אומגה 3: מדוע הוא כה חיוני לבריאות הלב וכלי הדם

חומצות שומן חיוניות הן חומצות שומן שהגוף לא יודע לייצר וחייב לקבל מבחוץ. כלומר דרך הפה.
אומגה 3 היא אחת מהן, היא גם מכונה חומצת שומן רב בלתי רוויה והאמת שהיא ידועה כבר המון זמן כבעלת חשיבות לשמירה על כלי דם ולב.

• במחקר שפורסם בספטמבר 2019 בג'ורנל הרפואי JAHA מסוג מטא אנליזה ערכו בדיקה על אומגה 3 ממקור ימי (marine). ואכן מצאו שמורידה סיכון להתקפי לב ולמחלות לב. כאשר החידוש הוא שזה לינארי לכמות הנצרכת, כלומר ככל שצורכים יותר כך הסיכון יורד.
  תוספת אומגה 3 ימית הורידה משמעותית את הסיכון לרוב הבעיות הקרדיווסקולריות, כולל אוטם שריר הלב, מחלת לב כלילית, מחלות לב וכלי דם ואף מוות מאותן מחלות. יתרונות קרדיווסקולריים גדולים יותר עשויים להיות מושגים במינונים גבוהים יותר של תוסף אומגה 3 ימית.

• מחקר שפורסם בספטמבר 20 בג'ורנל הרפואי Mayo Clinic Proceedings מספק את הניתוח המקיף ביותר של תפקיד מינון אומגה 3 על מניעת מחלות לב וכלי דם עד כה. המטא-אנליזה, שהיא סקירה מעמיקה של 40 ניסויים קליניים וכולל מעקב אחרי 135,267, מספקת עדויות חזקות שצריכה של יותר שומני EPA (חומצה איקוספנטאנואית) ו- DHA (חומצה דוקוזהקסואנואית) אומגה 3 קשורה לסיכון מופחת באופן משמעותי סטטיסטית ל:
  • אוטם שריר לב קטלני – 35 אחוז
  • אוטם שריר הלב – 13 אחוז
  • אירועים של מחלת לב איסכמית – 10 אחוז.
  • תמותת ממחלות לב איסכמיות – 9 אחוז.
    אחד החוקרים ד"ר Carl J. Lavie אמר שחשוב להרבות באומגה 3 כי רוב הסיכויים שאנשים לא צורכים מספיק ממנו דרך התזונה שלהם.
    ד"ר Aldo Bernasconi אמר שהמחקר הזה מאשש תוצאות של מטה-אנליזה קודמת של בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד (המאמר למעלה) וכאשר משלבים 2 מטא אנליזות שונות עם תוצאות דומות זה לא רק תוקף; זה גם מדגיש את הבסיס המדעי הדרוש בכדי ליידע את המלצות הצריכה העתידיות. במיוחד מכיוון שמאמר זה כלל יותר מחקרים ורמות שונות של מינונים והמסקנות חזקות יותר.
    https://www.elsevier.com/press-releases/authoritative-new-analysis-links-increased-omega-3-intake-to-cardioprotection-and-improved-cardiovascular-outcomes

• *** תוספץ מרץ 20
  במחקר נוסף שפורסם במרץ 2020 בכתב העת bmj
  427,678 נשים וגברים בגילאי 40-69 ללא מחלות לב וסרטן גויסו בין השנים 2006-2010.
  31% מתוך הנבדקים לוקחים תוסף אומגה 3 בקביעות.
  החוקרים מצאו שאומגה 3 מוריד סיכון לכל המחלות מהן מתים ב-13%, כמו כן מצאו ירידה של 16% במקרי המוות ממחלות לב ו-7% ירידה בסיכון ארועים לבביים.
  המספרים היו גבוהים יותר אצל אלה עם לחץ דם גבוה.
  https://www.eurekalert.org/news-releases/504045

אומגה 3 ממקור ימי נקרא גם EPA ו-DHA שהן השרשראות הארוכות יותר… ALA היא הקצרה ומקורה מהצומח היבשתי. הסיבה שאני מציין צומח מן היבשה, היא כי גם בים יש צומח, אחת הדוגמאות היא אצות. יש אצות של מים מתוקים ויש אצות ימיות.
המחקר עצמו מדבר על תוספי תזונה שמקורם מדגים, אבל טעות לחשוב שאותם דגים מייצרים בעצמם אומגה 3. ישנן אצות קטנות המכונות מיקרו-אצות שמכילות את אותן שרשראות ארוכות של אומגה 3. דגיגים קטנים ניזונים מהן וכך רוכשים את חומצות השומן. אותם דגיגים הם חלק משרשרת המזון של דגים גדולים יותר וכן הלאה. וזו הסיבה לחומצות שומן אלה בדגים, במיוחד באזורים צפוניים, במים עמוקים וקרים…

הקשר לטרשת עורקים

למשל במחקר שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל The Journal of Clinical חוקרים ממכון Karolinska בשבדיה מצאו שקולטן המופעל על ידי חומרים הנוצרים מחומצות שומן אומגה 3 ממלא תפקיד חיוני במניעת דלקות בכלי הדם והפחתת טרשת עורקים.
החוקרים מסבירים שטרשת עורקים קשורה לדלקת כרונית בכלי הדם. דלקת הנשלטת בדרך כלל על ידי אותות עצירה הנקראים רזולווינים (Resolvins), אשר מכבים את הדלקת וממריצים ריפוי ותיקון של רקמות באמצעות תהליך הנקרא פתרון דלקת (resolution of inflammation). רזולווינים נוצרים מחומצות שומן אומגה 3 ונקשרים ומפעילים קולטן בשם GPR32.
המחקר החדש מראה כי איתות דרך הקולטן עוצר באופן פעיל דלקת בכלי דם טרשת עורקים וממריץ ריפוי. החוקרים חקרו את הרובד הטרשתי ויצרו מודל ניסיוני חדש עם קולטן GPR32 המובע יתר על המידה. הקולטן ל-GPR32 פעל נגד טרשת עורקים ודלקת בכלי הדם, ורזולווינים המפעילים את GPR32 הגבירו את ההשפעה.

החוקרים ציינו שהם מצאו שהקולטן GPR32 אינו מווסת בטרשת עורקים, מה שמעיד על הפרעה בתהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף. תגלית זו יכולה לסלול את הדרך לאסטרטגיות חדשות לחלוטין לטיפול ומניעה של טרשת עורקים על ידי עצירת דלקת בכלי הדם, תוך הפעלת תהליכי הריפוי של הגוף בעזרת חומצות שומן אומגה 3.
https://news.ki.se/new-discovery-on-how-omega-3-fatty-acids-can-reduce-atherosclerosis

*** תוספת ינואר 24 – זרע קטן וחום
פשתן המכיל חומצות שומן בעיקר ALA, סיבים תזונתיים ועוד גם הוא טומן בחובו השפעה חיובית על כל המדדים המשפיעים לרעה על כלי הדם ומעודדים תהליך טרשתי: דלקת כרונית (CRP), סוכר גבוה, טריגליצרידים, לחץ דם גבוה.
מאמר סקירה שפורסם בינואר 24 בכתב העת Clinical Cardiology בחן את השפעות הפשתן אצל אנשים עם טרשת ומצא שמוריד את כל המדדים הללו.

*** תוספת אוגוסט 24
מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Georgia בחן את ההשפעה של אומגה 3 על פרופיל השומנים אצל אוכלוסייה עם נטייה גנטית לכולסטרול גבוה.
המחקר פורסם ביולי 24 בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition.
באמצעות נתונים גנטיים של יותר מ-441,000 משתתפים, החוקרים חישבו ציון לניבוי הסבירות הגנטית לרמות גבוהות של כולסטרול כולל, LDL, טריגליצרידים ו-HDL.
החוקרים מציינים שההתקדמות האחרונה במחקרים גנטיים אפשרה להם לחזות את הסיכון הגנטי של מישהו לכולסטרול גבוה, אבל לתחזית הנוכחית יש מקום לשיפור מכיוון שהיא לא לוקחת בחשבון הבדלים אינדיבידואליים באורחות החיים, כמו נטילת תוספי שמן דגים.
החוקרים מצאו שלמשתתפים שדיווחו על נטילת תוספי שמן דגים יש רמות שומנים בדם נמוכות מהצפוי, במיוחד עבור כולסטרול כולל, LDL וטריגליצרידים. החוקרים גם ניתחו את ההשפעות של שמן דגים על כולסטרול HDL ומצאו שהתוספים מועילים בהעלאת HDL. דבר שמראה כי התחשבות באורחות החיים תשפר את החיזוי הגנטי כלומר אומגה 3 עשוי לנטרל את הנטייה הגנטית לכולסטרול גבוה.
https://news.uga.edu/fish-oil-supplements-fight-risk-of-high-cholesterol/

מחקרים נוספים המראים קשר בין אומגה 3 (EPA, DHA) לטרשת עורקים [1][2][3][4][5].
גם אומגה 3 מסוג ALA (פשתן) נמצאו מורידי רמות דלקת ומונעי טרשת עורקים [1][2][3][4][5].
מטה אנליזה של כל 6 השרשראות [1].

הקשר למחלות לב איסכמית

מחלת לב איסכמית (IHD – Ischemic Heart Disease) היא מצב שבו שריר הלב אינו מקבל מספיק דם עשיר בחמצן, לרוב עקב היצרות או חסימה של העורקים הכליליים המספקים דם ללב. הגורם העיקרי למצב זה הוא טרשת עורקים (Atherosclerosis), בה מצטברים משקעי שומן (פלאק) בדפנות העורקים. IHD יכולה להתבטא בתעוקת חזה, התקף לב (אוטם שריר הלב), ושבץ איסכמי (הנגרם מקריש דם הפוגע באספקת הדם למוח), ובטווח הארוך גם באי ספיקת לב.

*** תוספת יוני 2025 – השלכות ארוכות טווח
הבנתנו את התפקיד הקריטי של אומגה 3 במניעת מחלות לב ממשיכה להעמיק. מחקר שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition חקר את נטל מחלת לב איסכמית הניתן לייחוס לצריכה לא מספקת של אומגה 3 באוכלוסייה הבוגרת בסין, לאורך תקופה של מעל 30 שנה (1990-2021).

המחקר, שהשתמש בנתונים נרחבים ממאגר "הנטל הגלובלי של מחלות" (Global Burden of Disease – GBD), חשף תמונה ברורה לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של חוסר באומגה 3 על בריאות הלב:

• קשר חזק לנטל המחלה: צריכה לא מספקת של אומגה 3 תרמה באופן משמעותי לנטל מחלת לב איסכמית בסין, הן מבחינת שיעורי תמותה והן מבחינת שנות חיים בריאות שאבדו (DALYs – Disability-Adjusted Life Years).
• סיכון גובר עם הגיל: שיעורי התמותה מ-IHD הניתנים לייחוס לחוסר באומגה 3 הראו עלייה אקספוננציאלית חדה עם הגיל. לדוגמה, הסיכון בקרב בני 90-94 היה גבוה פי 684 מאשר בבני 25-29, מה שמדגיש את החשיבות המצטברת של צריכה נאותה של אומגה 3 לאורך כל החיים, ובמיוחד עם ההתבגרות.

• פערים בין המינים: המחקר הראה שגברים סובלים באופן כללי מנטל מחלה גבוה יותר מנשים בהקשר זה, אם כי הפער משתנה עם הגיל: בעוד שבגילאים צעירים ובינוניים הסיכון הגברי גבוה משמעותית, בקבוצות גיל מבוגרות מאוד (70-84 ו-90-94), הסיכון בקרב נשים יכול לעיתים לעלות על זה של גברים.
• הזדקנות האוכלוסייה כמניע עיקרי: למרות שיפורים מסוימים בשיעורי התמותה והתחלואה המתוקננים לגיל (כלומר, אדם ממוצע נמצא בסיכון נמוך יותר מבעבר), המספר המוחלט של מקרי המוות ממחלת לב איסכמית שיוחסו לחוסר באומגה 3 המשיך לעלות בכ-17.5%. עלייה זו מוסברת בעיקר על ידי גודלה ההולך וגובר והזדקנותה של האוכלוסייה.

המשמעות עבורנו: ממצאים אלו מחזקים את המסר הקריטי: אומגה 3 אינה רק רכיב תזונתי בעל תכונות אנטי-דלקתיות ותומך ישיר בלב, אלא מהווה מרכיב יסודי באסטרטגיה למניעה ארוכת טווח של מחלות לב וכלי דם כמו מחלת לב איסכמית, שהיא גורם מרכזי להתפתחות אי ספיקת לב. ההשקעה בצריכה מספקת של אומגה 3, דרך תזונה או תוספים (בהתאם לצורך), היא צעד חיוני לשמירה על בריאות הלב, במיוחד באוכלוסייה מזדקנת. המחקר מדגיש את החשיבות של מדיניות בריאות ציבורית ותזונתית ממוקדת גיל ומגדר כדי להתמודד עם נטל מחלות הלב.

הקשר לאי ספיקת לב

*** תוספת דצמבר 24
מחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Mayo Clinic Proceedings בחן את הקשר בין רמות גבוהות יותר של אומגה 3 לנטיה לסבול או למות מאי ספיקת לב (HF).
החוקרים מציינים שהעיסוק באומגה 3 ובריאות הלב הוא די ותיק. למעשה מטא-אנליזה משנת 2021 של 40 ניסויים בקרב למעלה מ-135,000 משתתפים ללא אי ספיקת לב, מצא כי תוסף אומגה 3 הפחית את הסיכון לאוטם שריר הלב ב-13% ואת הקטלניות שלו ב-35%. הם מזכירים גם מטה-אנליזה נוספת שנערכה לאחרונה בקרב קרוב ל-30,000 משתתפים עם מחלת לב כלילית וזו הראתה כי אומגה 3 הפחית את הסיכון לתמותה מכל סיבה ב-10%, תמותה קרדיווסקולרית ב-18%, אוטם שריר הלב ב-23%, מוות פתאומי לבבי ב-33% ואשפוז מאי ספיקת לב או אנגינה ב-25%.
אבל כל אלה לא הספיקו להם. אז המחקר הנוכחי בהובלת מדענים מ'מאיו קליניק' בחן את הקשר בין אומגה 3 והסיכון ל-HF דרך נתונים של כמעט 272,000 מבוגרים ממחקר הביובנק הבריטי. והמחקר מצא כי אנשים עם רמות אומגה 3 הגבוהות ביותר בפלזמה (חמישון עליון) היו בסיכון נמוך ב-21% לפתח אי ספיקת לב במהלך 13.7 שנות המעקב בהשוואה לאנשים עם הרמות הנמוכות ביותר (חמישון תחתון).
בניתוח תתי קבוצות כאשר בחנו 1,239 משתתפים שאובחנו עם אי ספיקת לב בעת ההרשמה, אלה שנמצאו בחמישון העליון של אומגה 3 בפלזמה היו בסיכון נמוך ב-50% למות מכל סיבה שהיא במהלך המעקב בהשוואה לאלה שבחמישון התחתון.
מחקרים נוספים המציגים קשר זה [2][3][4][5][6].

הקשר ללחץ דם ותמותה ממחלות לב וכלי דם

** תוספת אוקטובר 25
מחקר תצפיתי פרוספקטיבי, שפורסם באוקטובר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, חקר את הקשר בין רמות חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) בדם לבין סיכון למחלות לב וכלי דם (CVD) בקרב מבוגרים עם יתר לחץ דם, תוך התחשבות בפרופיל הסיכון הגנטי שלהם. המחקר נערך על מאגר ענק של 135,969 מבוגרים מה-UK Biobank, ונועד ליישב סתירות קיימות לגבי היתרונות של PUFA באמצעות בחינת האיזון בין חומצות שומן אומגה-6 (N6FA) ואומגה-3 (N3FA).

הממצאים המרכזיים הראו כי באופן כללי רמות גבוהות יותר של סך PUFA, N3FA (אומגה-3), N6FA (אומגה-6), חומצה דוקוסהקסאנואית (DHA) וחומצה לינולאית (LA) בדם נקשרו לסיכון נמוך יותר לאירועי CVD ותמותה. לדוגמה, הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי היה נמוך בכ-25.5% בקרב בעלי רמות N3FA גבוהות יותר.

עם זאת, המחקר הדגיש שני גורמים קריטיים שמשנים את התמונה:

1. יחס אומגה-6 לאומגה-3 קריטי: למרות היתרון הכללי של שני סוגי חומצות השומן, יחס N6FA/N3FA גבוה נמצא קשור באופן חיובי לעלייה בסיכון לאירועי CVD ותמותה. ניתוח מתמטי מתקדם העריך כי נקודת הסיכון הקרדיווסקולרי הנמוכה ביותר נמצאת סביב יחס של 8.7.
2. השפעה מותנית בסיכון גנטי: הממצא המשמעותי ביותר הוא שההשפעה המגנה של חומצות שומן אלו הייתה חזקה יותר בקרב אנשים עם סיכון גנטי נמוך למחלות לב וכלי דם. משמעות הדבר היא שאנשים שמלכתחילה מחזיקים בפרופיל גנטי בריא ללב, מפיקים תועלת גדולה יותר מצריכת PUFA.

למרות שאנו רואים כי אפילו שיפור קל ביחס (8.7:1) מביא להגנה קרדיווסקולרית משמעותית, השאיפה לבריאות אופטימלית ואנטי-דלקתית מחייבת יותר. השגת ההגנה האולטימטיבית מפני מחלות לב וכלי דם (CVD) אינה רק עניין של תוסף יומי, אלא תלויה במטען הגנטי הכללי שלך ובדייקנות שבה אתה מנהל את האיזון בין אומגה-6 לאומגה-3 – שכן רק יחס נמוך (כ-4:1 ומטה) מבטיח את ייצור המולקולות האנטי-דלקתיות החזקות ביותר. ככל שמדייקים יותר באיזון התזונתי, כך ממקסמים את הפוטנציאל הגנטי להגנה על הלב.

הקשר לתסמונת מטבולית

*** תוספת אוקטובר 25
מחקר ממסוג מטא-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים שפורסמה באוקטובר 25 בכתב העת Nutrients מספק אישור קליני נוסף לצורך בטיפול אנטי-דלקתי באמצעות אומגה-3, במיוחד בהקשר של רמות שומנים גבוהות בדם. המחקר נערך כסקירה שיטתית שניתחה נתונים מ-21 מחקרים קליניים שונים, שכללו כ-1950 משתתפים, ונועד לבחון לעומק את השפעת חומצות שומן אומגה-3 ימית (EPA/DHA) על רכיבי התסמונת המטבולית (אוסף מדדים המבטאים דלקת מערכתית, כגון לחץ דם ושומנים בדם). החוקרים ביקשו במיוחד לברר האם המינון או משך הטיפול משפיעים על התוצאות.

החוקרים מצאו באופן עקבי וחד משמעי: תוספת אומגה-3 ימית הוכחה ככלי עוצמתי להפחתה משמעותית של רמות הטריגליצרידים (TG) בדם וכן לשיפור מובהק במדד תנגודת לאינסולין (HOMA-IR). ההפחתה ברמות הטריגליצרידים, המצביעה על שיפור מהותי בפרופיל השומנים, הייתה בולטת במיוחד במינונים גבוהים של EPA/DHA – מעל 2000 מ"ג ליום – לתקופה של 8 שבועות ומעלה. לדוגמה, במשתתפים שקיבלו מינון גבוה לאורך זמן, רמות הטריגליצרידים ירדו בממוצע בשיעור של כ-56 מיליגרם לדציליטר. המסקנה הקלינית המרכזית הייתה שמינון גבוה של אומגה-3 ימית צריך להיחשב כחלק מאסטרטגיה תזונתית לניהול התסמונת המטבולית, בהיותו משפר מרכיבים דלקתיים (שומנים) ואת רגישות התאים לאינסולין. עם זאת, המחקר גם מצא כי רמות ה-LDL כולסטרול עשויות לעלות בעקבות הנטילה, במיוחד במינונים נמוכים או לאורך זמן, בעוד שההשפעות על HDL כולסטרול, סוכר בצום ולחץ דם נותרו לא עקביות.

סייג קליני חשוב: יש לזכור שהמחקר הזה העלה גם סייג: במינונים נמוכים של אומגה-3, נצפתה עלייה מסוימת בכולסטרול LDL, מה שמחייב מעקב צמוד ושימוש במינונים אפקטיביים.

הקשר לנטיה גנטית

*** תוספת דצמבר 23
מחקר חדש, שנערך על ידי קונסורציום של למעלה מ-100 חוקרים ומומחים ברחבי העולם (FORCE), מחקר המבוסס על נתונים מ-15 מחקרים שנערכו ב-10 מדינות שונות, מצא שרמות אומגה 3 בדם הוא מדד חשוב במיוחד לאנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם (מחלות לב כליליות, התקף לב, דום לב ושבץ מוחי).
במחקר שפורסם בדצמבר 23 בכתב העת Circulationהחוקרים אספו נתונים של למעלה מ-40,000 אנשים ללא מחלות לב וכלי דם. במהלך תקופת המעקב, כמעט 8,000 מהם סבלו ממחלות לב וכלי דם. בניתוח שלהם, החוקרים הצליחו להראות שאלו שסבלו גם ממחלות לב וכלי דם אצל קרוב משפחה כמו הורה או אח, וגם רמות נמוכות של חומצות השומן אומגה 3 EPA/DHA, היו בעלי סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ביותר מ- 40%. הסיכון המוגבר לאלה שסבלו ממחלות לב וכלי דם ללא מחלות לב בקרב המשפחה הקרובה היה 25%.
החוקרים מציינים שרמות ה-EPA/DHA נמדדו בכל משתתפי המחקר. ולטענתם מכיוון שלא ניתן לייצר חומצות שומן אלו בגוף, הרמות הן מדד אמין לצריכה התזונתית של דגים שמנים. לכן, למרות היותו מחקר תצפיתי באזור שבו כבר יש הרבה ניסויים קליניים אקראיים, ממצאים אלה מייצגים ידע חדש לחלוטין.
https://news.ki.se/the-risk-of-cardiovascular-disease-can-be-reduced-by-eating-more-oily-fish

הדיון על סוג אומגה 3?

יש 6 שרשראות של אומגה 3

המדע מציג בעיקר 2 מתוכן: EPA ו- DHA וממקור של דגים. אז בהגדרה של חומצת שומן חיונית לאדם (שהגוף לא יודע לייצר וחייב אותה מבחוץ) = ALA בלבד. אצל דגים זה EPA ו-DHA שכן הם לא יודעים לייצר אותן וחייבים אצות או דגים שאוכלים אצות ופירות ים.

הטענה שהגוף לא יודע לייצר EPA ו- DHA היא פשוט לא נכונה! גם הטענה שהגוף לא מייצר מספיק היא לא נכונה!
הטיעון הזה די מופרך במאמר שלי: "אומגה 3 (ALA) והסיכון למוות מכל הסיבות, מחלות לב וסרטן". במאמר הזה תמצאו בין היתר מחקר מ-2010 שהשווה את רמות השרשראות הארוכות בדם אצל אנשים ב-4 קבוצות תזונה: אוכלי בשר, אוכלי דגים, צמחוניים וטבעונים. במחקר הזה נמצא שרמת ה-EPA הממוצעת בקרב אוכלי דגים הייתה 64.7 מיקרומול לליטר, לעומת 57.1, 55.1 ו-50 מיקרומול לליטר עבור אוכלי בשר, צמחונים או טבעונים שאינם אוכלי דגים.
רמת ה-DHA הממוצעת באוכלי דגים הייתה 271 מיקרומול לליטר, לעומת 241.3, 223.5 ו-286.4. כלומר ישנה המרה גבוהה יותר ובהרבה מזו שנטענת.
עוד נמצא במחקר הזה שטבעונים שצרכו EPA ו- DHA דרך תוספים, רמת ההמרה ירדה.

את השרשרת החיונית ניתן למצוא בפשתן, זרעי צ'יה^[1], מרווה מרושתת, המפ (זרעים ושמן), שמן גלעינית השדה (Ahiflower)^[1], אגוזים (במיוחד מלך), גרעינים כמו חמניות ודלעת, אצות מסוימות כמו ספירולינה, פירות וירקות כמו אבוקדו וברוקולי, עלים ירוקים כמו תרד, אדממה/ פולי סויה (אורגניים).

אומגה 3 על פי רוב יומלץ על ידי מטפלים/ רופאים כתוסף תזונה. מדובר אולי באחד מתוספי התזונה הנמכרים ביותר בעולם ורוב הצרכנים רוכשים אותו ממקור של שמן דגים.
הרוב לא מודע לתהליך הייצור וההפקה של שמן דגים והבעיות בשמן.
בניגוד לשמנים צמחיים שמופקים לרוב בכבישה קרה, שמן דגים מופק בתהליך כימי ארוך הכולל טמפרטורות גבוהות, זיקוק ושימוש בחומרים כימיים. במקרים רבים היצרנים גם משנים את המבנה הכימי של השמן לצורה שאיננה קיימת בטבע.
בעיה נוספת בשמני דגים היא העובדה שדגים הם המזון המזוהם ביותר במתכות כבדות כגון כספית, ניקל וקדמיום, דיוקסינים, PCB ועוד וידוע שמרבית הרעלים מתרכזים בעיקר ברקמת השומן של הדג יחד עם האומגה 3. אז נכון שיצרני שמן הדגים עושים הרבה כדי לנקות אותו מאותם רעלים, אבל אין אף פעם ניקיון של 100% וכאשר מדובר על צריכה של תוסף תזונה במשך עשרות שנים, הרעלים עלולים להצטבר ברקמות הגוף בדיוק כמו בדגים.

האם דגי ים צפוניים טובים לנו.
כיצד משפיע הזיהום הימי על בריאות האדם.
אכילת שתי מנות דגים בשבוע נקשרה לסיכון מוגבר לסרטן העור (מלנומה).

ובכל זאת ואתם מעוניינים בתוספים עם השרשראות הארוכות המלצות ניתן למצוא כאן.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים