האם תחליפי סוכר מונעים מחלות מטבוליות, כלי דם ולב?

ממתיקים מלאכותיים נמצאים בשימוש נרחב כחלופות ללא או דל קלוריות לסוכר שגורם להשמנה (שומנים בדם), סוכרת ועידוד היווצרות סרטן ועוד. התחליפים מייצגים שוק עולמי של 7,200 מיליון דולר ונמצאים באלפי מוצרים ברחבי העולם, במיוחד מזונות מעובדים במיוחד כמו משקאות ממותקים באופן מלאכותי, חטיפים וארוחות מוכנות דלות קלוריות.

ה- FDA האמריקאי אישר את השימוש בהם, לא כי ידע שמדובר במשהו חיובי, אלא כי לא ידע אם מדובר במשהו שלילי.
בינתיים, אנשים התרגלו לצרוך משקאות דלי קלוריות, וקינוחים דלי קלוריות והנושא של ממתיקים הפך אט אט לאחד מהנושאים הכי מעוררי מחלוקת.

סוכר מול תחליפי סוכר ומחלות מטבוליות – האם קיים הבדל?

לי זה ברור, שכמו בתרופות גם בתחליפי מזון לא ניתן לעבוד על הגוף שלנו. הוא בסופו של דבר יראה לנו, דרך סימפטומים, שאנחנו פוגעים בעצמנו.
משקאות, חטיפים, עוגיות ושאר מתוקים עם תחליפי סוכר.

במאמר מיולי 2018 Circulation התחילו כבר להטיל ספק בחלופות לסוכר במשקאות, כי יש מחסור בראיות לגבי ההשפעות השליליות הפוטנציאליות של משקאות עם תחליפי סוכר מלאכותיים. לכן זה נבון לייעץ נגד צריכה ממושכת של משקאות אלה על ידי ילדים. ובאופן כללי יש לעודד שימוש בחלופות אחרות למשקאות מתוקים ולהתמקד במים (בטעם רגיל, מוגז ולא ממותק).
במאמר מפברואר 19 Stroke (לא הרבה זמן אחרי), כבר נשמעים קולות אחרים. במאמר הזה, ניתחו מספר מחקרים בנושא הממתיקים המלאכותיים, ומצאו שלא רק שאיננו מונע השמנה, הוא כנראה גם תורם להשמנה ולהיווצרות סוכרת סוג 2, פוגע במיקרוביום במעיים וגם מהווה גורם סיכון לשבץ, מחלות לב וכלי דם. 
הממצאים הברורים ביותר היו קשורים למשקאות.

מחקרים נוספים קשרו צריכת ממתיקים עם מצבים אלה:

Artificial sweeteners produce the counterintuitive effect of inducing metabolic derangements. sep 2013
The Association Between Artificial Sweeteners and Obesity. Nov 2017
Artificial Sweeteners as a Cause of Obesity: Weight Gain Mechanisms and Current Evidence. may 2018

זה נכון שלא עבר מספיק זמן כדי לקבוע באופן חד משמעי מבחינה מדעית שזה מזיק לפלוני כן או לא.
אבל מבחינתי, זה לא מזון ולא תוסף מזון ואין לזה מקום בתפריט היומי.
יש מתוק טבעי, ולא מתכוון לסוכר!, ממקור של פירות וירקות ובשפע.
ואם מרגיש צורך במתוק, לשם צריך ללכת.
שנו את ההרגל הזה של משקאות מתוקים (גם לא בריא וגם לא אקולוגי) ועברו למים.
שנו את ההרגל הזה של מתוק אחרי כל ארוחה, מספיק ארוחה אחת, וגם לא חייב את אלה שמכילים המון סוכר.
תרגילו עצמכם ומשפחתכם לשוקולד מריר איכותי (נוגדי חמצון).
תרגילו אתכם ומשפחתכם לפירות יבשים ללא תוספת סוכר כגון פפיה ואננס שלהם גם אנזימי עיכול שעוזרים אחרי ארוחה.

– הקשר למיקרוביום –

*** תוספת אוגוסט 22
המיקרוביום של המעי מורכב מטריליוני מיקרואורגניזמים שהם המפתח לבריאות האדם. כאשר נבלעים תחליפי סוכר, הם אינם מתעכלים וכתוצאה מכך הופכים לזמינים לחיידקי מעיים. זה מוביל בהמשך לייצור של תוצרי ביניים ותוצרי לוואי שמשנים את חילוף החומרים של המארח.
ניסוי מבוקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס ומכון ויצמן, שפורסם באוגוסט 22 בג'ורנל Cell, מצביע על כך שבניגוד לאמונה הקודמת שממתיקים מלאכותיים אינרטיים, יש להם השפעה על גוף האדם. למעשה, חלקם יכולים לשנות את המיקרוביום האנושי באופן שיכול לשנות את רמות הסוכר בדם של אדם.
כבר בשנת 2014, מחקר שלהם הראה שכמה ממתיקים מלאכותיים, עשויים לתרום לשינויים בחילוף החומרים של הסוכר שהם נועדו למנוע.
בניסוי החדש, צוות החוקרים סנן קרוב ל-1,400 משתתפים פוטנציאליים, ובחר 120 שנמנעו בקפדנות מכל מזון או משקאות ממותקים באופן מלאכותי. לאחר מכן חולקו המתנדבים לשש קבוצות. למשתתפים בארבע מהקבוצות הועברו שקיות של ממתיקים מלאכותיים נפוצים, המכילים כמויות נמוכות מהצריכה היומית המקובלת, ממתיק אחד לקבוצה: סכרין, סוכרלוז, אספרטיים או סטיביה. שתי הקבוצות האחרות שימשו כבקרות.
החוקרים מציינים שהניסוי הראה שממתיקים מלאכותיים עלולים לפגוע בתגובות הגלוקוז על ידי שינוי המיקרוביום שלנו, והם עושים זאת בצורה מאוד אישית.
הם מצאו כי שבועיים של צריכת כל ארבעת הממתיקים שינו את ההרכב והתפקוד של המיקרוביום ושל המטבוליטים שחיידקי המעי מפרישים לדם של אנשים – כל ממתיק בדרכו שלו. הם גם מצאו ששניים מהממתיקים, סכרין וסוכרלוז, שינו משמעותית את הסבילות הגלוקוז, כלומר את חילוף החומרים התקין של גלוקוז אצל המקבלים. שינויים כאלה, עשויים לתרום למחלה מטבולית. לעומת זאת, לא נמצאו שינויים במיקרוביום או בסבילות לגלוקוז בשתי קבוצות הביקורת.

מיקרוביום והקשר לסוכרת והשמנה

השינויים שנגרמו על ידי הממתיקים בחיידקי המעי היו במתאם עם השינויים בסבילות לגלוקוז. וזה מחזק את ההסתכלות על המיקרוביום כמרכז המשלב את האותות המגיעים ממערכות הגוף האנושי עצמו ומגורמים חיצוניים כמו האוכל שאנו אוכלים, התרופות שאנו נוטלים, אורח החיים והסביבה הפיזית שלנו.

כדי לבדוק אם שינויים במיקרוביום אכן אחראים לפגיעה בסבילות לגלוקוז, החוקרים השתילו חיידקי מעיים מיותר מ-40 משתתפי ניסוי לקבוצות של עכברים נטולי חיידקים שמעולם לא צרכו ממתיקים שאינם מזינים. בכל קבוצת ניסוי, ההשתלות נאספו מכמה "מגיבים מובילים" (משתתפי ניסוי עם השינויים הגדולים ביותר בסבילות לגלוקוז) וממספר "מגיבים תחתונים" (אלו עם השינויים הקטנים ביותר בסבילות לגלוקוז). באופן מדהים, העכברים מהשתלות אלה הראו דפוסים של סבילות לגלוקוז ששיקפו במידה רבה את אלה של התורמים האנושיים. לעכברים שקיבלו מיקרוביום מ"מגיבים מובילים" היו השינויים הבולטים ביותר בסבילות לגלוקוז, בהשוואה למקבלי עכברים של מיקרוביום מ"מגיבים תחתונים" ומבקרות אנושיות.
בניסויי המשך, החוקרים קבעו כיצד הממתיקים השונים השפיעו על שפע מינים ספציפיים של חיידקי מעיים, על תפקודם ועל המולקולות הקטנות שהם מפרישים לזרם הדם.
https://wis-wander.weizmann.ac.il/life-sciences/sweetness-comes-price-sugar-substitutes-may-affect-human-body-unanticipated-ways

*** תוספת ספטמבר 22
מחקר אקראי מבוקר (RCT) שפורסם בספטמבר 22 בג'ורנל Cell מסכם עדויות זמינות לגבי האופן שבו פעילות המיקרוביום של המעי מתווך את ההשפעה על המטבוליזם בעקבות חשיפה לממתיקים מלאכותיים.
המחקר הנוכחי מציג תובנות חדשות לגבי האופן שבו חשיפה ל-NNS משפיעה על בקרה גליקמית בבני אדם באמצעות השפעותיה על המיקרוביום של המעי.
במחקר הנוכחי, נעשה שימוש בארבעה סוגים של NNS כדי להבין כיצד הם השפיעו על המיקרוביום של המעי ב-120 מבוגרים בריאים שלא נחשפו אליהם קודם.
המחקר כלל שתי זרועות, כאשר אחת מהן כללה מבוגרים שצרכו אחד מהממתיקים (סכרין, סוכרלוז וסטיביה) מדי יום במשך שבועיים, כאשר קבוצה אחרת קיבלה גלוקוז או ללא ממתיק. המינון היה מתחת לגבול המקובל.
המחקר דיווח על השפעות ספציפיות על המיקרוביום ופרופיל המטבוליטים בפלזמה בעקבות בליעה של כל סוג של NNS. בנוסף, סכרין וסוכרלוז הובילו לתגובות גליקמיות גרועות.
מעניין לציין שהתגובה לסוכרלוז הייתה תלויה בפרופיל המיקרוביום בקו הבסיס.
ממצאים אלה תומכים בתפיסה שתגובות אנושיות שונות לחשיפה של ממתיקים שאינם תזונתיים עשויות להיות מונעות מתכונות מארח ומיקרוביום ייחודיות.
נוכחותם של סוכרים טבעיים השפיעה גם על תגובות גליקמיות דבר שכבר נצפה מוקדם יותר – עלייה מהירה בתנגודת לאינסולין כאשר נעשה שימוש בסוכרלוז עם פחמימות פשוטות.
השינויים בהרכב ובתפקוד המיקרוביום של המעי נבדקו באמצעות השתלות מיקרוביוטה צואתית מנבדקי ניסוי שהראו את התגובה המשמעותית ביותר בעכברים נטולי חיידקים עם מעיים סטריליים. אנשים אלו סווגו כמגיבים, מה שמצביע על כך שהם הפגינו תגובות גליקמיות גרועות בעקבות בליעת NNS בהשוואה לבסיס. לעומת זאת, אנשים שאינם מגיבים לא הראו כל שינוי בתגובה הגליקמית.
כאשר לעכברים הושתלו דגימות צואה מהמגיבים, הם פיתחו תגובות גליקמיות לקויות. זה לא היה כמו אלה שקיבלו דגימות צואה מגורמים שאינם מגיבים. זה מצביע על כך ששינויים במיקרוביום המעי עומדים בבסיס חוסר היכולת לנרמל את רמות הגלוקוז כאשר מאותגרים עם עומס גלוקוז.
https://trendeepro.com/artificial-sweeteners-can-raise-blood-sugar/

– הקשר למחלות לב וכלי דם –

1. מחקר גדול על מבוגרים צרפתים שפורסם בספטמבר 22 בג'ורנל BMJ מצביע על קשר ישיר פוטנציאלי בין צריכה גבוהה יותר של ממתיקים מלאכותיים וסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, כולל התקף לב ושבץ מוחי.
   הממצאים מצביעים על כך שתוספי מזון אלו, הנצרכים מדי יום על ידי מיליוני אנשים ונמצאים באלפי מזונות ומשקאות, אינם צריכים להיחשב כחלופה בריאה ובטוחה לסוכר כפי המוצגת בעמדה הנוכחית של מספר סוכנויות בריאות.
   החוקרים מציינים כי מספר מחקרים אמנם קשרו בין צריכת ממתיקים מלאכותיים או משקאות ממותקים (ASB) לעליה במשקל, לחץ דם גבוה ודלקות, אך הממצאים עדיין מעורבים לגבי תפקידם של ממתיקים מלאכותיים בגורמים למחלות שונות, כולל מחלות לב וכלי דם (CVD). יתרה מכך אף אחד מהם לא מדד צריכת ממתיקים מלאכותיים מהתזונה הכוללת.
   כדי לחקור זאת יותר, צוות חוקרים במכון הלאומי הצרפתי לבריאות ומחקר רפואי (Inserm), הסתמך על נתונים של 103,388 משתתפים (גיל ממוצע 42 שנים; 80% נשים) של מחקר NutriNet-Santé,שהושק בצרפת בשנת 2009 כדי לחקור את הקשר בין תזונה לבריאות.
   הצריכה התזונתית והצריכה של ממתיקים מלאכותיים הוערכו על ידי רשומות תזונתיות חוזרות ונשנות של 24 שעות ומגוון של גורמים בעלי פוטנציאל השפעה על בריאות כגון אורח חיים וגורמים סוציו-דמוגרפיים נלקחו בחשבון.
   ממתיקים מלאכותיים מכל המקורות התזונתיים (משקאות, ממתיקים לשולחן, מוצרי חלב וכו') ולפי סוג (אספרטיים, אצסולפאם K וסוכרלוז) נכללו בניתוח.
   בסך הכל 37% מהמשתתפים צרכו ממתיקים מלאכותיים, עם צריכה ממוצעת של 42.46 מ"ג ליום, המקבילה לשקית יחידה של ממתיק או 100 מ"ל משקה דיאטטי.
   בקרב המשתתפים שצרכו ממתיקים מלאכותיים, הצריכה הממוצעת לקטגוריות צרכנים נמוכות וגבוהות הייתה 7.46 ו-77.62 מ"ג ליום, בהתאמה.
   החוקרים מוסיפים שמעניין היה לראות שצרכנים גבוהים יותר של ממתיקים מלאכותיים נטו להיות צעירים יותר לעומת אלה שלא צורכים ממתיקים מלאכותיים, בעלי BMI גבוה יותר, נטו יותר לעשן, להיות פחות פעילים פיזית ולעקוב אחר דיאטת הרזיה. כמו כן, הם צרכו פחות אנרגיה ממזון, פחות אלכוהול, פחות שומנים, סיבים, פחמימות, פירות וירקות וצרכו יותר נתרן, בשר אדום ומעובד, מוצרי חלב ומשקאות ללא תוספת סוכר. עם זאת, החוקרים לקחו בחשבון את ההבדלים הללו בניתוחים שלהם.
   במהלך תקופת מעקב ממוצעת של תשע שנים, התרחשו 1,502 אירועים קרדיווסקולריים. הם כללו התקף לב, אנגינה, אנגיופלסטיקה (פרוצדורה להרחבת עורקים חסומים או צרים ללב), התקף איסכמי חולף ושבץ מוחי.
   החוקרים מצאו כי צריכת ממתיקים מלאכותיים הכוללת קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (שיעור מוחלט 346 ל-100,000 שנות אדם בצרכנים גבוהים יותר לעומת 314 ל-100,000 שנות אדם שאינם צרכנים).
   ממתיקים מלאכותיים היו קשורים יותר בסיכון למחלות כלי דם במוח (שיעורים מוחלטים 195 ו-150 ל-100,000 שנות אדם בקרב צרכנים גבוהים לעומת לא צרכנים, בהתאמה).
   באופן פרטני: צריכת אספרטיים הייתה קשורה לסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (17%), בעוד שאססולפאם K וסוכרלוז היו קשורים לסיכון מוגבר למחלות לב כלילית 40% ו-31% בהתאמה.
   https://www.france24.com/en/live-news/20220907-sweeteners-may-be-linked-to-heart-disease-risk-study-suggests
2. *** תוספת פברואר 23
   ממתיקים מלאכותיים מסוג סוכרים כהליים, כמו אריתריטול, הם תחליפים נפוצים לסוכר שולחן במוצרים דלי קלוריות, דלי פחמימות ותזונת "קטו".
   חשוב לציין שאריתריטול קיים במידה מועטה גם בפירות מסויימים והוא גם נוצר באופן טבעי בגוף ברמות מעטות, אבל מכאן ועד להפוך אותו לתוסף מזון או כממתיק תעשייתי זה כבר דבר אחר.
   חוקרים מ- Cleveland Clinic מסבירים כי מוצרים נטולי סוכר המכילים אריתריטול מומלצים לעתים קרובות לאנשים הסובלים מהשמנה, סוכרת או תסמונת מטבולית.
   אריתריטול מתוק כ-70% מסוכר ומיוצר באמצעות התססה של תירס. לאחר בליעה, אריתריטול כמעט ולא עובר חילוף חומרים ובמקום זאת, הוא נכנס לזרם הדם ועוזב את הגוף בעיקר באמצעות השתן.
   החוקרים מוסיפים כי מדידת ממתיקים מלאכותיים היא קשה ודרישות הסימון הן מינימליות ולעיתים אינן מפרטות תרכובות בודדות. כמו כן אריתריטול "מוכר באופן כללי כבטוח (GRAS)" על ידי ה-FDA, מה שאומר שאין צורך במחקרי בטיחות ארוכי טווח.
   המחקר החדש של 'קליבלנד קליניק' הראה שאריתריטול, קשור לסיכון מוגבר להתקף לב ושבץ מוחי. הממצאים פורסמו בפברואר 23 בג'ורנל Nature Medicine.
   החוקרים חקרו את הקשר בין צריכת אריתריטול אצל למעלה מ-4,000 אנשים בארה"ב ובאירופה ומצאו שאלו עם רמות אריתריטול גבוהות יותר בדם היו בסיכון מוגבר לחוות אירוע לבבי חמור כמו התקף לב, שבץ מוחי או מוות.
   הם גם בדקו את ההשפעות של הוספת אריתריטול לדם מלא במעבדה או לטסיות דם מבודדות, שאחראיות על תהליך הקרישה. התוצאות גילו שאריתריטול הפך את טסיות הדם לקלות יותר להפעלה וליצירת קרישים. דבר, שעל פי החוקרים אושר גם במחקרים פרה-קליניים כמגביר קרישה.
   https://newsroom.clevelandclinic.org/2023/02/27/cleveland-clinic-study-finds-common-artificial-sweetener-linked-to-higher-rates-of-heart-attack-and-stroke/
3. *** תוספת אוגוסט 23
   חוקרים מאוניברסיטת Minnesota לרפואה ובריאות הציבור הובילו מחקר על הקשר בין צריכה מתמשכת של הממתיקים אספרטיים וסכרין למחלות לב וכלי דם.
   ממצאי המחקר שותפו ביולי 23 בג'ורנל International Journal of Obesity.
   במשך 20 שנה, צוות המחקר בחן את הצריכה התזונתית הקבועה של אנשים, תוך שימת לב מיוחדת לאותם ממתיקים. הם מצאו שצריכה ארוכת טווח של אספרטיים, סכרין ומשקאות דיאט נקשרו להגדלת מאגרי השומן הקרבי והשומן שבשרירים. הקשר הזה נמצא גם לאחר שהתייחסו לגורמים אחרים, כולל אופי התזונה והכמויות הנאכלות.
   החוקרים מציינים שממצאי המחקר מעלים חששות לגבי המלצות האגודה האמריקאית לסוכרת ואיגוד הלב האמריקני המקדמות החלפת סוכרים בממתיקים מלאכותיים. בהתבסס על תוצאותיהם, החוקרים ממליצים לשקול גישות חלופיות, שכן לצריכת ממתיקים מלאכותיים לטווח ארוך עשויה להיות השלכות בריאותיות אפשריות.
   החוקרים מוסיפים שמחקר זה הגיע בזמן במיוחד, בהתחשב באזהרה האחרונה של ארגון הבריאות העולמי מפני הסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים של אספרטיים, דבר שמדגיש את החשיבות של מציאת חלופות לממתיקים מלאכותיים במזון ומשקאות.
   https://med.umn.edu/news/university-minnesota-led-study-links-long-term-artificial-sweetener-intake-increased-body-fat-adipose-tissue-volume
4. *** תוספת יוני 24
   חוקרים מ- Cleveland Clinic מצאו כי כמויות גבוהות יותר של סוכר אלכוהולי קסיליטול קשורות לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים כמו התקף לב ושבץ מוחי.
   הצוות, בראשות ד"ר Stanley Hazen, אישר את הקשר בניתוח מטופלים בקנה מידה גדול, מחקרים פרה-קליניים ומחקר התערבות קליני. ממצאי המחקר פורסמו ביוני 24 בכתב העת European Heart Journal.
   ד"ר הייזן והצוות שלו עוקבים אחר מטופלים לאורך זמן והם מצאו בדם סימנים כימיים שיכולים לחזות את ההתפתחות העתידית של מחלות לב ומחלות מטבוליות. הם גילו גילויים בחקר טרשת עורקים ומחלות דלקתיות, כולל הקשר בין מסלולים מיקרוביאליים במעיים למחלות לב וכלי דם ולמחלות מטבוליות.
   אותו צוות מצא קשר דומה בין אריתריטול לסיכון קרדיווסקולרי בשנה שעברה (המחקר שבסעיף 2).
   הייזן מסביר ש-Xylitol הוא תחליף סוכר נפוץ המשמש בסוכריות ללא סוכר, מסטיקים, במזונות מעובדים המקודמים כחלופות בריאות, מאפים ומוצרים נוספים הבאים איתנו במגע דרך הפה כמו משחת שיניים.
   במחקר הנוכחי החוקרים זיהו כי רמות גבוהות של קסיליטול בבדם היו קשורות לסיכון מוגבר של שלוש שנים לאירועים קרדיו-וסקולריים בניתוח של יותר מ-3,000 חולים בארה"ב ובאירופה. שליש מהחולים עם הכמות הגבוהה ביותר של קסיליטול בפלזמה שלהם היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות אירוע קרדיווסקולרי. כדי לאשר את הממצאים, צוות המחקר ערך בדיקות פרה-קליניות ומצא שקסיליטול גרם לקרישת טסיות דם ולהגברת הסיכון לפקקת. החוקרים עקבו גם אחר פעילות הטסיות של אנשים ששתו משקה ממותק בקסיליטול לעומת משקה ממותק בגלוקוז ומצאו שכל מדד של יכולת הקרישה עלה באופן משמעותי מיד לאחר שתיית קסיליטול אך לא גלוקוז.
   הייזן מציין ש"מחקר זה מראה שוב את הצורך המיידי בחקירת סוכרים אלכוהוליים וממתיקים מלאכותיים, במיוחד מכיוון שהם ממשיכים להיות מומלצים במלחמה במצבים כמו השמנת יתר או סוכרת". לכן עלינו להיות מודעים לכך שצריכת מוצר המכיל רמות גבוהות עלולה להגביר את הסיכון לאירועים הקשורים לקרישי דם.
   https://newsroom.clevelandclinic.org/2024/06/06/cleveland-clinic-led-study-links-sugar-substitute-to-increased-risk-of-heart-attack-and-stroke
5. *** תוספת פברואר 25
   מחקר שפורסם בפברואר 25 בכתב העת Cell Metabolism מראה כי אספרטיים, אחד מתחליפי הסוכר הנפוצים ביותר, עשוי להשפיע על בריאות כלי הדם. הצוות מצא כי אספרטיים גורם לעלייה ברמות האינסולין, רמות גבוהות יותר של דלקת וקידום של טרשת עורקים ובכך לסיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ לאורך זמן.
   החוקרים מציינים שמחקרים קודמים קשרו בין צריכת תחליפי סוכר להפרעות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם וסוכרת. עם זאת, המנגנונים המעורבים לא נחקרו בעבר.
   לצורך מחקר זה, החוקרים האכילו עכברים במנות יומיות של מזון המכיל 0.15% אספרטיים במשך 12 שבועות – כמות המקבילה לצריכת כשלוש פחיות דיאט מדי יום עבור בני אדם. בהשוואה לעכברים ללא דיאטה חדורה בממתיקים, עכברים שניזונו באספרטיים פיתחו פלאקים גדולים ושומנים יותר בעורקים שלהם והפגינו רמות גבוהות יותר של דלקת, שניהם מהווים סימני היכר לבריאות הלב וכלי הדם.
   כשהצוות ניתח את הדם של העכברים, הם מצאו עלייה ברמות האינסולין לאחר שהאספרטיים נכנס למערכת שלהם. הצוות ציין שזו לא הייתה תוצאה מפתיעה, בהתחשב בכך שהפה, המעיים והרקמות האחרות שלנו מרופדים בקולטנים המזהים מתיקות המסייעים להנחות את שחרור האינסולין. אבל נראה שהאספרטיים, מתוק פי 200 מסוכר, מרמה את הקולטנים לשחרר יותר אינסולין.
   לאחר מכן החוקרים הדגימו כי רמות האינסולין המוגברות של העכברים הזינו את צמיחתם של פלאקים שומניים בעורקי העכברים, מה שמרמז כי אינסולין עשוי להיות הקשר המרכזי בין אספרטיים לבריאות הלב וכלי הדם.
   לאחר מכן, הם חקרו כיצד בדיוק רמות גבוהות של אינסולין מובילות להצטברות רובד עורקי וזיהו אות חיסוני בשם CX3CL1 שפעיל במיוחד תחת גירוי אינסולין. החוקרים מסבירים שמכיוון שזרימת הדם דרך העורק חזקה וחסונה, רוב הכימיקלים יישטפו במהירות כשהלב שואב, אבל באופן מפתיע, לא CX3CL1. הוא נשאר דבוק על פני השטח של הציפוי הפנימי של כלי הדם. "שם הוא מתנהג כמו פיתיון, שתופס תאי חיסון כשהם חולפים על פניהם".
   כדי לאשש את הממצא הם בחנו את האספרטיים בעכברים ללא אותו אות חיסוני ואכן לא התרחשה הצטברות פלאק. תוצאות אלו מצביעות על תפקידו של CX3CL1 בהשפעות האספרטיים על העורקים.
6. אריתריטול, תחליף סוכר נפוץ המשווק לעתים קרובות כ"בריא", עלול לפגוע בבריאות כלי הדם על ידי שיבוש יכולתו של המוח לייצר תרכובת קריטית, כך עולה ממחקר חדש שהוצג באפריל 25 בוועידת הפיזיולוגיה האמריקאית (APS) בבולטימור.
   אריתריטול הוא תחליף סוכר דל קלוריות המצוי במוצרים רבים ללא סוכר, כולל משקאות אנרגיה וחטיפים. בדומה לסוכרים אלכוהוליים אחרים, אריתריטול פופולרי משום שהוא נחשב כאינו משפיע על רמות הגלוקוז והאינסולין בדם כמו סוכר. יחד עם זאת, מחקרים קודמים (למשל סעיף 2 למעלה) מקשרים צריכת אריתריטול לסיכון גבוה יותר לאירועים לבביים שליליים, כולל שבץ מוחי.
   במחקר הנוכחי חוקרים מהמעבדה לביולוגיה אינטגרטיבית של כלי דם, באוניברסיטת 'קולורדו בולדר', חשפו תאי אנדותל מיקרו-וסקולריים במוח אנושיים – תאים מכלי הדם הזעירים במוח – לתמיסת אריתריטול המכילה בערך את אותה כמות הנמצאת בפחית אחת של משקה ממותק באופן מלאכותי (כ-30 גרם). התאים הושארו בתמיסה זו למשך 3 שעות.
   הם מצאו כי התאים שנחשפו לכמות הממתיק במנת משקה אחת היו בעלי רמות גבוהות יותר של עקה חמצונית (תאית). בנוסף, התאים ייצרו פחות תחמוצת חנקן, תרכובת המסייעת להתרחבות כלי הדם. רמות נמוכות של תחמוצת החנקן, מסבירים החוקרים, עלולות לפגוע בהרחבת כלי הדם, לפגוע בזרימת הדם, ועלולות להגביר את הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי.
   החוקרים מציעים שאנשים כדאי שיהיו מודעים לכמות האריתריטול שהם צורכים על בסיס יומי. אני חושב שאם המקור איננו מהטבע כמזון – לא לגעת, 0 צריכה.
   https://www.physiology.org/detail/news/2025/04/25/popular-sugar-substitute-may-harm-brain-and-heart-health?SSO=Y

במאמר אחר שלי: "משקאות ממותקים – מוות בטרם עת ממחלות לב וסרטן" בחנו את הסיכון של שתיית משקאות ממותקים מכל הסוגים וראו שאמנם המסוכרים העלו סיכון אבל המלאכותיים עוד יותר. מיצי פירות טבעיים נמצאו עם קשר הפוך אך נמוך יחסית

ואני אדגיש שהמילה חלופה היא בעייתית כי זה אומר שצריך לייצר משהו שלא קיים ושאיננו סוכר. הדרך היחידה היא למצוא את המתוק מהפירות השלמים מבלי להוציא את המתוק מהפירות במעבדה. כלומר אם מתוק – פרי ולא ממתיק.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים