דופמין·מיקרוביום - פרוביוטיקה·פרוביוטיקה·פרקינסון

מיקרוביום פרקינסון ומחלות נוירודגנרטיביות – מניעה וטיפול

מחלת הפרקינסון תוארה לראשונה על ידי רופא וחוקר אנגלי בשם דר' ג'יימס פרקינסון בשנת 1817, כמחלה קשה המלווה ברעד, נוקשות שרירים, בעיות הליכה, גוף כפוף ונפילות. שכיחותה של מחלת הפרקינסון עולה עם הגיל, ולאחר גיל 65 היא מאובחנת אצל 1% מהאוכלוסיה. ההערכה היא כי בישראל חיים כ-25,000 חולים המתמודדים עם פרקינסון.
לפי קרן פרקינסון, יותר מ-60,000 אנשים מאובחנים עם פרקינסון מדי שנה בארצות הברית, ויותר מ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים עם המחלה[1].

מחלה מתפתחת מאובדן תאי עצב האחראים על ייצור דופמין, שהינו מוליך המשמש להעברת מסרים עצביים בין  גרעיני הבסיס (אזור במח שאחראי על איכות התנועה) לבין השרירים.
המחלה מאופיינת  בשילוב של הפרעות מוטוריות: איטיות בתנועה, נוקשות שרירים, רעד במנוחה, הפרעה בשיווי משקל, הפרעות הליכה ונפילות, קיפאון בהליכה, שינויים בכתב יד ותנועות בלתי רצוניות.
והפרעות שאינן מוטוריות: הפרעות דיבור, הפרעות בליעה הפרעות במערכת העיכול, דיכאון, אובדן מוטיבציה, ירידה קוגניטיבית, הפרעות בזיכרון, נפילות לחץ דם, הפרעות במתן שתן, הפרעות בתפקוד המיני, הזעת יתר, סבוראה בעור ועוד.

על פי הרפואה המחלה נגרמת משילוב של גנטיקה ומזהמים סביבתיים. הם כמובן לא מציינים מה הם אז מדובר בעקה חמצונית עקב תעשיה מזהמת לרבות חומרי הדברה – פירטרואידים, חומרי הדברה אורגנופוספאטים, חומרי הדברה פאראקווט, זיהום אוויר וכן שאר הדברים שגם מורידים ופוגעים בסימביוזה של המיקרוביום (אנטיביוטיקה) שכן הם חלק חשוב ועיקרי בתהליך ייצור דופמין.

במחקר המצורף היום שפורסם בג'ורנל הרפואי EBioMedicine ביוני 2019 בדקו את הרכב המיקרוביום אצל חולי פרקינסון במצב מתקדם של המחלה לעומת אנשים בריאים וראו הבדלים מהותיים במיקרוביום גם אחרי שנתיים של מעקב (עד כה נבדק ללא מעקב), כאשר אצל חולי הפרקינסון היה מחסור גדול בכמות ובזנים חשובים.

we have shown that the differences in gut microbiota of PD patients and controls persist at follow-up sampling 2 years later. As all previous studies have only included data from a single timepoint, this is an important first confirmation of replicability of such findings. Our lists of differentially abundant taxa between patients and controls included many previously reported bacteria (such as Bifidobacterium, Prevotella, Lactobacillus, and Roseburia)

מחקר מינואר 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי Cell Reports במודל של תולעים, מראה מכניזם חדש של חיידק מועיל (פרוביוטיקה) בשם Bacillus subtilis שמאט ואפילו הופך מצב של הצטברות של רעילות שגורמת למוות של עצבים שאחראיים על ייצור דופמין וכשזה באזור המוטורי, מתחיל תהליך של פרקינסון.

this study in a Parkinson’s model of roundworms, identified a probiotic – or so-called good bacteria – which prevents the formation of toxic clumps that starve the brain of dopamine, a key chemical that coordinates movement.

אם יש משהו שדי משמח אותי מהצד המדעי של בריאות, הוא המחקר הרציני והמשאבים שמשקיעים בנושא המיקרוביום ושלמעשה מדובר בעולם ומלואו. עולם של מפעלים לייצור נוטריינטים. כאלה שמשפיעים על כל אספקט בריאותי ובסופו של דבר על כל איבר ועל כל מערכת.
מיקרוביום קיים בכל משטח בגוף שלנו, עור, ריאות, עיניים, לשון, כל איבר בעצם. אבל הכמות המירבית נמצאת במעיים, שם נעשית רוב הפעילות, והיא גם משפיעה על המיקרוביום והרכבו באיברים השונים.
החלק הפחות משמח הוא בפרקטיקה של הרופאים, שגם אם מבינים את המשמעות, אין להם כלים לחזק את המיקרוביום, למעשה יש להם רק כלים שפוגעים בו…
המיקרוביום שלנו הוא למעשה הרפואה המונעת (בה' הידיעה) כי התפקיד שלו הוא הזנה ושיפור תפקודי מערכות ואיברים. ומחסור במיקרוביום או שינוי במיקרוביום יכול לייצר מגוון של בעיות מהקלות שבהן כמו גזים ונפיחויות ועד דלקות כרוניות, מחלות לב וכלי דם, השמנה, סוכרת, סרטן ובעיות רגשיות עצביות כמו גם פרקינסון כפי שהמחקר מראה.
מה לגבי היכולת הטיפולית של מיקרוביום?
היא בהחלט קיימת, אבל היא לא מורגשת. כלומר כל זמן שהמיקרוביום תקין ומשגשג דברים באים והולכים. אפשר גם להגדיר זאת כך: רפואה מונעת טיפולית.
וכאשר הדברים באים ולא הולכים?
יש 2 אפשרויות… או שאין קשר למיקרוביום, או שהמיקרוביום נפגע עקב תרופות, מצבים רגשיים ארוכי טווח או שינויים קיצוניים בתזונה, כלומר נוצר מצב של חוסר בכמות ובמגוון…אז אומרים יש פרוביוטיקה (בתוספים ובאוכל).
נכון, יש… אבל צריך להבין שהמספרים לא קרובים למצב הבריא של גוף האדם..אז אולי ניקח יותר כדורים ליום?
גם את זה לא ניתן להשוות. מהסיבה הפשוטה…
בגוף האדם (במיוחד במעיים) מעריכים שיש עשרות טריליונים (ויותר) של חיידקים והם יכולים להגיע עד 3% ממשקל הגוף.
כמו כן יש למעלה מ-1000 שרשראות שונות שידועות לאדם (אולי יש יותר)
וכמה יש בתוספים?
במקרה הגבוה 50 מיליארד (שהם פי 2000 פחות מבמעיים) ולרוב לא מכילים מגוון גדול של חיידקים.
ובתכשירים היותר מגוונים יש במקרה הטוב 12 זנים של שרשראות.
כלומר הבדל משמעותי הן בכמות והן במגוון.
אז בודקים אפשרות של השתלת מיקרוביום מבני אדם… יכול להיות שזה ייתן מענה לאנשים מסוימים ומצבים מסוימים, אבל בטיחות ויעילות לא נבדקה לאורך זמן. ואני לא יודע אם זה כיוון שאני הייתי הולך עליו. גם מהסיבה, שלכל אדם המגוון שלו. מדובר על כ- 35% זהות בין בני אדם. 2% תוספת במקרה של תאומים (גנטי) וכל השאר הם של האינדיבידואל.

שני מאמרים שפורסמו בפברואר 22 בג'ורנל iScience ובמרץ 22 בג'ורנל scientific reports על ידי חוקרים ברזילאים מחזקים השערה זו ומתארים מנגנון שבאמצעותו התפתחות מחלת פרקינסון עשויה לנבוע בין השאר מדיסביוזיס.
המחקרים הראו שלעיתים קרובות פרקינסון מאובחן באיחור וכי מקורו עשוי להיות מוקדם הרבה יותר במערכת העצבים האנטרית [השולטת בתנועתיות מערכת העיכול], לפני שהוא מתקדם למוח דרך סיבים אוטונומיים.

Research has shown that Parkinson’s is often diagnosed late and that it may originate much earlier in the enteric nervous system [which controls gastrointestinal motility], before advancing to the brain via autonomic fibers,

פרסומים אחרונים דיווחו באופן עקבי על קיומה של דיסביוזיס במעיים בחולים עם פרקינסון ספורדי, מכיוון שהצורה הלא-תורשתית של המחלה ידועה, והראו כי החיידק Akkermansia muciniphila נמצא בשפע חריג בדגימות צואה של חולים אלה בהשוואה לקבוצת הביקורת.

החוקרים מציינים שתאים ספציפיים באפיתל המעי, הנקראים תאים אנטרואנדוקריניים, נמצאו לאחרונה כבעלי תכונות רבות דמויות נוירונים, כולל ביטוי של החלבון אלפא-סינוקלאין [αSyn]. ידוע כי פרקינסון ומחלות ניווניות אחרות קשורות להצטברות לא תקינה של חלבון זה. ומכיוון שהם נמצאים במגע ישיר עם לומן המעי – החלל שבתוך המעיים – ומחוברים באמצעות סינפסות לנוירונים האנטריים, תאים אנטרואנדוקריניים יוצרים מעגל עצבי בין דרכי העיכול ומערכת העצבים האנטרית. ככאלה, הם עשויים להיות גורם מפתח בהופעת פרקינסון במעיים.

Specific cells in the gut epithelium, called enteroendocrine cells, have recently been found to have many neuron-like properties, including expression of the protein alpha-synuclein [αSyn]. Parkinson’s and other neurodegenerative diseases are known to be associated with abnormal accumulation and aggregation of this protein. Because they’re in direct contact with the gut lumen – the space inside the intestines – and connected by synapses to the enteric neurons, enteroendocrine cells form a neural circuit between the gastrointestinal tracts and the enteric nervous system. As such, they may be a key factor in the emergence of Parkinson’s in the gut

מתוך ידיעה זה, קבוצת החוקרים יצאה לבדוק אם חומרים המופרשים על ידי חיידקים בשם A. muciniphila עשויים לעורר אגרגציה של α-Syn בתאים אנטרואנדוקריניים והאם ה-αSyn שמצטבר בתאים אלו יכול לנדוד לאחר מכן אל מסופי העצבים ההיקפיים במערכת העצבים האנטרית.
החוקרים עיבדו חלבונים המופרשים על ידי חיידקים אלה בהיעדר ריר מעיים ומצאו שהם מובילים לעומס יתר של סידן תוך תאי בתאים אנטרואנדוקריניים, ויוצרים עקה חמצונית על המיטוכונדריה שלהם, מעוררים סינתזה ושחרור מיני חמצן תגובתיים [ROS] שפוגעים במבנים תוך-תאיים וגורמים להצטברות של αSyn. וכאשר עיבדו יחד תאים אנטרואנדוקריניים ונוירונים, הם מצאו שניתן להעביר αSyn מצטבר מאחד לשני.
בצורה זו החוקרים הציגו שדיסביוזיס יכול להגביר את הצמיחה של חיידקים שיכולים לתרום להצטברות αSyn במעיים, ושהחלבון עשוי לנדוד למערכת העצבים המרכזית, ולהגדיר מנגנון אפשרי להתפתחות פרקינסון ספורדי.
החוקרים מציינים שמפל התגובות יכול להתחיל במעיים ולעלות אל המוח. ידוע שאנשים עם נטייה לפרקינסון ספורדית סובלים בדרך כלל מעצירות חוזרת שנים רבות לפני שהמחלה מתבטאת ובמחקר זה נמצא מתאם ישיר בין דיסביוזיס במעיים לפרקינסון.

The cascade of reactions can start in the gut and move up into the brain. People predisposed to sporadic Parkinson’s usually suffer from recurring constipation many years before they manifest the disease. In our study with animal models, we found a direct correlation between gut dysbiosis and Parkinson’s

החוקרים מסכמים שמחלות נוירודגנרטיביות הן חשוכות מרפא כרגע, לכן מניעתן צריכה להיות בבסיס העבודה. המחקר עד כה התמקד במוח, והתקדמות מועטה הושגה בכיוון זה במשך עשרות שנים. ולכן הם במקום זאת מתמקדים במעי. התגליות האחרונות נראות מבטיחות ביותר. הרבה יותר קל לווסת את המיקרוביוטה של ​​המעי מאשר להתמודד עם הפרעה מבוססת במערכת העצבים המרכזית.

Neurodegenerative diseases are incurable right now, so prevention is fundamental. Research used to focus on the brain, and little progress was made in this direction for decades. We’re now focusing on the gut instead. The latest discoveries seem highly promising. It’s much easier to modulate the gut microbiota than to deal with a well-established disorder in the central nervous system
https://agencia.fapesp.br/research-reveals-how-gut-microbiota-imbalance-can-lead-to-parkinsons-disease/38424/

ולכן המסקנה המתבקשת פה היא: כל אחד אמור לדאוג למיקרוביום שלו. בהגנה עליו ובטיפוח שלו.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה… זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד… עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים…כאשר יש סייג אחד… מה שלא עושה טוב… מורידים! 
ולהמנע ממגע וצריכה של:
הרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום ובמיוחד אנטיביוטיקה.
השילוב של תרופות עם חשיפה לתעשיות מזהמות הוא המקור לכל הסיבוכים והמוות
מונסנטו – גלייפוסט – מיקרוביום
מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs)
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19
מזון מעובד [2][3][4][5]/ מסוכר

דברים נוספים שיכולים להועיל במניעה וטיפול בפרקינסון:
תזונה עשירה בנוגדי חמצון (פלבנואידים), רימונים, קוורצטין, כורכום, אשווגנדה, זעפרן, אסטזנטין, משקה נוני, מוריגנה, ספירולינה, כלורלה, עשב חיטה, עשב שעורה, גדילן, מאש, תה ירוק. כל אלה עוזרים למנוע עקה חמצונית גם על תאי עצב וכן עוזרים לכבד להפתר מהרדיקלים החופשיים מעודדי דלקת.
ססמינול הנמצא בקליפת השומשום מונע פרקינסון.
ויטמין K2 מתקן תאי עצב באמצעות לולאת בקרת איכות מיטוכונדריאלית.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s