פורמלדהיד – למי להאמין?

למי להאמין?
מצד אחד פורמלדהיד היא מולקולה של פחמן מימן וחמצן, כל אורגניזם בטבע יוצר אותו דרך פעילות מטבוליטית של התא. הוא אנטי בקטריאלי וחומר משמר טבעי, הוא משתתף ביצור חומצות אמינו, הוא נמצא בתפוחים ובאגסים ונוצר גם במהלך בישול של פירות וירקות.
סך הכל נשמע נפלא!!!

משתמשים בו בחומרי בנין ובידוד.
משתמשים בו בקוסמטיקה, טואלטיקה וחומרי ניקוי.
משתמשים בו בתעשיית העץ, הריהוט, צבעים, לכות, שרפים, ציפויים, מוצרי נייר צבעוניים ובייצור פלסטיק.
משתמשים בו כחומר משמר בחיסונים ובתרופות, בחומרי דישון והדברה.
משתמשים בו לשמר גופות (לפני קבורה, בניתוח שאחרי מוות).
משתמשים בו בתעשיית המכוניות.
בנוסף, מקורו גם במהלך שריפה של בנזין ועשן טבק^[1][2].

אז אומרים שהוא נבדק ושאינו מצטבר בגוף ומתפרק מהר באוויר, במגע עם אור ולחות.
יש מבדקי בטיחות של ה-FDA
יש משרדי ממשלה (OSHA) שמאשרים לעבוד בסביבה עם פורמלדהיד
יש אישורים על המוצרים.
בדיוק כפי המוצג והמפורט כאן.

אז מה שמעניין אותי, זה למה פורמלדהיד נמצא גם ברשימת החומרים המסוכנים במיוחד לאדם (קבוצה 1)?. כפי הרואים בתמונה מהאתר של ארגון הבריאות העולמי.

למה באתר של cancer.gov כתוב שפורמלדהיד מסרטן?
https://www.cancer.gov/…/formaldehy…/formaldehyde-fact-sheet

ולמה הוא מצוין במחקר הבא כחומר שעלול לגרום לדיכאון, סוכרת ואלצהיימר?
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5362172/

אולי כי לפעמים מגזימים בהערכה של חומר, גם אם נחשב לטבעי, ואז דוחפים אותו בכל מקום. זה נכנס דרך עיכול מזון, זה נכנס דרך הנשימה וזה מוזרק לתוך שרירים.
ופוף משהו קורה, פתאום נדפק המוח?
אבל זה טבעי! יש את זה גם בתפוח..
אז כנראה שגם לדברים טבעיים יש גבול לכמה שהם יכולים להיצרך, ובטח שכשלא דרך התזונה כמו למשל דרך זריקות, מגע עם העור ובשאיפה. כי אז החומרים מגיעים ישירות למחזור הדם ויכולים לטייל לכל מקום בגוף, להצטבר בו ולהזיק לו.
כמו כן במערכת העיכול שלנו יש גם מחסום, לא כל דבר חודר אותו ובטח שלא באחוז גבוה!!!

***תוספת דצמבר 21
מחקר חדש שפורסם בדצמבר 21 בג'ורנל Neurology, מצביע על כך שחשיפה ארוכת טווח לפורמלדהיד במהלך העבודה עשויה להיות קשורה לפגיעה קוגניטיבית בהמשך.
החוקרים מציינים שידוע שחשיפה לפורמלדהיד נקשרת לסוגי סרטן מסוימים, והתוצאות שלהם מצביעות על כך שחשיפה לכמויות נמוכות של פורמלדהיד עשויה להיות קשורה גם לרמה נמוכה יותר של תפקוד קוגניטיבי. אנשים שעבודתם חושפת אותם לפורמלדהיד עשויים לרצות לנקוט באמצעי זהירות, וחברות עשויות לרצות לבחון דרכים להפחית את חשיפת העובדים לכימיקל המסוכן.
המחקר בדק 75,322 אנשים בצרפת עם גיל ממוצע של 58. מתוכם, 8%, או 6,026, נחשפו לפורמלדהיד במהלך חיי העבודה שלהם. עיסוקיהם כללו אחיות, מטפלות, טכנאים רפואיים, עובדים בתעשיית הטקסטיל, הכימיה והמתכת, נגרים ומנקים.
חשיפת פורמלדהיד לכל החיים חושבה בעזרת כלי המשמש להערכת החשיפה של אדם לסכנות בריאותיות פוטנציאליות במקצועות שונים. אנשים חולקו לשלוש קבוצות שוות לפי שנות החשיפה שלהם לפורמלדהיד; נמוך נחשב לשש שנים או פחות, בינוני היה שבע עד 21 שנים, והגבוה היה 22 שנים או יותר. המשתתפים חולקו גם לשלוש קבוצות על פי החשיפה המצטברת שלהם, שהיא הכמות הכוללת של פורמלדהיד שאדם נחשף אליו במהלך חייו בהתבסס על ההסתברות, עוצמתו ותדירות החשיפה.
תפקוד קוגניטיבי נמדד באמצעות שבעה מבחנים נפוצים של זכירת מילים, זיכרון, קשב, חשיבה וכישורי חשיבה אחרים, כדי להעריך כל תחום ולהגיע לציון קוגניטיבי גלובלי.
לאחר התאמה לגיל, מין, השכלה וגורמים אחרים, החוקרים מצאו שלאנשים שנחשפו לפורמלדהיד בעבודה היו בממוצע סיכון גבוה ב-17% לסבול מבעיות חשיבה וזיכרון בהשוואה לאלו שלא נחשפו. זה היה נכון בכל סוג של תפקוד קוגניטיבי שהחוקרים בדקו.
עובדים שנחשפו לפורמלדהיד במשך 22 שנים או יותר היו בסיכון גבוה ב-21% ללקות קוגניטיבית גלובלית בהשוואה לאלה שמעולם לא נחשפו. עובדים עם החשיפה המצטברת הגבוהה ביותר לפורמלדהיד היו בסיכון גבוה ב-19% בממוצע ללקות קוגניטיבית בהשוואה לאלה שלא נחשפו.

*** תוספת נובמבר 23
צוות חוקרים בינלאומי מהמכון לחקר הלוקמיה Josep Carreras Leukaemia וממכון ICREA גילו שפורמלדהיד, מזהם נפוץ, מפריע לתכנות האפיגנטי של התא. ממצא זה מרחיב את הידע של פורמלדהיד, שנחשב בעבר רק כמוטגן DNA, ועוזר לבסס קשר נוסף עם סרטן. החוקרים שיתפו את ממצאיהם החדשים בנובמבר 23 בכתב העת Science.
החוקרים מסבירים שאפיגנטיקה, המנגנונים הכימיים השולטים בפעילות הגנים, מאפשרת לתאים, לרקמות ולאיברים שלנו להסתגל לנסיבות המשתנות של הסביבה סביבנו. יתרון זה יכול להפוך לחסרון, שכן הרגולציה האפיגנטית הזו יכולה להשתנות בקלות רבה יותר על ידי רעלים.
המחקר הנוכחי הדגים שפורמלדהיד, הוא משנה רב עוצמה של דפוסים אפיגנטיים נורמליים. החוקרים גילו שהוא מעכב של חלבון MAT1A, שהוא היצרן העיקרי של SAMe, מולקולה המסייעת בייצור וויסות הורמונים ובשמירה על ממברנות התא. מולקולה התורמת קבוצת "מתיל" המווסתת את הפעילות האפיגנטית. החוקרים מצאו שחשיפה לפורמלדהיד גרמה להפחתה בתכולתו וגרמה לאובדן המתילציה של היסטונים, חלבונים שאורזים את ה-DNA שלנו ושולטים בתפקודם של אלפי גנים.

החוקרים מציינים שזה רלוונטי מכיוון שפורמלדהיד נמצא בהרבה מאוד מוצרי היגיינה וטואלטיקה ביתיים, חודר לגופנו בעיקר במהלך הנשימה שלנו (הופך לנדיף כשחם- Vocs) ומכיוון שהוא מתמוסס היטב במדיום מימי, הוא מגיע בסופו של דבר לכל תאי הגוף שלנו.
החוקרים מוסיפים שפורמלדהיד הוא לא רק סכנה סביבתית משמעותית, שנמצאת לעתים קרובות באדים מזוהמים, היא יכולה להיווצר בגופנו גם באמצעות חילוף חומרים של תוספי מזון נפוצים כמו הממתיק אספרטיים.
https://www.carrerasresearch.org/en/news/a-known-environmental-hazard-can-change-the-epigenetics-of-cells
https://news.berkeley.edu/2023/12/07/formaldehyde-a-carcinogen-is-also-used-by-the-body-to-regulate-our-genes

החוקרים מסכמים:
"בסך הכל, עבודה זו חושפת היבט מדאיג עוד יותר של הרעילות של פורמלדהיד. גילינו שלפורמלדהיד יש את היכולת לשנות את הנוף האפיגנטי של התאים שלנו, מה שעשוי לתרום לתכונות המסרטנות המתועדות היטב של פורמלדהיד".

מחקר מ-2017 מצא שרמות מוגברות של פורמלדהיד קשורות לדיכאון, ניוון עצבי וסוכרת מסוג 2.
סקירה של סקירות מ-2023 מצאה קשר לאסתמה.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים