שבץ מוחי והשפעתו על המיקרוביום

שבץ מוחי הוא גורם מוביל למוות. שני שלישים מחולי שבץ יפתחו פגיעה קוגניטיבית, בעוד ששליש מכלל חולי השבץ ימשיכו לפתח דמנציה^[1]. על פי איגוד הלב האמריקני, לחולי שבץ יש גם סיכון גבוה יותר לדיכאון, מה שמשפיע לרעה על ההתאוששות התפקודית והקוגניטיבית.
התרופה היחידה המאושרת על ידי ה- FDA לטיפול בשבץ מוחי, חייבת להינתן בתוך פרק זמן מסוים לאחר הופעת השבץ ובעלת הצלחה מוגבלת.

כתבתי לא מעט על חשיבות החיידקים הטובים: מערכת חיסון, מחלות מטבוליות, מערכת העצבים ההיקפית, המוח וגוף-נפש (GBA) ומחלות לב וכלי דם.. אילו תרופות פוגעות בהן ובתפקודן וכדאי מאוד להמנע מהן (אנטיביוטיקה, NSAID) ואילו מזונות גורמים להם לשגשג ולייצר את אותם מטבוליטים חיוניים לבריאותנו.

במחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי Stroke מראים את הקשר בין המוח לחיידקים גם מהכיוון השני.
מראים שאחרי שבץ מוחי, נוצר מצב שבו החיידקים הטובים נפגעים (בכמותם ובתפקודם) ובמקומם משגשגים חיידקים מזהמים כמו ההליקובקטר ואנטרובאקטר שגורמים לדלקת כרונית בקיבה ובמעיים.

מכאן כדור השלג רק יגדל, כי הטיפול בחיידקים האלה, זה קוקטיילים של אנטיביוטיקה לתקופה של חודשים.
לכמה אנשים זה מסייע להפתר מהם? אחוז נמוך במיוחד. 
ועכשיו גם ניתן לכך הסבר – החיידקים הטובים. חייבים לשמר אותם. לא חסר דברים מהטבע, שלעת הצורך יעשו עבודה טובה נגד בקטריות.

*** תוספת נובמבר 22
כדי לשפר את תוצאות השבץ, מדענים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טקסס A&M, החלוצים במחקר על הקשר בין חדירות מעיים הנגרמת משבץ, לבין פגיעה קוגניטיבית, חקר את הרעיון של השתלת תאי גזע אפיתל מעיים (IESCs) מתורמים בריאים.
תוצאות המחקר הפרה-קליני שלהם, שפורסם במהדורת ינואר 23 בכתב העת Brain, Behavior, and Immunity, מצביעות על כך שהשתלת IESC הפחיתה את התמותה כתוצאה משבץ, הקטינה את נפח הרקמות המתות ודליפת המעיים, ומנעה פגיעה קוגניטיבית שנגרמה משבץ.
החוקרים מסבירים שלמרות שהמחקר הקונבנציונלי לטיפול בשבץ מוחי מתמקד במוח, המעי מגיב מוקדם ומהר לשבץ עם שינויים שעשויים להקדים רבים מהאירועים הדלקתיים הקשורים למחלה הנגרמת בשבץ. שינויים אלה במעיים, כגון חדירות מוגברת, גורמים ככל הנראה לתנועה של חומרים המסונתזים במעיים אל זרם הדם. רבים מהחומרים הללו רעילים ולכן בעמדה להגביר את הדלקת ולהחמיר את הפגיעה המוחית הנגרמת משבץ.
החוקרים מוסיפים שעדויות ממגוון מחקרים מוכיחות ש-IESCs מתקנים את המעיים ומפחיתים את חדירות המעיים. לאחר שבץ מוחי, תהליכי תיקון אלו עשויים להיות קריטיים לשימור התפקוד הקוגניטיבי.

"ברור שציר המעי-מוח מעורב בפציעה בעקבות שבץ מוחי. התחשבות בהשפעות של בריאות המעיים על המוח בעקבות שבץ מוחי עשויה לאפשר לנו לקדם ביעילות רבה יותר טיפולי שבץ מוחי"

צוות החוקרים השתילו IESCs ראשוניים מתורמים בריאים לאחר שבץ מוחי. IESCs מתורמים צעירים תיקנו את ארכיטקטורת המעיים והפחיתו את חדירות המעיים וכתוצאה מכך הפחיתו את רמות הדם של חלבונים ומולקולות אחרות המסוכנות למוח. ההשתלה גם מנעה התנהגויות דמויות דיכאון ופגיעה קוגניטיבית בשבועות שלאחר השבץ.
החוקרים מציינים שהשתלות מתורמים מבוגרים לא שיפרה את תוצאות השבץ, מה שמצביע על כך שהשתלה מוצלחת תלויה גם בגיל התורם.
אז יש גם דברים עתידיים שייתכן וישפרו את ההחלמה.
ועד אז ניתן להעזר דרך תזונה וחיידקים טובים לשיקום מחסום המעי [1][2][3][4][5][6][7].

מוזמנים לקרוא גם על הקשר בין בשר – מיקרוביום – חומרת השבץ.
על הדברים הנוספים שיכולים לעזור תוכלו למצוא כאן.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים