אבץ – מינרל קורט חשוב להמון תהליכים בגוף גם ללחץ דם גבוה

אבץ הוא מהמינרלים החשובים ביותר בתזונת האדם^[1]. הוא מתפקד כקטיון תוך-תאי הנמצא בכל רקמות ונוזלי הגוף, ומהווה את יסוד הקורט (Trace element) השני בשכיחותו בגופנו אחרי הברזל. האבץ אינו רק תוסף; הוא רכיב מבני ורגולטורי שבלעדיו מערכות שלמות – מה-DNA ועד להורמונים – יוצאות מאיזון.

היכן נמצא האבץ בגופנו?

גוף האדם מכיל כ-2 גרם אבץ המפוזרים באופן הבא:

• שרירים: מכילים כ-50% מכלל האבץ בגוף.
• עצמות: מכילות כ-30% מכלל תכולת האבץ.
• ריכוזים גבוהים במיוחד: נמצאים בערמונית (כ-200 מיקרוגרם/מ"ל) ובלבלב (כ-40 מיקרוגרם/מ"ל).
• אשליית בדיקת הדם: בפלזמה האנושית נמצאים רק כ-14-16 מיקרומטר/מ"ל אבץ. כלומר, בדם נמצא רק 0.5% מכלל האבץ בגוף. מסיבה זו, בדיקת דם אינה יכולה להוות מדד אמין לרמות האבץ הכוללות בתאים וברקמות.

תפקידים מולקולריים של אבץ (לא רק מערכת החיסון):

1. הפעלת ויטמין D: אבץ הוא התנאי להפעלת ויטמין D ברמה התאית דרך קולטני ה-VDR. זהו המנגנון המהותי ביותר, שכן ללא אבץ, כל מערכת הבקרה ההורמונלית והחיסונית של ויטמין D משותקת.
2. בלימת דלקת אקטיבית: הפעלת חלבון נוגד דלקת (A20) לבלימת מסלול ה-NF-κB. זהו המנגנון שמונע מהגוף להיכנס למצב של דלקת כרונית הרסנית ("Inflammaging"), המהווה בסיס לרוב המחלות המודרניות.
3. ייצוב ה"מבצר התאי": חיזוק סיבי השלד התאי. זהו קו ההגנה הפיזי של התא שמונע חדירת פתוגנים ומונע מתאים לשנות את צורתם למצב גרורתי/סרטני.
4. מנגנון ה"ניקוי התאי": הפעלת קומפלקס אנזימתי (V-ATPase) בתא. זהו "שירות הניקיון" של הגוף. אם הפסולת לא תפונה, שום מנגנון אחר לא יעבוד לאורך זמן, ותחל התדרדרות נוירולוגית.
5. שומר הסף האפיגנטי: שמירה על יציבות המידע הגנטי וזהות התא. מנגנון זה מבטיח שהתא ימשיך לתפקד כ"תא צעיר" ולא יאבד את תפקודו עם הגיל.
6. ויסות חלבון אריכות הימים (α-Klotho): שחרור הקלוטו להגנה על הכליות, כלי הדם והמוח. זהו רובד של "אנטי-אייג'ינג" מתקדם.
7. וויסות חמצון ותגובות "פנטון": האבץ מווסת את תגובת פנטון (פעולה טבעית של התאים כנגד פתוגנים ותהליכים סרטניים) על ידי תחרות עם ברזל חופשי על אתרי קישור. נוכחותו מונעת מהברזל להפוך לדומיננטי מדי ובכך שומרת על איזון חמצוני (הומאוסטזיס), המגן על כלי דם ותאי מוח מפני נזק מצטבר.
8. מנגנון ה"איתות המיידי": ה"שליח השני" המפעיל תגובות חירום מהירות. זהו מנגנון תפעולי חשוב, אך הוא נסמך על כך שהמערכות המבניות (1-4) כבר תקינות.

איפה יש אבץ בכמויות יפות:

אבץ (ערכים ל-100 גרם): נבט חיטה (16.7 מ"ג), זרעי דלעת (14 מ"ג), צנוברים (6.8 מ"ג), קשיו (5.6 מ"ג), גרעיני חמניות (5.3 מ"ג), אזוקי (5 מ"ג), קוואקר (4 מ"ג), כוסמת (4 מ"ג), אמרנט (2.9 מ"ג), שומשום מלא (7.7 מ"ג).
להגברת הספיגה של האבץ מומלץ להשרות את הזרעים ואף להנביט.
כי אחד הדברים שמפריעים בספיגה שלו היא חומצה פיטית. על כך כתבתי כאן:

קצובת צריכה יומית מומלצת (RDA) לפי גיל ומין:

0-6 חודשים	תינוקות	2 מ"ג
7-12 חודשים	תינוקות	3 מ"ג
1-3 שנים	ילדים	3 מ"ג
4-8 שנים	ילדים	5 מ"ג
9-13 שנים	ילדים	8 מ"ג
14-18 שנים	נערים / נערות	11 מ"ג (נערים) / 9 מ"ג (נערות)
19+ שנים	גברים / נשים	11 מ"ג (גברים) / 8 מ"ג (נשים)
הריון / הנקה	נשים	11 מ"ג (הריון) / 12 מ"ג (הנקה)

מאמרים על חשיבות האבץ במניעה וטיפול בפתולוגיות:

1. חיזוק מערכת חיסון (התבגרות תאי T ויצירת נוגדנים).
   • צינון ושפעת.
   • סיסטיק פברוזיס.
2. בנית DNA.
3. סוכרת, כבד שומני ומחלות כליה.
4. תפקוד תקין של בלוטת התריס (המרת T4 ל- T3).
5. בריאות עור, שיער וציפורניים [1][2][3].
   • אקנה. [1][2][3][4].
6. התפתחות תקינה ותפקוד תקין של מערכת רבייה (פריון הגבר).
   • טסטוסטרון נמוך.
   • חשיבות האבץ בשמירה על בריאות הערמונית.
7. בריאות האישה
   • שחלות פוליציסטיות.
   • דיסמנוראה.
8. מוח ונפש
   • דמנציה (סעיף 7 בחסרים).
   • דיכאון והפרעות נפש [1]
   • שותף בהולכה עצבית במוח/ נוירולוגיה[1].
     פרקינסון (גופיפי לוי).
   • שבץ מוח (סעיף 4).
   • זיכרון [1].
   • הפרעות קשב/ היפראקטיביות [1][2].
   • ספקטרום האוטיזם.
   • שינה [2].
9. אסתמה.
10. בריאות מחסום המעי.
11. ניוון מקולרי של העין [1].
12. איזון רמות חומציות בדם.
13. בריאות עצמות ושיניים [1].
14. החלמת פצעים [1].
15. מגביר פעילות ויטמין D וייצור ויטמין A.
16. מחלות כליה ודיאליזה.

מאמרי סקירה

Function and Mechanism of Zinc Metalloenzymes. May 2000
Zinc – Fact Sheet for Health Professionals. 2015 Feb
Zinc, aging, and immunosenescence: an overview. 2015 Feb
Zinc Deficiency. May 2025
Zinc deficiency as a codeterminant for airway epithelial barrier dysfunction in an ex vivo model of COPD. Dec 2017

חשיבות האבץ לוויסות לחץ הדם:

מחקר שפורסם במרץ 2019 בכתב העת Physiology מדבר על הקשר של המינרל אבץ (Zincׂׂ) ללחץ דם גבוה.
המכניזם שגילו הוא, שכאשר רמות האבץ נמוכות הגוף מחזיר את הנתרן מהכליות חזרה למחזור הדם ועודף שלו בנוזל הפלזמה גורם לעליה בלחץ הדם.

*** תוספת ינואר 26
מאמר סקירה מינואר 26 בכתב העת Nutrients שופכת אור חדש על הרשת המולקולרית של האבץ, המכונה "האינטראקטום של האבץ" (Zinc Interactome). מאמר סקירה זה נערך במטרה להבין כיצד האבץ מנהל את תהליכי ההזדקנות והחוסן התאי דרך אינטראקציה עם מאות חלבונים וגנים.
החוקרים השתמשו בניתוח ביואינפורמטי מתקדם ומצאו כי כ-10% מהחלבונים בגוף האדם תלויים באבץ לצורך תפקודם המבני והאנזימטי.
הממצאים העיקריים מצביעים על כך שזמינות האבץ בתא קובעת את היכולת של הגוף להפעיל מסלולי הישרדות קריטיים, ביניהם חלבון ה-Klotho (חלבון אריכות הימים) ומערכת הV-ATPase האחראית על ניקוי פסולת תאית.
החוקרים הראו כי במצבי חוסר, התאים מאבדים את ה"זהות" האפיגנטית שלהם, מה שמאיץ תהליכי שחיקה ביולוגיים.
הדיון במחקר מדגיש כי אבץ פועל כ"שליח שני" (Zinc Signaling), בדומה לסידן, וכי פרץ של יוני אבץ בתא הכרחי להפעלת תגובה חיסונית מהירה ומדויקת.
המסקנה הקלינית המרכזית היא ששמירה על רמות אבץ אופטימליות אינה רק כלי למניעת מחלות, אלא אסטרטגיה הכרחית לשמירה על יציבות ה-DNA ועל שלמות מחסומי ההגנה של התא.

מחקר זה מעניק אישור קליני רב עוצמה לתפיסה שהצגה עד כה ומחבר את כל הקצוות: הוא מסביר מדוע האבץ הוא התנאי ההכרחי להפעלת ויטמין D, ומדוע בלעדיו מערכות הבקרה על דלקת ולחץ דם אינן יכולות לתפקד ביעילות. לכן בעוד שבעבר התייחסנו לאבץ כאל רכיב תמיכתי, הראיות החדשות מציבות אותו כצומת מרכזי השולט על התקשורת בין הקולטנים ל-DNA.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים