שינה טובה מיקרוביום והשעון הצירקדי – מדוע לא נותנים את החשיבות לכך ברפואה

הקשר ההוליסטי: המדע מתחבר לטבע:

ד"ר Daniel Mishori הוא חוקר בפילוסופיה, חשיבה סביבתית, ביואתיקה ואתיקה עסקית, הוא מרצה בכיר לאתיקה סביבתית בחוג ללימודי הסביבה, בביה"ס לסביבה ע"ש פורטר.
ד"ר דניאל מישורי הוא גם מרצה בינלאומי ומחבר הספר "יציבות", הוא גם מתחמה ביוגה צ׳י קונג ובאמנויות לחימה (טאי צ׳י וקונג-פו).
באחד הפוסטים האחרונים שלו מהפיליפינים הוא כתב על הרצאה שלו בנושא מאוד חשוב שקרא לו: "הפרכת המדע הדיסציפלינרי (המחולק לדיסציפלינות שלא מדברות ביניהן), חופש אקדמי, אתיקה אקדמית ומקצועית, ואקו/ביוהקינג".

ואני אסביר את מה שהוא אומר במילים שלי…
מאז רפואת הפטנטים השתלטה על מוסדות הלימוד האקדמאיים לרפואה והדיחה את זו שעסקה בטבע… קרה דבר חמור.
הרפואה הפכה להיות עסק של מומחים לבעיות נקודתיות, כלומר לכל סימפטום יש מומחה שעוסק אך ורק בסימפטום ואין לו היכולת לחבר בינו לבין שאר המחלקות/ דיסציפלינות בגוף ולמרבה הצער גם לא מחובר על ידי הפניות.
הרפואה הטבעית, ובשמה הנוסף הרפואה ההוליסטית, חושבת גם היא כמו ד"ר מישורי. שיש קשר בין כל המערכות בגוף ושלא ניתן להפריד בינהן.

והאמת היא שהמדע מודע לכך, אך נכון להיום לא נוהג כך!

אחד הנושאים המרתקים ביותר שמוכיח את זה מבחינה מדעית הוא המיקרוביום שלנו. המדע עדין בחיתוליו בנושא זה, אך גם ממה שכבר נצפה ראו שיש קשר בין המגוון של המיקרוביום למערכת החיסון, מחלות מטבוליות, מחלות מערכת העצבים ההיקפית, המוח וגוף-נפש ומחלות לב וכלי דם. ובקיצור לכל המחלות מהן מתי בטרם עת.

מיקרוביום – שינה – מיקרוביום: עדויות לקשר דו-כיווני:

• במחקר שפורסם באוקטובר 2019 בג'ורנל הרפואי PLOS מצאו גם קשר ישיר בין שינה טובה ואיכותית להרכב המיקרוביום. ושזה דו כיווני, כלומר שינה מועטה ולא איכותית גורמת לשינוי בהרכב המיקרוביום וכן הרכב המיקרוביום משפיע גם על איכות השינה ועל מצב העייפות לאחר שקמים.
  במחקר נמצא קשר בין:
  • מגוון המיקרוביום עם יעילות השינה.
  • אינטרפרון IL-6 נמצא בקורלציה עם מגוון המיקרוביום ומדידות השינה.
  • מדדים ספציפיים של קוגניציה מושפעים ממגוון המיקרוביום, שינה ו- IL-6.
  • Bacteroidetes ו- Firmicutes במיקרוביום המעיים קשורים ליעילות שינה, IL-6 ומחשבה מופשטת.

• במחקר מספטמבר 20 בכתב העת Experimental Neurology הראו החוקרים את החשיבות של המיקרוביום גם למצבים של דום נשימה חסימתי.
• במחקר שפורסם בנובמבר 20 בכתב העת Scientific Reports מראים שוב את הקשר בין המיקרוביום לשינה טובה והפעם דרך מסלול טריפטופן – סרוטונין.
  חוקרים בראשות פרופסור Masashi Yanagisawa מאוניברסיטת Tsukuba חשפו את המידה שבה חיידקים יכולים לשנות את הסביבה ואת התוכן של המעיים, מה שבסופו של דבר משפיע על התנהגויות כמו שינה.
  הניסוי עצמו היה די פשוט. החוקרים נתנו לקבוצת עכברים קוקטייל עוצמתי של אנטיביוטיקה במשך ארבעה שבועות, מה שהוציא אותם ממיקרואורגניזמים במעיים. לאחר מכן, הם השוו את תכולת המעיים בין עכברים אלה לבין עכברי ביקורת.
  החוקרים מסבירים שהעיכול מפרק את המזון לחתיכות הנקראות מטבוליטים והצוות מצא הבדלים משמעותיים בין מטבוליטים בעכברים המדוללים במיקרוביוטה לבין עכברי הביקורת. הם למעשה מצאו יותר מ-200 הבדלים של מטבוליטים בין קבוצות עכברים. כ-60 מטבוליטים היו חסרים בעכברים המדוללים במיקרוביוטה, והאחרים היו שונים בכמות, חלקם יותר וחלקם פחות מאשר בעכברי הביקורת.
  לאחר מכן, הצוות יצא לקבוע את המשמעות של הממצאים. באמצעות ניתוח מטבולומי, הם גילו שהמסלולים הביולוגיים המושפעים ביותר מהטיפול האנטיביוטי היו אלה המעורבים ביצירת נוירוטרנסמיטורים. לדוגמה, מסלול הטריפטופן-סרוטונין הושבת כמעט לחלוטין; לעכברים המדוללים במיקרוביוטה היו יותר טריפטופן מבבקרות, אבל כמעט אפס סרוטונין. זה מראה שללא חיידקי מעיים חשובים, העכברים לא יכלו לייצר שום סרוטונין מהטריפטופן שהם אכלו. הצוות גם גילה שלעכברים היה מחסור במטבוליטים של ויטמין B6, שמאיצים את ייצור הנוירוטרנסמיטרים סרוטונין ודופמין.
  החוקרים גם ניתחו כיצד העכברים ישנו על ידי התבוננות בפעילות המוח בעזרת EEG. הם מצאו שבהשוואה לעכברי הביקורת, לעכברים המדוללים מהמיקרוביוטה יש יותר שנת REM כאשר עכברים אמורים להיות פעילים – ופחות שינה ללא-REM במהלך היום – כאשר עכברים צריכים לישון בעיקר. גם פרקי שנת ה-REM היה גבוה יותר הן ביום והן בלילה, בעוד שמספר האפיזודות הלא-REM היה גבוה יותר במהלך היום. במילים אחרות, העכברים המדוללים במיקרוביוטה עברו בין שלבי שינה/ערות בתדירות גבוהה יותר מאשר הבקרות.
  https://www.tsukuba.ac.jp/en/research-news/20201127032643.html
• *** תוספת ספטמבר 22
  תגלית חדשה מבית הספר לרפואה של ווירג'יניה (UVA) על האופן שבו החיידקים במעיים שלנו מווסתים את השעון הצירקדי של הגוף ובכך היכולת לעזור לנו בהפרעות שינה וג'ט לג.
  צוות המחקר השתמש במודל אורגנואידים של עכברנם ואנושיים ובמודלים ממוחשבים מתקדמים כדי לחשוף כיצד אורגניזמים מיקרוסקופיים החיים באופן טבעי במעיים שלנו מכוונים את התזמון של הפעילויות היומיומיות של תאים המצפים את המעיים שלנו. פעילויות כגון ספיגת חומרים מזינים מהמזון.
  המחקר שפורסם באוגוסט 22 בג'ורנל Gastroenterology שופך אור על האופן שבו מטבוליטים ייחודיים המיוצרים על ידי חיידקי המעיים שלנו מאפסים את השעון הפנימי שקובע את לוח הזמנים שבו תאי המעי יבצעו את תפקידיהם החיוניים.
  המחקר הוכיח כי חומצות שומן קצרות שרשרת המיוצרות על ידי חיידקי המעי – במיוחד החיידקים E. plexicaudatum, Pseudoflavonifactor ו-P. goldsteinii – מאפסות את השעון הפנימי שקובע מתי תאים המצפים את המעיים מבצעים את תפקידיהם הנחוצים. חומצות אלו מפעילים או מכבים גנים ספציפיים לאורך מחזרים של 24 שעות במנגנון תלוי HDACi (Histone deacetylase inhibitor). דבר שהופך אותם לשומרי זמן קריטיים לתהליכים ביולוגיים חשובים.
  החוקרים מציינים כי השיבוש של תהליך זה קשור למחלות מעי דלקתיות, שלשולים, כיבים, השמנת יתר ומצבים רפואיים אחרים.
  התזמון הוא הכל, סיכמו החוקרים. ההבנה כיצד החיידקים בתוכנו מעצבים מקצבים ביולוגיים במעיים תעזור לנו בסופו של דבר לבחור את הטיפול הנכון, למטופל הנכון, בזמן הנכון.
  https://newsroom.uvahealth.com/2022/08/30/gut-discovery-could-have-big-benefits-for-human-health/

• *** תוספת אוגוסט 25
  במחקר שהתפרסם באוגוסט 25 בכתב העת BMJ General Psychiatry, חוקרים ביקשו להעריך את ההשפעות ההדדיות בין הרכב חיידקי המעיים לבין נדודי שינה (אינסומניה), מכיוון שלמרות מחקרים קודמים, הקשר ביניהם עדיין לא היה ברור מספיק.
  כדי להתגבר על הבעיות במחקרי תצפית רגילים כמו גורמים מבלבלים וסיבתיות הפוכה, החוקרים השתמשו בגישה אנליטית מתקדמת בשם רנדומיזציה מנדליאנית (Mendelian randomisation – MR).
  בניתוח הראשי, החוקרים גילו ש-14 זנים של חיידקי מעיים עלולים לתרום לסיכון לנדודי שינה (1-4%+), בעוד ש-8 זנים אחרים הראו השפעה מגינה על מצב זה (1-3%(-). בניתוח הפוך, נבדקה ההשפעה של נדודי שינה על המיקרוביום ונמצא שהם עלולים להפחית את השפע של 7 זנים של חיידקים מועילים ולהגביר את השפע של 12 זנים אחרים. הממצא הבולט ביותר, שאושר גם באמצעות בדיקת יציבות מתקדמת, הוא הקשר הסיבתי הדו-כיווני, שנמצא משמעותי במיוחד עבור החיידק Odoribacter. בדיקות יציבות הראו שאין הטייה משמעותית או גורמים מבלבלים ברוב המקרים, מה שמחזק את אמינות הממצאים.
  החוקרים הדגישו כי תוצאותיהם תואמות מחקרים קודמים שהצביעו על קשר הדדי דרך ציר המעי-מוח. הם מציינים כי חיידקים מסוימים, כמו אלו ממשפחת Clostridium innocuum ו-Coprococcus 1, מייצרים חומרים כמו אצטט ופרופיונט(חומצות שומן קצרות שרשרת – SCFAs) ומשפיעים על התפקוד הנוירולוגי. בנוסף, הם מציינים כי חיידקי מעיים מסוימים מעורבים בחילוף החומרים של חומצת האמינו טריפטופן, שהיא חיונית ליצירת סרוטונין ומלטונין, מולקולות מפתח לוויסות שינה ומצב רוח. החוקרים גם מדגישים כי נדודי שינה עצמם עשויים לשנות את הרכב החיידקים במעיים על ידי הגברת ביטוי של גנים האחראיים למחוללי מחלות, בין היתר עקב סטרס.
  לסיכום, מחקר זה מספק הוכחה ראשונית לקשר סיבתי דו-כיווני בין הרכב חיידקי המעיים ונדודי שינה. התובנה העיקרית היא שהיחסים בין שני הגורמים מורכבים וכוללים ויסות חיסוני, תגובה דלקתית, ושחרור של נוירוטרנסמיטורים. בכך, המחקר מציע כיווני מחקר חדשים, שיכולים להוביל לפיתוח תוכניות טיפול ממוקדות במיקרוביום למניעה וטיפול באינסומניה.

שיבוש השעון הצירקדי – וההשלכות על המיקרוביום והבריאות:

• *** תוספת אוגוסט 23 – השינויים בשעות ההתעוררות
  מחקר שפורסם באוגוסט 23 בג'ורנל The European Journal of Nutrition, בראשות חוקרים מ King’s College London ו-ZOE, מצא קשרים מרובים בין ג'ט לג "חברתי/תעסוקתי" (השינוי בשעון הפנימי בשל דפוסי שינה המשתנים בין ימי עבודה לימי חופש) עם איכות התזונה, הרגלי התזונה, רמות הדלקת והרכב המיקרוביום של המעיים.
  החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הראו למשל שעבודה במשמרות משבשת את שעון הגוף ועלולה להגביר את הסיכון לעלייה במשקל, בעיות לב וסוכרת. עם זאת, יש פחות מודעות לכך שהמקצבים הביולוגיים שלנו יכולים להיות מושפעים מאי-עקביות קטנה יותר בדפוסי השינה עקב יקיצה מוקדמת עם שעון מעורר בימי עבודה, בהשוואה ליקיצה טבעית בימי עבודה שאינם של אנשים העובדים בשעות קבועות.
  על פי החוקרים זהו המחקר הראשון שהראה שאפילו הבדלים קטנים בזמני השינה לאורך השבוע קשורים להבדלים במין חיידקי המעיים. חלק מהאסוציאציות הללו היו קשורות להבדלים תזונתיים אך הנתונים הצביעו גם על כך שגורמים אחרים, שעדיין לא ידועים, עשויים להיות מעורבים.
  במחקר הנוכחי החוקרים ניתחו דגימות דם, צואה ומיקרוביום במעיים וכן מדידות גלוקוז בקבוצה של 934 אנשים ממחקר ZOE PREDICT, המחקר התזונתי המתמשך הגדול מסוגו והשוו בין אלו ששנתם הייתה לא סדירה לאלה עם לוח זמנים שגרתי. בעוד שמחקרים קודמים על הקשר בין ג'ט לג "חברתי" וגורמי סיכון מטבוליים נעשו באוכלוסיות עם השמנת יתר או סוכרת, קבוצה זו כללה בעיקר אנשים רזים ובריאים, כאשר רובם ישנים יותר משבע שעות בלילה במהלך השבוע.
  החוקרים גילו שהרכב המיקרוביום השתנה בטווח של 90 דקות מנקודת אמצע השינה (בין זמן השינה לזמן ההתעוררות).
  עוד מצאו החוקרים שג'ט לג חברתי היה קשור לאיכות תזונה כללית נמוכה יותר, לצריכה גבוהה יותר של משקאות ממותקים ולצריכה נמוכה יותר של פירות ואגוזים, מה שעשוי להשפיע ישירות על שפע המיקרוביום.
  החוקרים ציינו שלשלושה מתוך ששת מיני המיקרוביוטה הנפוצים יותר בקבוצת הג'ט לג ה"חברתי" יש קשרים 'לא חיוביים' לבריאות. חיידקים אלו קשורים לאיכות תזונה ירודה, אינדיקטורים להשמנה ובריאות קרדיומטבולית וסמנים בדם הקשורים לרמות גבוהות יותר של דלקת וסיכון קרדיווסקולרי.
  החוקרים מסכמים ששינה היא עמוד מפתח לבריאות, והמחקר הזה מתקדם במיוחד לאור העניין הגובר במקצבים הצירקדיים ובמיקרוביום של המעיים. אפילו הבדל של 90 דקות באמצע השינה יכול לעודד מיני מיקרוביוטה שיש להם אסוציאציות שליליות לבריאות האדם ולכן ההמלצה היא לשמור על דפוסי שינה קבועים.
  המשמעות של הממצא הזה היא:
  עדיף יקיצה טבעית משעון מעורר כאורח חיים.
  עדיף ללכת לישון מוקדם אם חייבים לקום מוקדם.
  עדיף ששעות הערות יהיו קבועות.
  https://www.kcl.ac.uk/news/irregular-sleep-patterns-harmful-gut-bacteria
• *** תוספת ספטמבר 24
  מחקר מאוניברסיטת California Irvine חשף כיצד שיבוש בשעון הצירקדי (הקוצב הביולוגי הפנימי של 24 שעות ביממה), עשוי להאיץ את התקדמות סרטן המעי הגס על ידי השפעה על המיקרוביום של המעי ועל תפקוד מחסום המעי.
  ממצאי המחקר פורסמו בספטמבר 24 בכתב העת Science Advances.
  החוקרים מציינים שיש עלייה מדאיגה בסרטן המעי הגס המתחיל כבר במבוגרים מתחת לגיל 50. והמחקר הנוכחי מראה ש"חוסר התאמה צירקדי באמצעות חשיפה ממושכת לאור, ארוחות לילה מאוחרות וגורמים סביבתיים אחרים עלולים להוביל את המקרים האלה. תחילה על בריאות המעיים, ולאחר מכן, בסיכון לסרטן המעי הגס.
  באמצעות מודלים של עכברים של סרטן המעי הגס, הצוות מצא שכאשר השעון הצירקדי מופרע, המגוון והשפע של חיידקי המעי משתנים, והדבר מוחמר עוד יותר בזמן התפתחות הסרטן. החוקרים זיהו גם שינויים בולטים במסלולים המיקרוביאליים המעורבים בחילוף החומרים של חומצות גרעין (החומר התורשתי), חומצות אמינו ופחמימות. שינויים תפקודיים אלו נקשרו לרמות מופחתות של ריר המעי, דבר המצביע על כך שהשעון הצירקדי חיוני לשמירה על שלמות המחסום. חדירות מוגברת של רירית המעי מאפשרת לרעלים להיכנס לזרם הדם, מה שעלול להאיץ את התקדמות הסרטן.
  החוקרים מסיימים שתובנות מעמיקות יותר לגבי האופן שבו השעון הפנימי של הגוף מעצב את המערכת האקולוגית של המעי עשויות לסלול את הדרך לטיפולים שלא רק מטפלים בסרטן אלא גם משפרים את בריאות המעיים הכללית.
  https://news.uci.edu/2024/09/27/circadian-disruption-gut-microbiome-changes-linked-to-colorectal-cancer-progression/

אז אם אחד ועוד אחד לא יוצא שניים, זה אומר שהגיע הזמן לחזור לבסיס, למקור, לטבע!

הקשר לעיתוי הארוחות:

*** תוספת ספטמבר 25
עדויות הולכות ומצטברות במחקרים מודרניים מדגישות את החשיבות של התאמת הרגלי האכילה שלנו לשעון הביולוגי הפנימי, הידוע בשם השעון הצירקדי. היבט זה מחזק את הטענה ההוליסטית המוצגת לאורך כל המאמר, ומשמש כהוכחה נוספת לכך שפעולות יומיומיות פשוטות כמו תזמון הארוחות, משפיעות על מערכות מורכבות כמו המיקרוביום והשינה.

מחקר שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Nutrients מהווה דוגמה מצוינת לקשר ישיר בין עיתוי האכילה והשפעתה על איכות השינה, ובאופן עקיף על המיקרוביום. ומחזק את הטענה שהגוף פועל כמערכת אחת שלמה. הוא מרכז ממצאים של שמונה מחקרים שונים, וחושף קשרים חשובים:

• תזמון הארוחות: אכילה בשעות מאוחרות לפני השינה מקשה על ההירדמות ופוגעת באיכות השינה. גם פער זמן גדול מדי בין ההתעוררות לארוחה הראשונה נמצא כמעלה את הסיכון לשינה לא איכותית.
• בחירות תזונתיות: משקאות ממותקים ומשקאות אנרגיה נמצאו קשורים לשינה קצרה יותר, במיוחד אצל מתבגרים. הממצאים הראו שקפאין במינונים גבוהים משפיע לרעה על השינה גם אם הוא נצרך 12 שעות לפניה.
• כרונו-תזונה: המחקר מדגיש את החשיבות של "כרונו-תזונה" – התאמת הרגלי האכילה לשעון הביולוגי האישי שלנו. ידע תזונתי טוב נמצא כמשפר את איכות השינה ומפחית את הצורך בתרופות שינה.

המחקר מציע שהרגלי אכילה ושינה בריאים פועלים באופן סינרגטי. הוא מחזק את הרעיון שהתאמת הרגלים יומיומיים לשעון הביולוגי, כמו שמירה על זמני ארוחה קבועים, היא חיונית לבריאות הכללית של הגוף.

חשוב לי להדגיש שהחלק שמתייחס לפער זמן גדול בין ההתעוררות לארוחה הראשונה, אינו תקף לכל שיטות התזונה. למשל צום לסירוגין, כאשר לעיתים הארוחה הראשונה ביום נדחית לשעות הצהריים. מחקרים רבים על תזונה זו מראים דווקא על שיפור משמעותי באיכות השינה. לכן, יש להתאים את הרגלי התזונה לא רק לממצאי המחקרים באופן כללי, אלא גם לשעון הביולוגי האישי והייחודי של כל אדם.

ישנם אנשים רבים עם בעיות הקשורות לעייפות וחולשה ותמיד יש קשר לתזונה שלהם ולאיכות השינה, כמו גם לתרופות שאותם הם לוקחים. ולמרבה הפלא ברוב המקרים התרופות שהם צורכים הן אלה, שמשפיעות על מצב המיקרוביום בצורה משמעותית.

למאמר המרכז על שינה היכנסו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים