תרופות נוגדות דיכאון ודמנציה

אם מישהו חושב שרק תרופות אופיאטיות הן מגפה מסוכנת, אז לא!
גם תרופות נוגדות דיכאון הן בעליה מתמדת והיום מדובר על פחות או יותר 1 ל- 12 אנשים שצורכים תרופות אלה

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5073795,00.html

התרופות האלה עובדות בכל מיני מנגנונים, כאשר הסדרה הנפוצה ביותר SSRI עובדת על עיכוב הסרוטונין במוח, כדי שרמות הסרוטונין בסינפסה (אזור המפגש בין העצבים) יישארו גבוהות כל הזמן, גם בזמן השינה. זה משול לעירנות קבועה…
לא פלא שתופעות הלוואי הנפוצות כוללות: עצבנות, חרדות, חולשה כללית עם נטייה לחלות בקלות, בעיות עיכול (שלשולים או עצירויות), חוסר תיאבון, סחרחורות, טשטוש ראיה, בעיות שינה, כאבי ראש, חוסר חשק מיני.

https://www.nhs.uk/conditions/ssri-antidepressants/side-effects/

רחמים על האנשים שצריכים לבחור בין זה לזה ולא יודעים על אפשרויות טבעיות…

המחקר הבא שפורסם בג'ורנל הרפואי GERIATRIC PSYCHIATRY ביוני 2019 בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת חיפה בדק האם יש קשר בין תרופות נוגדות דיכאון גם לדמנסיה…
אוכלוסיית המחקר כללה 71,515 איש מעל גיל 60, שלא לקו בדמנציה בתחילת המחקר. החוקרים עקבו אחר מצבם הרפואי בין השנים 2013 עד 2019.
הקשר הזה נבדק במספר מבחנים סטטיסטיים והצביע על כך שחשיפה לתרופות נוגדות דיכאון קשורה בסיכון מוגבר לדמנציה של פי 3.43…
דמנציה (שיטיון) היא מחלה בה נפגעים התפקודים הקוגניטיביים (זיכרון ויכולות החשיבה) והמנטליים (התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים), היא נפוצה יותר במבוגרים מעל גיל 65 בשכיחות של כ-10%.

*** תוספת מרץ 21
חוקרים ממכון פיינשטיין למחקר רפואי ערכו מחקר ראשון מסוגו שמראה קשר בין השימוש בתרופות פסיכוטרופיות לפני תחלואה בקורונה לבין דמנציה שלאחר הקורונה במבוגרים (גיל 65 ומעלה).
החוקרים מציינים שממצאים אלה מדגישים את הקשר החשוב בין מצבים נוירו-פסיכיאטריים קיימים, תרופות פסיכוטרופיות ודמנציה שלאחר הקורונה ועשויים לעזור לשפוך אור על אסטרטגיות מניעה עתידיות לדמנציה.
המחקר, שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Frontiers in Medicine, בחן את רשומות הבריאות האלקטרוניות (EHR) של 1,755 מבוגרים מאושפזים מאומתים לקורונה ב-Northwell Health, מערכת הבריאות הגדולה ביותר במדינת ניו יורק, בין התאריכים 01.03-20.04.20.
12.7% מהחולים (223) פיתחו דמנציה בתוך שנה אחת מהמעקב. מתוך 1,755 מטופלים שנחקרו, 25% (438) צרכו תרופות לפסיכוטרופיות לפני האימות והאשפוז. אותם מטופלים שנחשפו לתרופה פסיכוטרופית לפני האשפוז היו בסיכון גבוה כמעט פי שלושה לפתח דמנציה.
התרופות בהן השתמשו החולים סווגו כתרופות אנטי פסיכוטיות, נוגדות דיכאון, בנזודיאזפינים (ללחץ/חרדה), מייצבי מצב רוח, נוגדי פרכוסים ותרופות נגד מחלת פרקינסון. המחקר מצא שתרופות אנטי פסיכוטיות ומייצבי מצב רוח/ נוגדי פרכוסים היו קשורים ליותר מסיכון מוגבר של פי שניים לאירוע של דמנציה לאחר האשפוז.

עם קורונה בלי קורונה. התרופות האלה מזיקות למוח ויוצרות ניוון מוקדם יותר.
המחקר הזה מציג את העובדה הזו כאילו זה קשור לעצם היותם חולים מאומתים לקורונה.
וכדי לייחס משמעות לוירוס, יש לבדוק גם מול אשפוזים של שפעת למשל ובאופן כללי בלי קשר לוירוס. את זה עשו במחקר הראשון שהצגתי.
בכל אופן אני נוטה להאמין שאין לזה קשר לשם של הוירוס, כי הבנו שוירוסים לא הוכחו כפתוגנים, כי לא בודדו אותם על פי תנאי גולד סטנדארד, וזה שמצאו איזה שהוא חלקיק חלבוני, לא אומר שזה וירוס וגם לא מוכיח שהוא הגורם.

לדרכים טבעיות לוויסות לחצים והורדת סטרס

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים