תזונה מבוססת צומח – בעיות קוגנטיביות (אלצהיימר/דמנציה)

אין הנחיות פרטניות באופן כללי, או איזו דיאטה מתאימה לכולם, כי מה שטוב ונכון לי לא בהכרח טוב ונכון לאחר.
ועדין נראה כי תזונה מגוונת מבוססת צומח (פירות וירקות עם קליפה כמה שיותר, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ושאר זרעים, תבלינים, שמנים (זית, קוקוס, אבוקודו), מכל הצבעים מכל המינים, מכל הצורות, מכל הטעמים ומכל המרקמים היא המשפיעה ביותר על הבריאות ובמניעת מחלות מהן מתים בטרם עת.
השלב הבא הוא מודעות וחקר עצמי: להיות קשוב לרחשי הבטן. לחפש ולמצוא מה הגורם לסימן שהופיע ואותו לסלק (איך יודעים? רושמים אם לא זוכרים ואחרי כמה פעמים שקורה מתחילים החיבורים). בימים של תחושה טובה לחפש מה עשה לי טוב ולהרבות.
להמנע משינויים קיצוניים ומפגיעה במיקרוביום.
זה לא מה אני חושב, זה מה האדם מבין על עצמו במחקר שהוא עושה על עצמו, כי אף אחד לא יודע יותר טוב ממנו וממה שהגוף מסמן לו – רק להקשיב.

1. מחקר גדול שפורסם באוגוסט 2019 בג'ורנל הרפואי של אוקספורד, בחן 4 סוגים של דיאטות אצל 16,948 סינים (סינגפור) בגילאי 45-74 ועקבו אחריהם כ- 20 שנים.
   כמובן שמלבד התזונה הם גם התייחסו לאלמנטים נוספים שיכולים להשפיע כמו עישון, אלכוהול, פעילות גופנית וכדומה.
   • תזונה ים תיכונית הכוללת שפע מזונות מהצומח (פירות וירקות, דגנים וקטניות, אגוזים ושקדים), שמן זית, מעט (moderate) גבינות, דגים ושאר מאכלי ים.
   • תזונה להורדת לחץ דם (DASH).
   • תזונה על בסיס alternative Healthy Eating Index – שהיא תזונה למניעת מחלות לב וכלי דם, סוכרת וכדומה, ובסיסה המנעות ממזונות שמעלים סיכון.
   • תזונה מבוססת צומח Plant-based diet index.
   • תזונה מבוססת צומח healthful plant-based diet index.
     הדגש בשתיים האחרונות היא גם המנעות ממזונות מהצומח שפחות טובים כמו מיצים. כלומר דגש גם על המקור של הצומח וההתייחסות לאופן הצריכה.
     התוצאות היו טובות בכל סוגי התזונה מבוססת צומח, בשיעור ממוצע של הורדת סיכון בין 18-33% למחלות קוגנטיביות (אלצהיימר ודמנצסיה).
2. מחקר מפברואר 20 – ירוקים והשפעתם על המוח/קוגניציה – חיבור בין מזרח למערב.
3. מחקר שפורסם ביולי 21 בג'ורנל Neurology (כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה) בדק 49,493 נשים בגיל ממוצע של 48 ו -27,842 גברים בגיל ממוצע של 51 בתחילת המחקר. מעל 20 שנה של מעקב, אנשים מילאו שאלונים לגבי תדירות האכילה שלהם של מזונות שונים. צריכתם של סוגים שונים של פלבנואידים חושבה על ידי הכפלת תכולת הפלבנואידים של כל מזון בתדירותו. משתתפי המחקר העריכו את היכולות הקוגניטיביות שלהם פעמיים במהלך המחקר, תוך שימוש בשאלות כמו "האם יש לך יותר בעיות מהרגיל לזכור אירועים אחרונים?" ו- "האם יש לך יותר בעיות מהרגיל לזכור רשימה קצרה של פריטים?" הערכה זו לוכדת בעיות זיכרון מוקדמות כאשר הזיכרון של אנשים החמיר מספיק כדי שיבחינו, אך לא בהכרח מספיק כדי להיות מזוהה בבדיקת סקר.
   לאנשים בקבוצה שייצגו את 20% מהצרכנים הפלבונואידים הגבוהים ביותר, היו בממוצע מדי יום כ- 600 מ"ג פלבנואידים בהשוואה לאנשים ב -20% הנמוכים ביותר, שהיו להם כ -150 מ"ג ביום.
   פלבנואידים הם תרכובות טבעיות הנמצאות בצמחים ונחשבות לנוגדי חמצון רבי עוצמה.
   ישנן עדויות גוברות המצביעות על כך שפלבנואידים הם תחנות כוח בכל הנוגע למניעת ירידת כישורי החשיבה ככל שאדם מתבגר.
   המחקר מצא כי אנשים שאוכלים דיאטה הכוללת לפחות חצי מנה ליום של מזונות עשירים בפלבנואידים וואנתוציאנינים כמו תותים, תפוזים, אשכוליות, פלפלים, פירות יער, אגסים ותפוחים עשויים להיות בסיכון נמוך ב -20% לירידה קוגניטיבית
   התוצאות של המחקר מאוד מרגשות כי הן הראו כי ביצוע שינויים פשוטים בתזונה יכול לסייע במניעת ירידה קוגניטיבית.
   החוקרים בחנו גם פלבנואידים בודדים. וראו כי פלבונים, המצויים בכמה תבלינים ובפירות וירקות צהובים או כתומים, היו בעלי תכונות ההגנה החזקות ביותר, והיו קשורים לירידה של 38% בסיכון לירידה קוגניטיבית, המקבילה לגיל צעיר בשלוש עד ארבע שנים.
   לפלפלים יש כ-5 מ"ג פלבונים למנה של 100 גרם.
   אנתוציאנינים, הנמצאים באוכמניות ודובדבנים, היו קשורים לסיכון מופחת של 24% לירידה קוגניטיבית. באוכמניות יש כ-164 מ"ג אנתוציאנינים למנה של 100 גרם.
   החוקרים מציינים שלמרות שזה אפשרי שפיטוכימיקלים אחרים פעלו כאן, נראה שתזונה צבעונית ועשירה בפלבנואידים-ובמיוחד פלבונים ואנתוציאנינים-היא הימור טוב לקידום בריאות המוח לטווח ארוך. ואף פעם לא מאוחר מדי להתחיל. החוקרים ראו את מערכות היחסים ההגנות האלה בין אם אנשים צורכים את הפלבנואידים בתזונה שלהם לפני 20 שנה, או אם הם החלו לשלב אותם לאחרונה.
   החוקרים מסכמים שאנשים שעשו את הטוב ביותר לאורך זמן אכלו בממוצע לפחות חצי מנה ביום של מזונות כמו תפוזים, פלפלים, סלרי, אשכוליות, תפוחים ואגסים. כמו כן שלמרות שייתכן שפיטוכימיקלים אחרים פועלים כאן, נראה שתזונה צבעונית עשירה בפלבנואידים – ובמיוחד פלבנונים ואנתוציאנינים – היא הימור טוב לקידום בריאות המוח לטווח ארוך. ואף פעם לא מאוחר מדי להתחיל, כי ראינו את היחסים המגינים האלה בין אם אנשים צרכו את הפלבנואידים בתזונה שלהם לפני 20 שנה, או אם הם התחילו לשלב אותם לאחרונה.
   https://www.eurekalert.org/news-releases/500716
4. חוקרים במרכז הרפואי של אוניברסיטת RUSH, בחנו האם מבוגרים עשויים להפיק תועלת מתזונה ספציפית הנקראת דיאטה MIND גם כאשר הם כבר מפתחים מצבורי חלבון, המכונים פלאקים וסבך עמילואיד. פלאקים וסבכים הם פתולוגיה המצויה במוח המצטברת בין תאי עצב ובדרך כלל מפריעה לחשיבה ולפתרון בעיות.
   דיאטת MIND פותחה על ידי מרתה קלייר מוריס המנוחה, ScD, שהיתה אפידמיולוגית תזונתית באוניברסיטת RUSH. דיאטת ​​MIND היא הכלאה של דיאטה ים תיכוניות ו- DASH.
   המחקר שפורסם בספטמבר 21 בג'ורנל Journal of Alzheimer's Disease הוכיח כי המשתתפים במחקר שעקבו אחר דיאטת MIND באופן מתון, מאוחר יותר בחייהם לא היו עם בעיות קוגניציה, על פי המאמר לאנשים מסוימים יש מספיק פלאקים וסבכים במוחם כדי לאבחן מחלת אלצהיימר לאחר המוות, אך הם אינם מפתחים דמנציה קלינית בחייהם.
   כלומר לחלקם יש את היכולת לשמור על תפקוד קוגניטיבי למרות הצטברות הפתולוגיות הללו במוח, ומחקר זה מצביע על כך שתזונת MIND קשורה לתפקודים קוגניטיביים טובים יותר ללא תלות בפתולוגיות מוח הקשורות למחלת אלצהיימר.
   במחקר זה בדקו החוקרים את הקשרים בין דיאטה – מתחילת המחקר ועד המוות – בקרב מבוגרים משיקגו שהשתתפו בפרויקט הזיכרון וההזדקנות המתמשך של מרכז המחלות של RUSH, שהחל בשנת 1997. המשתתפים היו בעיקר לבנים ללא דמנציה ידועה, וכולם הסכימו לעבור הערכות קליניות שנתיות בעודם חיים ונתיחת המוח לאחר מותם.
   החוקרים עקבו אחר 569 משתתפים, שהתבקשו להשלים הערכות שנתיות ובדיקות קוגניטיביות כדי לבדוק אם פיתחו בעיות זיכרון וחשיבה. החל משנת 2004, קיבלו המשתתפים שאלון תדירות מזון מדי שנה על התדירות שאכלו 144 פריטי מזון בשנה הקודמת.
   באמצעות תשובות השאלון, החוקרים העניקו לכל משתתף ציון MIND על בסיס התדירות שבה המשתתפים אכלו מזון ספציפי. לתזונת MIND יש 15 מרכיבים תזונתיים, כולל 10 "קבוצות מזון בריאות המוח" (עלים ירוקים, ירקות אחרים, אגוזים, פירות יער, שעועית/קטניות, דגנים מלאים, דגים, עופות, שמן זית ויין) וחמש קבוצות לא בריאות (בשר אדום, מרגרינה/ חמאה, גבינה, מאפים וממתקים, ומזון מטוגן או מהיר). כדי לדבוק בדיאטה של ​​MIND אדם יצטרך לאכול לפחות שלוש מנות דגנים מלאים, ירקות ועלים ירוקים ועוד ירק אחד מדי יום, כוס יין, נשנוש אגוזים, קטניות כל יומיים בערך, פירות יער לפחות פעמיים בשבוע עוף או דג פעמיים בשבוע ולהמנע ממזונות מעובדים.
   החוקרים מציינים שבהתבסס על תדירות הצריכה המדווחת עבור קבוצות המזון הבריאות והלא בריאות, החוקרים חישבו את ציון ה- MIND של כל משתתף לאורך כל תקופת המחקר. ממוצע של ציון MIND מתחילת המחקר ועד מותו של המשתתף שימש בניתוח כדי להגביל את טעות המדידה. שבעה מדדי רגישות חושבו כדי לאשר את דיוק הממצאים.
   החוקרים סיכמו שציון דיאטה גבוה יותר של MIND קשור לזיכרון ולכישורי חשיבה טובים יותר ללא תלות בפתולוגיה של מחלת האלצהיימר ובפתולוגיות מוח שכיחות אחרות הקשורות לגיל. נראה כי לתזונה יש יכולת הגנה ועשויה לתרום לחוסן קוגניטיבי בקרב קשישים. שינויים בתזונה יכולים להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי ועל הסיכון לדמנציה, לטוב ולרע, ישנם שינויים דיאטיים ואורח חיים פשוטים שאדם יכול לבצע שעשויים לעזור להאט את הירידה הקוגניטיבית עם ההזדקנות ולתרום לבריאות המוח.
   https://www.rush.edu/news/mind-diet-linked-better-cognitive-performance
5. מחקר שפורסם בנובמבר 2021 בג'ורנל Neurology מצא שאנשים שצרכו תזונה אנטי דלקתית הכוללת יותר פירות, ירקות, שעועית ותה או קפה, היו בסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים.
   המחקר בדק 1,059 אנשים ביוון עם גיל ממוצע של 73 שלא סבלו מדמנציה.
   כל אדם ענה על שאלון תדירות מזון המשמש בדרך כלל לקביעת הפוטנציאל הדלקתי של התזונה של האדם. השאלון חיפש מידע על קבוצות המזון העיקריות שנצרכו במהלך החודש הקודם, לרבות מוצרי חלב, דגנים, פירות, ירקות, בשר, דגים, קטניות, הכוללות שעועית, עדשים ואפונה, תוספת שומנים, משקאות אלכוהוליים, ממריצים וממתקים. ציון דלקתי תזונתי אפשרי יכול לנוע בין 8.87(+) ל 7.98(-), כאשר ציונים גבוהים יותר מעידים על תזונה דלקתית יותר, הכוללת פחות מנות של פירות, ירקות, שעועית ותה או קפה.
   החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות שוות: אלו עם ציוני הדלקת התזונתיים הנמוכים ביותר, ציונים בינוניים וציונים גבוהים ביותר. אלו בקבוצה עם הציונים הנמוכים ביותר של 1.76(-) ומטה, המעידים על תזונה אנטי דלקתית יותר, אכלו בממוצע בשבוע 20 מנות פירות, 19 מנות ירקות, ארבע שעועית או קטניות אחרות ו-11 קפה או תה לשבוע. אלו בקבוצה עם הציונים הגבוהים ביותר, 0.21 ומעלה, המעידים על תזונה דלקתית יותר, אכלו בממוצע תשע מנות של פירות בשבוע, 10 מנות ירקות, שתיים של קטניות ותשע של קפה או תה.
   החוקרים עקבו אחר כל אדם במשך שלוש שנים בממוצע. במהלך המחקר, 62 אנשים, או 6%, פיתחו דמנציה. האנשים שפיתחו דמנציה היו עם ציונים ממוצעים של 0.06, לעומת ציונים ממוצעים של 0.70 עבור אלה שלא פיתחו דמנציה.
   לאחר התאמה לגיל, מין והשכלה, החוקרים מצאו שכל עלייה של נקודה אחת בציון הדלקתיות התזונתיות קשורה לעלייה של 21% בסיכון לדמנציה.
   בהשוואה לשליש הנמוך ביותר של המשתתפים שצרכו את התזונה הכי פחות דלקתית, אלו שבשליש העליון היו בסיכון גבוה פי שלושה לפתח דמנציה.
   החוקרים מסכמים שייתכן שיש כמה כלים תזונתיים חזקים בבית שיעזרו להילחם בדלקת שעלולה לתרום להזדקנות המוח. דיאטה היא גורם אורח חיים שאתה יכול לשנות, והיא עשויה למלא תפקיד במאבק בדלקת, אחד המסלולים הביולוגיים התורמים לסיכון לדמנציה ולפגיעה קוגניטיבית בשלב מאוחר יותר בחיים.
   https://www.aan.com/PressRoom/Home/PressRelease/4935
6. מאמר שפורסם באוקטובר 21 בכתב העת Molecular Nutrition and Food Research, מנוהל על ידי כריסטינה אנדרס-לאקויבה, פרופסור בפקולטה למדעי הרוקחות ומדעי המזון וראש קבוצת Biomarkers and Nutrition Metabolomics of Food Research Group של המרכז לשבריריות והזדקנות בריאה (CIBERFES), שהוא גם חלק מ-Food Innovation Network of Catalonia (XIA).
   מחקר זה בוצע במשך 12 שנים בהשתתפות 842 אנשים מעל גיל 65 באזורי בורדו ודיז'ון (צרפת).
   המחקר ניתח את הקשר בין חילוף החומרים של מרכיבי התזונה, מיקרוביום ​​המעי, חילוף חומרים אנדוגני ופגיעה קוגניטיבית.
   התוצאות חושפות קשר מגן בין מטבוליטים שמקורם בקקאו, קפה, פטריות ויין אדום, חילוף חומרים מיקרוביאלי של מזונות עשירים בפוליפנולים (תפוח, קקאו, תה ירוק, אוכמניות, תפוזים או רימונים) ופגיעה קוגניטיבית אצל קשישים.
   ניתוח דגימות הפלזמה הצביע על כך שחלק מהמטבוליטים לדוגמה: 2-furoylglycine ו-3-methylanthine, שהם סמנים ביולוגיים של צריכת קפה וקקאו, היה פרופיל מגן, בעוד שסכרין – המופק מצריכת ממתיקים מלאכותיים קשור לגורם מזיק.
   החוקרים מציינים ששינויים באורח החיים ובתזונה הם מכריעים כאסטרטגיה למניעת הידרדרות קוגניטיבית והתקדמותה במחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ודמנציות אחרות. צריכה גבוהה יותר של פירות, ירקות ומזונות מהצומח מספקת פוליפנולים ותרכובות ביו-אקטיביות אחרות שיכולות לעזור להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית עקב הזדקנות.
   https://www.ub.edu/web/ub/en/menu_eines/noticies/2021/12/019.html
7. מחקר של הרווארד שפורסם בינואר 22 בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition מציע כי קבלת מספיק חלבון בתזונה עשויה להיות חשובה להגנה על הקוגניציה. החוקרים השוו בין חלבון מהחי לחלבון מהצומח. הם העריכו את הרגלי התזונה והבריאות שדווחו על ידי-77,000 גברים ונשים שעקבו אחריהם במשך יותר מ-20 שנה. בהשוואה לאכילת פחמימות, אכילת חלבון הייתה קשורה לסיכויים נמוכים יותר לפתח ירידה קוגניטיבית בשלב מאוחר יותר בחיים. לא היה צריך הרבה כדי לעשות את ההבדל. לדוגמה, על כל 5% מהקלוריות שהגיעו מחלבון מן החי במקום מפחמימות, היה סיכון נמוך ב-11% לפתח דמנציה. ועל כל 5% מהקלוריות שהגיעו מחלבון צמחי במקום מפחמימות, היה סיכון נמוך ב-26% לפתח דמנציה. לשעועית ולקטניות היה הקשר המגן החזק ביותר. אפונה ושעועית לימה בפרט היו קשורים בסיכון נמוך ב-28% לירידה קוגניטיבית עבור כל שלוש מנות נוספות בשבוע.
8. אנשים עם רמות גבוהות יותר של נוגדי חמצון בדמם עשויים להיות בעלי סיכוי נמוך יותר לפתח דמנציה, על פי מחקר שפורסם במאי 22 בג'ורנל Neurology, כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.
   במחקר השתתפו 7,283 אנשים שהיו בני 45 לפחות בתחילת המחקר. הם עברו בדיקה גופנית, ראיון ובדיקות דם לאיתור רמות נוגדי חמצון בתחילת המחקר. לאחר מכן עקבו אחריהם במשך 16 שנים בממוצע כדי לראות מי פיתח דמנציה.
   המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות על סמך רמות נוגדי החמצון שלהם בדם. אנשים עם הכמויות הגבוהות ביותר של לוטאין, זיאקסנטין ובטא קריפטוקסנטין היו בסבירות נמוכה יותר לפתח דמנציה מאשר אלה עם רמות נמוכות יותר. כל עלייה בסטיית תקן ברמות הלוטאין והזיאקסנטין, כ-15.4 מיקרומול/ליטר, הייתה קשורה לירידה של 7% בסיכון לדמנציה. עבור בטא-קריפטוקסנטין, כל עלייה של סטיית תקן ברמות, כ-8.6 מיקרומול/ליטר, הייתה קשורה לסיכון מופחת של 14% לדמנציה. עשרות שנים מאוחר יותר מאשר אנשים עם רמות נמוכות יותר של נוגדי החמצון.
   לוטאין וזיאקסנטין נמצאים בירקות ירוקים כגון קייל, תרד, ברוקולי ואפונה.
   בטא קריפטוקסנטין נמצא בפירות כמו תפוזים, פפאיה, קלמנטינות ואפרסמון.
9. נשים נוטות לחיות יותר מגברים, אך בדרך כלל יש להם גם שיעורי מחלה גבוהים יותר. כעת, מחקר מיוני 22 בג'ורנל Nutritional Neuroscience מאוניברסיטת ג'ורג'יה מצביע על כך שניתן לשפר את שיעורי התחלואה הגבוהים הללו על ידי תזונה טובה יותר, כזו המכילה כמות גדולה של קרוטנואידים הנמצאים בפיגמנטים בירקות כגון בטטה, קייל, תרד, אבטיח, פלפל, עגבניות, תפוזים וגזר. פירות וירקות בצבעים עזים אלו חשובים במיוחד במניעת אובדן ראייה ויכולות קוגניטיביות.
   החוקרים מציינים לדוגמה, שמכל המקרים הקיימים של ניוון מקולרי ודמנציה בעולם, שני שלישים הן נשים. כמו כן אם לוקחים את כל המחלות האוטואימוניות ביחד, נשים מהוות כמעט 80%. לכן על פי החוקרים, בגלל הפגיעות הזו, המקושרת ישירות לביולוגיה, נשים זקוקות לטיפול מונע נוסף.
   החוקרים מסבירים שאחת הסיבות לפגיעות זו קשורה לאופן שבו נשים אוגרות ויטמינים ומינרלים בגופן. לנשים יש, בממוצע, יותר שומן בגוף מאשר לגברים. שומן הגוף משמש כמעין כיור משמעותי עבור ויטמינים ומינרלים תזונתיים רבים, מה שיוצר מאגר שימושי לנשים למהלך ההריון. עם זאת, זמינות זו פירושה שרכיבים אלה יהיו פחות זמינים לרשתית ולמוח, מה שמציב נשים בסיכון גבוה יותר לבעיות ניווניות.
   החוקרים במיוחד מדברים על 2 נוגדי חמצון שנמצאו חשובים במניעת בעיות נוירולוגיות בעין ובמוח, לוטאין וזאקסנטין. ושלמרות שגברים ונשים אוכלים בערך אותה כמות שלהם, הדרישות לנשים הן הרבה יותר גבוהות.
   החוקרים חושבים שההמלצות צריכות להיות שונות בין המגדרים, אבל ראשית בכלל צריך שיהיו המלצות לנוגדי החמצון האלה, שבשונה מויטמינים אין להם בכלל המלצות, כי מבחינת הרפואה הם לא נמצאים במחלות חסר כמו ויטמין סי וצפדינה למשל.
   החוקרים מסכמים שמרכיבי הדיאטה משפיעים על המוח, החל מדברים כמו אישיות ועד לתפיסת העצמי שלנו. הם לא חושבים שאנשים ממש מבינים איזו השפעה עמוקה יש לתזונה על מי שהם בעצם, על מצב הרוח שלהם, אפילו על הנטייה שלהם לכעס. ועכשיו כמובן זה מורחב גם למיקרוביום/ חיידקים שמרכיבים את המעי שלנו – כל המרכיבים האלה עובדים יחד כדי ליצור את אבני הבניין שמרכיבות את המוח שלנו ואת הנוירוטרנסמיטורים שמתווכים את השימוש בו.
   https://news.uga.edu/carotenoids-improve-womens-health/
10. מחקר בראשות חוקרים בבית החולים Brigham and Women's שפורסם בספטמבר 22 בג'ורנל Alzheimer's Association Journals הצוות מצא כי מטבוליטים מסוימים בפלזמה – חומרים הנוצרים כאשר הגוף מפרק מזון – היו קשורים לציוני תפקוד קוגניטיבי גלובלי על פני מגוון הגזעים והעדות.
    החוקרים בדקו קשרים של מטבוליטים-קוגניטיביים ב-2,222 מבוגרים היספנים/לטינים בארה"ב ממחקר בריאות הקהילה ההיספנית (HCHS/SOL) וב-1,365 אירופאים ו-478 אפריקאים אמריקאים מסיכון טרשת עורקים בקהילות (ARIC).
    לאחר מכן, הם יישמו ניתוחי אקראיות מנדלית (MR) כדי לקבוע קשר סיבתי בין המטבוליטים לתפקוד קוגניטיבי, כמו גם בין תזונה ים תיכונית לתפקוד קוגניטיבי.
    הצוות גילה ששישה מטבוליטים היו קשורים באופן עקבי לתפקוד קוגניטיבי גלובלי נמוך יותר בכל המחקרים. ארבעה מהם היו סוכרים או נגזרות של סוכרים. מטבוליט אחר, בטא-קריפטוקסנטין, היה קשור לתפקוד קוגניטיבי עולמי גבוה והוא גם נמצא בקורלציה חזקה עם צריכת פירות.
    החוקרים מציינים שהדיאטה עצמה יכולה להיות מקור חשוב למטבוליטים רבים, אשר חלקם בעלי קשרים חיוביים וחלקם שליליים לתפקוד קוגניטיבי.
    במחקר זה ציון הדיאטה הים תיכונית היה קשור לרמות גבוהות יותר של בטא קריפטוקסנטין, שהיה קשור באופן חיובי לתפקוד קוגניטיבי.
    החוקרים גם מציינים שהתזונה הים תיכונית הייתה קשורה גם לרמות של מטבוליטים אחרים, שהיו קשורים לתפקוד קוגניטיבי נמוך יותר.
    החוקרים סיכמו שהמחקר שלהם תומך עוד יותר בחשיבותה של תזונה בריאה לשמירה על תפקוד קוגניטיבי, עקבי בין גזעים ואתניות.
    https://neurosciencenews.com/diet-metabolites-cognition-21419/
11. אנשים שאוכלים או שותים יותר מזונות עם פלבונולים (סוג של פלבנואידים המצויים בפיגמנטים של מספר פירות וירקות, כמו גם תה ויין) – נוגדי חמצון, מורידים את הקצב של הירידה בזיכרון, על פי מחקר שפורסם בנובמבר 22 בג'ורנל Neurology®, כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.
    במחקר השתתפו 961 אנשים עם גיל ממוצע של 81 ללא דמנציה. הם מילאו שאלון כל שנה על התדירות שבה הם אכלו מזונות מסוימים. הם גם השלימו מבחנים קוגניטיביים וזיכרון, כולל זכירת רשימות של מילים, זכירת מספרים והצבתן בסדר הנכון. הם גם נשאלו לגבי גורמים נוספים, כמו רמת ההשכלה שלהם, כמה זמן הם השקיעו בפעילויות גופניות וכמה זמן הם השקיעו בפעילויות מנטליות כמו קריאה ומשחקים. עקבו אחריהם במשך שבע שנים בממוצע.
    המשתתפים חולקו לחמש קבוצות שוות על סמך כמות הפלבנולים שהיו להם בתזונה.
    בעוד שהכמות הממוצעת של צריכת פלבונול בקרב מבוגרים בארה"ב היא כ-16-20 מיליגרם (מ"ג) ליום, לאוכלוסיית המחקר הייתה צריכה תזונתית ממוצעת של סך פלבנולים של כ-10 מ"ג ליום. בקבוצה הנמוכה ביותר הייתה צריכה של כ-5 מ"ג ליום והקבוצה הגבוהה ביותר צרכה בממוצע 15 מ"ג ליום; שזה שווה ערך למשל לכוס אחת של עלים ירוקים כהים.
    כדי לקבוע את שיעורי הירידה הקוגניטיבית, החוקרים השתמשו בציון קוגניטיבי כללי הכולל סיכום של 19 מבחנים קוגניטיביים. הציון הממוצע נע בין 0.5 לאנשים ללא בעיות חשיבה ל-0.2 עבור אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל ועד 0.5- עבור אנשים עם מחלת אלצהיימר.
    לאחר התאמה לגורמים אחרים שעלולים להשפיע על קצב הירידה בזיכרון, כמו גיל, מין ועישון, חוקרים גילו שהציון הקוגניטיבי של אנשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של פלבנולים ירד בקצב של 0.4 יחידות לעשור יותר לאט מאשר האנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר.
    המחקר גם פירק את מחלקת הפלבונול ל: קמפרול (קייל, שעועית, תה, תרד וברוקולי), קוורצטין (עגבניות, קייל, תפוחים ותה) ומיריצטין (תה, יין, קייל, תפוזים ועגבניות).
    אנשים שצרכו את הצריכה הגבוהה ביותר של קאמפרול היו בשיעור איטי יותר של 0.4 יחידות לעשור של ירידה קוגניטיבית בהשוואה לאלו שבקבוצה הנמוכה ביותר. לאלה עם הצריכה הגבוהה ביותר של קוורצטין היה שיעור איטי יותר של ירידה קוגניטיבית ב-0.2 יחידות לעשור בהשוואה לאלו שבקבוצה הנמוכה ביותר. ולאנשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של myricetin היה שיעור איטי יותר של ירידה קוגניטיבית ב-0.3 יחידות לעשור בהשוואה לאלו שבקבוצה הנמוכה ביותר.
12. במחקר שפורסם בינואר 23 בג'ורנל Nutrients נמצא כי לצריכה גבוהה יותר של α-קרוטן ו-β-קרוטן בתזונה היו השפעות הפוכות על ירידה בתפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים.
13. מאמר סקירה מינואר 23 בג'ורנל Nutrients מציג את מנגנוני הפעולה של נוגדי חמצון אנתוציאנינים, הנמצאים בפירות וירקות אדומים/כחולים/סגולים ואולי במיוחד בפירות יער, בהגנה שלהם מפני מחלות נוירודגנרטיביות (אלצהיימר, פרקינסון, אוטיזם, דיכאון/חרדות, סכיזופרניה והפרעות ביפולריות) בין היתר על ידי המיקרוביום (Gut-Brain Axis).
14. מחקר שפורסם בבאי 23 בכתב העת PNAS מצא כי חידוש רכיבים תזונתיים ביו-אקטיביים מסוג פלבנולים במבוגרים מעל גיל 60 משפר את הביצועים במבחנים קוגניטיביים.
    (תת קבוצה של פלבונואידים שהם תת קבוצה של פוליפנולים), הנקראים גם flavan-3-ols – תרכובות המעניקות לפירות וירקות את צבעיהם העזים כאשר המובילים הם: אוכמניות, ענבים, ליצ'י, תותים, רימונים, בננות, תפוחים, אפרסקים, אגסים, תה, יין וקקאו.
    כל הפלבנולים הם ביואקטיביים, תרכובות טבעיות המשפיעות על תהליכים בתוך הגוף המפחיתים את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסוכרת. ההמלצה היא צריכה יומית של 400-600 מ"ג של פלבנולים. בניגוד לפחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים, מינרלים ומים, פלבנולים אינם נחוצים כדי לשרוד. אבל בדומה למשל לסיבים, הם קריטיים לבריאות טובה.
    מחקר רחב היקף בראשות חוקרים מאוניברסיטת Columbia ובית החולים Brigham and Women הוא הראשון שקבע שתזונה דלה בפלבנולים מניעה אובדן זיכרון הקשור לגיל.
    "השיפור בקרב משתתפי המחקר עם דיאטות דלות פלבנול היה משמעותי ומעלה את האפשרות להשתמש בתזונה עשירה בפלבנול או תוספי מזון לשיפור התפקוד הקוגניטיבי אצל מבוגרים", ציינו החוקרים. הממצא גם תומך ברעיון העולה לפיו המוח המזדקן דורש רכיבי תזונה ספציפיים לבריאות מיטבית, בדיוק כפי שהמוח המתפתח דורש רכיבי תזונה ספציפיים להתפתחות תקינה.
    עוד החוקרים מציינים שהזיהוי של חומרים מזינים קריטיים להתפתחות תקינה של מערכת העצבים של תינוקות היה הישג של מדעי התזונה של המאה ה-20. במאה זו, ככל שאנו חיים, מחקרים ארוכים יותר מתחילים לגלות כי דרושים חומרים מזינים שונים כדי לחזק את המוח המזדקן שלנו. והמחקר הנוכחי יכול לשמש כתבנית על ידי חוקרים אחרים כדי לזהות חומרים מזינים נוספים והכרחיים.
    המחקר הנוכחי מתבסס על למעלה מ-15 שנות מחקר במעבדה של פרופ' (לנוירולוגיה) Scott A. Small, הקושר בין אובדן זיכרון קשור גיל לשינויים באזור ספציפי בתוך ההיפוקמפוס של המוח, שנקרא Dentate gyrus ושפלבנולים שיפרו את התפקוד באזור המוח הזה.
    מחקר נוסף, בעכברים, מצא כי פלבנולים – במיוחד חומר ביו-אקטיבי בפלבנולים הנקרא אפיקטכין – שיפרו את הזיכרון על ידי שיפור הצמיחה של נוירונים וכלי דם בהיפוקמפוס.
    לאחר מכן, הצוות של Small בדק תוספי פלבנול באנשים. מחקר קטן אחד אישר שה-Dentate gyrus קשור להזדקנות קוגניטיבית. ניסוי שני, גדול יותר, הראה כי פלבנולים שיפרו את הזיכרון על ידי פעולה סלקטיבית על אזור המוח הזה והשפיעו הכי הרבה על אלו שמתחילים עם תזונה לא איכותית.
    במחקר החדש יותר מ-3,500 קשישים בריאים חולקו באופן אקראי לקבל תוסף פלבנול יומי (בצורת גלולות) או גלולת פלצבו למשך שלוש שנים. התוסף הפעיל הכיל 500 מ"ג של פלבנולים, כולל 80 מ"ג של אפיקטצ'ינים, כמות שמומלץ למבוגרים לקבל מהמזון.
    בתחילת המחקר, כל המשתתפים השלימו סקר שהעריך את איכות התזונה שלהם, כולל מזונות הידועים כעתירים בפלבנולים. לאחר מכן, המשתתפים ביצעו סדרה של פעילויות מבוססות אינטרנט בבתיהם, שתוכננו ואומתו על ידי הנוירופסיכולוג Adam M. Brickman, כדי להעריך את סוגי הזיכרון לטווח קצר הנשלט על ידי ההיפוקמפוס. המבחנים חזרו על עצמם לאחר 1,2,3 שנים.
    יותר משליש מהמשתתפים גם סיפקו דגימות שתן שאפשרו לחוקרים למדוד סמן ביולוגי לרמות הפלבנול בתזונה. הסמן הביולוגי נתן לחוקרים דרך מדויקת יותר לקבוע אם רמות הפלבנול תואמות את הביצועים במבחנים הקוגניטיביים ולהבטיח שהמשתתפים דבקים במשטר שהוקצה להם (והעמידה הייתה גבוהה לאורך כל המחקר).
    ציוני הזיכרון השתפרו רק במעט עבור כל הקבוצה שנטלה את תוסף הפלבנול היומי, שרובם כבר אכלו תזונה בריאה עם הרבה פלבנולים.
    אבל בסוף השנה הראשונה של נטילת תוסף הפלבנול, משתתפים שדיווחו על צריכת תזונה גרועה יותר והיו להם רמות בסיס נמוכות יותר של פלבנול ראו את ציוני הזיכרון שלהם עולים בממוצע של 10.5% בהשוואה לפלסבו ו-16% בהשוואה לזיכרון שלהם בקו הבסיס. הבדיקות הקוגניטיביות השנתיות הראו שהשיפור שנצפה לאחר שנה נמשך לפחות שנתיים נוספות.
    התוצאות מצביעות על כך שמחסור בפלבנול הוא מניע לאובדן זיכרון הקשור לגיל, אומרים החוקרים, מכיוון שצריכת פלבנול הייתה בקורלציה עם ציוני הזיכרון ותוספי פלבנול שיפרה את הזיכרון במבוגרים חסרי פלבנול.
    החוקרים מציינים שממצאי המחקר החדש תואמים את אלו של מחקר אחר שנערך לאחרונה, שמצא שתוספי פלבנול לא שיפרו את הזיכרון בקבוצת אנשים עם מגוון רמות פלבנול בסיסיות. כלומר שני המחקרים מראים ששיפור בעיקר למי שחסר (בדומה לחסר של ויטמינים או מינרלים).
    המחברים מוסיפים שעדיין לא ניתן להסיק באופן סופי שצריכה תזונתית נמוכה של פלבנולים לבדה גורמת לביצועי זיכרון גרועים, מכיוון שלא בוצע גם ניסוי הפוך, שככל הנראה גם לא יבוצע כי ניסוי כזה עשוי להיחשב לא אתי. לכן השלב הבא הוא ניסוי קליני לשחזור רמות הפלבנול במבוגרים עם מחסור חמור בפלבנול.
    https://www.cuimc.columbia.edu/news/low-flavanol-diet-drives-age-related-memory-loss-large-study-finds
15. מחקר שפורסם ביוני 23 בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה Virginia Tech Carilion מראה שרמות המוח של לוטאין, זאקסנטין, ליקופן וויטמין E בתזונה אצל אלו עם מחלת אלצהיימר הן מחצית מהרמות במוח הרגיל. רמות תזונתיות גבוהות יותר של לוטאין וזאקסנטין נקשרו באופן חזק לתפקודים קוגניטיביים טובים יותר ולסיכון נמוך יותר לדמנציה או מחלת אלצהיימר.
    תוצאות אלו עולות בקנה אחד עם מחקרי אוכלוסיה גדולים שמצאו כי הסיכון למחלת אלצהיימר היה נמוך יותר באופן משמעותי בקרב אלו שאכלו תזונה עשירה בקרוטנואידים, או שהיו להם רמות גבוהות של לוטאין וזאקסנטין בדמם, או שהצטברו ברשתית שלהם כפיגמנט מקולרי, ציינה פרופסור C. Kathleen Dorey. כמו כן היא מאמינה שאכילת תזונה עשירה בקרוטנואידים תעזור לשמור על המוח במצב מעולה בכל הגילאים.
    היא מסבירה שחלבונים שלא מקופלים יוצרים מולקולות מחמצנות תגובתיות שגורמים לנזקים עצביים, שניתן למנוע על ידי נוגדי חמצון המסופקים על ידי תזונה בריאה.
    היא מוסיפה שכבר ב-2004 חוקרים מצפון קרוליינה, דיווחו לראשונה כי המוח צבר קרוטנואידים באופן סלקטיבי כגון לוטאין, זאקסנטין ובטא-קריפטוקסנטין. מאז, חוקרים ברחבי העולם הוכיחו קוגניציה טובה יותר עם רמות גבוהות יותר שלהם. גם פרויקט הזיכרון וההזדקנות של אוניברסיטת Rush (שמוזכר גם בפסקה 4 שלמעלה) תומך בממצאים אלה ומצא שאנשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של סך קרוטנואידים או לוטאין/זאקסנטין במשך עשור היו בסיכון נמוך ב-50% למחלת אלצהיימר.
    https://news.vt.edu/articles/2023/08/vtcsom-alzheimers-research.html
16. מחקר מסוג סקירה שיטתית, שפורסם באוקטובר 23 בכתב העת Brain Sciences, מצא שצריכה תזונתית או רמות גבוהות של β-קרוטן בסרום היו קשורות עם מדדים משופרים של תפקוד קוגניטיבי ב-7 מתוך 10 מחקרים אפידמיולוגיים שנכללו. במחקרי ההתערבות, צריכת β-קרוטן לבדה לא קידמה תפקוד קוגניטיבי טוב יותר בטווח הקצר, אלא רק בהתערבות ארוכת טווח עם משך ממוצע של 18 שנים. כמו כן כל מחקר התערבות (אמפירי) פרט לאחד הציעו את ההשפעות המועילות של תוסף β-קרוטן במינונים הנעים בין 6 מ"ג ל-50 מ"ג ליום בשילוב עם ויטמין E, ויטמין C, אבץ או סלניום לתקופה של 16 שבועות עד 20 שנה. כלומר קרוב לוודאי שה-β-קרוטן אינו פועל לבד אלא בסינרגיה עם מיקרו-נוטריאנטים אחרים.
17. במחקר שפורסם באוקטובר 23 בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease, תפקידה של התזונה בשינוי הסיכון למחלת אלצהיימר נדון בפירוט. דיאטות המבוססות יותר על צמחים, כמו התזונה הים תיכונית ודיאטות מסורתיות בסין, יפן והודו, הוכחו כמפחיתות סיכון, במיוחד בהשוואה לתזונה המערבית.
    החוקרים מציינים ששיעורי מחלת האלצהיימר עולים במדינות אלו כשהן עושות את המעבר התזונתי לתזונה המערבית. מחקר זה מזהה גורמי סיכון לדמנציה לרבות צריכה גבוהה יותר של שומנים רוויים, בשר, במיוחד בשר אדום כמו המבורגרים וברביקיו, כמו גם בשר מעובד כגון נקניקיות, ומזונות מעובדים עתירי סוכר ודגנים מזוקקים.
    סקירה זו מאפשרת לדעת מדוע מזונות מסוימים מגבירים או מפחיתים את הסיכון למחלת אלצהיימר. לדוגמה, בשר העלה את הסיכון לדמנציה על ידי הגברת גורמי סיכון כגון דלקת, עמידות לאינסולין, עקה חמצונית, שומן רווי, תוצרי גליקציה (AGE's) ו-TMAO. מחקר זה גם מתאר מספר מזונות המגנים מפני מחלת אלצהיימר, כגון ירקות עלים ירוקים, פירות וירקות צבעוניים, קטניות (כמו שעועית), אגוזים, חומצות שומן אומגה 3 ודגנים מלאים.
    https://www.eurekalert.org/news-releases/1010050
18. מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Nebraska–Lincoln, שפורסם במאי 24 בכתב העת Nature Publishing Group Aging, מסמן עוד יותר כיצד חומרים מזינים ספציפיים עשויים לשחק גורם מרכזי בהזדקנות בריאה של המוח.
    הצוות ביצע מחקר רב-אופני בשילוב החידושים החדשים ביותר במדעי המוח ובמדעי התזונה – וזיהו פרופיל תזונתי ספציפי אצל משתתפים שהיטיבו עם ביצועים קוגניטיביים.
    במחקר החתך נכללו 100 משתתפים בריאים מבחינה קוגניטיבית, בגילאי 65-75. משתתפים אלו מילאו שאלון עם מידע דמוגרפי, מדידות גוף ופעילות גופנית. פלזמת דם נאספה לאחר תקופת צום כדי לנתח את הסמנים הביולוגיים התזונתיים. המשתתפים עברו גם הערכות קוגניטיביות וסריקות MRI.
    המאמצים חשפו שני סוגים של הזדקנות מוח בקרב המשתתפים – מואצת ואיטית מהצפוי. לאלה עם הזדקנות מוח איטית יותר היה פרופיל תזונתי מובהק.
    הסמנים הביולוגיים התזונתיים המועילים בדם היו שילוב של חומצות שומן (vaccenic, gondoic, alpha linolenic, elcosapentaenoic, eicosadienoic ו-lignoceric); נוגדי חמצון וקרוטנואידים (לוטאין וזאקסנטין; שתי צורות של ויטמין E) וכולין. פרופיל זה נמצא בקורלציה עם חומרים מזינים המצויים בתזונה הים תיכונית, שמחקרים רבים קישרו עם הזדקנות מוח בריאה.
    המחקר הנוכחי מזהה דפוסי סמנים ביולוגיים תזונתיים מסוימים מבטיחים ויש להם קשרים חיוביים עם מדדים של ביצועים קוגניטיביים ובריאות המוח.
    החוקרים מסבירים שהרבה מהמחקרים הקודמים על תזונה והזדקנות המוח הסתמכו בעיקר על שאלוני תדירות מזון, אשר תלויים בהיזכרות של המשתתפים עצמם. מחקר זה הוא אחד הראשונים והגדולים שמשלבים הדמיה מוחית, סמנים ביולוגיים בדם והערכות קוגניטיביות מאומתות. דבר שמאפשר לבנות הבנה חזקה יותר של הקשר בין הגורמים הללו.
    החוקרים מוספים שהם עברו ממדידת ביצועים קוגניטיביים פשוטים באמצעות מבחנים נוירופסיכולוגיים מסורתיים לבחינה בו זמנית את מבנה, תפקוד וחילוף החומרים של המוח. יתר על כן, בדרך הזו ניתן לראות שתכונות המוח הללו קשורות ישירות לתזונה ולרכיבי התזונה.
    בשלב הבא הם יבצעו ניסויים מבוקרים אקראיים, בהם יבודדו חומרים מזינים ספציפיים עם קשרים חיוביים עם תפקוד קוגניטיבי ובריאות המוח, מה שיאפשר להעריך באופן סופי אם הגדלת רמות הפרופילים התזונתיים הספציפיים הללו מובילה באופן מהימן לשיפורים בביצועי הבדיקות הקוגניטיביות, במדדי מבנה המוח ובתפקוד וחילוף החומרים.
    https://news.unl.edu/newsrooms/today/article/food-for-thought-study-links-key-nutrients-to-slower-brain-aging/
19. מחקר עוקבה שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת JAMA Network Open בהובלת צוות חוקרים מאוניברסיטת Queen’s Belfast, ניתח נתונים תזונתיים של 121,986 מבוגרים מה-Biobank הבריטי, שגויסו בין השנים 2006-2010 עם גיל ממוצע של 56 מתוכם 55.6% נשים, עם גיל ממוצע של 56.
    המוקד העיקרי של המחקר היה התרחשות של דמנציה מכל סיבה, שחוקרים קבעו באמצעות רישומי בית חולים. בניתוחים נוספים, החוקרים שקלו גם סיכון גנטי, לחץ דם גבוה ותסמיני דיכאון.
    המשתתפים נחשבו בסיכון גנטי גבוה לדמנציה אם היה להם גנוטיפ (APOE) או עם ציוני הסיכון הפוליגני הגבוהים ביותר (PRS).
    החוקרים גם התייחסו למשתנים מבלבלים כולל: מין, השכלה, מצב סוציו-אקונומי, מוצא אתני, גזע, מצב עישון, משך שינה, פעילות גופנית, מדד מסת הגוף (BMI), היסטוריה משפחתית של דמנציה, היסטוריה של שבץ מוחי, מצב לאחר גיל המעבר, שימוש בתרופות ומחלות נלוות.
    במהלך מעקב ממוצע של 9.2 שנים, דווחו 882 מקרים של דמנציה.
    המחקר מצא כי הגדלת צריכת המזונות והמשקאות העשירים בפלבנואידים עשויה לסייע בהפחתת הסיכון לפתח דמנציה. החוקרים ציינו ש"הממצאים מראים שצריכת שש מנות נוספות של מזונות עשירים בפלבנואידים ביום, הייתה קשורה לסיכון נמוך ב-28% לדמנציה. בניתוחים נוספים, הקשר הזה היה בולט במיוחד אצל אנשים עם סיכון גנטי גבוה, יתר לחץ דם או תסמינים דיכאוניים, שהראו ירידה בסיכון של 43%, 30% ו-48%, בהתאמה.
    לגבי מזונות ספציפיים, צריכת לפחות שתיים מהמזונות הבאים מדי יום: חמש מנות תה, מנה אחת של יין אדום, או חצי מנה של פירות יער סיפקו את התועלת ההגנה הגדולה ביותר, והפחיתו את הסיכון לדמנציה ב-38% בהשוואה לאלה שלא צרכו אותם. צריכה גבוהה יותר של תת מחלקות פלבנואידים ספציפיות – אנתוציאנינים, פלבן-3-אולים, פלבנולים ופלבנולים – נקשרו גם לסיכון נמוך יותר לדמנציה.
    https://www.qub.ac.uk/News//2024/Consuming-berries-tea-and-red-wine-may-reduce-the-risk-of-dementian
20. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמה בספטמבר 25 בכתב העת Nutrients, חוקרת את הקשר המורכב בין איכות התזונה, דפוס אכילה מבוסס צומח ותוצאות נוירו-קוגניטיביות בגיל מבוגר (כגון דמנציה).
    המחקר מאשר כי איכות התזונה היא גורם מפתח: תזונה מבוססת צומח, כאשר היא מיושמת ברמה גבוהה, הופכת להיות מנגנון מגן פוטנציאלי נגד ירידה קוגניטיבית. ה"איכות" הזו נמדדת לעיתים קרובות באמצעות מדד האכילה הבריאה (HEI – Healthy Eating Index) – שיטת ניקוד מ-0 עד 100 המייצגת עד כמה התזונה של אדם תואמת את ההמלצות התזונתיות הרשמיות.
    ציון HEI גבוה משקף צריכה גבוהה של רכיבים בריאים (כמו פירות, ירקות וסיבים) וצריכה נמוכה של רכיבים שיש להגביל (כמו שומן רווי וסוכר מוסף). תזונות אלה עשירות בנוגדי חמצון, פוליפנולים וסיבים תזונתיים, ופועלות להפחתת דלקת ומתח חמצוני – שני גורמים מרכזיים בתהליכי הזדקנות המוח והתפתחות מחלות ניווניות.
    המסר העיקרי למבוגרים הוא הצורך להתמקד בהעלאת ציון ה-HEI באמצעות צריכה גבוהה של רכיבים ספציפיים שהראו קשר חיובי ישיר לתפקוד הקוגניטיבי. המחקר זיהה קשרים חיוביים מובהקים עם סיבים תזונתיים, שומנים בלתי רוויים (חד ורב בלתי רוויים), וכן מגוון רחב של מיקרו-נוטריינטים חיוניים, כולל קרוטנואידים (כמו בטא-קרוטן ולוטאין/זאקסנטין), ויטמינים A ו-E, ומינרלים כמו מגנזיום, אשלגן, נחושת, אבץ וסידן. מנגד, נמצא קשר הפוך ומובהק בין צריכת דגנים מעובדים לבין תפקוד קוגניטיבי. ממצאים אלו מדגישים כי תזונה מבוססת צומח המתמקדת במזונות שלמים ומגוונים מהווה יעד תזונתי בר שינוי, שמומלץ לשלב בתוכניות לבריאות המוח בגיל מבוגר.

הממצאים מ-20 המחקרים הללו מראים את הפוטנציאל העצום של תזונה מבוססת צומח ואת החשיבות של עמידה במדד HEI.

תזונה מערבית – מנגנון אפשרי שגורם לירידה קוגנטיבית

לקריאה נוספת לגבי אפשרויות שיש לטבע להציע בנושא זה הכנסו ל'דמנציה – פארמה אל מול הטבע'

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים