משפחת המצליבים והיכולות האנטי-סרטניות

סרטן' הוא כינוי גג לקשת של מחלות המאופיינות בצמיחה וחלוקה לא מבוקרת ובלתי תקינה של תאי הגוף. זהו מצב מדאיג ומסכן חיים שנמצא כיום במקום השני רק למחלות לב וכלי דם בתביעת חיי אדם מדי שנה. למרות ההתקדמות הרפואית מאז שנות ה-90 המאוחרות, במדינות מפותחות, התמותה מהמחלה אפילו עולה על זו של CVD. כאשר שנת 2020 לבדה עדה למותם של יותר מ-10 מיליון חולים ושכיחות הסרטן החדשה ב-19.3 מיליון נוספים.
התנהגויות בריאות הניתנות לשינוי, במיוחד שינה, פעילות גופנית והקפדה על תזונה בריאה ומגוונת הראו במחקרים שלשינויים בודדים בהתנהגויות אלו עשויות להיות יתרונות עמוקים נגד מחלות כרוניות, כולל CVD, סרטן ומצבים נפשיים

משפחת המצליבים, הכוללת ברוקולי, כרוב, כרובית, כרוב ניצנים, צנון, צנונית, קולורבי, חזרת הגינה, בוק צ'וי, נבטי בריסל וירקות עלים דומים, היוותה עניין אפידמיולוגי במיוחד לאור השפע הפנימי שלה של ביומולקולות נוגדות סרטן ידועות.

המחקרים ממשיכים לבוא וזו סיבה מספיק חשובה לציין אותם כל פעם מחדש. גם כי זה לא בהכרח אותו רכיב כל הזמן, ואני כל כך שמח שיש גם מדענים שמחפשים את החומרים שמקורם ממזון, כפתרון לתחלואות. להם, אמנם זה אומר פיתוח תרופות על סמך אותו רכיב כדי לטפל בתחלואה, אבל לי זה אומר שאפשר לאכול מאותו המוצר וכך למנוע את התחלואה, ובמינונים גבוהים זה גם יטפל.

אינדולים, סולפוראפן, ובנזיל איזותיוציאנט: הגיבורים המולקולריים:

משפחת המצליבים עשירה בגלוקוזינולטים (GSLs), תרכובות המכילות גופרית. כאשר אלו נצרכים הם מומרים על ידי אנזים שנקרא מירוזינאז (myrosinase) לחומרים פעילים כמו איזותיוציאנטים (ITCs), ביניהם סולפוראפן (SFN), וכן תרכובות כמו אינדול-3-קרבינול (I3C). חומרים אלו הם המקור ליכולות האנטי-סרטניות של הירקות.
חזרת הגינה, דרך אגב ככל הנראה מכילה הכי הרבה גלוקוזינולטים^[1][2][3].

אינדול-3-קרבינול (I3C):

מחקר שפורסם במאי 19 בכתב העת Science הראה שהרכיב indole-3-carbinol (I3C), המצוי בשפע בברוקולי ובשאר ירקות ממשפחת המצליבים, ממלא תפקיד חשוב במניעת סרטן על ידי דיכוי פעילותו של אנזים בשם WWP1. אנזים זה מקיים אינטראקציה עם חלבון קריטי בשם PTEN. גן ה-PTEN מספק הוראות ליצירת אנזימים שתפקידם העיקרי הוא דיכוי התפתחות תאים סרטניים (tumor suppressor). החוקרים מסבירים כי WWP1 פוגע במנגנון פעולתו של PTEN, וכי אנזימי PTEN מעורבים גם בתהליכי התמיינות תאים ובבקרה על תמותת תאים מתוכננת, המכונה אפופטוזיס. עוד מציינים החוקרים כי שינויים (מוטציות) בגן ה-PTEN נקשרו למגוון רחב של סוגי סרטן, ואף לתסמונות נוירולוגיות כמו הספקטרום האוטיסטי. כלומר פעילות גבוהה של האנזים WWP1 מעודדת היווצרות של תאים סרטניים, ו- I3C שנמצא במצליבים מונע זאת.

*** תוספת דצמבר 21
מחקר שפורסם בדצמבר 21 בכתב העת PLOS ONE מציגים החוקרים רכיב שנקרא 3,3-Diindolylmethane (DIM) שנוצר בגוף מאינדול-3-קרבינול הנפוץ בירקות ממשפחת המצליבים, והוא מעודד אוטופאגיה (הרס ופירוק של מרכיבים תאיים לא מתפקדים או לא נחוצים, תהליך שמונע מהתא להפוך לסרטני) ותהליכי אפופטוזיס (הרס התא לפני הפיכתו לסטרני) בסוגים שונים של סרטן לרבות שד, פרוסטטה, קיבה ולבלב.

מחקרים נוספים מאשרים את יכולות ה-I3C על סוגי סרטן שונים, כמו סרטן הערמונית, השד וכן נגיף הפפילומה האנושי.

Targets for indole-3-carbinol in cancer prevention. 2005 Feb
Molecular targets and anticancer potential of indole-3-carbinol and its derivatives. 2005 Sep
The natural chemopreventive compound indole-3-carbinol: state of the science. 2006 Mar.
Indole-3-carbinol as a chemopreventive and anti-cancer agent.2008 Apr
Indole-3-carbinol: a plant hormone combatting cancer .2018 Jun

סרטן פרוסטטה [1]; סרטן שד [1][2]; פפילומה [1].

זה לא החומר היחיד שקיים במשפחה זו ושיודע למנוע ולטפל בסוגים שונים של סרטן…

סולפוראפן (SFN) – והיכולות המרשימות שלו:

סולפוראפן התגלה לראשונה ב-1992 ומאז התפרסמו לפחות 2,400 מחקרים מדעיים לגביו. במיוחד ביכולות האנטי דלקתיות וסרטניות שלו לדוגמה:

• מחקר מ-2015 שהשתתפו בו 78 גברים עם סרטן הערמונית שטופלו ב-60 מיליגרם של סולפוראפן היתה ירידה של 86% בקצב ההכפלה של PSA (שהוא סמן לסרטן הערמונית בבדיקת הדם) לעומת מי שלא קיבלו טיפול בסולפוראפן.
  מחקרים נוספים מ-2004, מ-2015, מ-2019 ומ-2023 מציגים גם הם את היכולות של סולפוראפן על סרטן ערמונית.
• במחקר מ-פברואר 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי Oncology Research, הראו שהוא יודע לרסן תאי סרטן שד, ריאות,כבד וגידולים ממאירים אחרים.
  Sulforaphane: Expected to Become a Novel Anti-tumor Compound
  SFE has exhibited promising inhibitory effects on breast cancer, lung cancer, liver cancer and other malignant tumors
• מחקרים אחרים שבדקו את השפעת סולפוראפן על סרטנים מסוגים רבים לרבות לוקימיה, ריאות, שלפוחית השתן, סרטן השד [1][2], סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה, סרטן שחלות מצאו תוצאות חיוביות במגוון מנגנונים [1][2][3][4][5][6][7].
• סרטן תאי קשקש (עור) [1].
• מאמר סקירה שפורסם ביוני 24 בכתב העת Molecular Medicine מציין שסרטן הפך לאחת הבעיות הרפואיות הבולטות של האנושות, עם טיפולים יקרים, שיעורי הישרדות נמוכים ותופעות לוואי גבוהות. לכן בהתבסס על בעיות אלו, קיים צורך דחוף בחומר ביו-אקטיבי חדש פשוט, בטוח, ידידותי לסביבה וחסכוני, המפעיל יעילות טיפולית מירבית תוך הפקת מינימום תופעות לוואי.
  עדויות מתגברות מצביעות על כך שסולפורפאן (SFN) בעל יכולות אנטי-פרוליפרטיביות (ויסות צמיחה והתרבות של תאים סרטניים), אנטי-נדידה פולשני (גרורות), פרו-אפופטוטי (הרס תאי נגוע), מעכב, ומווסת מסלולי איתות מרובים, כולל PI3K (צמיחת תאים, התפשטות, התמיינות, תנועתיות, הישרדות ומטבוליזם תוך תאי), MAPK (פעילות מוטגנית) ו-NF-κB (גורם שעתוק של DNA, ייצור ציטוקינים והישרדות תאים).
  החוקרים מציינים שניתן לשלב SFN גם עם טיפולי סרטן קונבנציונליים כמו כימותרפיה שכן יש מחקרים שמראים ירידה בתופעות הלוואי של הטיפול תוך הפעלת השפעות אנטי-סרטניות סינרגטיות.

בנזיל איזותיוציאנט (BITC):

חומר פחות מוכר Benzyl isothiocyanate שגם הוא נמצא במצליבים הראה יכולות אנטי סרטניות: סרטן שד [1][2][3]; סרטן פרוסטטה [1]; סרטן ריאות [1]; סרטן גליומה [1]; נזקי כימותרפיה ומניעת גרורות [1].

והמכלול:

Cruciferous vegetables and human cancer risk: epidemiologic evidence and mechanistic basis
Cruciferous Vegetables and Cancer Prevention

*** תוספת אוגוסט 25 – סרטן המעי הגס
מחקר מקיף ופורץ דרך שפורסם באוגוסט 25 בכתב העת BMC Gastroenterology מחזק באופן משמעותי את הקשר בין צריכת ירקות ממשפחת המצליבים לבין הפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס.
החוקרים ביקשו לאפיין את הקשר בין צריכת מצליבים לסיכון לסרטן המעי הגס ולבדוק לראשונה את הקשר הכמותי (dose-response), כלומר, כמה יש לאכול כדי להפיק את האפקט המקסימלי. לשם כך, הם ביצעו מטא-אנליזה, שסיכמה נתונים מ-17 מחקרים שונים (7 מחקרי עוקבה ו-10 מחקרי מקרה-ביקורת) עם מעל 639,000 משתתפים, מתוכם 97,595 חולי סרטן המעי הגס.
המחקר השתמש במתודולוגיה קפדנית, ובמסגרתה 15 מתוך 17 המחקרים שנכללו (88%) דורגו כבעלי איכות מתודולוגית גבוהה, מה שמעיד על אמינות הממצאים.

ממצאי המחקר הראו:

• הפחתה כוללת בסיכון: בניתוח המאוחד, נמצא קשר הפוך משמעותי בין צריכת מצליבים לסיכון לסרטן המעי הגס (20%-).
• קשר כמותי (Dose-Response): המחקר מצא קשר לא ליניארי בין כמות הצריכה להפחתת הסיכון. ירידה משמעותית בסיכון נראתה כבר בצריכה של כ-20 גרם ליום, כאשר האפקט המגן המקסימלי הושג בצריכה יומית של בין 40-60 גרם, אז הסיכון ירד לטווח של 20-26%(-). מעבר לכמות זו, האפקט התמתן באופן משמעותי.
• הבדלים אזוריים: החוקרים מצאו הבדלים אזוריים, כאשר ההשפעה המגינה הייתה חזקה יותר באסיה (23%-) ובצפון אמריקה (18%-), במחקרים שבוצעו באירופה ואוסטרליה אמנם הציגו יחס שלילי (6%-) או (43%-) בהתאמה אך לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כלומר היו גם מחקרים שלא הראו קשר שלילי. החוקרים מסבירים שייתכן שהדבר קשור להבדלים בשיטות הבישול, בגורמים גנטיים. ובמורכבויות אחרות כמו מצב בריאותי ואורחות חיים אחרים.

מחקר זה מספק הוכחה נוספת ומוצקה, המבוססת על נתונים של מאות אלפי אנשים, כי צריכה קבועה של ירקות ממשפחת המצליבים קשורה באופן ישיר להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס. הממצאים החדשים על הקשר הכמותי מספקים תובנה מעשית חשובה: אין צורך לצרוך כמויות עצומות של ירקות כדי להשיג אפקט מגן משמעותי. הבנה זו מחזקת את התפיסה ששילוב יומי פשוט של ירקות מצליבים בתפריט יכול לתרום רבות לבריאות הכללית ולמניעת סרטן.

טיפים מעשיים לקבלת מקסימום סולפוראפן:

חשוב להבין שסולפורפאן לא קיים במצליבים בצורתו הפעילה. הם מכילים חומר שנקרא גלוקורפאנין (glucoraphanin) ואנזים שנקרא מירוזינאז (myrosinase). אנזים זה במקור מטרתו להגן על הצמח מפני חיות הרביבוריות.
הסולפורפאן נוצר מהגלוקורפאנין רק כאשר חלה שבירה של דפנות ומחיצות התאים של המצליבים וחל חיבור בין הגלוקורפאנין למירוזינאז. לכן כדי להנות יותר מהמצליבים יש לחתוך, לקצוץ ולהמתין שעה שעתיים או ללעוס ירקות ממשפחת המצליבים כדי לשחררו וכדי להפעיל את הסולפורפאן.
ניתן גם להשרות או להקפיץ/ לאדות עם חרדל שגם הוא משפר פעילות זו.
מנגד בישול ארוך טווח ובטמפרטורות גבוהות מוריד את רמות האנזים בצורה משמעותית. למשל מחקר מ-2008 מצא שבברוקולי טרי יש פי עשרה יותר סולפוראפן מברוקולי מבושל). מחקר אחר מ-2000 מצא שחשיפה רבה מדי לטמפרטורות גבוהות הורסת את האנזים הממיר את הגלוקוזינולטים הלא פעילים לתרכובות פעילות. לכן קציצת המצליבים ואידוי במשך דקה עד שלוש ובטמפרוטורות הנמוכות מ-140 מעלות עשויה להיות הדרך הטובה ביותר לייעל את רמות הסולפוראפן.

מקור נוסף להשגת סולפוראפן הוא דרך תוספים, רק שיש לוודא שמכיל הן את ה- glucoraphanin והן את האנזים myrosinase.

דגשים חשובים לפני שמתחילים:

כל זה נכון כל זמן שאין תת פעילות בלוטת התריס, שכן ברוקולי ושאר משפחת המצליבים סופחים יוד, ודווקא במקרה זה אם אוכלים אז בעיקר מבושל ומאודה (את המים לשתות).
לנבטי הברוקולי, דרך אגב, לא נמצאה השפעה על פעילות בלוטת התריס [1].

The Anti-Cancer Effects of Broccoli
The Challenges of Designing and Implementing Clinical Trials With Broccoli Sprouts… and Turning Evidence Into Public Health Action

מדהים!!!

למאמרים נוספים על סגולות המשפחה הזו היכנסו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים