דופמין·דמנציה ואלצהיימר·מוח·מיקרוביום - פרוביוטיקה·פרקינסון

גם חיידקים הנחשבים למחוללי מחלות מפריעים לתרופות L-DOPA

אין ספק שפרקינסון היא מחלה איומה, אבל לא על המחלה אני מעוניין לדבר היום כי אם על תגלית חדשה שהעצימה אצלי שאלה לגבי התרופות והחיידקים במערכת העיכול, אלה המכונים טובים ואלה המכונים רעים.לתרופה הניתנת לחולי פרקינסון קוראים L-DOPA או 'לבודופה'…

לבודופה נחשבת לתרופה היעילה ביותר שקיימת כיום לטיפול בתסמיני מחלת פרקינסון. עם זאת, היא איננה יעילה בהפחתת תסמינים לא מוטוריים של המחלה ועלולה אף להחמיר אותם.

הגוף שלנו יודע לייצר את חומצת האמינו L- DOPA מחומצת אמינו ל-טירוזין באופן טבעי. ובתרופה מדובר על חומצת אמינו סינטטית שתפקידה להגיע למוח ושם להפוך לדופמין, בהנחה שריכוז גבוה של דופמין ישפר את ההולכה העצבית של המוח, כי במחלת הפרקינסון נפגעים בעיקר תאי עצב בעלי סיבים שמגיבים לדופמין.
אז מה הבעיה?
החוקרים הבינו שלדופמין במוח אין הרבה "חיי מדף", בגלל 2 אנזימים שאחראיים על ויסות רמות דופמין באופן טבעי, כלומר גם על פירוקם. וזה דורש מתן ריכוז גבוה של התרופה ועוד כל מיני מעכבים לאותם אנזימים. וריכוז גבוה של התרופה גורם הרבה פעמים להחמרת הסימפטומים של הפרקינסון ולתלות בתרופה ולתופעות לוואי חריפות כמו אלה המוזכרות כאן:

חסרונו של הטיפול בלבודופה הוא בתופעות לוואי שונות, כמו בחילה (בעיקר בתחילת הנטילה), תופעת האון-אוף (בה התרופה מפסיקה לפעול אחרי זמן מסוים ואז התסמינים של המחלה מחמירים), תת-לחץ דם, עייפות וסחרחורות, בלבול או הזיות וגם הפרעות שליטה בדחפים. לאורך זמן נטילה כרוני (מעל 5-10 שנים) של לבודופה מתפתחת גם תופעת לוואי של דיסקינזיה (תנועות חוזרות בלתי רצוניות, שהיא בעצמה הפרעת תנועה קשה)

עם כל זה, מה שתפס את עיני היום הוא דווקא המחקר שפורסם ביוני 2019 בג'ורנל הרפואי Science, שמצא שישנם חיידקים במערכת העיכול שלנו, והפעם לא אלה המוכרים כחיידקים הטובים, אחד מהם שמו Enterococcus faecalis.
כל זמן שמערכת החיסון שלנו בסדר ואין דלקת במעי, הוא לא מזיק. ועדין נחשב לאחד המזהמים הנפוצים בבתי החולים, שעמידים גם לאנטיביוטיקה כשחודר למחזור הדם ולשתן (בדרך כלל מהיגיינה לא טובה או נכונה).
מה עושה אותו חיידק?
הוא מפריע לתרופה בכך שהוא גורם ל ל-דופה להפוך לדופמין כבר במעיים וזה לא עובר את מחסום המוח. ובכך הוא מגביר את תופעות הלוואי של התרופה…מה שעניין את החוקרים הוא: מדוע הם מעבדים דופמין שקשור בעיקר למוח ומה עוד הם יכולים לעשות (כנראה בהקשר לתרופות) שמשפיע על בריאותנו.

Why would bacteria adapt to use dopamine, which is typically associated with the brain? What else can gut microbes do? And does this chemistry impact our health?

מה שמעניין אותי, בשונה מהם, הוא שהמחקר מעלה סימן שאלה גדול לגבי מהות החיידקים באופן כללי:
מה זה טוב ומה זה רע? והאם בכלל יש דבר כזה חיידק רע?
האם החיידקים ("טובים ורעים") באים לתת לנו מסר שאינו נקלט לגבי תרופות ובכלל?

https://science.sciencemag.org/content/364/6445/eaau6323

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s