ג'ינג'ר – סגולות רפואיות – מערכת עיכול, מערכת חיסון, מחלות מטבוליות ועוד

במשך למעלה מ-3000 שנה, אנשים השתמשו בג'ינג'ר (זנגביל), כתבלין וצמח מרפא. קנה השורש שלו הוא מקור יקר במיוחד לחומרים ביו-אקטיביים המשמשים ברפואה האיורוודית והסינית. הג'ינג'ר היה בשימוש למגוון רחב של בעיות החל ממערכת עיכול (תסמינים כמו גזים, נפיחויות, כאבים עוויתיים, בחילות והקאות), תמיכה במערכת החיסון (התקררויות) ולמצבים של כאבים (מפרקים, וסת וכו). ברפואה הסינית מייחסים לו תכונות כגון: מחמם, מייזע, משחרר חיצון, מסלק רוח וקור, ממריץ צ'י הקיבה ומוריד מטה.

המדע כמובן לא מסתפק בכתבים היסטוריים והוא מפרק את הצמח לגורמים הקטנים ומחפש את החומרים הפעילים. והוא גם מוצא. התכונות הפרמקולוגיות של הג'ינג'ר קשורות בעיקר לפנולים ולטרפנים.
שורש הג'ינג'ר כולל שני סוגים שונים של תרכובות:
1. oleoresin לא נדיף, שהוא מקור לטעם החריף של ג'ינג'ר. וכולל את החומרים הפעילים: ג'ינג'רולים, שוגאולים, פרדולים וזינגרון.
2. שמנים אתריים נדיפים שמורכב בעיקר מססקוויטרפנים, כגון α-Zingiberene, ומונוטרפנים (borneol, 1,8-Cineole, β-Linalool, ו-geranial).

המדע גם מצא שלאחד ממרכיבי הג'ינג'ר, 6-gingerol יש תכונות אנטי דלקתיות ושיכוך כאבים. עם זאת, הוא אינו יציב בטמפרטורות גבוהות יותר ולכן כאשר אנחנו מבשלים/ מקפיצים ג'ינג'ר טרי, הג'ינג'רול משנה צורה לזינגרון (Zingerone). תהליכי הייבוש שלו המיועד לחליטה או כתבלין יבש מובילים להיווצרות 6-Shogaol.
כל אחד מהם יודע לעשות את מה שייחסו לו אולי בצורה מעט שונה, אבל עדין נשאר באותו תחום רפואי ואיברים אליו הג'ינג'ר שויך.
הדבר היפה הוא שיש לנו יכולת להעזר בכל הצורות הללו ולהנות גם מהשוני שבהם. שורש טרי בחליטות או בשייקים, שורש טרי מוקפץ, שורש מיובש כתבלין. פשוט לשחק עם האפשרויות.

ג'ינג'ר וסרטן

סרטן הוא כמובן תהליך ארוך של שנים הכולל בתוכו מרכיבים מגוונים החל מחשיפה למזהמים סביבתיים, אורח חיים לא בריא הקשור לתזונה, המעטה בפעילות גופנית, ואי ניהול מתחים וטראומות רגשיות. רבים מרכיבי הג'ינג'ר פועלים במגוון מגננונים ולכן גם יעילים במניעה וטיפול במגוון של סרטנים.

• מאמר סקירה מדצמבר 20 בכתב העת The Journal of Nutritional Biochemistry על כל רכיביו של הג'ינג'ר ופעילותם: נוגדת סרטן (אפופטוזיס, נזק לדנ"א, ויסות כרומטין/אפיגנטי, אוטופאגיה, מטבוליזם תאי), פעילות הורמונלית (תסמונות גיל המעבר, אוסטאופורוזיס, אנדומטריוזיס, היפרפלזיה של הערמונית, תסמונת שחלות פוליציסטיות) ופעילות קוגניטיבית (אלצהיימר) [1].
• במאמרים שפורסמו בספטמבר 15 בג'ורנל הרפואי PLOS ובפברואר 21 מוצגים למעשה היכולת של שוגאול במלחמה סלקטיבית כנגד תאי סרטן שונים לרבות קיבה, ריאות, מעי גס, כבד, שד, צוואר הרחם, לבלב, פרוסטטה ודם, ובמנגנונים שונים לרבות הרס התא (apoptosis), מניעת חלוקת התא (mitotic arrest) וגם במנגנון של הרס ופירוק מרכיבים תאיים שאינם מתפקדים או דרושים (autophagy).
  למעשה מחקרים מראים שהחומר הפעיל הזה חזק אפילו פי 10,000 יותר מאשר תרופה כימותרפית בשם טקסול (לסרטן השד).
  taxol, even though was highly active in monolayer cells, did not show activity against the spheroids even at 10000 fold higher concentration compared to 6-shogaol
  מחקרים נוספים הקושרים בין ג'ינג'ר לסרטן:
• Cancer preventive properties of ginger: A brief review. May 2007
• Ginger inhibits cell growth and modulates angiogenic factors in ovarian cancer cell. 2007 Dec
• Zingiber officinale Roscoe (ginger) as an adjuvant in cancer treatment: a review. 2011 Jul
• -gingerdiols as the major metabolites of 6-gingerol in cancer cells and in mice and their cytotoxic effects on human cancer cells. 2012 Nov
• The anticancer potential of ginger is well documented and its functional ingredients like gingerols, shogaol, and paradols are the valuable ingredients which can prevent various cancers. 2013 Apr
• Anti-cancer activity of Ginger (Zingiber officinale) leaf through the expression of activating transcription factor 3 in human colorectal cancer cells. 2014 Oct
• Ginger and Its Constituents: Role in Prevention and Treatment of Gastrointestinal Cancer. 2015 Mar
• Anticancer Potential of Ginger: Mechanistic and Pharmaceutical Aspects. 2016
• Protective and therapeutic potential of ginger (Zingiber officinale) extract and [6]-gingerol in cancer: A comprehensive review. 2018 Oct
• Ameliorative and protective effects of ginger and its main constituents against natural, chemical and radiation-induced toxicities: A comprehensive review. 2019 Jan
• Gingerol Inhibits Ovarian Cancer Cell Growth by Inducing G2 Arrest. 2019 Oct
• The effect of ginger (Zingiber officinale Roscoe) in patients with advanced cancer. 2019 Nov
• Ginger: A Novel Strategy to Battle Cancer through Modulating Cell Signalling Pathways: A Review. 2019 Nov
• Anti-Cancer Effect of Gingerol in Cancer Prevention and Treatment. Sep 2020
• Mechanisms of Chemopreventive and Therapeutic Proprieties of Ginger Extracts in Cancer. June 2021

ג'ינג'ר ודלקות פרקים

באופן כללי לכל הרכיבים בג'ינג'ר יש גם פעיליות מווסתת רמות ואופי של דלקת, וידוע שדלקת כרונית היא אם כל המחלות
אחד הדברים היותר נחקרים בג'ינגר הוא השפעתו על דלקות פרקים (שגרונית (RA) שהיא סוג של מחלה אוטואימונית וניוונית (OA).

• מאמר סקירה שפורסם במרץ 24 בכתב העת Nutriens מציג את היכולות של הג'ינג'ר בנושא זה. הוא מציג את כל הרכיבים שבו שבעלי אופי נוגד דלקת כמו הג'נג'רול, שוגאול וזינגרון. הוא מציג גם את הפוליפנולים – מטבוליטים משניים בעלי תכונות אנטי דלקתיות, הקיימים בג'ינג'ר שיכולים לעכב מסלולים פרו-דלקתיים. ושיש להם אפקט משכך כאבים נוסף דרך מסלול תעלת (TRPV1) ששמווסתת חום וכאב.
  הם מציגים מחקרים שהראו פעילות אנטי-ראומטית יעילה. הם הראו שתרכובות הג'ינג'ר משנים את מסלולי האיתות החשובים בפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים ניוונית ודלקת מפרקים שגרונית ומביאים לדיכוי ציטוקינים פרו-דלקתיים. הוכח כי הם מעכבים TNF-α, IL-1β, IL-2, IL-4, IL-6 ו-IL-17 ומפחיתים את הסינתזה של מטריקס מטאלו-פרוטאינאז 1,3 ו-13 שקשורים לעידוד דלקת. כמו כן הוכח שתרכובות הג'ינג'ר גם מעכבים פעילות (COX-1, COX-2). בדומה לתרופות נפוצות לתחום זה שיש בהן הרבה מאוד סיכונים. לפיכך, ג'ינג'רולים ונגזרותיהם יכולים להוות חלופה לתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, ללא תופעות לוואי חמורות במערכת העיכול או הכליות.
  החוקרים מציינים שבהתחשב בתוצאות הניסויים הקליניים, ניתן להסיק שג'ינג'ר במינון של 0.5-1 גרם ליום במתן דרך הפה במשך 6-3 חודשים ותכשירים המיועדים לשימוש חיצוני עם כ-5% מהג'ינג'ר במשך 6-12 שבועות. מועיל בהפחתת כאב, נוקשות ודלקת בחולים עם OA ו-RA.
• מחקרים נוספים הקשורים לדלקות מפרקים [1][2][3][4][5][6][7].
• ג'ינגר ומחלות אוטואימוניות עם דלקות מפרקים.
• הג'ינג'ר מופיע הרבה במקורות שונים של כאב ודלקת.
• מאמרי סקירה על היכולת האנטי דלקתית (מעיים, מפרקים, פסוריאזיס) [1][2].

ג'ינג'ר ודלקות מעיים (IBD)

מחלות מעי דלקתיות או בקיצור IBD, משפיעות על כ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם, כאשר השכיחות עולה בהתמדה הן במדינות המפותחות והן במדינות מתפתחות.
מצבים כרוניים אלו משבשים ופוגעים משמעותית באיכות חייהם של החולים: כאבי בטן, שלשולים מתמשכים, עייפות ותת תזונה. כמו כן מעבר לסימפטומים הפיזיים, מחלות מעי דלקתיות מטילות עומסים רגשיים וכלכליים משמעותיים, כאשר אנשים רבים חווים חרדה, דיכאון ומגבלות בעבודה או בפעילויות חברתיות.

צוות בינלאומי בראשות חוקרים מאוניברסיטת טורונטו מצא תרכובת בג'ינג'ר, שנקשרת באופן סלקטיבי לקולטן המעורב במחלת מעי דלקתית (IBD) ומווסתת אותו באופן סלקטיבי. המחקר שלהם פורסם בפברואר 25 בכתב העת Nature Communications.
החוקרים מציינים שתמציות ג'ינג'ר ניתנו באופן נרחב לטיפול במחלות רבות, ובמחלות מעיים באופן בולט. עם זאת, מחקרים הראו כי בהקשרים מסוימים, צריכת ג'ינג'ר עלולה גם להחמיר דלקת מעיים. השפעות סותרות אלו עשויות לנבוע ממורכבות המרכיבים בג'ינג'ר ואמצעי המיצוי והמתן שלהם. השילוב הזה של פוטנציאל ומורכבות הניע אותם לזהות רכיבים פעילים בג'ינג'ר ומנגנוני הפעולה שלהם. אז הם חיפשו רכיבים כימיים של ג'ינג'ר הנקשרים לקולטנים הקשורים ל-IBD, ומצאו אינטראקציה חזקה בין רכיב הנקרא furanodienone (FDN) לקולטן X Pregnane ובקיצור (PXR). ה- FDN הפחית דלקת במעי הגס על ידי הפעלת יכולתו של PXR לדכא את הייצור של ציטוקינים פרו-דלקתיים בגוף. בעוד שחוקרים היו מודעים ל-FDN במשך עשרות שנים, הם לא קבעו את תפקידיו או מטרותיו בגוף עד כה.

"הגילוי שלנו של הקולטן של FDN מדגיש את הפוטנציאל של רפואה משלימה ואינטגרטיבית לטיפול ב-IBD. אנו מאמינים שמוצרים טבעיים עשויים להיות מסוגלים לווסת קולטנים גרעיניים בדיוק רב יותר מאשר תרכובות סינתטיות, מה שעלול להוביל לטיפולים אלטרנטיביים חסכוניים ונגישים באופן נרחב".

החוקרים מסבירים שחולי IBD בדרך כלל מתחילים לחוות תסמינים בשלב מוקדם בחיים; כ-25% מהחולים מאובחנים לפני גיל 20. הטיפול וכיום אין תרופה ל-IBD, ולכן חולים חייבים לדבוק בטיפולים לכל החיים כדי לנהל את הסימפטומים שלהם. בעוד שחולים עם IBD מצאו הקלה מסוימת באמצעות שינויים בתזונה ובתוספי הצמחים שלהם, לא ברור אילו תרכובות כימיות במזון ובתוספי מזון אחראים להקלה על דלקת מעיים. כאשר FDN מזוהה כעת כתרכובת בעלת פוטנציאל לטיפול ב-IBD, ניתן לחלץ את הרכיב הספציפי הזה של ג'ינג'ר כדי לפתח טיפולים יעילים יותר.

יתרון נוסף של FDN הוא בכך שהוא יכול להגביר את הייצור של חלבונים שהמכונים (Tight Junction Protein). חלבונים אלה ממוקמים בצד הרוחבי של דופן תאי אפיתל המעי ומטרתם לאטום מרווחים בין התאים ולמנוע תנועה חופשית של חומרים על פני דופן התא. הם גם חשובים בשמירה על שיפוע ריכוז יונים המתקנים נזקים לרירית המעי. 2 אלה מתרחשים ב-IBD.

החוקרים מוסיפים שקולטנים גרעיניים משמשים כחיישנים בתוך הגוף עבור מגוון רחב של מולקולות, כולל אלו המעורבות בחילוף חומרים ודלקת. PXR ממלא באופן ספציפי תפקיד במטבוליזם של חומרים זרים, כמו רעלנים תזונתיים ותרופות. יש להסדיר בקפידה את הקישור בין FDN ל-PXR מכיוון שהפעלת יתר של הקולטן עלולה להוביל לעלייה בחילוף החומרים ובעוצמת תרופות אחרות ומטבוליטים לאיתותים ביתר הגוף ולמחלות כבד. במחקר הנוכחי הוכח כי FDN מגביר את החוזק הכולל של הקישורים ואת ההשפעות האנטי דלקתיות שלו בצורה מבוקרת ומוגבלת למעי בלבד ובכך נמנעות תופעות לוואי מזיקות לאזורים אחרים בגוף כמו הכבד. החוקרים גם מזכירים רכיב מוכר יותר בג'ינג'ר – ג'ינג'רול שגם עשוי לגרום לתוצאות סינרגיות. הם גם מזכירים צמחים נוספים שמכילים FDN: במינים של כורכום, מור ודפנה הנפוצים באפריקה, במזרח ובדרום אסיה וכן בחצי האי ערב.

החוקרים מסכמים: "מוצר טבעי שמקורו בג'ינג'ר הוא אופציה טובה יותר לטיפול ב-IBD מאשר הטיפולים הנוכחיים מכיוון שהוא אינו מדכא את המערכת החיסונית או משפיע על תפקוד הכבד, מה שעלול להוביל לתופעות לוואי גדולות. FDN יכול להוות בסיס לטיפול יעיל יותר ובו בזמן גם בטוח וזול יותר".
https://thedonnellycentre.utoronto.ca/news/u-t-researchers-lead-discovery-ginger-compound-potential-treat-inflammatory-bowel-disease

אז המחקר הזה הוא ספציפי למחלה פעילה. וג'ינג'ר זה לא רק FDN. יחד עם זאת זה מציג מנגנון שג'ינג'ר יכול לתרום בחיזוק מחסום המעי. וכפי שתראו מטה הוא באופן כללי תורם לפעילות מערכת החיסון והעיכול. אז מבחינתי זהו צמח תבלין שכדאי שיופיע כחלק מהתפריט היומי או השבועי.

הג'ינג'ר נמצא יעיל ופעיל גם בהקשרים של:

1. מערכת חיסון
   • צינון ושפעת.
   • הגברת הכוננות של מערכת החיסון.
   • אסתמה.
   • אלרגיות.
2. מערכת עיכול
   • מסייע במניעה וטיפול בבחילות והקאות, מיגרנות והגנה על כלי דם ומוח.
   • חיזוק תפקודי המיקרוביום [1].
   • קנדידה.
   • הליקובקטר.
   • תסמונת המעי הרגיז.
   • דיספפסיה.
   • מסטיטיס (ריח פה).
   • ג'ינג'ר משפר עצירות, בחילות, נפיחות וכאבי בטן בחולים עם טרשת נפוצה [1].
3. מחלות מטבוליות [1][2][3][4][5].
   • איזון רמות סוכר [1][2][3][4][5][6][7][8][9] – שיפור כזה בהומאוסטזיס של גלוקוז עשוי לנבוע בחלקו, משיפור בריאות מערכת העיכול, שיפור בתפקוד מחסום המעי ובתפקוד המיטוכונדריאלי (ביוגנזה ואוטופגיה) והפחתת הדלקת והעקה החמצונית.
   • איזון טריגליצרידים.
4. בריאות המוח ומערכת העצבים
   • אלצהיימר ודמנציה.
   • פרקינסון [1][2][3].
   • מיגרנות [1][2][3][4][5][6].
   • ורטיגו [1].
5. בריאות האישה
   • דימום ווסתי מוגבר [1].
   • אנדומטריוזיס.
   • דיסמנוראה (כאבי מחזור).
   • מעלה רמות חלב אם [1].
6. בריאות שריר שלד
   • מאיץ החלמת שרירים אחרי פע"ג מאומצת [1].
   • הפחתת אובדן שרירי השלד וייצור האנרגיה שלהם על ידי הפעלת שינויים בכמה מטבוליטים (לאוצין, ואלין, קרניטין, פירידוקסין, ניאצינמיד וגלוטמין) ובמסלולים שלהם שיכולים לקדם את התחדשות השרירים בהזדקנות [1].
7. דלקות חניכיים כרוניות (פריודונטיטיס).

מסקנה: קנו ג'ינג'ר טרי וחלטו אותו או צרפו מעט ממנו לשייקים, בשלו איתו והקפיצו איתו או השתמשו בצורתו כתבלין.

אתם כבר מבינים מה קורה פה?

מדוע לא מציעים לחולים את הג'ינג'ר לחומריו הפעילים? כי יש מחקרים ולא מעט… ובמיוחד כשנמצא מתאים ומשפר טיפולי כימותרפיה.

יחד עם כל האמור לעיל.. אין 100% בשום דבר וישנה גם האפשרות שג'ינג'ר לא יהיה מתאים לאנשים מסויימים. ולכן בדומה לכל מזון אחר – להקשיב לבטן.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים