להרבות בפירות וירקות

אחד הדברים שבני האדם נמשכים אליהם במיוחד זה המתוק. המשיכה הבלתי נשלטת למתוק נובעת ממערכת תגמול מוחית עתיקה, שנועדה להבטיח הישרדות בעולם של מחסור. כיום, מנגנון זה מנוצל לרעה על ידי המזון המעובד.

כאשר אדם אוכל מתוק, מתרחשת סדרה של תגובות פיזיולוגיות ונוירולוגיות:

1. זיהוי הטעם והפרשת דופמין: ברגע שהלשון מזהה טעם מתוק, היא שולחת אותות למרכזי התגמול במוח (במיוחד למערכת המזולימבית). המוח מגיב בהפרשה מוגברת של דופמין, המכונה "מוליך עצבי של עונג". תחושת העונג הזו מחזקת את ההתנהגות של אכילת המזון ומדרבנת לחזור עליה שוב.
2. הקשר אבולוציוני: בעבר הרחוק, מקורות הסוכר היו מוגבלים לפירות בשלים, ירקות מסוימים, ואולי דבש (שהיה קשה להשגה). אכילת מזונות אלו סיפקה אנרגיה חיונית ומיידית להישרדות. לכן, המוח "תגמל" את ההתנהגות הזו בעונג עז כדי להבטיח שאבותינו יחפשו אותם באופן פעיל.
3. תגובה פיזיולוגית וספיגת אנרגיה: לאחר האכילה, הגוף מעכל את הסוכר ומעלה במהירות את רמת הגלוקוז בדם. הלבלב מפריש אינסולין כדי לסייע לתאים לקלוט את הגלוקוז ולהשתמש בו לאנרגיה או לאגור אותו כשומן. תחושת האנרגיה הזו, בצירוף הדופמין, יוצרת חיזוק חיובי נוסף.

בעבר, מנגנון זה היה מאוזן באופן טבעי על ידי:

• סיבים ומרכיבים אחרים: סוכר ממקורות טבעיים (כמו פרי שלם) מגיע יחד עם סיבים תזונתיים, ויטמינים, נוגדי חמצון ומים, המאטים את הספיגה ומווסתים את תגובת הסוכר והדופמין.
• זמינות המזון: היה צורך בהשקעת אנרגיה רבה (חיפוש, ליקוט, טיפוס) כדי להשיג את המזון המתוק.

כיום, המצב שונה לחלוטין. מאז המצאת הסוכר המזוקק, הסירופים והממתיקים התעשייתיים (סירופ תירס) ניתקה את הסוכר מהמרכיבים הממתנים (כמו סיבים). ניתן לצרוך כמויות עצומות של סוכר באופן מיידי וללא מאמץ פיזי. דבר שגורם להצפת מערכת התגמול. רמת הדופמין המופרשת גבוהה בהרבה מזו שהייתה מופרשת מאכילת פרי בטבע, מה שמוביל למשיכה ולרצון בלתי פוסק "לרצות עוד".
לכן, המשיכה למתוק בעידן המודרני היא תוצאה של מנגנון הישרדותי עתיק שאינו מסוגל להתמודד עם הזמינות הבלתי מוגבלת של סוכר מזוקק, מה שמוביל למעגל מתמשך של תגמול וצריכה.

סוכר – מאמר מרכז על השלכות בריאותיות – מחלות מטבוליות, מחלות לב, סרטן, דלקות, הפרעות קוגנטיביות ונפשיות

ולכן יש מתוק ויש מתוק – מפסיקים עם משקאות וממתיקים מעובדים ועוברים לפירות מלאים

מחקר שהוצג בועידת הבריאות של American Society for Nutrition ביוני 2019 נתן משנה תוקף לתזונה עשירה בפירות וירקות.
המחקר מצא ש-1,000,000 מקרי מוות בשנה משבץ מוחי, 500,000 מקרי מוות בשנה ממחלות לב, נגרמו מתזונה דלה בפירות.
המחקר מצא גם ש-200,000 מקרי מוות משבץ מוחי ו- 800,000 מקרי מוות ממחלות לב, נגרמו מתזונה דלה בירקות.

2,500,000 מיליון אנשים מתים מדי שנה בעולם ממחלות לב ושבץ מוחי, עקב תזונה דלה בפירות וירקות!

*** תוספת אוקטובר 25
מחקר שפורסם באוקטוב 25 בכב העת Nutrients בחן את הקשר בין צריכת סוכר, מחלות לב וכלי דם (CVDs) והפוטנציאל של פירות כחלופה בריאה למתוקים מעובדים.
המחקר מציין גם הוא שמחלות לב וכלי דם הן הגורם המוביל לתמותה. וצריכת סוכר מופרזת (במיוחד מסוכרים מוספים ומשקאות ממותקים) היא גורם סיכון עיקרי הניתן לשינוי, התורם להשמנה, הפרעות מטבוליות וסוכרת סוג 2. כמו כן תזונה עשירה בסוכר מוסף משפיעה על תפקוד המוח באמצעות השפעה על מסלולי התגמול, מה שמעודד אכילה לשם הנאה (hedonic eating) ותלות בטעם מתוק.
המחקר מציין שפירות הם מקור טבעי למתוק ונחשבים לבריאים יותר מממתקים מעובדים. עדויות אפידמיולוגיות מראות קשר מגן בין צריכת פירות לבין סיכון נמוך יותר לאירועי לב חריפים כמו שבץ ומחלת לב כלילית. היתרון נובע בעיקר מהתרכובות הביו-אקטיביות שצוינו לעיל.

וזה כמובן לא מסתכם רק בזה

*** תוספת ספטמבר 25 – פירות ונזקי זיהום אוויר
היתרונות של פירות וירקות אינם מסתכמים רק בסטטיסטיקות המוות והתחלואה הקלאסיות. הם למעשה מעניקים לגופנו מגן יומיומי מפני אתגרים סביבתיים שכולנו חשופים אליהם.
מחקר שהוצג בספטמבר 25 בועידה האירופאית (European Respiratory Society) באמסטרדם, הראה כי אכילת פירות עשויה להפחית את הנזק של זיהום האוויר על תפקודי הריאות!

המחקר מצא כי אצל נשים שצרכו ארבע מנות פרי ביום או יותר, נצפתה ירידה קטנה ומשמעותית בתפקודי הריאות עקב חשיפה לזיהום אוויר (חלקיקי PM2.5​), בהשוואה לנשים שצרכו פחות פרי. ההגנה הזו מיוחסת לנוגדי החמצון והחומרים האנטי-דלקתיים הרבים המצויים בפירות, המסייעים לגוף לנטרל את הנזק הנגרם על ידי החלקיקים המזהמים.

וזה מוכח במספרים גם מכלל האוכלוסייה. כלומר למרות שהאפקט נצפה באופן מובהק בנשים (ככל הנראה כי צרכו יותר פרי), הנתונים הכלליים מראים כי מגמת ההגנה רלוונטית לכולםחוקרים חישבו את הירידה בתפקודי הריאות (נמדדת במיליליטר) עבור אותה רמת חשיפה לזיהום:

• בקרב מי שצרכו מעט פירות, נרשמה ירידה של 94.3 ml בתפקודי הריאות.
• בקרב מי שצרכו כמות בינונית של פירות, נרשמה ירידה קטנה יותר של 83.2 ml.
• בקרב מי שצרכו הרבה פירות, נרשמה הירידה הקטנה ביותר: 70.1 ml!

מה זה אומר בפשטות? צריכת פירות גבוהה צמצמה את הנזק הריאתי מזיהום בכ-25%!
קולטים? הפירות שאנחנו אוכלים לא רק שומרים על הלב והמוח שלנו – הם עוזרים לריאות שלנו לשרוד ולנשום טוב יותר בעולם מזוהם!

איפה אתם ארגוני הבריאות בכפיית חוקים למען בריאות הציבור ולא ולמען הפארמה ?!
איפה אתם משרדי הבריאות הממשלתיים שמקבלים את ההנחיות מארגוני בריאות שממומנים על ידי הפארמה?!
איפה?!

תחזקו את החקלאות ולא את תעשיית המזון המתועש והמעובד!
תחזקו את את הטבע העשיר ולא את התעשיה המכלה אותו!!!

הערה חשובה נוספת
המחקרים לא מדברים על תזונה אורגנית, כלומר שיפור יהיה גם בלא אורגני, וההמלצה שלי היא כן לצרוך פירות וירקות אורגניים מהסיבה שהם יכילו הרבה פחות חומרי הדברה וריסוס, שגם להם תרומה במקרי המוות. על כך כתבתי לדוגמה כאן.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה