברות שומנים ברקמות שאינן שומניות. בנוסף, חומצות שומן רב בלתי רוויות (חומצה לינולאית וחומצה אלפא-לינולנית) מווסתות את פרופילי השומנים על ידי הפחתת LDL וקידום HDL.
     • המחקר גם מדגיש את תפקידם של רכיבים ביו-אקטיביים פחות מוכרים של שמן זית בוויסות מטבולי.
       • טריטרפנים כמו חומצה אולאנולית, הוכיחו תכונות נוגדות סוכרת על ידי הגברת ספיגת הגלוקוז והפחתת דלקת.
       • פיטוסטרולים דומים מבחינה מבנית לכולסטרול, מתחרים עם ספיגת הכולסטרול בתזונה, מה שמוביל לשיפור פרופילי השומנים. תרכובות אלו מווסתות את איתות קולטני אינסולין ותורמות לבריאות מטבולית כללית לשיפור הרגישות לאינסולין ולהורדת רמות הגלוקוז בצום.
       • מחקרים נוספים [1][2][3][4][5][6][7][8].
   • השמנת יתר [1].
   • כבד שומני ושיקומו
     *** תוספת ספטמבר 25
     כבד שומני, שמכונה גם MASLD, נפוץ מאוד – כמעט 4 מתוך 10 מבוגרים בעולם סובלים ממנו. המצב קשור בהשמנה, תזונה לא בריאה ודלקת כרונית. מי שסובל מכבד שומני עלול לפתח סיבוכים כמו דלקת כבד, פיברוזיס, סוכרת וסיכונים קרדיווסקולריים. הטיפולים הקובנציונליים לא מביאים לתוצאות הרצויות ולכן נבחנים גם היבטים תזונתיים… אחד מהם הוא שמן זית כתית מעולה (EVOO) שנפוץ במיוחד בתזונה הים תיכונית והוא גם ידוע ביכולות הבריאותיות שלו. אבל עד עכשיו לא היה ברור עד כמה הוא באמת משפיע על כבד שומני.
     מחקר שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Nutrients ביקש לבדוק את ההשפעה של שמן זית, לבד או כחלק מהדיאטה הים‑תיכונית, על מצב הכבד והמדדים המטבוליים של אנשים.
     החוקרים הסתכלו על 25 מחקרים קיימים בבני אדם: חלקם ניסויים קליניים, חלקם מחקרים תצפיתיים. הם בדקו את ההשפעה של שמן זית בלבד או דיאטה ים‑תיכונית הכוללת שמן זית על מצבים שונים: מצב השומן בכבד, אנזימי כבד (ALT, AST), דלקת, עקה חמצונית, משקל, שומנים בדם ורמת סוכר.
     החוקרים מצאו ששמן זית הקטין באופן עקבי את כמות השומן בכבד, כאשר צריכה גבוהה יותר (30–50 גרם ביום) הביאה לשיפור משמעותי יותר. כמו כן נמצאה ירידה באנזימי כבד ALT ו‑AST ושיפורים במדדי דלקת ועקה חמצונית. ההשפעות על LDL, HDL וגלוקוז בצום לא היו עקביות, כאשר חלק מהניסויים דיווחו על שיפורים משמעותיים בעוד שאחרים הראו שינוי מינימלי. תוצאות מעורבות אלו, הסבירו החוקרים עשויות לשקף הבדלים במצב המטבולי הבסיסי, היענות לתזונה ומשך ההתערבות.
     החוקרים ציינו שחומרי הפנול שבשמן זית נחשבים לגורם המרכזי לשיפור בריאות הכבד והדגישו את הזנים הבאים: קורנייקי, פיקואל , קלמאטה, קורטינה ועוד כמה שלא קיימים בישראח. ושגם איכות השמן חשובה: כתית מעולה וכבישה קרה. מנגד שמנים מזוקקים נמצאו פחות יעילים. החוקרים הוסיפו שגם המינון ומשך ההתערבות שיחקו תפקיד כלומר גם ההתמדה בצריכתו.
     החוקרים כתבו שמדובר בתוספת תזונתית מבטיחה, אבל היא לא קסם – השפעתה תלויה גם בהרגלי החיים הכלליים.
     לסיכום שמן זית כתית מעולה, במיוחד עם תכולת פנולים גבוהה, יכול להיות כלי מצוין למניעה ולניהול של כבד שומני. חשוב להתמיד בצריכה נכונה לאורך זמן, ולעקוב אחרי איכות השמן והמינון.
   • מחקרים נוספים [1][2][3][4][5].
   • מניעת השפעות שליליות של מתכות כבדות (אלומיניום, קדמיום)[1][2][3]
   • איזון כולסטרול – הורדת LDL, העלאת HDL ומניעת חמצון של כולסטרול [1][2][3][4][5][6][7].
3. מחלות קוגניטיביות – נוירודגנרטיביות
   במחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי Aging Cell בנובמבר 2019 מצאו את הקשר שבין שמן זית במניעת מחלות קוגנטיביות כמו אלצהיימר.
   הם ראו ששמן הזית משפר את התהליך ה'אוטופאגי' שהוא פינוי פסולת התאים המתים והרכיבים הרעילים במוח ובכך הסינפסות נשארות נקיות ומתפקדות הרבה יותר ביעילות.
   החוקרים התמקדו בתהליך שנקרא "tauopathies" שהוא תהליך הצטברות גבוהה מהנורמה של חלבוני tau בתאי עצב במוח והם מהווים טריגר למחלות קוגנטיביות כמו דמנציה/ אלצהיימר.
   חשוב לציין שחלבונים אלה הם חשובים ביותר למטבוליזם במוח ולתפקוד תקין שלו. אך עקב בעיות הקשורות לגיל או מחלות אחרות, חלבונים אלה יכולים להצטבר ואז מתחילות בעיות.
   החוקרים ראו ששמן הזית הוריד את רמות חלבון ה"tau" שהצטבר ב-60% וכמו כן ראו תפקודי סינפסות טובים יותר.
   במקביל הם ראו עליה בהיווצרות של חלבון נוסף בשם complexin 1 והוא חשוב ביותר בשיפור ותחזוק תפקודי הסינפסות.
   • *** תוספת יולי 23
     מחקר שפורסם באפריל 24 בכתב העת JAMA Network חדש מצביע על כך ששילוב שמן זית בתזונה יכול לעזור להפחית את הסיכון למוות מדמנציה. המחקר מחזק הנחיות תזונתיות הממליצות על שמנים צמחיים כמו שמן זית ומציע שההמלצות הללו לא רק תומכות בבריאות הלב אלא גם בבריאות המוח.
     המחקר הוצג במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לתזונה, NUTRITION 2023. זהו המחקר הראשון שחקר את הקשר בין תזונה למוות הקשור לדמנציה. החוקרים ניתחו שאלונים תזונתיים ורישומי מוות שנאספו מיותר מ-90,000 אמריקאים במשך שלושה עשורים, במהלכם 4,749 משתתפי מחקר מתו מדמנציה.
     התוצאות הצביעו על כך שאנשים שצרכו יותר מחצי כף שמן זית ביום היו בסיכון נמוך ב-28% למות מדמנציה בהשוואה לאלו שמעולם לא צרכו שמן זית או רק לעתים נדירות.
     החוקרים מציינים שמחקרים מהעבר הראו שאנשים המשתמשים בשמן זית באופן קבוע במקום שומנים מעובדים או מהחי נוטים לתזונה בריאה יותר באופן כללי. עם זאת, הם הוסיפו, כי הקשר בין שמן זית לסיכון לתמותה מדמנציה במחקר זה היה בלתי תלוי באיכות התזונה הכוללת מה שעשוי להצביע על כך שלשמן זית יש תכונות המועילות באופן ייחודי לבריאות המוח אם בשל כמה תרכובות נוגדות חמצון שיכולות לחצות את מחסום הדם-מוח, ועשויות להשפיע ישירות על המוח ואם דרך השפעה עקיפה על בריאות המוח בכך שהוא מועיל לבריאות הלב וכלי הדם.
   • מחקרים נוספים [1][2][3][4][5][6][7][8].
4. מניעת סרטן
   • מחקר סקירה שפורסם ביולי 25 בכתב העת Nutrients שופך אור חדש על תפקידו הקריטי של שמן זית כתית מעולה (EVOO) במאבק בדלקת, בסרטן ובהשלכותיו, ובהגנה על שרירי השלד. המחקר התמקד באינטראקציה הייחודית של רכיבי ה-EVOO עם ציטוקינים פרו-דלקתיים – חלבונים המעורבים בתגובה הדלקתית בגוף.
     עיקרי הממצאים והמשמעויות:
     • העוצמה האנטי-דלקתית של EVOO:
       המחקר מדגיש כי הפוליפנולים הייחודיים ב-EVOO (כמו הידרוקסיטירוסול, אולאורופאין ואולאוקאנטל) הם רכיבים אנטי-דלקתיים ונוגדי חמצון רבי עוצמה. והם פועלים להפחתת רמות של ציטוקינים פרו-דלקתיים המעורבים במגוון רחב של מחלות כרוניות.
     • EVOO במאבק בסרטן והשלכותיו:
       פעילות אנטי-סרטנית: המחקר סוקר עדויות לכך ש-EVOO מגן מפני סוגי סרטן שונים (כמו סרטן השד, המעי הגס, הכבד והמלנומה). הוא עושה זאת באמצעות עיכוב התפתחות גידולים, הפחתת דלקת הקשורה לסרטן, שינויים אפיגנטיים ודיכוי מסלולי איתות המעודדים סרטן.
       התמודדות עם קכקסיה סרטנית: נקודה קריטית שהמחקר מתמקד בה היא תסמונת הקכקסיה – תופעה הרסנית של איבוד מסת שריר ושומן בחולי סרטן, המושפעת רבות מדלקת מערכתית. ה-EVOO נבחן כבעל פוטנציאל להקל על קאכקסיה על ידי הפחתת דלקת והגנה על שרירי השלד מפני דלדול.
       הגנה על שרירי השלד: ציטוקינים פרו-דלקתיים ברמות גבוהות עלולים לפגוע בהומאוסטזיס (איזון) של השריר ולגרום לאיבוד מסה. רכיבי ה-EVOO נצפו כבעלי יכולת להגן על השרירים מפני תהליכים קטבוליים (פירוק) הנגרמים מדלקת.
     • מנגנוני פעולה מורכבים:
       השפעה אפיגנטית: EVOO מסוגל לווסת ביטוי גנים דרך מנגנונים אפיגנטיים, מה שתורם להשפעתו האנטי-דלקתית והאנטי-סרטנית.
       שיפור המיקרוביום: המחקר מציין ש-EVOO יכול לחולל שינויים חיוביים במיקרוביום המעי, שינויים שיכולים לתרום להשפעתו האנטי-דלקתית והמגינה מפני סרטן המעי הגס. (זו נקודת קישור חשובה לנושאים אחרים שאתה עוסק בהם!).
       סינרגיה עם כימותרפיה: רכיבים מסוימים ב-EVOO הראו פוטנציאל להגביר את יעילות הטיפול הכימותרפי תוך הפחתת רעילותו לתאים בריאים.
     • (פגיעה בתאי הגזע) [1].
     • סרטן שד לרבות גרורות [1][2][3][4][5][6].
     • סרטן מעי גס [1][2].
     • סרטן בכבד [1].
     • סרטן מלנומה [1].
5. מניעת שבץ מוחי ושיפור תפקודים שנפגעו [1][2].
6. דלקות בכלל ומעיים בפרט (קרוהן וקוליטיס) [1][2][3].
7. אוסטאופרוזיס [1][2].
8. מחלות אוטואימוניות
   • טרשת נפוצה [1]
   • לופוס
9. מניעת השפעות שליליות של מתכות כבדות על כלי הדם והכבד (אלומיניום, קדמיום, אקרילמיד) [1][2][3].
10. מונע פגיעה ברקמות של הריאות [1].
11. פיברומיאלגיה [1].
12. הריון והנקה
    • מעולה במהלך ההריון מגביר את איכות חלב האם [1]
    • במחקר מסוג סקירה, שפורסם בדצמבר 22 בכתב העת Nutrition Research, נאספו ראיות להשפעותיו על האם והעובר. הסקירה כללה תשעה מחקרים מספרד, דנמרק, איטליה, בריטניה וארגנטינה. בסך כולל של עשרות אלפי משתתפים מהשנים 2008-2020.
      המחקרים היו מחקרים התערבותיים או אקראיים מבוקרים (RCTs) וחלקם תצפיתיים.
      בסקירה מציינים כי לתזונה תפקיד חיוני בבריאותה של אישה בהריון ובתוצאות ההריון שלה, כאשר השמן האיכותי ביותר שגם הציג את התוצאות המובהקות ביותר הוא שמן זית כתית מעולה (EVOO).
      בסקירה שמן זית נמצא קשור לסיכון נמוך יותר למצבים שליליים כגון סוכרת הריונית (GDM), רעלת הריון ותינוקות הנולדים במשקל נמוך (SGA) או גבוה (LGA) לגיל ההריון.
      GDM ופגים קשורים לתוצאות שליליות של העובר, הן אקוטיות והן כרוניות. SGA הוא סמן לסיכון מוגבר לתוצאות עובריות שליליות, בעוד ש-LGA מגביר את הסיכון לסיבוכי לידה.
      עוד מצא המחקר השפעות קרדיווסקולריות חיוביות על האם. זה כלל ירידה ברמות הטריגליצרידים.
13. מנטרל את חיידק Listeria monocytogenes הנפוץ במזון [1].

• מאמר סקירה – השפעות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות, שיפור בתפקוד האנדותל ופרופיל השומנים, מניעת השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב וכלי דם ונוירודגנרטיביות, ומודולציה של מיקרוביוטת המעיים [1].

מעבר ליתרונות הבריאותיים העמוקים, הבחירה בשמן זית איכותי היא קריטית למיצוי מלוא תועלותיו התזונתיות והטיפוליות.
כאשר בוחרים שמן זית, חשוב להתמקד ב"שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה" – זהו התקן הגבוה ביותר (המקביל ל-Extra Virgin Olive Oil – EVOO), המעיד על רמת חמיצות נמוכה ועל הפקה ששומרת על שלמות הפוליפנולים ונוגדי החמצון.
זנים מסוימים מציעים פרופילים ייחודיים של טעם וחומרים פעילים. לבסוף, בחירה בשמן זית אורגני יכולה להבטיח את מזעור שאריות חומרי הדברה.

בתיאבון! ולבריאות!

הערה אחרונה, לכל אלה שעדין צורכים שמן קנולה… תחליפו וכמה שיותר מהר!
למה? תכנסו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים